יזמות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:11, 13 באפריל 2021

יזמות עסקית היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים.

ליזמות יש תרומה משמעותית וחשובה להתפתחות הכלכלה^[1].

הקשר בין יזמות עסקית ליזם

המונח "יזם" לעיתים מתחלף עם המונח "עסק קטן". בעוד שרוב המיזמים מתחילים כעסק קטן, לא כל העסקים הקטנים הם מיזמים במובן המחמיר של המונח. עסקים קטנים רבים מנוהלים על לידי היזם/המנהל בלבד, המורכבים אך ורק מהבעלים - או שיש להם מספר מועט של עובדים. רבים מהעסקים הקטנים הללו מציעים מוצר, תהליך או שירות קיימים והם אינם מכוונים לצמיחה. לעומת זאת, קיימים מיזמים המציעים מוצר, תהליך או שירות חדשניים והיזם בדרך כלל שואף להגדיל את החברה באמצעות הוספת עובדים, חיפוש מכירות בינלאומיות וכן הלאה, תהליך הממומן על ידי הון סיכון ו/או על ידי משקיעים פרטיים (אנג'לים). באופן זה, המונח "יזם" עשוי להיות קשור יותר במונח "סטארט-אפ". ליזמים מצליחים יש את היכולת להוביל עסק בכיוון חיובי על ידי תכנון נכון, להסתגל לסביבות משתנות ולהבין את נקודות החוזק והחולשה של עצמם^[2].

מקורות ושימושים היסטוריים במונחים יזם ויזמות

המילה "יזם" (Entrepreneur) מקורה בשפה הצרפתית. המילה הופיעה לראשונה במילון הצרפתי שכותרתו Dictionnaire Universel de Commerce שהורכב על ידי ז'אק דה ברוסלס ופורסם בשנת 1723^[3]. בבריטניה, נהגו לעיתים קרובות להשתמש במונח "הרפתקן" (Adventurer) לתיאור היזם ^[4]. מחקר היזמות החל בסוף המאה ה -17 ובתחילת המאה ה -18 על ידי הכלכלן האירי-צרפתי ריצ'רד קנטילון (Richard Cantillon), שהיה הראשון לזהות את היזם ותרומתו למערכת הכלכלית במדינה. קנטילון הגדיר את המונח לראשונה ב- Essai sur la Nature du Commerce en Général, (- מסה על טבע הסחר הכללי)^[5]. קנטילון הגדיר את היזם כספקולטור, שמשלם מחיר מסוים עבור מוצר ומשווק אותו מחדש במחיר לא ידוע מראש. כך, כשהוא מקבל החלטות לגבי השגת משאבים על ידי הקצאת משאבים, הוא מודה למעשה בסיכון הכרוך במיזם. לפיכך, החשיב קנטילון את היזם כנוטל סיכונים, המקצה משאבים בכוונה לנצל הזדמנויות לשם מקסום התשואה הכספית. קנטילון הדגיש את נכונותו של היזם לקחת את הסיכון ולהתמודד עם חוסר וודאות, ובכך הפנה את תשומת ליבו לתפקידו של היזם והבחין בין תפקידו של היזם, מבצע העיסקה, לבין הבעלים (Owner) שסיפק את הכסף לעיסקה ^[3]^[6]^[7].

ז'אן-בפטיסט סאי (Jean-Baptiste Say) גם זיהה יזמים כגורם מניע להתפתחות כלכלית, והדגיש את תפקידם כאחד מגורמי הייצור המקצים משאבים מתחומים פחות יצרניים לתחומים יצרניים יותר. סאי וקנטילון השתייכו לאסכולה הצרפתית והיו ידועים בשם הפיזיוקרטים (Physiocrats) ^[8].

בתקופות מוקדמות יותר כמו תקופת הגילדות מימי הביניים בגרמניה, בעל מלאכה נדרש אישור מיוחד לפעול כיזם. מנהל/בעלים של עסק, על סמך "ההוכחה הקטנה למיומנות" (Kleiner Befähigungsnachweis), שהגבילה את הכשרת החניכים לאנשי מלאכה שהיו בעלי תעודת מאסטר (Meister). עם זאת, לא נדרשה הוכחת כשירות לפתיחת עסק. בשנת 1935 ובשנת 1953 הוכנסה מחדש תעודת "ההוכחה ליכולת גדולה יותר" (Großer Befähigungsnachweis Kuhlenbeck), שדרשה מאנשי מלאכה להשיג תעודת הכשרת חניכות מייסטר לפני שהורשו להקים עסק חדש^[9].

תהליך הפיתוח של יוזמה עסקית

יזמות היא תהליך ארוך המורכב מצעדים רבים, אשר כל אחד מהם מצריך משאבים וכישורים שונים^[10].

