נ נח נחמ נחמן מאומן
 |
ראו גם – בעל הפתק |
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן (ובקיצור נ נח) היא סיסמה או מנטרה המייצגת את תלמידי ר' ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב (קבוצה אחת מתוך תת-הזרם החסידות, שהוא בתורו מתוך כלל היהדות החרדית), המכונים גם "נַנַחִים". צירוף האותיות לקוח משמו הפרטי של רבי נחמן מברסלב – ומהעיר אומן האוקראינית (ועיר באיחוד הפולני-ליטאי לשעבר) – שבה נקבר רבי נחמן. לטענת הרב אודסר, סיסמה זו היא אחת מאופני חתימות שמו של רבי נחמן מברסלב.
מקור הסיסמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור הסיסמה בפתק שהרב אודסר מצא לדבריו בשנת ה'תרפ"ב (1922) בישיבת אור תורה שממוקמת בסמוך לקברו של רבי מאיר בעל הנס, בתוך ספר ליקוטי הלכות שחיבר רבי נתן מברסלב. רבי ישראל נכשל ולא צם בי"ז בתמוז ואכל חתיכת לחם לפני תפילת ותיקין, נפל לדיכאון, לא אכל ולא שתה שישה ימים. ולאחר מכן מצא את הפתק בספר שהיה מונח בארון. רבי ישראל סבר שהפתקה הגיעה בדרך פלאית מרבי נחמן, שהלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (בשנת 1810).[1] נוסח הפתק הוא:
| |
במשך שנים רבות נותר הפתק צפון אצל הרב אודסר. בראשית שנות השמונים החליט הרב להביאו לידי פרסום, לדבריו בעקבות ניסיונות מוצלחים בשימוש כקמיעות להבראת חולים וכמושיע ומסייע לאומריו מספר פעמים ביום.[1]
מרגע שפורסם דבר המכתב הפך הרב אודסר למוקד משיכה לחסידים באופן שהביא להקמת פלג חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר, עצם האמירה או השירה של "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרבת את הגאולה והיא סגולה לישועה והצלחה. הוא תלה את הדברים במושג "שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע", הנזכר בתיקוני הזוהר ובליקוטי מוהר"ן סימן ח. חסידי הרב אודסר הלחינו את הסיסמה, ובפרט התפרסם השיר: "אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו נ נח נחמ נחמן מאומן"[4].
מרבית חסידי ברסלב לא קיבלו את טענתו של הרב ישראל אודסר בדבר הפתקה שכביכול קיבל מרבו, ויש המצביעים על חסיד סלונים בשם הרב יואל אשכנזי שביקש להוציא את הרב אודסר מהדיכאון הקשה שהיה שרוי בו עקב הפרת הצום, ולכן כתב פתק בשם רבי נחמן המשבח מאוד את תלמידו למרות ש-'בי"ז בתמוז" יאמרו שאינך מתענה' והכניס את הפתקה לספר "לקוטי הלכות" שבו היה הוגה הרב אודסר רבות, מתוך ידיעה שימצא בוודאי את הפתק, או שמסר לו את הפתקה בשם רבי נחמן. הרב אודסר סיפר כי ראש הישיבה הרב מרדכי חיים סלאנים פרץ בצחוק ואמר לו: "בוא ואראה לך מי כתב את הפתק", אך עבר מתלמיד לתלמיד בישיבה ואף אחד לא ידע מה כתוב בפתק. בעקבות זאת הרב מוטיל מסלאנים ביטל את התנגדותו לברסלב[5][6].
ב-1995 הוציא ועד חסידי ברסלב בראשות הרבנים יעקב מאיר שכטר, משה קרמר ונתן צבי קעניג פסק הלכה כי אין למשפט ביסוס ואין לעשות בו שימוש כסגולה.[7]
בשנת ה'תשס"ב חתמו מספר ממנהיגי חסידות ברסלב, אשר חתמו על כרוז שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב.
לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת ה'תשס"א הפתק נשרף או נגנב, כנראה על ידי אדם מעורער בנפשו[8].
משמעויות לסיסמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רבי ישראל מוצא הפתקה, הזכרת שם הצדיק רבי נחמן מברסלב כחתימתו "נ נח נחמ נחמן מאומן", מסוגלת לישועה בכל דבר[דרוש מקור].
משמעות רעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מתבאר על פי המאמר בתלמוד, שכדי למעט את כוחו של השד שברירי יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי)[9]. לפי עיקרון זה, יש לצפות שכתיבת שם באופן של הוספת אות בכל פעם תגדיל כוח רוחני. אופן כזה של כתיבת אותיות והוספת אות בהדרגה נקרא בספרות הקבלה "ריבוע"[דרוש מקור] ומשמש בעיקר לחישובי גימטריה[10]. לפי הסברו של פרופ' שלום רוזנברג ניתן לפרש את הסיסמה כרומזת לתהליך של התמודדות של האדם עם נפילותיו, מוטיב מרכזי במשנתו של ר' נחמן[11].
פרסום הסיסמה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
הפרסום בציבור החל באמצע שנות השמונים באמצעות מודעה שנתלתה ברחובות הערים בישראל ושבה נאמר:
סגולה נפלאה שהובאה בפתק שנשלח מהשמים על ידי רבנו רבי נחמן מברסלב, שהבטיח בספרו ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שעתיד להתגלות שיר של חסד פשוט, כפול, משולש ומרובע שיגרום לחידוש העולם וביאת משיח צדקנו. אכן השיר נגלה, נס בימינו אלה, והנהו לפניכם
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן
והזוכה לאומרו בכל עת יזכה לישועות, נסים ונפלאות.— כרזה מירושלים, אמצע שנות השמונים
הסיסמה מופצת באמצעים שונים, בפרט סטיקרים וגרפיטי[12]. הזמר עדי רן הלחין והקליט את תוכן הפתק.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בקומדי סטור צוין שיש מספר עמותות של לפלפים שיש להם סיסמה דומה לרבי נחמן כ"ל לפ לפלפ לפלף מאולף".
- האמירה מופיעה בשיר "שירת הסטיקר" של הדג נחש ובפזמון ישנה שורה שלועגת לאמירה ”קוראים לי נחמן// ואני מגמגם” כאשר המילה "מגמגם" נאמרת שהיא תישמע כמו הסיסמה "מגמ מגמגם".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 טובי סופר, חסד פשוט, מעריב, 4 באוקטובר 1985
- ^ מיידיש: האש שלי תוקד עד ביאת המשיח
- ^ המילה פצפציה מופיעה באותיות כתיב ולא באותיות דפוס. על פי מדרש אותיות דרבי עקיבא פצפציה הוא אחד משבעים שמותיו של המלאך מטטרון.
- ^ באתר מוהרן (הקישור אינו פעיל, 21.2.2019)
- ^ "שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר" עמודים קמא-קמב
- ^ שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר עמודים ק"ו, ק"ז, ק"ט, קי"ב, קי"ג, ובווידאו דקות 2:30-2:35 וביתר פירוט 4:00-4:40
- ^ הבלוף של ”נ־נח-נחמ-נחמן-מאומן”, The Australian Jewish News (Sydney), 12 במאי 1995
- ^ מערכת וואלה, נ נש נשר נשרף?, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2000
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'
- ^ לדוגמה: השם יהוה בריבוע הוא: "י יה יהו יהוה" ועולה בגימטריה 72.
- ^ נ-נח-נחמ-נחמן מאומן - הסלוגן של הקבצן החירש, באתר פרופ' שלום רוזנברג - הגות ומחשבת ישראל, 2019-02-24
- ^ ראו נ נח נחמ נחמן מאומן בכלא של דאעש, באתר כיכר השבת; רבי נחמן נגד דאעש באתר ynet.
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |