{{פירוש נוסף|נוכחי=רופא|אחר=פולקלוריסט|ראו=[[משה יצחק וולך]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רופא|אחר=פולקלוריסט|ראו=[[משה יצחק וולך]]}}
{{רופא
{{רופא
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
|תמונה=[[קובץ:Wallach1956.jpg|250px|ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956]]
|תמונה=[[קובץ:Wallach1956.jpg|250px|ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956]]
|כיתוב=ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956}}
|כיתוב=ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956}}
שורה 9:
שורה 10:
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
וולך נולד באויסקירכן הסמוכה ל[[קלן]], בפרובינציית הריין של [[ממלכת פרוסיה]], אח בכור לשישה אחים ואחות. אביו יוזף היה סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, ממנהיגי [[הפרדת הקהילות בגרמניה|הקהילה האורתודוקסית הבדלנית בעיר]]. וולאך הצעיר למד [[רפואה]] בברלין וב[[וירצבורג|ווירצבורג]].{{הערה|[http://www.hans-dieter-arntz.de/ein_juedischer_arzt.html Ein jüdischer Arzt als Pionier in Erez Israel – Dr. Moshe Wallach aus Köln gründet das Shaare Zedek Hospital in Jerusalem].}} הוא הגיע לירושלים ב-[[14 בדצמבר]] [[1890]] בגיל 24, בשליחותו של "[[ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם|ארגון הפקידים והאמרכלים]]" ב[[אמסטרדם]] שסייע ל[[היישוב היהודי|יישוב היהודי]] בארץ, ביחד עם ד"ר [[אהרן יוסף ירמנס]]. באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כ[[מוהל]].
וולך נולד באויסקירכן הסמוכה ל[[קלן]], בפרובינציית הריין של [[ממלכת פרוסיה]], אח בכור לשישה אחים ואחות. אביו יוזף היה סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, ממנהיגי [[הפרדת הקהילות בגרמניה|הקהילה האורתודוקסית הבדלנית בעיר]]. וולאך הצעיר למד [[רפואה]] בברלין וב[[וירצבורג|ווירצבורג]]{{הערה|[http://www.hans-dieter-arntz.de/ein_juedischer_arzt.html Ein jüdischer Arzt als Pionier in Erez Israel – Dr. Moshe Wallach aus Köln gründet das Shaare Zedek Hospital in Jerusalem].|כיוון=שמאל}}. הוא הגיע לירושלים ב-[[14 בדצמבר]] [[1890]] בגיל 24, בשליחותו של "[[ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם|ארגון הפקידים והאמרכלים]]" ב[[אמסטרדם]] שסייע ל[[היישוב היהודי|יישוב היהודי]] בארץ, ביחד עם ד"ר [[אהרן יוסף ירמנס]]. באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כ[[מוהל]].
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה).{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".}}.
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה){{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".}}.
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. [[דוד ילין]] כתב עליו:
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. [[דוד ילין]] כתב עליו:
שורה 18:
שורה 19:
וולך היה [[חרדים|חרדי]] אדוק, ונמנה עם הנהלת [[העדה החרדית]] בירושלים. באמצעות חברו [[יעקב ישראל דה האן]], התקרב אל הרב [[חיים זוננפלד]]. הוא התנגד ל[[ציונות]] בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים [[חילונים]] כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על [[איסור ייחוד]].
וולך היה [[חרדים|חרדי]] אדוק, ונמנה עם הנהלת [[העדה החרדית]] בירושלים. באמצעות חברו [[יעקב ישראל דה האן]], התקרב אל הרב [[חיים זוננפלד]]. הוא התנגד ל[[ציונות]] בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים [[חילונים]] כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על [[איסור ייחוד]].
בשנת [[1914]] השתתף בוועידת ה[[גרענת]] הארצית. הוועידה התכנסה ב[[ד' בניסן]], [[תרע"ד]] ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים.{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמוד 97}}}}
בשנת [[1914]] השתתף בוועידת ה[[גרענת]] הארצית. הוועידה התכנסה ב[[ד' בניסן]], [[תרע"ד]] ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמוד 97}}}}.
==הקמת "שערי צדק"==
==הקמת "שערי צדק"==
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר ה[[משיח]] יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע ל[[גרמניה]] כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד [[שכונת שערי צדק]] ולהקים עליה ב-[[1901]] את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר [[שרגא פביוס פופלס]].
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר ה[[משיח]] יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע ל[[גרמניה]] כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד [[שכונת שערי צדק]] ולהקים עליה ב-[[1901]] את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר [[שרגא פביוס פופלס]].
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".{{הערה|עלה – ביטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}}
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"{{הערה|עלה – ביטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}}.
בשנת [[1916]] יצא ל[[גרמניה]] והגיע לבית החולים ב[[המבורג]] בו פגש באחות [[זלמה מאיר]] ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
בשנת [[1916]] יצא ל[[גרמניה]] והגיע לבית החולים ב[[המבורג]] בו פגש באחות [[זלמה מאיר]] ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
שורה 30:
שורה 31:
==ימיו המאוחרים==
==ימיו המאוחרים==
[[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], העניק לוולך תואר כבוד, כשביקר בירושלים. בתקופת [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], שררו יחסים טובים בינו לבין השלטונות הבריטיים, ובשנת [[1944]] אף קיבל מ[[הנציב העליון]] את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית.
[[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], העניק לוולך תואר כבוד, כשביקר בירושלים. בתקופת [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], שררו יחסים טובים בינו לבין השלטונות הבריטיים, ובשנת [[1944]] אף קיבל מ[[הנציב העליון]] את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית.
בקיץ של שנת [[1929]], היה על ספינה בדרכו מ[[מצרים]] לכנסייה הגדולה השנייה של [[אגודת ישראל]] בווינה כאחד משמונת צירי ירושלים,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27708&pgnum=81 ארטאדאקסישע בלעטלעך No. 5 Teves 5690], עמוד 79, באתר Hebrew Books {{PDF}}}} וטיפל ב[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]], שהיה על הספינה וחלה. בשנות השלושים טיפל גם ב[[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]].
בקיץ של שנת [[1929]], היה על ספינה בדרכו מ[[מצרים]] לכנסייה הגדולה השנייה של [[אגודת ישראל]] בווינה כאחד משמונת צירי ירושלים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27708&pgnum=81 ארטאדאקסישע בלעטלעך No. 5 Teves 5690], עמוד 79, באתר Hebrew Books {{PDF}}}}, וטיפל ב[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]], שהיה על הספינה וחלה. בשנות השלושים טיפל גם ב[[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]].
עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה, סייע להעלאת [[יהודי גרמניה]] לארץ.
עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה, סייע להעלאת [[יהודי גרמניה]] לארץ.
שורה 40:
שורה 41:
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר [[פאלק שלזינגר]]. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר ב[[בית העלמין שערי צדק]] הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר [[פאלק שלזינגר]]. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר ב[[בית העלמין שערי צדק]] הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת [[בית וגן]]. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, ושימש לאכסניה ל[[רשות השידור]] עד לפרוקה. כיום עומד המבנה נטוש על פי התוכניות אמור לקום במקום מלון בוטיק.
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת [[בית וגן]]. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, ושימש לאכסניה ל[[רשות השידור]] עד לפרוקה. כיום עומד המבנה נטוש על פי התוכניות אמור לקום במקום מלון בוטיק.
==ממחקריו==
==ממחקריו==
שורה 52:
שורה 53:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Moshe Wallach}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Moshe Wallach}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=17278&source=135 על שולחן העבודה של הדוקטור], '''[[עת־מול]]''' 194, 2007, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=17278&source=135 על שולחן העבודה של הדוקטור], '''[[עת־מול]]''' 194, 2007, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [[שפרה שוורץ]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7152&source=135 מלחמת בתי החולים], '''[[עת־מול]]''' 160, 2002, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [[שפרה שוורץ]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7152&source=135 מלחמת בתי החולים], '''עת־מול''' 160, 2002, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* {{הצופה|[[יעקב אבן חן|י. אבן חן]]|דמויות ירושלמיות {{!}} ד"ר משה וואלאך – בן תשעים|1956/12/23|00210}}
* {{הצופה|[[יעקב אבן חן|י. אבן חן]]|דמויות ירושלמיות {{!}} ד"ר משה וואלאך – בן תשעים|1956/12/23|00210}}
* [http://www.szmc.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95/tabid/69/Default.aspx מנהלי שערי צדק לדורותיו: דר' וולך, המנהל והרופא הראשי המייסד של שערי צדק, כיהן: 1907–1947], באתר שערי צדק
* [http://www.szmc.org.il/אודות/עברמפוארפניםלעתיד/מנהלישעריצדקלדורותיו/tabid/69/Default.aspx מנהלי שערי צדק לדורותיו: דר' וולך, המנהל והרופא הראשי המייסד של שערי צדק, כיהן: 1907–1947], באתר שערי צדק
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
גרסה מ־20:38, 22 באפריל 2021
ערך זה עוסק ברופא. אם התכוונתם לפולקלוריסט, ראו משה יצחק וולך.
תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדקמשה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה)[2].
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. דוד ילין כתב עליו:
"לא חשך כל עמל מנפשו יומם ולילה לבקר חולים ולבוא עליהם בעת מחלתם פעמיים ושלוש פעמים, גם בטרם דרשוהו. ולחולים נצרכים אשר השתתף תמיד בצערם וידע מחסורם הרבה לפזר מכיסו גם כסף".
וולך היה חרדי אדוק, ונמנה עם הנהלת העדה החרדית בירושלים. באמצעות חברו יעקב ישראל דה האן, התקרב אל הרב חיים זוננפלד. הוא התנגד לציונות בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים חילונים כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על איסור ייחוד.
בשנת 1914 השתתף בוועידת הגרענת הארצית. הוועידה התכנסה בד' בניסן, תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים[3].
הקמת "שערי צדק"
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר המשיח יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע לגרמניה כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד שכונת שערי צדק ולהקים עליה ב-1901 את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר שרגא פביוס פופלס.
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"[4].
בשנת 1916 יצא לגרמניה והגיע לבית החולים בהמבורג בו פגש באחות זלמה מאיר ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
וולך תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו. הוא הקפיד על אופיו האורתודוקסי של המקום, אך גם חוגים סוציאליסטיים השתמשו בשירותיו הרפואיים המתקדמים יחסית לאותו הזמן.
בזקנתו קיבל וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים. לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר (חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וולך הגיב על התואר באומרו: "אינני ראוי לכל השבחים שחלקו לי כאן. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא תוך מילוי חובתי כרופא".
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר פאלק שלזינגר. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת בית וגן. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, ושימש לאכסניה לרשות השידור עד לפרוקה. כיום עומד המבנה נטוש על פי התוכניות אמור לקום במקום מלון בוטיק.
'ולך, משה (מוריס)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 206.
משה וולך (עומד) בטקס סיום בית ספר לאחיות, 1954חיים באר, בית החולים של דער משוגע'נער דייטש, ד"ר משה ואלך, מתוך הספר קשר לאחד, מסעות ואנשים בירושלים, הוצאת ספרים עם עובד, 2017,עמודים 102 - 112
^פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".
.jpg)
