לדלג לתוכן

פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה המוטורית פורד
Ford Motor Company
מטה חב' פורד בדירבורן שבמישיגן, ארצות הברית
מטה חב' פורד בדירבורן שבמישיגן, ארצות הברית
מטה חב' פורד בדירבורן שבמישיגן, ארצות הברית
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (F) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ארצות הבריתארצות הברית הנרי פורד
תקופת הפעילות 16 ביוני 1903 – הווה (121 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • Ford Motor Company of Japan
  • פורד ברזיל
  • Ford Argentina
  • Ford Motor Ibérica
  • Ford Motor Company of Canada
  • Ford New Zealand
  • פורד גרמניה
  • Ford of Spain
  • פורד אוסטרליה
  • Ford Air Transport Service
  • Ford of Mexico
  • Ford Global Technologies
  • Ford of South Africa
  • פורד אירופה
  • Ford Motor Company Philippines
  • Ford Ireland עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ארצות הבריתארצות הברית דירבורן, מישיגן, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים משאית, רכב ממונע עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 40.63 מיליארד דולר (3 בנובמבר 2024)
הכנסות 158,057,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 6,276,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח −1,981,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי 48,600,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר ויליאם קליי פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Jim Farley עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 186,000 (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.ford.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החברה המוטורית פורדאנגלית: Ford Motor Company, בתרגום חופשי: יצרנית הרכב פורד) היא יצרנית רכב אמריקאית בינלאומית מהגדולות בעולם. בשנת 2005 קבוצת פורד הייתה במקום השני בדירוג מכירות הרכב העולמי שנייה לג'נרל מוטורס, אך החל משנת 2006, בה עקפה חברת טויוטה את פורד במכירות, היא החלה לרדת בעקביות בדירוג. ב-2011 היא דורגה כיצרן החמישי בגודלו בעולם. סדרת רכבי ה"פיק-אפ" (טנדרים, "טראקס") מדגם F של פורד, היא המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית בכל שנה, ברציפות משנת 1981. בשנת 2004 נמכרו בארצות הברית כ-940 אלף יחידות (שיא) מסדרה זו, רובן מדגם F-150. קבוצת פורד כוללת את המותגים פורד (ארצות הברית ואירופה) ולינקולן, והיא מחזיקה באסטון מרטין הבריטית. ב-2008 מכרה פורד את אחזקותיה בלנד רובר ויגואר הבריטיות לטאטא ההודית. ב-2010 מכרה פורד את אחזקותיה בחטיבת המכוניות של וולוו השוודית ומאזדה היפנית, וכן הפסיקה את ייצור המותג מרקורי האמריקאי.

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1903, על ידי הנרי פורד ומספר שותפים נוספים, לאחר שבשנת 1896 הצליח הנרי פורד לבנות את הרכב הממונע הראשון פורד קוואדריסייקל, במדינת מישיגן שבארצות הברית[1]. פורד היה המהנדס הראשי. המכונית הראשונה שנמכרה נמסרה כחודש לאחר ההקמה - הלקוח הראשון היה רופא כללי מהעיר דטרויט. הנרי פורד התעקש להתמקד בפיתוח ובייצור של מכוניות פשוטות, אמינות וזולות, שיימכרו בכמויות גדולות לקהל הרחב ולא לעשירים בלבד. עקשנותו בנושא זה הובילה לסכסוך עם שותפיו. הוא הצליח לרכוש את מניות השליטה בחברה, ומונה לנשיא בשנת 1906[2].

התרומה הבולטת ביותר של החברה לתעשיית הרכב הייתה המצאת שיטת פס הייצור הנע - בו כל עובד ניצב במקומו, ומבצע פעולה מסוימת קבועה בשלבי ההרכבה של הרכב, שנע על פס ייצור. השיטה הזאת נכנסה לשימוש במפעל פורד בשנת 1913, התגלתה כיעילה במיוחד, ואיפשרה הוזלה משמעותית של מחירי המכוניות.

הסמל של החברה מייצג את שם החברה, והצבע הכחול את מטה החברה הנמצא במישיגן (ארצות הברית).

