מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861. החברה הייתה אחד מהכלים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. מטרתה הייתה הדפסת מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים הן של ספרי יסוד בארון הספרים היהודי והן של ספרים נדירים ונשכחים. כמו כן יצאו בהוצאה מחקרים וחיבורים מדעיים וכתב עת הנקרא "קובץ על יד". ההוצאה קיימת עד ימינו, כעמותה הרשומה ברשם העמותות. בראש הנהלת העמותה עומד פרופ' חגי בן שמאי ומזכיר הכבוד של החברה הוא דוקטור יהודה צבי שטמפפר.

היסטוריה

ההוצאה נוסדה ב-1861 בעיר ליק (Lyck) שבפרוסיה המזרחית (כיום אֶלְק (Ełk), בצפון-מזרח פולין) על ידי הסופר והעורך אליעזר ליפמן זילברמן (1819–1882). המימון הראשוני להקמתה הגיע ממשה מונטיפיורי. כן היו שותפים במערכת המשכילים מתתיהו שטראשון ואליעזר הלוי רפאפורט. ליפמן הכריז על כך בשער עיתונו "המגיד" ב-23 באוקטובר 1861⁩. הידיעה על הקמת החברה נפוצה בעולם היהודי, והתקבלה בהתלהבות:

חברה שלישית נתייסדה ביתר שאת ויתר עוז שמה נאה לה 'מקיצי נרדמים' והם יחרתו בעט ברזל ועופרת כתבי יד הקדושים אשר בארץ המה למען יהיו שפתותיהם דובבות בקבר חבלים נפלו להם בנעימים למייסדי החברה הזאת והיא התחלת תחיית המתים שתחיה החכמה אשר מתה עמהם והחכמה תחיה את בעליה, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, והקיצותה היא תשיחך לחיי העולם הבא ברוך מחיה המתים לכו חזו מפעלות אלהים כי גבר עלינו חסדו ועשה עמנו אות לטובה ונתן בלב האנשים האלה שלמים לייסד חברות קדושות האלו לטוב לנו כל הימים להחיותנו כהיום הזה.

— כתבי הרב יהודה אלקלעי, מקיץ נרדמים, 1863 עמ' 574–575

החברה הפסיקה לפעול בשנת תרל"ד (1874) ופעילותה חודשה בשנת תרמ"ה (1885) על ידי אברהם ברלינר. פעילות החברה הדלדלה בשנת 1905 וחודשה שוב בשנת 1909.

יצאו בהוצאה, לפי מספר כתבי יד, ספרי יסוד בהגות יהודית, כגון: "מורה הנבוכים" לרמב"ם, "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, סידור רש"י, סידור רס"ג, "פסיקתא דרב כהנא", מדרשים רבים, בהם בראשית רבה, מדרש דניאל, מדרש עזרא, קובצי שו"ת רבים, ספרי מדע יהודיים כגון "ספר העבור" לרבי אברהם אבן עזרא ועוד. עם המהדירים בהוצאה נמנו דמויות מרכזיות כשלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר), הרב עזריאל הילדסהיימר, אלכסנדר זיסקינד מימון, חיים ברודי, דוד קסל ואחרים. הגישה בעריכה ובהידור שאבה מהחידושים במחקר האקדמי של התחום, ולא נרתעה מביקורת – הן ביקורת של נוסחים מקובלים ומסורתיים והן פקפוק בזהות מחברים שיוחסו להם כתבים שונים – תוך שהחוקרים והמביאים לדפוס נעזרים במדעים שונים כדי לבסס את טענותיהם בנוגע לטקסטים מקודשים.

הגישה המדעית והביקורתית של החברה עוררה התנגדות מקרב הציבור היהודי האורתודוקסי.^{[דרוש מקור]} אולם ההוצאה היוותה גם זרז להקמת מוסד הרב קוק, שנוסד כדי להוציא ספרי יסוד וכתבי יד יהודיים במהדורות מדויקות אך ברוח דתית-אורתודוקסית.

בשנת תרס"ט (1909) עברה ההוצאה לברלין, ושנה זו נקראה "שנה א'" בפרסומי החברה מאז ועד שנת כ"ג היא שנת 1932. בברלין הגיעה פעילות ההוצאה לשיא. בראשה עמד הרב דוד סימונסן מדנמרק, והיא הוציאה כמות רבה ביותר של ספרים בכל תחומי היהדות, כולל מחקרים מקוריים. אחד ממפעלי הענק של ההוצאה היה הוצאת האנציקלופדיה היהודית רבת ההיקף "פחד יצחק" של יצחק למפרונטי.

