רשימת הפסיכופתיה המעודכנת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רשימת הפסיכופתיה של הייר (או בראשי תיבות: PCL-R) היא הכלי המקצועי הנפוץ והתקף ביותר הקיים כיום בהערכת אישיות [[פסיכופתיה|פסיכופתית]]. באמצעות הכלי, הכולל [[ראיון עומק|ראיון]] חצי מובנה ו[[תולדות החולה|ומידע אנמסטי]] על הנבדק, נערכת הערכה של מבנה האישיות של הנבדק באמצעות 20 פריטים, המסווגים לארבעה ממדים ולשני גורמים כלליים: גורם 1 - "שימוש אכזרי ואנוכי בזולת", הכולל מאפיינים רגשיים ובינאישיים של פסיכופתיה; וגורם 2 - "סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני", הכולל התנהגויות ואורח חיים שסוטים מהמוסכמות החברתיות. ארבעת הממדים יחד מרכיבים את [[הפרעת אישיות|הפרעת האישיות]] שמוכרת כ[[פסיכופתיה]].
רשימת הפסיכופתיה של הייר (או בראשי תיבות: PCL-R) היא הכלי המקצועי הנפוץ והתקף ביותר הקיים כיום בהערכת אישיות [[פסיכופתיה|פסיכופתית]]. באמצעות הכלי, הכולל [[ראיון עומק|ראיון]] חצי מובנה ו[[תולדות החולה|ומידע אנמסטי]] על הנבדק, נערכת הערכה של מבנה האישיות של הנבדק באמצעות 20 פריטים, המסווגים לארבעה ממדים ולשני גורמים כלליים: גורם 1 - "שימוש אכזרי ואנוכי בזולת", הכולל מאפיינים רגשיים ובינאישיים של פסיכופתיה; וגורם 2 - "סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני", הכולל התנהגויות ואורח חיים שסוטים מהמוסכמות החברתיות. ארבעת הממדים יחד מרכיבים את [[הפרעת אישיות|הפרעת האישיות]] שמוכרת כ[[פסיכופתיה]].


רשימת הפסיכופתיה פותחה בשנת 1970 על ידי הפסיכולוג הקנדי [[רוברט דאגלס הייר]] על סמך עבודתו עם עבריינים ב[[בית סוהר|בתי סוהר]], והיא נשענת בחלקה על הפרופיל הקליני שכתב הפסיכיאטר [[הרווי מ' קלקלי]] בשנת 1940. רשימת הפסיכופתיה פותחה במקור עבור מטרות [[מחקר]] אך במרוצת השנים נעשה בה שימוש גם לצורך אבחון, לצורך הערכות מסוכנות לאלימות, ובמקרים מסוימים אפילו להחלטת מתן [[גזר דין]] בבתי משפט. נמצא שככל שהציונים גבוהים יותר בסולם זה כך גובר הסיכון ל[[רצידיביזם]] אלים, לחוסר הסתגלות ואלימות בתוך בתי הסוהר, לשימוש ב[[סמים]] ולסדרה ארוכה של תכונות כגון פזיזות ונטילת סיכונים.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://concept.paloaltou.edu/rapid-growth-of-pcl-r-use-in-u-s-courts-accounted-for-by-prosecution-of-sexually-violent-predators-and-parole-hearings/|כותרת=Rapid Growth of PCL-R Use in U.S. Courts Accounted for by Prosecution of Sexually Violent Predators and Parole Hearings|אתר=CONCEPT Professional Training|תאריך=2015-02-13|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref> בארצות הברית מדינות רבות עושות שימוש בכלי זה כחלק מהערכת המסוכנות של עבריינים במהלך משפטם.<ref name=":1" /> לעתים נעשה שימוש בכלי גם בישראל בהסתכלות פסיכטארית של עבריינים.
רשימת הפסיכופתיה פותחה בשנת 1970 על ידי הפסיכולוג הקנדי [[רוברט דאגלס הייר]] על סמך עבודתו עם עבריינים ב[[בית סוהר|בתי סוהר]], והיא נשענת בחלקה על הפרופיל הקליני שכתב הפסיכיאטר [[הרווי מ' קלקלי]] בשנת 1940. רשימת הפסיכופתיה פותחה במקור עבור מטרות [[מחקר]] אך במרוצת השנים נעשה בה שימוש גם לצורך אבחון, לצורך הערכות מסוכנות לאלימות<ref>{{צ-ספר|שם=A review and meta-analysis of the psychopathy checklist and psychopathy checklist-revised: predictive validity of dangerousness|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK66565/|מו"ל=Centre for Reviews and Dissemination (UK)|שנת הוצאה=1996|מחבר=R. T. Salekin, R. Rogers, K. W. Sewell|שפה=en}}</ref>, ובמקרים מסוימים אפילו להחלטת מתן [[גזר דין]] בבתי משפט. נמצא שככל שהציונים גבוהים יותר בסולם זה כך גובר הסיכון ל[[רצידיביזם]] אלים, לחוסר הסתגלות ואלימות בתוך בתי הסוהר, לשימוש ב[[סמים]] ולסדרה ארוכה של תכונות כגון פזיזות ונטילת סיכונים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Psychopathy and recidivism: A review|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.2044-8333.1998.tb00355.x|כתב עת=Legal and Criminological Psychology|שנת הוצאה=1998|עמ=139–170|כרך=3|doi=10.1111/j.2044-8333.1998.tb00355.x|מחבר=James F. Hemphill, Robert D. Hare, Stephen Wong}}</ref> בארצות הברית מדינות רבות עושות שימוש בכלי זה כחלק מהערכת המסוכנות של עבריינים במהלך משפטם.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://concept.paloaltou.edu/rapid-growth-of-pcl-r-use-in-u-s-courts-accounted-for-by-prosecution-of-sexually-violent-predators-and-parole-hearings/|כותרת=Rapid Growth of PCL-R Use in U.S. Courts Accounted for by Prosecution of Sexually Violent Predators and Parole Hearings|אתר=CONCEPT Professional Training|תאריך=2015-02-13|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref> לעתים נעשה שימוש בכלי גם בישראל בהסתכלות פסיכטארית של עבריינים.


