אמון (אל) – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג) |
מ הגהה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מה[[שושלת]] ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה ב[[כרנך]] ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו [[מות (אלה מצרית)|מות]] ובנם [[ח'ונסו]]. |
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מה[[שושלת]] ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה ב[[כרנך]] ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו [[מות (אלה מצרית)|מות]] ובנם [[ח'ונסו]]. |
||
== |
==בתנ"ך== |
||
הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת ב[[פרשת ויגש]] ו[[פרשת וארא]] והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה, מלך יהודה]], שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו [[אמון (מלך יהודה)|אמון]] כנראה על שם אל זה. |
הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת ב[[פרשת ויגש]] ו[[פרשת וארא]] והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה, מלך יהודה]], שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו [[אמון (מלך יהודה)|אמון]] כנראה על שם אל זה. |
||
גרסה מ־22:42, 20 בפברואר 2021
 | |
| תפקיד |
האל המקומי של תבאי אל השמש |
|---|---|
| תרבות | המיתולוגיה המצרית |
| אלים מקבילים |
זאוס  |
| אב |
נו |
| בן או בת זוג |
מות |
| צאצאים |
ח'ונסו, Monthu |
  | |
| אמון בכתב חרטומים | ||||
|
אָמוֹן היה אל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אל השמש רע והפך לראש האלים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].
כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.
אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.
האל אמון מופיע בצורות שונות: איל, אדם שראשו ראש איל, לעיתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעיתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.
בתנ"ך
הסגידה לאל בעל ראש איל מוזכרת בפרשת ויגש ופרשת וארא והטלה מוגדר כ"תועבת מצרים". בספר ירמיה מוזכר אמון כראש המיתולוגיה המצרית. חז"ל מסבירים שזה כי מזל טלה הוא ראש המזלות. מנשה, מלך יהודה, שתואר בתנ"ך כמלך הרע ביותר בתולדות יהודה, קרא לבנו אמון כנראה על שם אל זה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