פורד מודל T הוצגה בשנת 1908, בעיר דטרויט. מחירה הראשוני היה פחות מ-900 דולר. בעקבות השימוש בשיטת פס הייצור הנע, הוזל המחיר וגדל מספר המכוניות שנמכרו: בשנת 1913 יוצרו כ-170 אלף מכוניות מדגם T, ובשנות העשרים מחירה הגיע לפחות מ-300 דולר. מנוע המכונית היה בנוי מ-4 צילינדרים, במבנה מקורי ומהפכני לזמנו. ההתנעה התבצעה בעזרת מנואלה, עד להצגת המתנע החשמלי (סטרטר) בשנת 1919. תיבת ההילוכים תוכננה להיות ידידותית במיוחד, והחלפת ההילוכים התבצעה באמצעות דוושות. המהירות המרבית של המכונית הייתה 70 קמ"ש. המודל יוצר במספר תצורות גוף, ביניהן סדאן, קופה ודגמים מסחריים. בשנת 1914 יוצרו כ-300 אלף מכוניות, ב-1922 יוצרו כ-2.1 מיליון מכוניות (שנת השיא), ב-1924 וב-1925 יוצרו כ-2 מיליון מכוניות בכל שנה, וב-1926 יוצרו כ-1.6 מיליון מכוניות. בשנת 1927 הסתיים ייצור המודל, ובסה"כ יוצרו מעל 15 מיליון מכוניות. שיא המכירות הכללי הזה נשבר בשנת 1972 על ידי דגם החיפושית מתוצרת חברת פולקסווגן הגרמנית (החיפושית יוצרה עד שנת 2003, משנת 1978 בעיקר במקסיקו, ובסה"כ יוצרו מעל 21 מיליון חיפושיות).

מודל T נחשבת לאחת המכוניות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב, והוכתרה פה אחד כ"מכונית המאה ה-20" בתחרות מכונית המאה.

בין השנים 1917–1927 יוצר פורד מודל TT, בתצורות משאית ואוטובוס אשר התבסס על "פורד מודל T".

התרחבות וצמיחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורד מדגם A, משנת 1928

בשנת 1925 רכשה פורד את חברת לינקולן, שמתמחה במכוניות יוקרה. בשנות ה-30 נוסדה חטיבת מרקורי, שמתמחה במכוניות במחירים בינוניים. בשנות ה-50 חברת פורד הונפקה בהצלחה בבורסה האמריקנית, והציעה חלק ממניותיה למכירה לציבור. החברה, בניהולו של הנרי פורד השני (נכדו של המייסד), ייסדה את "פורד אירופה" בשנת 1967. בהמשך השתלטה קבוצת פורד על המותגים מאזדה (מכוניות משפחתיות וספורטיביות מיפן, פופולריות מאוד בישראל), יגואר (מכוניות יוקרה מבריטניה), לנד רובר (רכבי שטח מובילים מבריטניה), וולוו (מכוניות יוקרה משוודיה) ואסטון מרטין (מכוניות ספורט מבריטניה). עקב המשבר של 2008–2009 נאלצה החברה למכור את המותגים יגואר ולנד רובר לקונצרן טאטא ההודי.

במרץ 2010 יצרנית הרכב הסינית ג'ילי חתמה על הסכם לרכישת המותג וולוו מפורד תמורת כ-1.8 מיליארד דולר, לאחר משא ומתן שנמשך למעלה משנה[3].

ביוני 2017 הכריזה פורד על ריקול (קריאה לתיקון מוצר שהתגלה בו פגם) של כ-400,000 כלי רכב בצפון אמריקה, עבור דגמי טרנזיט ואן ואוטובוסים שיוצרו בשנים 2014–2017 במפעל החברה בקנזס[4].

פוקוס דור 3 (לאחר מתיחת פנים)

הנרי פורד השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הנרי פורד השני

הנרי פורד השני היה נכדו המבוגר ביותר של הנרי פורד, מייסד החברה. הוא החליף אותו בתפקיד הנשיא בשנת 1945, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה (בנו היחיד של המייסד, אדסל, נפטר בשנת 1943). פורד השני היה נשיא החברה עד שנת 1960, המנכ"ל עד שנת 1979, ויו"ר מועצת המנהלים עד שנת 1980. הוא המשיך לעבוד כיו"ר הוועדה הפיננסית, עד למותו בשנת 1987. כיום מכהן בתפקיד המנכ"ל אחיינו, ויליאם קליי פורד ג'וניור.

מדגמי "פורד"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדגמי "פורד"

מכוניות שרירים

מכוניות קונספט

מכוניות על

מכוניות חשמליות

משאיות

אוטובוסים

טרקטורים

פורד אוסטרליה

מכירות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבי פורד מיובאים לישראל מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, כש"החברה הארץ ישראלית לאוטומובילים בע"מ" הייתה היבואנית. בספטמבר 1940 חנכה החברה אולם תצוגה ומוסך מרכזי חדיש בתל אביב[5].

בשנות האלפיים, היבואן הרשמי של מכוניות קבוצת פורד לישראל היא חברת "דלק מוטורס".

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2019 1,017 26 -36.5
2018 1,601 24 -43.7
2017 2,842 23 -28.8
2016 3,990 20 103.2
2015 1,964 23 196300.0
2014 1 411 0.0
2014 1 300 -100.0
2014 8,107 12 810600.0
2013 1 271 -100.0
2013 12,069 5 1206800.0
2013 1 369 -100.0
2012 19,864 4 86.6
2011 10,643 8 4.8
2010 10,159 7 -13.6

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]