ה-[[DSM]] מכליל את האישיות הפסיכופתית תחת ההגדרה של [[הפרעת אישיות אנטיסוציאלית]]. הסיבה המרכזית לאי-הכללה של פסיכופתיה כהפרעת אישיות ב-DSM היא משום שמחבריו חשו שיש יותר מדי מקום ל[[סובייקטיביות]] מצד אנשי מקצוע כאשר הם מזהים תכונות כמו העדר [[אשמה (רגש)|אשמה]] או [[חרטה]], ולכן הוחלט לבסס את האבחנה על התנהגות נצפית, כלומר התנהגויות סוטות מבחינה חברתית. מהשערותיו של רוברט הייר ורשימה זאת התפתח עניין מרכזי בחקר הפסיכופתיה ובמרוצת השנים גוף מחקר גדול מצא כי פסיכופתיה היא אכן הפרעה נבדלת בין אם בתכונות אישיותיות<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=Identifying subtypes among offenders with antisocial personality disorder: a cluster-analytic study|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20455611/|כתב עת=Journal of Abnormal Psychology|שנת הוצאה=2010-05|עמ=389–400|כרך=119|doi=10.1037/a0018611|מחבר=Norman G. Poythress, John F. Edens, Jennifer L. Skeem, Scott O. Lilienfeld}}</ref>, התנהגות<ref name=":5" />, [[אטיולוגיה]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Examining the relationship among substance abuse, negative emotionality and impulsivity across subtypes of antisocial and psychopathic substance abusers|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0047235211000341|כתב עת=Journal of Criminal Justice|שנת הוצאה=2011-05|עמ=232–237|כרך=39|doi=10.1016/j.jcrimjus.2011.02.013|מחבר=Melissa S. Magyar, John F. Edens, Scott O. Lilienfeld, Kevin S. Douglas}}</ref>, ו[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] מוחית<ref>{{צ-מאמר|שם=The antisocial brain: psychopathy matters|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22566562/|כתב עת=Archives of General Psychiatry|שנת הוצאה=2012-09|עמ=962–972|כרך=69|doi=10.1001/archgenpsychiatry.2012.222|מחבר=Sarah Gregory, Dominic ffytche, Andrew Simmons, Veena Kumari}}</ref>.
ה-[[DSM]] מכליל את האישיות הפסיכופתית תחת ההגדרה של [[הפרעת אישיות אנטיסוציאלית]]. הסיבה המרכזית לאי-הכללה של פסיכופתיה כהפרעת אישיות ב-DSM היא משום שמחבריו חשו שיש יותר מדי מקום ל[[סובייקטיביות]] מצד אנשי מקצוע כאשר הם מזהים תכונות כמו העדר [[אשמה (רגש)|אשמה]] או [[חרטה]], ולכן הוחלט לבסס את האבחנה על התנהגות נצפית, כלומר התנהגויות סוטות מבחינה חברתית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Psychopathy and the DSM|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25039353/|כתב עת=Journal of Personality|שנת הוצאה=2015-12|עמ=665–677|כרך=83|doi=10.1111/jopy.12115|מחבר=Cristina Crego, Thomas A. Widiger}}</ref> מהשערותיו של רוברט הייר ורשימה זאת התפתח עניין מרכזי בחקר הפסיכופתיה ובמרוצת השנים גוף מחקר גדול מצא כי פסיכופתיה היא אכן הפרעה נבדלת בין אם בתכונות אישיותיות<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=Identifying subtypes among offenders with antisocial personality disorder: a cluster-analytic study|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20455611/|כתב עת=Journal of Abnormal Psychology|שנת הוצאה=2010-05|עמ=389–400|כרך=119|doi=10.1037/a0018611|מחבר=Norman G. Poythress, John F. Edens, Jennifer L. Skeem, Scott O. Lilienfeld}}</ref>, התנהגות<ref name=":5" />, [[אטיולוגיה]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Examining the relationship among substance abuse, negative emotionality and impulsivity across subtypes of antisocial and psychopathic substance abusers|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0047235211000341|כתב עת=Journal of Criminal Justice|שנת הוצאה=2011-05|עמ=232–237|כרך=39|doi=10.1016/j.jcrimjus.2011.02.013|מחבר=Melissa S. Magyar, John F. Edens, Scott O. Lilienfeld, Kevin S. Douglas}}</ref>, ו[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] מוחית<ref>{{צ-מאמר|שם=The antisocial brain: psychopathy matters|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22566562/|כתב עת=Archives of General Psychiatry|שנת הוצאה=2012-09|עמ=962–972|כרך=69|doi=10.1001/archgenpsychiatry.2012.222|מחבר=Sarah Gregory, Dominic ffytche, Andrew Simmons, Veena Kumari}}</ref>.