פיטר דרוקר (אבי תורת הניהול המודרנית) הגדיר יזמות עסקית כך: יישום של תהליכים, רעיונות ומוצרים תוך חיפוש מכוון אחר שינויים וניתוח שיטתי של הזדמנויות המאפשרות להכניס חידוש. איתור ובדיקה של תנאי השוק והיערכות למתן פתרונות בזמן הנכון, במקום הנכון ובמחיר הנכון^[11]. בהתאם לכך, שלושת השלבים הראשוניים של יוזמה עסקית הם: גילוי עניין, זיהוי הזדמנות והתנהגות המכוונת לנקיטה בפעולות הנחוצות עבור הקמת המיזם^[10].

ישראל קירזנר (מהכלכלנים הבולטים המזוהים עם האסכולה האוסטרית) הסביר כי יזמות היא הרעיון או ה'גילוי' הראשוני של האפשרות להמיר משאבים למוצר שווה ערך גבוה יותר, כאשר מחקר מכוון (בין שנעשה בידי היוזם ובין שנעשה בידי שכיר של היוזם) מהווה תוצאה של היזמות שגילתה את הסיכוי להפקת מוצר שווה ערך גבוה מהמשאב של המחקר^[12].

בפני היזם עומדים מכשולים רבים בדרך ליישום הרעיון העסקי (ה"מיזם") והוצאתו לפועל, גם אם מדובר ברעיון מוצלח. בין קשיים אלו ניתן למנות את תהליך השגת המימון למיזם, רישום פטנטים וקבלת אישורים רגולטוריים (במידת הצורך), גיוס צוות עובדים מיומן וכדומה. בתחום היזמות הטכנולוגית, המיזם החדש נקרא בשם "חברת הזנק" (סטארטאפ). חלק מהמיזמים נעזרים בחברות ייעוץ או ביועצים עסקיים המתמחים בליווי והקמת עסקים חדשים.

אף שאין דרך אחת נכונה בתהליך יצירת העסק, בבתי הספר למנהל עסקים נלמדים תחומים שונים הנוגעים ליזמות העסקית, המיועדים לתת ללומדים מסגרת מסודרת ליזמות מוצלחת- כגון כיצד לעבד את הרעיון העסקי, להגדיר אסטרטגיה עסקית, לכתוב תוכנית עסקית, לגייס מימון, לבנות צוות ועוד.

עם פיתוח והתרחבות שימוש באינטרנט נפתחו אתרים שעוסקים בתחום (למשל מונופולי).

שיטות מימון

המימון למיזמים מושג לרוב על ידי אחד משני סוגי מימון: הון זר והון עצמי, כשהון זר הוא מתן הון (כסף) תמורת ריבית כגון הלוואות מהבנקים, ואילו הון עצמי הוא קבלת מימון תמורת חלק מהבעלות (כגון שותפות, או הנפקה). בתחום ההייטק נפוצה שיטת מימון מסוג של הון עצמי המבוססת על משקיעים פרטיים (המכונים לעיתים אנג'לים) וגופי השקעה כגון חממות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון המשקיעות הון במיזמים הנמצאים בשלביהם הראשוניים, תוך הסכם לקבלת אחוזים מרווחיה העתידיים של החברה כתוצאה ממכירות, מרכישתה על ידי חברה גדולה (אקזיט) או מהנפקתה בבורסה לניירות ערך.

בחלק מהמדינות ישנם גופים הנתמכים על ידי הממשל שתפקידם לעודד יזמות עסקית. בישראל, גוף זה נקרא מט"י (מרכז טיפוח יזמות), ולו סניפים רבים ברחבי הארץ. במטרה לעודד יזמות בקרב בני נוער, קם הארגון הבינלאומי "יזמים צעירים".

יזמות חברתית

ערך מורחב – יזמות חברתית

בעת המודרנית, לצד היזמות העסקית, מתבסס מונח חדש בשם "יזמות חברתית". זוהי יזמות המשתמשת בשיטות שמאפיינות את היזמות העסקית, במטרה ליזום וליצור ארגונים והתאגדויות חדשות, שמטרתן להוות מענה לבעיות חברתיות וסביבתיות. בניגוד ליזמות העסקית, היזמות החברתית ככלל איננה מונעת משיקולים של רווח, אף שיזם חברתי עשוי לייצר רווח כספי כתוצאה מפעילותו.

