על פי כללי הלוח העברי הקבוע, חודש תשרי הוא תמיד חודש מלא – בן 30 ימים. ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה, יכול לחול רק בימים שני, שלישי, חמישי או שבת, לפי הכלל "לא אד"ו ראש", שפירושו: ראש השנה לא יחול בימים א', ד' או ו'.
בתנ"ך, מלבד מספרו (החודש השביעי), מכונה החודש פעם אחת בשם 'ירח האיתנים' בפסוק: ”וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי” (מלכים א', ח', ב'). משמעות השם היא שבחודש זה מתחילים מי הנהרות לעלות על גדותיהם. שם זה מופיע בהשפעת שמות החודשים הפיניקיים ובהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו[5]. שם החודש מוכר מכתובות פיניקיות כגון כתובת מנחם, תעריפי כתיון (אנ') ועוד[6]. לפי פרשנות היהדות המסורתית, נרמז בשם זה שבחודש זה נולדו האבות, איתני עולם, וכן שחודש זה עמוס במצוות[7].
מזל החודש הוא מזל מאזניים[8]. הוא מסמל את ממד הדין שבחודש, שבו נשקלים המעשים. יש אומרים שהמאזניים מסמלים את בריאת העולם בחודש זה, שכן במבנה הבריאה הכול נעשה במידה ובמשקל. בלוח השנה במגילות קומראן מזל תשרי הוא מזל עקרב.
^לחוגגים שמחת תורה ביום שמיני עצרת יש 15 ימים ברוב השנים (כ-60.5%) ו-16 בשאר השנים (כ-39.5%), לחוגגים שמחת תורה ביום שאחרי שמיני עצרת יש 16 ו-17 בהתאמה.
תשרי, דף שער בספרייה הלאומית
