תל יבנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אתר ארכאולוגי|מפה={{ממי}}}}
'''תל יבנה''' הוא אתר ארכאולוגי ב[[מישור החוף הדרומי]] של [[ישראל]]. האתר שוכן בדרומה של העיר [[יבנה]], והוא תחום על ידי [[כביש 42]] ממערב, כביש 410 מצפון ו[[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] [[רחובות]]־[[אשדוד]] מדרום וממזרח.
'''תל יבנה''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב[[מישור החוף הדרומי]] של [[ישראל]]. האתר שוכן בדרומה של העיר [[יבנה]], והוא תחום על ידי [[כביש 42]] ממערב, כביש 410 מצפון ו[[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] [[רחובות]]־[[אשדוד]] מדרום וממזרח.


ה[[תל]] הוא אחד התילים הבולטים ב[[מישור החוף]], ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל [[הרי יהודה]] במזרח, [[הים התיכון]] במערב ו[[ראשון לציון]] ו[[חולון]] בצפון. שטחו של התל הוא כ־155 [[דונם]].
ה[[תל]] הוא אחד התילים הבולטים ב[[מישור החוף]], ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל [[הרי יהודה]] במזרח, [[הים התיכון]] במערב ו[[ראשון לציון]] ו[[חולון]] בצפון. שטחו של התל הוא כ־155 [[דונם]].
שורה 9: שורה 10:
{{ציטוט|תוכן="בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו ה[[סולטאן]] המלומד והאמיר הגדול א־סייאפי בשתאך א־נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה"{{הערה|1=[http://cafe.themarker.com/view.php?t=1176193 תל יבנה]}}}}
{{ציטוט|תוכן="בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו ה[[סולטאן]] המלומד והאמיר הגדול א־סייאפי בשתאך א־נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה"{{הערה|1=[http://cafe.themarker.com/view.php?t=1176193 תל יבנה]}}}}
התאריך בכתובת מקביל לשנת [[1337]]. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף [[פיקוד הדרום]] [[משה דיין]]. במחצית הראשונה של שנת [[2010]] שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|הצריח יואר וייראה למרחוק; תל־יבנה יהפוך לאתר תיירותי|227065|16 בינואר 2010}}}}. העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות [[גרפיטי]] והתקנת תאורה.
התאריך בכתובת מקביל לשנת [[1337]]. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף [[פיקוד הדרום]] [[משה דיין]]. במחצית הראשונה של שנת [[2010]] שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|הצריח יואר וייראה למרחוק; תל־יבנה יהפוך לאתר תיירותי|227065|16 בינואר 2010}}}}. העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות [[גרפיטי]] והתקנת תאורה.
== גלריה ==
<gallery widths="180px" heights="180px" perrow="4">
<gallery widths="180px" heights="180px" perrow="4">
TelJavne030.jpg|המינרה הממלוכי מ[[המאה ה-14|המאה ה־14]]
תמונה:TelJavne017.jpg|תל יבנה מצפון
TelJavne031.jpg|כתובת ההקדשה על המינרה
תמונה:TelJavne030.jpg|המינרה הממלוכי מ[[המאה ה-14|המאה ה־14]]
TelJavne036.jpg|מראה מהתל לכיוון מזרח. במרכז התמונה נראית רחובות ובאופק [[הרי יהודה]]
תמונה:TelJavne031.jpg|כתובת ההקדשה על המינרה
תמונה:TelJavne036.jpg|מראה מהתל לכיוון מזרח. במרכז התמונה נראית רחובות ובאופק [[הרי יהודה]]
</gallery>
</gallery>
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Tel Yavne|תצוגה=תל יבנה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־13:03, 21 בינואר 2021

תל יבנה
היסטוריה
תקופות תקופת הברונזה, תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°51′56″N 34°44′52″E / 31.865555555556°N 34.747888888889°E / 31.865555555556; 34.747888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל. האתר שוכן בדרומה של העיר יבנה, והוא תחום על ידי כביש 42 ממערב, כביש 410 מצפון ומסילת הרכבת רחובות־אשדוד מדרום וממזרח.

התל הוא אחד התילים הבולטים במישור החוף, ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון. שטחו של התל הוא כ־155 דונם.

מחקר ארכאולוגי

המקום לא נחקר באופן מסודר, ומאז המאה ה־19 בוצעו בו מספר סקרים ארכאולוגיים וחפירות מקומיות. הממצאים הקדומים ביותר בתל עצמו מתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות ב־2000 וב־2001 במורדות הצפוניים של התל, התגלו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברזל (קברי ארגז וקברים פשוטים), התקופה הפרסית, הביזנטית (בורות אשפה ובהם קנקנים, סירים, עצמות בעלי חיים, אבני פסיפס ומטבעות ארד), הערבית, ומההעות'מאנית. למרות הממצאים הרב־שכבתיים, לא תמיד היה התל מיושב ובחלק מהתקופות שימש כאתר קבורה וסילוק אשפה[1].

בתקופה הצלבנית שכנה כנסייה גדולה על התל, ועם כיבוש העיר על ידי הממלוכים ב־1244, היא הפכה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). כמאה שנים לאחר מכן הקימו הממלוכים מינרה בצמוד למסגד, וזהו הממצא הבולט ביותר בתל עד היום. בצידו הצפוני של המינרה חקוקה כתובת הקדשה לאמור:

"בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו הסולטאן המלומד והאמיר הגדול א־סייאפי בשתאך א־נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה"[2]

התאריך בכתובת מקביל לשנת 1337. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף פיקוד הדרום משה דיין. במחצית הראשונה של שנת 2010 שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח[3]. העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות גרפיטי והתקנת תאורה.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל יבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים