לדלג לתוכן

תומאס ברנהרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס ברנהרד
Thomas Bernhard
צילום מ-1987
צילום מ-1987
לידה 9 בפברואר 1931
הירלן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 1989 (בגיל 58)
גמונדן, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nicolaas Thomas Bernhard עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של גרינצינג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מוצרטיאום עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם האוסטרית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מריאן הופה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אנטון וילדגאנס (1967)
  • פרס פרנץ גרילפרצר (1971)
  • פרס גרימה (1972)
  • הפרס הספרותי של ברמן (1965)
  • פרס פלטרינלי (1987)
  • פרס ביכנר (1970)
  • פרס מדיסיס זר (1988)
  • Austrian Promotional Prize for Literature (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
thomasbernhard.at
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס ברנהרדגרמנית: Thomas Bernhard‏; 9 בפברואר 1931 הרלן, הולנד - 12 בפברואר 1989 גמונדן, אוסטריה) היה מחזאי וסופר אוסטרי, מחשובי הסופרים והמחזאים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים.

נולד בשנת 1931 בעיר הרלן שבמחוז לימבורג בהולנד לאם חד-הורית אוסטרית, אשר עבדה שם כעוזרת-בית. כשהיה בן שנה שבה איתו אמו לווינה ושם בילה את ימי ילדותו אצל סבו וסבתו מצד אמו. אמו נישאה ב-1936 ועברה להתגורר בעיר טראונשטיין שבבוואריה. הוא נשאר עם סבתו ועם סבו, הסופר יוהנס פרמביכלר, שב-1937 קיבל פרס מן המדינה בעבור הרומן "פילומנה אלנהוב". הוא זכר לטובה כל ימיו תקופה זו של ילדותו בחברת סבו.

ברנהרד למד בבית ספר יסודי בעיר זלצבורג, בימי השלטון הנאצי באוסטריה. בגיל 8 צורף לנוער ההיטלראי ובגיל 10 נשלח למרכז חינוך של המפלגה הנאצית במדינת תורינגיה שבגרמניה. לאחר המלחמה, ב-1947, בהיותו בן 16 שנה, הפסיק את לימודיו והפך לשוליה בחנות מכולת. ב-1949 חלה בשחפת ונכנס לבית מרפא לחולי ריאה, שם פגש בהדוויג סטאביאניצ'ק שהפכה לידידתו. סבו מת באותה שנה, ואמו - בשנה שלאחריה. ב-1951 השתחרר מבית המרפא, אך סבל כל ימיו מקוצר נשימה - מצב שהוא מתאר בכתביו.

ב-1952, בהמלצת ידיד של סבו, החל לכתוב מאמרים בעיתון בזלצבורג. אך מאמרים אלו גרמו לשערורייה, כי הוא תקף בהם את הצביעות שבחיי העיר המבוססים על הדת ואת תושביה המסרבים להתנתק מן הערכים הנאציים. הוא למד באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה בווינה ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג.

ב-1962 כתב את הרומן הראשון שלו, "קיפאון", שזיכה אותו בפרסים רבים. אך ב-1968 פרצה שוב שערורייה בטקס שבו קיבל פרס ספרותי, אחרי שאמר "הכול מגוחך כשאנו חושבים על המוות" ותקף את מוסדות המדינה, את התרבות האוסטרית ואת האוסטרים כ"אדישים לחיים". שר החינוך ומארגני האירוע עזבו את האולם.

ב-1970 זכה מחזהו "בוריס" להצלחה רבה כאשר הוצג בתיאטרון הגרמני בהמבורג. באותה שנה קיבל את פרס ביכנר - הפרס הספרותי החשוב ביותר בגרמניה המערבית. בשנה זו החל לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו שיצאה לאור בחמישה כרכים בין 1975 ו-1982 ("המקור", "המרתף", "הקור", "הילד" ו"הנשימה").

ב-1988 הוצגו שני מחזותיו "הלדנפלאץ" (שמה של כיכר הגיבורים במרכז וינה שבה נאם היטלר לקול תשואות ההמון עם סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי חמישים שנה לפני כן) ו"ארוחת הצהרים הגרמנית". במחזות אלה הצביע על העובדה שהאוסטרים לא השתנו, תיאר את סבלם של היהודים הזוכרים את זוועות הנאציזם וכתב: "כיום יש בווינה יותר נאצים מאשר ב-1938".

תומאס ברנהרד כתב 23 ספרים, 18 מחזות, 5 קובצי שירה וכ-250 מאמרים. יצירותיו מושפעות מזיכרונות ימי ילדותו ונעוריו וממחלתו שממנה סבל כל ימיו. יש בהן מונולוגים המסבירים לקורא את השקפותיו, לעיתים קרובות באמצעות הצגת מקרים קונקרטיים. הוא מטיל ספק בערכם של מוסדות אוסטריים מכובדים כמו הבורגתיאטר (התיאטרון האוסטרי הלאומי בווינה).

ברנהרד נחשב למחזאי ולסופר פרובוקטיבי, אשר לא בחל בעיסוק בעברה של ארצו בתקופת הרייך השלישי. בשל כך עורר עליו את זעמו של הימין השמרני האוסטרי, וזכה באוסטריה לכינוי "Nestbeschmutzer", מילולית מי שמלכלך את קינו שלו, דהיינו מי שיורק לבאר ממנה הוא שותה.

ב-1989 מת ברנהרד בביתו באולסדורף שבאוסטריה עילית, שכיום משמש כמוזיאון. בצוואתו אסר על הצגת מחזותיו ועל פרסום ספריו (שעדיין לא יצאו לאור) באוסטריה במשך חמישים השנים הבאות, אך יורשיו לא קיימו את החלק הזה של הצוואה.

ברנהרד התגורר שנים ארוכות בווינה, שם נהג לפקוד כמעט מדי יום את בית הקפה ברוינרהוף. בבית הקפה תלוי כיום פורטרט שלו, המצביע על מקומו הקבוע של הסופר[1].

מספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]