== אבחנה ==
== אבחנה ==
הפריטים מדורגים על סולם של 3 נקודות. ניקוד של 0 מעיד על כך שהפריט אינו מתאים לנבדק, ניקוד של 1 מעיד שהפריט מתאים במידה מסוימת לנבדק, וניקוד של 2 מעיד על כך שהפריט מאוד מתאים לנבדק. במקרים מסוימים אין מספיק מידע בכדי לנקד פריט מסוים. במקרים כאלה, ניתן להשמיט את הפריט. עוצמתו ככלי מדידה היא בכך שהוא בנוי על הערכת המאבחן (ועדיף ששני מאבחנים יעריכו את הנבדק בנפרד וישוו את המדידות) ולא על שאלונים מילוי עצמי הנטויים להטיות. המאבחן גם עשוי להסתמך על התרשמויותיהם של אנשים נוספים המכירים את הנבדק. לרשימת הפסיכופתיה של הייר אין קריטריונים של אי-הכללה. כלומר, באמצעות הרשימה ניתן לאבחן ולהעריך את המסוכנות של מגוון רחב של מטופלים עם אבחנות שונות ותחלואה נלווית.
הפריטים מדורגים על סולם של 3 נקודות. ניקוד של 0 מעיד על כך שהפריט אינו מתאים לנבדק, ניקוד של 1 מעיד שהפריט מתאים במידה מסוימת לנבדק, וניקוד של 2 מעיד על כך שהפריט מאוד מתאים לנבדק. במקרים מסוימים אין מספיק מידע בכדי לנקד פריט מסוים. במקרים כאלה, ניתן להשמיט את הפריט. עוצמתו ככלי מדידה היא בכך שהוא בנוי על הערכת המאבחן (ועדיף ששני מאבחנים יעריכו את הנבדק בנפרד וישוו את המדידות) ולא על שאלונים מילוי עצמי הנטויים להטיות. המאבחן גם עשוי להסתמך על התרשמויותיהם של אנשים נוספים המכירים את הנבדק. לרשימת הפסיכופתיה של הייר אין קריטריונים של אי-הכללה. כלומר, באמצעות הרשימה ניתן לאבחן ולהעריך את המסוכנות של מגוון רחב של מטופלים עם אבחנות שונות ו[[תחלואה נלווית]] שונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/deref/http://dx.doi.org/10.1007/978-3-319-28099-8_1100-1|הכותב=Blais, Julie & Ritchie, Mary|כותרת=Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R)|תאריך=|שפה=en|doi=10.1007/978-3-319-28099-8_1100-1|תאריך_וידוא=2020-10-22}}</ref>


ניקודים גבוהים בשאלון זה מתואמים באופן משמעותי עם [[אימפולסיביות]] ו[[אלימות]], [[מקיאווליזם]], [[קריירה פלילית]] מתמשכת, ומתואמים באופן שלילי עם מדדים של [[חיברות]], [[אמפתיה]] ו[[שיתוף פעולה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/1529100611426706|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|מחבר=Jennifer L. Skeem, Devon L. L. Polaschek, Christopher J. Patrick, Scott O. Lilienfeld}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://psychcentral.com/news/2012/05/11/scans-show-psychopaths-have-brain-abnormalities/38540.html|הכותב=Janice Wood Associate News Editor Last updated: 8 Aug 2018 ~ 1 min read|כותרת=Scans Show Psychopaths Have Brain Abnormalities|אתר=psychcentral.com|תאריך=2012-05-11|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref>
ניקודים גבוהים בשאלון זה מתואמים באופן משמעותי עם [[אימפולסיביות]] ו[[אלימות]], [[מקיאווליזם]], [[קריירה פלילית]] מתמשכת, ומתואמים באופן שלילי עם מדדים של [[חיברות]], [[אמפתיה]] ו[[שיתוף פעולה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/1529100611426706|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|מחבר=Jennifer L. Skeem, Devon L. L. Polaschek, Christopher J. Patrick, Scott O. Lilienfeld}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://psychcentral.com/news/2012/05/11/scans-show-psychopaths-have-brain-abnormalities/38540.html|הכותב=Janice Wood Associate News Editor Last updated: 8 Aug 2018 ~ 1 min read|כותרת=Scans Show Psychopaths Have Brain Abnormalities|אתר=psychcentral.com|תאריך=2012-05-11|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref>
שורה 36: שורה 36:


הציון המקסימלי שניתן לקבל בשאלון הוא 40 נקודות. קיימת מחלוקת היכן לקבוע את הרף להימצאות פסיכופתיה. למשל החתך ב[[בריטניה]] ו[[סקנדינביה]] הוא 25 נקודות ומעלה, מדינות רבות ברחבי העולם משתמשות בחתך של 30 נקודות ומעלה. עבריינים רבים שאינם פסיכופתים מקבלים ציון של בין 18–22. אדם ללא עבר פלילי בדרך כלל מקבל ציון של עד 6.1 נקודות.<ref>{{צ-מאמר|שם=THE CRIMINAL PSYCHOPATH: HISTORY, NEUROSCIENCE, TREATMENT, AND ECONOMICS|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4059069/|כתב עת=Jurimetrics|שנת הוצאה=2011|עמ=355–397|כרך=51|מחבר=Kent A. Kiehl, Morris B. Hoffman}}</ref> במסגרות מחקר לעתים נעשה שימוש בחתכים גבוהים יותר של 34 נקודות במטרה לבחון את פעילותם המוחית של פסיכופתים, מתוך הנחה שככל שהציונים גבוהים יותר, כך גובר הסיכוי לחריגות במבנה המוח.<ref>{{צ-מאמר|שם=Abnormal hippocampal shape in offenders with psychopathy|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19718651/|כתב עת=Human Brain Mapping|שנת הוצאה=2010-03|עמ=438–447|כרך=31|doi=10.1002/hbm.20877|מחבר=Marina Boccardi, Rossana Ganzola, Roberta Rossi, Francesca Sabattoli}}</ref>
הציון המקסימלי שניתן לקבל בשאלון הוא 40 נקודות. קיימת מחלוקת היכן לקבוע את הרף להימצאות פסיכופתיה. למשל החתך ב[[בריטניה]] ו[[סקנדינביה]] הוא 25 נקודות ומעלה, מדינות רבות ברחבי העולם משתמשות בחתך של 30 נקודות ומעלה. עבריינים רבים שאינם פסיכופתים מקבלים ציון של בין 18–22. אדם ללא עבר פלילי בדרך כלל מקבל ציון של עד 6.1 נקודות.<ref>{{צ-מאמר|שם=THE CRIMINAL PSYCHOPATH: HISTORY, NEUROSCIENCE, TREATMENT, AND ECONOMICS|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4059069/|כתב עת=Jurimetrics|שנת הוצאה=2011|עמ=355–397|כרך=51|מחבר=Kent A. Kiehl, Morris B. Hoffman}}</ref> במסגרות מחקר לעתים נעשה שימוש בחתכים גבוהים יותר של 34 נקודות במטרה לבחון את פעילותם המוחית של פסיכופתים, מתוך הנחה שככל שהציונים גבוהים יותר, כך גובר הסיכוי לחריגות במבנה המוח.<ref>{{צ-מאמר|שם=Abnormal hippocampal shape in offenders with psychopathy|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19718651/|כתב עת=Human Brain Mapping|שנת הוצאה=2010-03|עמ=438–447|כרך=31|doi=10.1002/hbm.20877|מחבר=Marina Boccardi, Rossana Ganzola, Roberta Rossi, Francesca Sabattoli}}</ref>

