שעועית מצויה
 שעועית מצויה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | שעועית |
| מין: | שעועית מצויה |
| שם מדעי | |
 Phaseolus Vulgaris.Lלינאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
שעועית מצויה (שם מדעי: Phaseolus Vulgaris) היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.
לשעועית המצויה יש זנים רבים, עשבוניים שחלקם שרועים וחלקם מטפסים. העלים מנוצים, בעלי שלושה עלעלים. הפרחים פרפרניים, הסירה מאוחה, עמוד העלי והאבקנים מפותלים. הפרי הוא תרמיל בעל שתי קשוות, הזרעים מופרדים חלקית זה מזה על ידי רקמה ספוגית.
מוצא השעועית המצויה במרכז אמריקה, שם גידלו אותה הילידים עוד בזמן העתיק. עם גילוי אמריקה הגיעה השעועית לאירופה וכיום היא נפוצה בכל העולם. בישראל גודלה השעועית עוד לפני קום המדינה, וכיום שטחי גידולה הם נרחבים – על כל סוגיה: ירוקה, צהובה, לבנה, שחורה ואדומה. הזנים המועדפים בישראל הם הזנים השרועים, אשר נוחים לגידול ולקטיף מכני, אם כי, בחממות רווחים גם הזנים המטפסים. רוב הגידולים מופנים לתעשייה לשימורי קופסאות, הקפאה, או ייבוש הזרעים. בשווקים מצויה השעועית הטרייה מאפריל עד ינואר.
הגבעול יוצא בתחילה עם זוג עלים רחבים, לאחר מכן העלים הנוספים שגדלים הם צרים יותר ומוארכים ויוצאים בשלשות. לאחר כ-80 ימי גדילה מופיעים פרחים לבנים אשר מצהיבים תוך כיומיים ומתוך הפרח הנובל גדל התרמיל.
השעועית כמזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 90.7 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 29 קק"ל |
| חלבונים | 4.2 ג' |
| פחמימות | 4.1 ג' |
| שומן | 0.5 ג' |
| שומן רווי | 0.072% |
| שומן חד בלתי רווי | 0.039% |
| שומן רב בלתי רווי | 0.276% |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין B1 | 0.37 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.25 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 2.92 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.085 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 38.7 מ"ג |
| ברזל | 0.81 מ"ג |
| סידן | 17 מ"ג |
| מגנזיום | 21 מ"ג |
| זרחן | 37 מ"ג |
| אשלגן | 187 מ"ג |
| נתרן | 6 מ"ג |
| מקור: [2] | |
המטבח המקסיקני מתבסס על תירס ושעועית. מחית שעועית מטוגנת (frijoles refritos) היא תוספת המלווה מנות מזון רבות במקסיקו.
בסרטי מערבונים רבים השעועית מוצגת כמאכל אהוב על תושבי הדרום והמערב הפרוע, ובהרבה מהם מודגשות כבדיחה תופעות הלוואי ובעיות העיכול של השעועית.[3]
השעועית משמשת מרכיב מרכזי בתבשיל החמין.
מאכלי שעועית נוספים:
- פייז'ואדה - מאכל נפוץ בברזיל, תבשיל קדירה של שעועית שחורה עם אורז, בשר חזיר, שורש קסאווה ועוד.
- אבס קון ארוז - מאכל עממי של יהודים ספרדים, העשוי מאורז לבן ושעועית יבשה שבושלה ברוטב עגבניות.
- יאחנייה - מחית שעועית, מאכל מהמטבח הרומני.
- קסולה - תבשיל שעועית ובשר מהמטבח הצרפתי.
- פסולה בטוטה - תבשיל משעועית לבנה מהמטבח הרומני.
השעועית ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השעועית מופיעה במשנה[4] וזיהויה נשתמר בשפות שונות על ידי פרשנים.
בתלמוד הירושלמי כתוב[5] ”אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? - שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מיעים”. בפירוש עיקר תוספות יום טוב מוסבר ש"משעשעת" היא מלשון טיוח - כפי שהפסוק "טח מראות עיניהם" (ספר ישעיהו, פרק מ"ד, פסוק י"ח) מתורגם לארמית "שעה עיניהון"... כלומר שגורמת לתחושה מלאה ושובע.
השעועית שבמשנה איננה השעועית המצויה, שכאמור, מקורה בדרום אמריקה, ולא הייתה מצויה בארץ בזמן המשנה, אלא מין אחר, כנראה מין לוביה.[דרוש מקור]
השעועית (הנקראת בערבית לוּבִיָא) משמשת כאחד מה"סימנים" לראש השנה - בעיקר אצל עדות המזרח: ונאמר עליה: "יהי רצון ... שירבו זכויותנו ותלבבנו".[6]
השעועית נכללת במנהג איסור קטניות והנוהגים במנהג זה נמנעים מאכילת שעועית בפסח.
גידול ושיווק שעועית בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השעועית היבשה מגדלים בשדות - כשהמובילות במגדלים וביצואנים הן ברזיל והודו (כ-3 מיליון טונות כל אחת בשנה), סין בורמה ומקסיקו (כ-1.5 מיליון טונות כל אחת בשנה). התפוקה העולמית היא כ-19 מיליון טונות בשנה.
היצרניות הגדולות של השעועית הירוקה הן מדינת מישיגן בארצות הברית (60% מהייצור העולמי), צרפת, מקסיקו, עיראק וארגנטינה.[7] שעועית זו נמכרת רובה כמאכל כבוש במלח, בפחיות שימורים או צנצנות זכוכית. במהלך השנים הומצאו מכונות שונות לקטיף אוטומטי, לאיסוף השעועית, ולהוצאתה מהתרמיל.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שעועית מצויה, באתר ITIS (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר NCBI (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר Tropicos (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר GBIF (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר The Plant List (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר IPNI (באנגלית)
- שעועית מצויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאיר ברק, מדוע שעועית גורמת ליצירת גזים במערכת העיכול?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 ספטמבר 2009
- דני טלר, המחמם הטבעי: 4 תבשילי שעועית, באתר ynet, 15 בינואר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שעועית מצויה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/2874?fg=&man=&lfacet=&format=&count=&max=25&offset=&sort=&qlookup=Phaseolus+vulgaris
- ^ לדוגמה, בסרט אוכפים לוהטים הקרוי על שם התופעה (הסרט בבימויו של מל ברוקס) - נראים קבוצת בוקרים, הנהנים מאכילת שעועית ותופעות הלוואי שלה (קטע מהסרט ב-YouTube).
- ^ לדוגמה משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה א'
- ^ ירושלמי כלאים א א
- ^ סדר הברכות בראש השנה - על פי מנהג יהודי בבל.
- ^ מחקר על שוק השעועית (אנגלית)
- ^ ישנה קטגוריה שלמה של הפקת שעועית במשרד הפטנטים האמריקני ר' למשל ויכוח עדכני בנושא שם רשום בתחום וכן קטגוריות שלמות העוסקות באיסוף וטיפול בקטניות ובשעועית בפרט.