על חשיבות ההוצאה ועל רצונו ליטול חלק בה כתב ש"י עגנון לדוד סימונסן באביב תרפ"ט:

לענין מקיצי נרדמים: אין אני מכיר שום מוסד שהוא כל כך מקובל ומרוצה כמקיצי נרדמים. ספרי מקיצי נרדמים נודעים לשם ולתהלה בכל תפוצות ישראל, כל רב וחכם וכל בית מדרש משתדלים לעצרם לעצמם, וגם פה בעירנו ירושלים עיר הקדושה הם במעלה עליונה ויש שמשלמים בעדם ממון הרבה עד שאני למשל איני יכול לקנותם לעצמי מחמת שמחירם כאן גדול ועל זה אני מצטער הרבה. ובודאי ובודאי צריכים לעשות בענין מקיצי נרדמים ולהוציא מחדש את הספרים שכלו מן השוק ולהוציא את ההמשכים של הספרים שהתחילו בהם. אני רואה במקיצי נרדמים חי הנושא את עצמו ואני בטוח שהיו יכולים להקיץ את ההוצאה. אם כבוד תורתו יתן לי רשות ואם כבוד תורתו יצוה לשלוח לי מכל ספר וספר חמשה חמשה אכסמפלרים ולקבוע עליהם מחירים בינונים הריני יכול למכור אותם כאן ולהתחיל גם באספת חתומים, בתנאי שבאמת נוציא את הספרים המובטחים. אדוני, אם לכסף אין דאגה, אפילו אני יכול להמציא סכום ידוע, אלא שאני צריך להיות בטוח שהחתומים ישיגו את הספרים שהם חותמים עליהם.

ב-1933 הופסקה פעילות ההוצאה בגרמניה והיא חודשה בארץ ישראל. מאז נמנית שנת תרצ"ג על גבי פרסומי החברה כ"שנה א' לחידוש פעולת החברה והעברתה לא"י". אז גם החל לצאת כתב העת "קובץ על יד", בו מתפרסמים מחקרים במדעי היהדות, קטעים מטקסטים עתיקים בההדרה מדעית-ביקורתית ובירורים במדעים משיקים כגון בלשנות עברית.

ביזמתו של מזכיר החברה בשנות ה-90 של המאה ה-19, חיים ברודי, עסקה החברה (ועודה עוסקת) רבות במחקר ופרסום קטעים מתוך גניזת קהיר – אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים מהמאה ה-9 שנשמרו בבית הכנסת בן עזרא בקהיר ונתגלו על ידי שניאור זלמן שכטר.

אישים הקשורים בחברת "מקיצי נרדמים"

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא רשימה ללא פשר, יש להחליף לרשימת מנהלים?.

• שלמה זלמן חיים הלברשטאם אספן ספרים וחוקר, שהיה בין מייסדי החברה. - תרמ"ה-תרנ"ט
• אברהם אליהו הרכבי
• דוד גינצבורג - תרמ"ה-תרע"א
• מרדכי יסטרוב
• שמואל צבי מרגליות
• צדוק כהן
• דוד יעקב סימונסן
• מרדכי בראנן - תרמ"ה-תרע"א
• דוד קאופמן
• נתן פורגס
• בשנת 1924 שימש ש"י עגנון כמזכיר ההוצאה ומאוחר יותר ערך מספר גליונות של "קובץ על יד"
• שמואל שטראשון
• אברהם ברלינר - תרנ"ה-תרע"ד
• אפרים אלימלך אורבך - משנת תשי"א
• ישראל מ' תא-שמע, מזכיר מדעי
• עזרא פליישר, חוקר הגניזה, עמד בראש החברה משנת 1984 ועד מותו ב-2006
• חוקר הגניזה והאסלאם שלמה דב גויטיין
• מאיר בניהו
• מרדכי עקיבא פרידמן
• שמחה עמנואל
• יהונתן יעקבס - מעביר שיפוט אקדמי על כתב העת קובץ על יד

לקריאה נוספת

• ש"י עגנון (עורך), חברת "מקיצי נרדמים" תרכ"ד–תשכ"ד, ירושלים, תשכ"ד.
• שולמית אליצור (עורכת), מתרדמת הגנזים לארון הספרים: מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים, ירושלים, תשע"ג.
• יונתן מאיר, "שרשיה של חברת מקיצי נרדמים במזרח אירופה", מתרדמת הספרים לארון הספרים: מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים, ירושלים, תשע"ג, עמ' 33–45

קישורים חיצוניים

• עותק של "קבץ על יד", באתר HebrewBooks.org
• ע"ד חברת מקיצי נרדמים, המגיד, 23 באוקטובר 1861 – פרסום בעניין החברה בשער העיתון "המגיד"
• ז' דויד, קצרות: מאה שנה ל"מקיצי נרדמים", דבר, 29 בנובמבר 1963
• שירי לב-ארי, ממש תוך סכנת נפשות הצלתי אותם, באתר הארץ, 4 ביולי 2006 - על מכתבי עגנון (מזכיר החברה) לדוד סימונסן (שעמד בראשה)
• מקיצי נרדמים, באתר "גיידסטאר ישראל"
• מקיצי נרדמים (חברה), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון חברת מקיצי נרדמים, בספרייה הלאומית