חסרונו המשמעותי של כלי אבחון זה הוא הזמן הנדרש למלא אותו, לערוך [[ראיון עומק|ראיונות עומק]], לעיין בתיקים אישיים, וה[[דטרמיניזם]] המובנה בכלי; מרגע שאדם מוגדר עבריין קשה או "פסיכופת", קשה מאוד לשנות את הסיווג שכן רוב האבחון מבוסס על ההיסטוריה של הנבדק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר יהושע וייס ורוני בנצור|שם=כלי הערכה מובנים לעבריינים|כתב עת=|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/tb_ResearchesAndPublications/%D7%9B%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%95%D7%A8-2010.pdf}}</ref> דבר אשר לעתים קרובות מוביל ל[[סטיגמה]] מצד אנשי מקצוע ואפילו להוביל לתמיכה ב[[עונש מוות]].<ref>{{צ-מאמר|שם=No sympathy for the devil: Attributing psychopathic traits to capital murderers also predicts support for executing them.|קישור=https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0026442|כתב עת=Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment|שנת הוצאה=2013|עמ=175–181|כרך=4|doi=10.1037/a0026442|מחבר=John F. Edens, Karen M. Davis, Krissie Fernandez Smith, Laura S. Guy}}</ref>


=== פריטים ===
=== פריטים ===

גרסה מ־21:29, 22 באוקטובר 2020

רשימת הפסיכופתיה של הייר (או בראשי תיבות: PCL-R) היא הכלי המקצועי הנפוץ והתקף ביותר הקיים כיום בהערכת אישיות פסיכופתית. באמצעות הכלי, הכולל ראיון חצי מובנה וומידע אנמסטי על הנבדק, נערכת הערכה של מבנה האישיות של הנבדק באמצעות 20 פריטים, המסווגים לארבעה ממדים ולשני גורמים כלליים: גורם 1 - "שימוש אכזרי ואנוכי בזולת", הכולל מאפיינים רגשיים ובינאישיים של פסיכופתיה; וגורם 2 - "סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני", הכולל התנהגויות ואורח חיים שסוטים מהמוסכמות החברתיות. ארבעת הממדים יחד מרכיבים את הפרעת האישיות שמוכרת כפסיכופתיה.

רשימת הפסיכופתיה פותחה בשנת 1970 על ידי הפסיכולוג הקנדי רוברט דאגלס הייר על סמך עבודתו עם עבריינים בבתי סוהר, והיא נשענת בחלקה על הפרופיל הקליני שכתב הפסיכיאטר הרווי מ' קלקלי בשנת 1940. רשימת הפסיכופתיה פותחה במקור עבור מטרות מחקר אך במרוצת השנים נעשה בה שימוש גם לצורך אבחון, לצורך הערכות מסוכנות לאלימות[1], ובמקרים מסוימים אפילו להחלטת מתן גזר דין בבתי משפט. נמצא שככל שהציונים גבוהים יותר בסולם זה כך גובר הסיכון לרצידיביזם אלים, לחוסר הסתגלות ואלימות בתוך בתי הסוהר, לשימוש בסמים ולסדרה ארוכה של תכונות כגון פזיזות ונטילת סיכונים.[2] בארצות הברית מדינות רבות עושות שימוש בכלי זה כחלק מהערכת המסוכנות של עבריינים במהלך משפטם.[3] לעתים נעשה שימוש בכלי גם בישראל בהסתכלות פסיכטארית של עבריינים.

ה-DSM מכליל את האישיות הפסיכופתית תחת ההגדרה של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית. הסיבה המרכזית לאי-הכללה של פסיכופתיה כהפרעת אישיות ב-DSM היא משום שמחבריו חשו שיש יותר מדי מקום לסובייקטיביות מצד אנשי מקצוע כאשר הם מזהים תכונות כמו העדר אשמה או חרטה, ולכן הוחלט לבסס את האבחנה על התנהגות נצפית, כלומר התנהגויות סוטות מבחינה חברתית.[4] מהשערותיו של רוברט הייר ורשימה זאת התפתח עניין מרכזי בחקר הפסיכופתיה ובמרוצת השנים גוף מחקר גדול מצא כי פסיכופתיה היא אכן הפרעה נבדלת בין אם בתכונות אישיותיות[5], התנהגות[5], אטיולוגיה[6], ואנטומיה מוחית[7].

