צ'אקובץ

צָ'אקוֹבֶץ
**Čakovec**
סמל צ'אקובץ סמל צ'אקובץ	דגל צ'אקובץ דגל צ'אקובץ
	פוטומונטז' של אתרי העיר (2015)
	פוטומונטז' של אתרי העיר (2015)
מדינה	קרואטיה
מחוז	מג'ימוריה
שפה רשמית	קרואטית
שטח	72.8 קמ"ר
גובה	164 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	27,122 (31 באוגוסט 2021)
‑ במטרופולין	27,104 (2011)
‑ צפיפות	370 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	46°23′18″N 16°26′22″E / 46.38833°N 16.43944°E
אזור זמן	UTC +1
	https://www.cakovec.hr/web
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קרואטיה רגילה) זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס; ר; ב; י; ה; מונטנגרו אל. בוסניה; והרצגובינה; אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים; האדריאטי; צ'אקובץ

צָ'אקוֹבֶץ (בקרואטית: Čakovec, במקורות בעברית מוכרת גם כטְשָאקָאטְהוֹרְן) היא עיר בצפון קרואטיה, השוכנת במחוז מג'ימוריה, 90 קילומטרים צפונית מבירת המדינה זאגרב.

היסטוריה

תיעוד ראשון ליישוב בכתובים הוא מהמאה ה-13, עת נשלט האזור על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה. בהמשך עבר העיר לחזקת ממלכת הבסבורג. ב-1739 נפגע היישוב ברעידת אדמה ושנתיים מאוחר יותר החריבה שרפה את מרכזו. בהמשך, נשלטה העיר על ידי ממלכת הונגריה ומאוחר יותר על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1860 חוברה צ'אקובץ לקו מסילת הברזל בין בודפשט לטריאסטה ולרייקה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל האזור בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר שמה שונה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. בראשית אפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך, הועברה צ'אקובץ לחזקת הונגריה. במאי 1945, שוחררה העיר על ידי כוחות הצבא האדום ולאחר מלחמת העולם השנייה נכללה בשטחי יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה, התנתקה מיוגוסלביה והעיר עברה לתחומה.

הקהילה היהודית

ב-1740 התיישבו בצ'אקובץ 4 משפחות אורתודוקסיות אשר הגיעו מבורגנלנד. בהמשך, התיישבו משפחות אמידות שהגיעו ממוראביה ומבוהמיה. ב-1794 הוקם סמוך למרכז העיר העתיקה בית עלמין לקהילה וב-1836 הוקם בית הכנסת.^[2]^[3]^[4]

ב-1790 התגוררו בעיר 25 יהודים וב-1857 מנתה הקהילה 170 נפשות שהיוו 6.35 אחוזים מכלל האוכלוסייה. ב-1860 הוקם בית ספר קהילתי. ב-1896 שופץ מבנה בית הכנסת. ב-1880 התגוררו בצ'אקובץ 431 יהודים. בני הקהילה היו ממקימי ומניעי הכלכלה המודרנית בצ'אקובץ. ב-1824 הוקם מפעל התעשייה הראשון בצ'אקובץ'. במפעל אשר היה בבעלות משפחת הוכשינגר היהודית ייצרו חומץ. בהמשך, הקימו בני הקהילה מפעל לצביעת בדים, מנסרה, מפעלי טקסטיל וממתקים. כן נמנו מקרבם בנקאים, בעלי בתי מלון ובתי קולנוע. במפעלים ובעסקים הועסקו אלפי עובדים מצ'אקובץ והאזור.^[2]

ב-1897 הוקמה חלקה יהודית בבית העלמין הכללי בצ'אקובץ ובני הקהילה החלו לקבור את מתיהם שם. ב-1927 נסגר סופית בית העלמין "הישן" שהוקם ב-1794. המצבות הועברו לחלקה היהודית בבית העלמין הכללי והאתר נוצל לפיתוח עירוני.^[4]^[5] במהלך מלחמת העולם הראשונה לחמו 188 מבני הקהילה בשורות הצבא האוסטרו-הונגרי ו-17 מהם נהרגו בקרבות. בשלהי המלחמה הותקפו בני הקהילה על ידי כוחות הקאדר הירוק ו-2 מהם נהרגו במהלך ההתקפות. לאחר המלחמה ובשל איתנותה הכלכלית של הקהילה היגרו לצ'אקובץ יהודים נוספים. ב-1921 מנתה הקהילה 631 נפשות שהיוו 11 אחוזים מכלל האוכלוסייה. המשבר הכלכלי העולמי (1929) לא פסח על יוגוסלביה ועל צ'אקובץ בתוכה ובמהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 חלה ירידה מסוימת במספר בני הקהילה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה בצ'אקובץ פעילות ציונית והוקמו סניף של התנועה, אגודת נוער ותא של ויצו. מ-1915 ועד לתקופת השואה כיהן כרב ראשי לקהילה הרב אליהו גרינוואלד. ב-1931 נמנו בצ'אקובץ 533 יהודים. ב-1941 מנתה הקהילה 555 נפשות.^[2]^[4] לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית נמסרה צ'אקובץ להונגריה. עד 1943 היה מצב בני הקהילה יחסית טוב. בשנה זו החל הממשל ההונגרי להכביד את ידו, ובמקביל החלו התקפות אנטישמיות על בני הקהילה. באותה השנה הוטמנה פצצה בבית הכנסת. בהמשך נשלחו חלק מבני הקהילה לעבודות כפייה בחזית המזרחית, הועסקו שם בפינוי שדות מוקשים, ו-27 מהם מצאו את מותם. ב-19 במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי גרמניה הנאצית, ומיד הוחל ברדיפות יהודים. ב-26 במרץ נערכה אקציה בצ'אקובץ ובכפרי הסביבה. העצורים הועברו לנג'קניז'ה ורוכזו בבית הכנסת המקומי. משם, בין 17 במאי ל-20 במאי, נשלחו בטרנספורטים למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-21 במאי נרצחו באושוויץ 403 מהמגורשים.^[2]

לאחר תום המלחמה, חזרה שארית הפליטה לצ'אקובץ וחידשה את הפעילות הקהילתית. בית הכנסת ניזוק קשות במהלך המלחמה, ב-1945 נהרס המבנה, וב-1959 הפקיעו שלטונות יוגוסלביה את הנכס. ב-1947 התגוררו בצ'אקובץ 98 יהודים. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה 55 יהודים מצ'אקובץ. ב-1971 התגוררו בעיר 21 יהודים, וב-1994 נמנו בה 24 יהודים. החלקה היהודית בבית העלמין הכללי נמצאת במצב יחסית טוב. נכון ל-2009 היו במקום מצבות שהכיתוב עליהן בעברית, בהונגרית, בגרמנית ובקרואטית. במקום בו שכן בית הכנסת הוצב גלעד זיכרון לקהילה.^[2]^[4]^[6]