לדלג לתוכן

עריך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עֲרִיךְאנגלית: face value) הוא הערך הכספי הנקוב (הנומינלי) המצוין (בדפוס או בהטבעה) על גבי הילך חוקי (מטבע, שטר), נייר ערך (כגון איגרת חוב), בול וכדומה.

הערך הנקוב של בולים, מטבעות ושטרות כסף הנמצאים במחזור הוא בדרך כלל ערכם החוקי. כאשר הם הופכים לפריט אספנים, לאחר יציאתם מהמחזור ובמקרים חריגים אף קודם לכן, שווי השוק שלהם אינו קשור לערך הנקוב. מטבעות או בולים נדירים עשויים להיסחר במחירים גבוהים במידה ניכרת מהערך הנקוב שלהם. בתקופת אינפלציה ייתכן שערך המתכת של מטבעות בעריכים נמוכים יהיה גבוהמהערך הנקוב שלהם.

מטבעות ושטרי כסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע של שקל חדש אחד ועליו מוטבעת הספרה "1", המציינת שערכו הנומינלי הוא שקל חדש אחד

בתכנונם של מטבע ושטר כסף נודעת חשיבות לקביעת העריכים. נדרשת החלטה איזה עריכים יונפקו כמטבע (עשוי מתכת) ואיזה יונפקו כשטר כסף (עשוי נייר), שהבלאי שלו גבוה יותר. בדרך כלל העריכים הנמוכים מונפקים כמטבע, והגבוהים - כשטר כסף. אינפלציה גבוהה עלולה לגרום לכך שעריך שהונפק תחילה בשטר כסף יוחלף למטבע עם ירידת ערכו הריאלי. דוגמה: שקל חדש החל דרכו עם שטרות של 1, 5 ו-10 ש"ח, שבמרוצת השנים הוחלפו במטבעות. תוצאה נוספת של אינפלציה גבוהה היא יציאתם מהמחזור של מטבעות בעריכים נמוכים, כפי שקרה בישראל למטבעות של אגורה אחת (פחות משש שנים לאחר ההנפקה) וחמש אגורות ((22 שנים לאחר ההנפקה).

החלטה נדרשת נוספת היא גובהו של העריך הגבוה ביותר שיונפק, בהתחשב בכך שעריכים בסכומים גבוהים מאוד אינם נוחים לשימוש. שש שנים לאחר תחילתו של השקל החדש נוסף לו שטר בעריך של 200 ש"ח, כשקודם לכן העריך הגבוה ביותר היה 100 ש"ח. עריך של 500 ש"ח תוכנן אך לא הודפס.[1]

העריך המוטבע על מטבע מייצג בדרך כלל את ערכו בעסקאות. כלל זה אינו חל על מטבע זיכרון, העשוי פעמים רבות ממתכת יקרה, כגון כסף או זהב, ומחירו גבוה במידה ניכרת מערכו הנקוב, כך שהוא אינו משמש בפועל כאמצעי תשלום. דוגמה: למטבע זיכרון "ישראל ביחד" העשוי זהב יש ערך נקוב של 10 ש"ח, אך מחירו בעת הנפקתו הוא 7,639 ש"ח.[2]

בולי דואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעריך של בול דואר השפעה על תפוצתו. מרבית המכתבים הנשלחים הם מכתבים רגילים בארץ, ולכן בול שהעריך שלו זהה לתעריף של מכתב כזה יזכה לתפוצה גבוהה. עריכים גבוהים יותר משמשים במכתבים פחות נפוצים, כגון מכתבים רשומים או מכתבים לחו"ל, ולכן בולים בעריכים אלה נפוצים פחות. האינפלציה משפיעה גם על מחירי הדואר ומובילה לפתרונות אחדים:

  • הנפקת בולים חדשים עם עריכים המתאימים לתעריפי הדואר החדשים.
  • הנפקת בול עם עריך נמוך (למשל אגורה אחת), שניתן לצרף אותו לבול עם עריך המתאים לתעריף הישן לשם הגעה לתעריף החדש.
  • הנפקה חוזרת של בול ישן, כשעליו מוטבע עריך חדש, התואם את התעריף החדש.
  • הנפקת בול ללא ערך נקוב, המתאים למשלוח מכתב רגיל בארץ.

בולי דואר נבדלים זה מזה לא רק בעריך שלהם, אלא בעיקר בציור המופיע עליהם, אף לעיתים מונפקת סדרת בולים שלכל הבולים בה ציור זהה, והם נבדלים זה מזה בעריך ובצבע בלבד.

סדרה של בולי ישראל משנת 1960 הנבדלים זה מזה בעריך ובצבע בלבד

איגרות חוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגרת חוב של קליפורניה עם עריך של 250 דולר

הנפקה של איגרות חוב כוללת הדפסה שלהן עם ערך נקוב על גבי איגרת החוב. הערך הנקוב מייצג את התחייבותו של מנפיק איגרת החוב לשלם סכום זה לבעל האיגרת בבוא מועד פדיונה. תשלומי ריבית למחזיקי איגרת החוב נקבעים באחוז מסוים מהערך הנקוב. טרם פדיונה של איגרת החוב, שווי השוק שלה יכול להיות גבוה או נמוך מערכה הנקוב.

מאז הרבעון האחרון של המאה העשרים, במשך חיי האיגרת אין לערך המודפס על פני איגרת החוב משמעות רבה, משום שהמסחר באיגרות החוב נעשה במערכות המחשוב של הבנקים, ללא מעבר פיזי של איגרות חוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]