אבחנה

הפריטים מדורגים על סולם של 3 נקודות. ניקוד של 0 מעיד על כך שהפריט אינו מתאים לנבדק, ניקוד של 1 מעיד שהפריט מתאים במידה מסוימת לנבדק, וניקוד של 2 מעיד על כך שהפריט מאוד מתאים לנבדק. במקרים מסוימים אין מספיק מידע בכדי לנקד פריט מסוים. במקרים כאלה, ניתן להשמיט את הפריט. עוצמתו ככלי מדידה היא בכך שהוא בנוי על הערכת המאבחן (ועדיף ששני מאבחנים יעריכו את הנבדק בנפרד וישוו את המדידות) ולא על שאלונים מילוי עצמי הנטויים להטיות. המאבחן גם עשוי להסתמך על התרשמויותיהם של אנשים נוספים המכירים את הנבדק. לרשימת הפסיכופתיה של הייר אין קריטריונים של אי-הכללה. כלומר, באמצעות הרשימה ניתן לאבחן ולהעריך את המסוכנות של מגוון רחב של מטופלים עם אבחנות שונות ותחלואה נלווית שונה.[8]

ניקודים גבוהים בשאלון זה מתואמים באופן משמעותי עם אימפולסיביות ואלימות, מקיאווליזם, קריירה פלילית מתמשכת, ומתואמים באופן שלילי עם מדדים של חיברות, אמפתיה ושיתוף פעולה.[9][10]

על פי כללי ההעברה המפורטים בכלי (ומהווים גם מגבלה חוקית לרכישה של הכלי ולשימוש קליני בו) המשתמשים בו צריכים להיות בעלי תואר קליני מתקדם במדעי ההתנהגות, בעלי היכרות עם אוכלוסייה אנטי חברתית, וצריכים להיות בעלי הכשרה מסודרת בביצוע שאלון זה.[11]

20 הפריטים ב-PCL-R הם:

  1. קלות לשון וקסם שטחי (גורם 1) - הנטייה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים, או בעלי מודעות-עצמית.
  2. ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1) - השקפה מנופחת מאוד של יכולות האדם והערך העצמי. הפסיכופתים בטוחים בעצמם, שחצנים, דעתנים ורברבנים. פסיכופתים מאמינים שהם בני אנוש נעלים.
  3. צורך בגירויים או נטייה לשעמום (גורם 2) - צורך מוגזם בגירוי חדש, מרגש וממריץ. נטילת סיכונים. לפסיכופתים לעיתים קרובות יש משמעת עצמית נמוכה והם מתקשים להשלים משימות עד תומן משום שהם משתעממים בקלות.
  4. שקרנות פתולוגית (גורם 1) - יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר מצפון וחוסר יושר
  5. הונאה ומניפולטיביות (גורם 1) - השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק.
  6. חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1) - חוסר ברגשות או בהתייחסות לאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר אמפתיה וקר לב. פריט זה מתבטא בדרך כלל בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
  7. אפקט שטוח (גורם 1) - דלות רגשית או טווח עומק רגשי מוגבל; תקשורת בין-אישית קרירה למרות סימנים של פתיחות גלויה.
  8. קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1) - חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי; קרירות, בוז, חוסר התחשבות, חוסר טקט.
  9. סגנון חיים פרזיטי (גורם 2) - תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות.
  10. שליטה עצמית נמוכה (גורם 2) - תגובות של עצבנות, חוסר סבלנות, איום, אגרסיביות, אלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס; פועלים בחיפזון
  11. מתירנות מינית - מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
  12. בעיות התנהגות מגיל צעיר (גורם 2) - מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גנבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
  13. חוסר במטרות מציאותיות לטווח ארוך (גורם 2) - חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
  14. אימפולסיביות (גורם 2) - ביצוע מעשים ללא מחשבה מוקדמת וללא תכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים, תסכולים ודחפים; אי יכולת להתחשב בהשלכות מעשיהם; התנהגות פזיזה, נמהרת, בלתי צפויה, בלתי יציבה וחסרת זהירות.
  15. חוסר אחריות (גורם 2) - כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמה: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
  16. קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1) - מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת על ידי התכחשות זו
  17. ריבוי קשרי נישואין קצרים - חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
  18. עבריינות נוער (גורם 2) - בעיות התנהגות בין גילאי 13 - 18; לרוב התנהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
  19. הפרת תנאי שחרור (גורם 2) - הפרת תנאי שחרור בעקבות רשלנות, בריחה, שיקול דעת לקוי, או אי-הופעה לשימועים.
  20. פשיעה מגוונת (גורם 2) - מגוון סוגי עבירות פליליות; פסיכופתים יבצעו מגוון רחב של עבירות מסוגים שונים כגון הצתה, ונדליזם, גנבה, אונס וכו'. גאווה רבה על כך שלא נתפסו על ביצוע עבירות.

הציון המקסימלי שניתן לקבל בשאלון הוא 40 נקודות. קיימת מחלוקת היכן לקבוע את הרף להימצאות פסיכופתיה. למשל החתך בבריטניה וסקנדינביה הוא 25 נקודות ומעלה, מדינות רבות ברחבי העולם משתמשות בחתך של 30 נקודות ומעלה. עבריינים רבים שאינם פסיכופתים מקבלים ציון של בין 18–22. אדם ללא עבר פלילי בדרך כלל מקבל ציון של עד 6.1 נקודות.[12] במסגרות מחקר לעתים נעשה שימוש בחתכים גבוהים יותר של 34 נקודות במטרה לבחון את פעילותם המוחית של פסיכופתים, מתוך הנחה שככל שהציונים גבוהים יותר, כך גובר הסיכוי לחריגות במבנה המוח.[13]

חסרונו המשמעותי של כלי אבחון זה הוא הזמן הנדרש למלא אותו, לערוך ראיונות עומק, לעיין בתיקים אישיים, והדטרמיניזם המובנה בכלי; מרגע שאדם מוגדר עבריין קשה או "פסיכופת", קשה מאוד לשנות את הסיווג שכן רוב האבחון מבוסס על ההיסטוריה של הנבדק.[14] דבר אשר לעתים קרובות מוביל לסטיגמה מצד אנשי מקצוע ואפילו להוביל לתמיכה בעונש מוות.[15]

פריטים

הגורמים השונים מתואמים עם מצבים והפרעות שונות. למשל, גורם 1 ברשימת הפסיכופתיה מתואם באופן משמעותי עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית[16], רמות חרדה נמוכות[16], היעדר אמפתיה[16], רמות דחק נמוכות[16], וסיכון נמוך להתאבדות.[17] לעיתים קרובות אנשים עם ניקוד גבוה בגורם זה נתפסים כאנשים בעלי קסם אישי, בעלי כוחות נפשיים ובעלי תובנה אך הפרוגנוזה לגביהם היא לעיתים קרובות שלילית וחמורה ביותר. הפריטים בגורם זה נחשבים על ידי חוקרים רבים כתכונות הליבה של פסיכופתיה, אך יש החולקים על כך.[18] לעומת זאת, הפריטים בגורם 2 מתואמים באופן משמעותי עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית[16], הפרעת אישיות גבולית[16], סטייה חברתית[16], חיפוש אחר ריגושים[16], מעמד חברתי-כלכלי נמוך[16], וסיכון מוגבר להתאבדות.[17] אנשים עם ניקוד גבוה בגורם זה נתפסים כלא יציבים, בעלי דימוי עצמי לא יציב, תגובתיים, וחשדניים. אף-על-פי-כן, הגורמים מתואמים באופן משמעותי אחד עם השני וישנם ראיות אמפיריות שהם נובעים מהפרעה בסיסית אחת.[16]

על פי רוב, עבריינים פסיכופתים שמקבלים ניקוד גבוה בפריטים של גורם 1 מורשעים במספר רב יותר של פשעים אלימים ויש להם היסטוריה ארוכה יותר של מאסר. לעומת זאת נבדקים שמקבלים ניקוד גבוה בפריטים של גורם 2 ברשימה זאת מורשעים במספר רב יותר של פשעים לא אלימים.[19]

תוקף

רשימת הפסיכופתיה של הייר תוקפה במדינות רבות ומסגרות שונות, כמו גם על הקהילה[20] ומסגרות עבודה.[21] על אף ההבדליים התרבותיים הקיימים בין מדינות שונות, נמצא כי יש לכלי רמה גבוהה של מהימנות בין שופטים: 0.81.[22][23]

הכלי תורגם לעברית, אולם לא תוּקף בישראל ולא נקבע סף ציון אופטימלי לפסיכופתיה, אך למרות זאת הוא משמש ככלי אבחון, להערכת מסוכנות ולניבוי הצלחת הטיפול במסגרות שונות כגון שב"ס, מב"ן ושירות המבחן. הסיבה המרכזית לכך היא היעדר מחקר בישראל.

נגזרות

PCL-YV רשימת פסיכופתיה, מהדורת נוער

קיים סולם פסיכופתיה שנבנה עבור נוער עברייני והוא מיועד לסייע במחקר על תכונות פסיכופתיות בקרב בני נוער בגילאי 12–18. אחת הבעיות הקשות בשימוש בכלי זה הוא החשש מלתת לנער תווית קשה של "פסיכופת" או למנוע ממנו שיקום או טיפול, וזאת בשל התפיסה שאנשים בעלי ציונים גבוהים אינם מסתייעים בטיפול. בגלל חששות אלו המחברים מזהירים שאין זה נכון לכנות נער "פסיכופת" או לשלול ממנו תוכניות טיפול או שיקום בגלל ממצאי המבחן. ניתן לראות בעיות אלו כמהותיות בשימוש במבחנים של הייר, ורלוונטיות גם לגבי מבוגרים.

ככלל, הכלי בנוי בצורה דומה מאוד לשאלון PCL-R. הוא בעל אותו מספר של פריטים, והוא מקודד בשיטה דומה. ישנם פריטים מסוימים שהותאמו לאנשים צעירים, בפרט נושאים הקשורים לתעסוקה ונישואין.

PCL-SV רשימת פסיכופתיה, מהדורת סינון

סולם ה-PCL-SV הוא כלי הערכה הדומה לסולם הפסיכופתיה של הייר, אך ניתן להעריך בעזרתו פסיכופתיה בצורה מהירה הרבה יותר: הוא כולל רק 12 פריטים, ניתן לקדד אותו ללא עיון בתיקים האישיים של הנבדק, והוא מתאים גם להערכת פסיכופתיה בקרב אוכלוסייה נורמטיבית. הוא מקביל לתחומי הבדיקה של ה- PCL-R ומכיל בתוכו באופן יחסי כ־60% מתוכו. הוחלט כי אבחון שמתבצע באמצעות הכלי לא יעמוד בפני עצמו, כי אם יהווה גורם מסנן ונבדק שיקבל ציונים גבוהים בכלי זה, יעבור הערכה חוזרת ברשימה הפסיכופתיה המלאה, ה-PCL-R.

אך עם זאת, הגרסה המלאה של כלי זה היא מעמיקה ויסודית יותר. תכונות אלו הן קריטיות במיוחד להערכה של הפרעת אישיות כה מניפולטיבית ואמביוולנטית. מאבחנים חסרי ניסיון יכולים "ליפול ברשת" של המטופל הפסיכופת ולגרום להטיות באבחון.

ביקורת

עבריינות כמרכיב מרכזי

באופן כללי, המונח פסיכופתיה תמיד ספג ביקורת. למשל, הקרימינולוג הנס טוך טען כי המונח הוא צורה של העברה-נגדית שלילית (רגשות שאופיים שלילי כלפי המטופל), בעוד שהפסיכולוג קלוואלדינו טען שמבנה האישיות הפסיכופתי הוא "הטפת מוסר תחת המסווה של מדע רפואי". אך אולי הביקורת הרחבה מכולן נמתחה על רשימה זאת. חוקרים רבים בתחום אבחון הפסיכופתיה רואים בשאלון PCL-R את "סטנדרט הזהב" אך בשנים האחרונות נמתחה ביקורת רבה על הישענותו של כלי האבחון על התנהגויות בכלל והתנהגות אנטי-חברתית בפרט במקום סמני אישיות, בניגוד לעבודתו של הפסיכיאטר הרווי מ' קלקלי.[24]

הפסיכולוגים דיוויד קוק וג׳ניפר סקים טענו כי הרשימה משמיטה משמיטה מספר מרכיבי מפתח, בכך שהיא הופכת את העבריינות למרכיב מרכזי כחלק מתהליך האבחנה. המבקרים טענו כי התנהגות אנטי-חברתית היא תוצר לוואי של פסיכופתיה ולא חלק מרכזי ממנה, וכי הדבר מוביל לאבחון יתר, ולשימוש ברשימה כדי להבטיח הרשעה של עבריינים במסגרות משפטיות.[24] כלי האבחון ספג ביקורת נוספת ונאמר עליו כי הוא לא ישים במציאות הקלינית, ושהוא נוטה כלפי טאוטולוגיה. כאמור, עבריינות היא חלק מרכזי מרשימת הפסיכופתיה של הייר, אך השימוש ברשימה כדי לנבא ולהסביר התנהגות עבריינית עתידית כדי להוכיח את התוקף התאורטי של הרשימה היא טענה טאוטולוגית, או מעגלית[24]

מהימנות בין שופטים

חלק מהמחקרים מצביעים על כך שהדירוגים שנעשו באמצעות שאלון PCL-R תלויים באישיותו של המאבחן, כולל מידת האמפתיה שלהם. חוקרת משפטית אחת הציעה כי מחקרים עתידיים צריכים לבחון את הרקע החברתי, את הגזע ואת האמונות הפילוסופיות של המאבחנים, משום שהשיפוט שלהם עלול להיות מוטה כלפי אנשים שמגיעים מחלקים של החברה עבורם הם לא מגלים הבנה או אמפתיה.[25] למשל, מאבחן חסר ניסיון או ללא נקודת מבט נייטרלית עלול גם לתת להתנהגות עבריינית אחת של הפרט (למשל, עבריין שביצע עבירת מין על ילד) לצבוע את כל תהליך האבחנה באור שלילי.[25] עוד נטען כי למרות שבסביבות מחקר מבוקרות האמינות של שאלון PCL-R עשויה להיות משביעת רצון, במציאות האמיתית נמצא כי קיימות אי-הסכמות רבות בין מדרגים שונים, בייחוד אי-הסכמה על ציונים של התכונות האישיותיות (בינאישי/רגשי: קסם שטחי, רדידות רגשית, גרנדיוזיות, שקרנות, מחוספסים, ערמומיים), ובעיקר בקרב עברייני מין.[26] עם זאת, יש לציין כי עברייני מין מאופיינים בהטרוגניות רבה.

הערכת מסוכנות

אף על פי שמספר מחקרים תומכים ביכולת הניבוי החזקה של שאלון PCL-R, מחקרים עדכניים וניתוח על (מטא-אנליזה) בקנה מידה גדול הטילו ספק רב אם הערכת המסוכנות של הכלי טובה יותר מכלים אחרים. הביקורת טוענת כי הערכת המסוכנות של הכלי פחות טובה משל אחרים, והשימוש הנרחב בו לא מוצדק.[27][28] נאמר עליו כי הוא אינו יכול להסביר הפרעה כה מורכבת מפריטים כה פשוטים, ושאינו מקדיש מספיק תשומת לב להקשרים של ההתנהגות העבריינית ולטבע הדינמי של ההתנהגות האנושית.[29]

כללי

נאמר על הרשימה כי היא אינה יכול להסביר הפרעה מורכבת מפריטים כה פשוטים,וכי היא אינה מקדישה מספיק תשומת לב להקשרים של ההתנהגות העבריינית ולטבע הדינמי של ההתנהגות האנושית.[30] מאמר שבחן 18 קטינים אשר נידונו למוות במדינת טקסס באמצעות מספר מבחנים, כולל מבחנים נוירולוגיים, קבע כי מחצית מהקריטריונים יכולים להיות סימנים של מאניה, היפומאניה, או חוסר תפקוד של האונה המצחית (למשל, קסם אישי, גרנדיוזיות, שליטה עצמית נמוכה, מתירנות מינית וחוסר אחריות) ולא בהכרח סימנים של פסיכופתיה.[31] אף יש כאלה שאמרו שצריך לדחות את הרשימה של הייר בשלמותה, בשל אופיה המעורפל, הסובייקטיבי, והשיפוטי שיכול לגרום לה להיות מנוצלת לרעה.[32]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ R. T. Salekin, R. Rogers, K. W. Sewell, A review and meta-analysis of the psychopathy checklist and psychopathy checklist-revised: predictive validity of dangerousness, Centre for Reviews and Dissemination (UK), 1996. (באנגלית)
  2. ^ James F. Hemphill, Robert D. Hare, Stephen Wong, Psychopathy and recidivism: A review, Legal and Criminological Psychology 3, 1998, עמ' 139–170 doi: 10.1111/j.2044-8333.1998.tb00355.x
  3. ^ Rapid Growth of PCL-R Use in U.S. Courts Accounted for by Prosecution of Sexually Violent Predators and Parole Hearings, CONCEPT Professional Training, ‏2015-02-13 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Cristina Crego, Thomas A. Widiger, Psychopathy and the DSM, Journal of Personality 83, 2015-12, עמ' 665–677 doi: 10.1111/jopy.12115
  5. ^ 1 2 Norman G. Poythress, John F. Edens, Jennifer L. Skeem, Scott O. Lilienfeld, Identifying subtypes among offenders with antisocial personality disorder: a cluster-analytic study, Journal of Abnormal Psychology 119, 2010-05, עמ' 389–400 doi: 10.1037/a0018611
  6. ^ Melissa S. Magyar, John F. Edens, Scott O. Lilienfeld, Kevin S. Douglas, Examining the relationship among substance abuse, negative emotionality and impulsivity across subtypes of antisocial and psychopathic substance abusers, Journal of Criminal Justice 39, 2011-05, עמ' 232–237 doi: 10.1016/j.jcrimjus.2011.02.013
  7. ^ Sarah Gregory, Dominic ffytche, Andrew Simmons, Veena Kumari, The antisocial brain: psychopathy matters, Archives of General Psychiatry 69, 2012-09, עמ' 962–972 doi: 10.1001/archgenpsychiatry.2012.222
  8. ^ Blais, Julie & Ritchie, Mary, Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R) (באנגלית)
  9. ^ Jennifer L. Skeem, Devon L. L. Polaschek, Christopher J. Patrick, Scott O. Lilienfeld, Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy, Psychological Science in the Public Interest, 2011-12-15 doi: 10.1177/1529100611426706
  10. ^ Janice Wood Associate News Editor Last updated: 8 Aug 2018 ~ 1 min read, Scans Show Psychopaths Have Brain Abnormalities, psychcentral.com, ‏2012-05-11 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Some Comments on Qualifications for the Forensic Use of the Hare PCL-R, hare.org
  12. ^ Kent A. Kiehl, Morris B. Hoffman, THE CRIMINAL PSYCHOPATH: HISTORY, NEUROSCIENCE, TREATMENT, AND ECONOMICS, Jurimetrics 51, 2011, עמ' 355–397
  13. ^ Marina Boccardi, Rossana Ganzola, Roberta Rossi, Francesca Sabattoli, Abnormal hippocampal shape in offenders with psychopathy, Human Brain Mapping 31, 2010-03, עמ' 438–447 doi: 10.1002/hbm.20877
  14. ^ ד"ר יהושע וייס ורוני בנצור, כלי הערכה מובנים לעבריינים, 2010
  15. ^ John F. Edens, Karen M. Davis, Krissie Fernandez Smith, Laura S. Guy, No sympathy for the devil: Attributing psychopathic traits to capital murderers also predicts support for executing them., Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment 4, 2013, עמ' 175–181 doi: 10.1037/a0026442
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Harpur, T. J., Hare, R. D., & Hakstian, A. R., Two-factor conceptualization of psychopathy: Construct validity and assessment implications, ‏1989
  17. ^ 1 2 Verona, E., Patrick, C. J., & Joiner, T. E, Psychopathy, antisocial personality, and suicide risk, ‏2001
  18. ^ Jennifer L. Skeem, Devon L. L. Polaschek, Christopher J. Patrick, Scott O. Lilienfeld, Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy, Psychological Science in the Public Interest, 2011-12-15 doi: 10.1177/1529100611426706
  19. ^ Marc T. Swogger, David S. Kosson, Identifying subtypes of criminal psychopaths: A replication and extension, Criminal justice and behavior 34, 2007, עמ' 953–970 doi: 10.1177/0093854807300758
  20. ^ Craig S. Neumann, Robert D. Hare, Psychopathic traits in a large community sample: links to violence, alcohol use, and intelligence, Journal of Consulting and Clinical Psychology 76, 2008-10, עמ' 893–899 doi: 10.1037/0022-006X.76.5.893
  21. ^ Paul Babiak, Craig S. Neumann, Robert D. Hare, Corporate psychopathy: Talking the walk, Behavioral Sciences & the Law, 2010, עמ' n/a–n/a doi: 10.1002/bsl.925
  22. ^ Robert D. Hare, Danny Clark, Martin Grann, David Thornton, Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: an international perspective, Behavioral Sciences & the Law 18, 2000, עמ' 623–645 doi: 10.1002/1099-0798(200010)18:53.0.CO;2-W
  23. ^ Elizabeth A. Sullivan, Carolyn S. Abramowitz, Mabel Lopez, David S. Kosson, Reliability and construct validity of the psychopathy checklist - revised for Latino, European American, and African American male inmates, Psychological Assessment 18, 2006-12, עמ' 382–392 doi: 10.1037/1040-3590.18.4.382
  24. ^ 1 2 3 Jennifer L. Skeem, David J. Cooke, One measure does not a construct make: Directions toward reinvigorating psychopathy research—reply to Hare and Neumann (2010)., Psychological Assessment 22, 2010-06, עמ' 455–459 doi: 10.1037/a0014862
  25. ^ 1 2 Audrey K. Miller, Katrina A. Rufino, Marcus T. Boccaccini, Rebecca L. Jackson, On Individual Differences in Person Perception: Raters’ Personality Traits Relate to Their Psychopathy Checklist-Revised Scoring Tendencies:, Assessment, 2011-03-09 doi: 10.1177/1073191111402460
  26. ^ John F. Edens, Marcus T. Boccaccini, Darryl W. Johnson, Inter-rater reliability of the PCL-R total and factor scores among psychopathic sex offenders: are personality features more prone to disagreement than behavioral features?, Behavioral Sciences & the Law 28, 2010, עמ' 106–119 doi: 10.1002/bsl.918
  27. ^ IN THE NEWS: Violence risk meta-meta: Instrument choice does matter, IN THE NEWS, ‏2011-06-19
  28. ^ IN THE NEWS: SVP risk tools show 'disappointing' reliability in real-world use, IN THE NEWS, ‏2012-05-29
  29. ^ Glenn D. Walters, The Trouble with Psychopathy as a General Theory of Crime, International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology 48, 2004-04, עמ' 133–148 doi: 10.1177/0306624x03259472
  30. ^ Glenn D. Walters, The Trouble with Psychopathy as a General Theory of Crime, International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology 48, 2004-04, עמ' 133–148 doi: 10.1177/0306624x03259472
  31. ^ Dorothy Otnow Lewis, MD, Catherine A. Yeager, MA, Pamela Blake, MD, Barbara Bard, PhD, and Maren Strenziok, MS, Ethics Questions Raised by the Neuropsychiatric, Neuropsychological, Educational, Developmental, and Family Characteristics of 18 Juveniles Awaiting Execution in Texas
  32. ^ Willem H. J. Martens, The problem with Robert Hare's psychopathy checklist: incorrect conclusions, high risk of misuse, and lack of reliability, Medicine and Law 27, 2008-6, עמ' 449–462
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רשימת_הפסיכופתיה_המעודכנת&oldid=29638584"