נטייה ומוטיבציה ליזמות

הנטייה ליזמות משתנה בין קבוצות שונות של אנשים^[1]. למאפייני היזם ולגורמים המשפיעים על המוטיבציה של אנשים לבחור ביזמות על פני עבודה כשכירים, ישנה חשיבות רבה עבור קובעי המדיניות. זאת משום שהם אלו שצריכים לקבל החלטות בנוגע לפעולות ויוזמות למען קידום ופיתוח של עולם היזמות. על כן, ההבנה של הגורמים המשפיעים על הבחירה של מסלול התעסוקה של אנשים שונים יכולה לסייע רבות בתחום זה^[1].

הגישה האישיותיות

ראשית מחקר ההתנהגות היזמית עסק בשאלה מיהו היזם? והתמקד בהיבטים אישיותיים. בין מאפייני האישיות הבולטים של יזמים שזוהו במחקרים היו:

צורך בהישג

השגיות מניעה התמדה ונטילת אחריות אישית במצבים של השגת מטרות, פתרון בעיות ותחרות. צורך בהישג מניע חדשנות ויזמות על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר, בעלויות נמוכות יותר, ביעילות גבוהה יותר ולשם חיפוש מתמיד אחר הזדמנויות, מידע, רעיונות ומשוב מאחרים עליהם^[13]. מניע ההישג אינו עולה בהכרח במצבי סיכון גבוה ונמצא קשור לנטילת סיכון מתון.

עוד נמצא כי מניע ההישג קשור לצורך בשליטה באירועים, תחושת אוטונומיה ועצמאות לעומת כסף, המהווה מניע משני בלבד בכניסה ליזמות עסקית ^[14] ^[15] ^[16].

מיקוד שליטה פנימי

מניע אישיותי המבטא הכרה ביכולת להשפיע על התרחשות הדברים, הוא מרכיב חשוב בחדשנות וביכולת לשכנע משקיעים, לקוחות ואחרים להאמין במיזם.

נטילת סיכון מחושב

יזמים מצליחים זוהו כשקולים וזהירים נוכח האתגרים הכלכליים, הרגשיים, הבריאותיים, החברתיים ואלה הנוגעים לעתידם המקצועי.

מחקרים אחרים מצאו קשר בין תסמינים של הפרעת קשב לבין נטייה גבוהה יותר לגישות ושאיפות יזמיות^[17]. אחת הסיבות המרכזיות לנטייה זו היא שלהפרעת קשב יש השפעה חיובית על מאפיינים יזמיים כגון: צורך בהישגיות, עצמאות ואוטונומיה, נטייה ליצירתיות, ונטייה מתונה של נטילת סיכונים^[1]. בהתאם לכך, לאנשים עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה יותר להיות יזמים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית^[1]. עם זאת, אנשים עם הפרעת קשב ונטייה ליזמות עלולים להתקשות בביצוע פעילויות יזמיות בפועל^[17]. לכן הנטייה של התקשורת להציג יזמים מצליחים עם הפרעת קשב אשר מייחסים את ההצלחה שלהם לתסמינים של הפרעת קשב עלולה להיות מטעה^[17]. כלומר, הפרעת קשב יכולה בהחלט לעודד אנשים לפנות לתחום היזמות, אבל לא בהכרח תסייע להם גם להצליח בו.

הביקורת על הגישה האישיותית נבעה מהשאלה העומדת בבסיס גישה זו: האם יזמות היא תכונה מולדת או נרכשת? ^[18]השמת הדגש על אישיות היזם משמעה שרק אלה בעלי תכונות אישיות מולדות יוכלו להצליח ולפיכך אין מקום לאמן ליזמות. הביקורת על הדטרמיניזם של הגישה האישיותית הולידה הסתכלות רחבה יותר על היזם/ האדם כמכלול של תכונות והתנסויות שמניעים ומסייעים לצמיחת יזמות^[13] (Bird, 1989).ובמקום זאת, נבחנה השאלה: מה עושה היזם? ^[19]^[20]

הגישה הדמוגרפית-חברתית

גישה זו ליזמות מניחה שמאפיינים דמוגרפיים וניסיון חיים, מניעים באופן ישיר או עקיף להתנהגות יזמית. ניסיון חיים הוא מכלול ההתנסויות התורם למגוון המיומנויות והיכולות של האדם, הערכים שרכש ומידת ההלימה שלהם עם הכניסה ליזמות. ניסיון החיים יאפשר ליזם הפוטנציאלי להכיר וללמוד מהצלחות וכשלונות קודמים. בהתאם לכך, מאפיינים דמוגרפיים כמו: גיל, מגדר, רמת השכלה ניסיון קודם בעבודה וביזמות וכן מוצא אתני והגירה יניעו כניסה ליזמות^[13].

גיל היזמות

הגיל הכרונולוגי בו מתחיל אדם ליזום קשור גם להשכלה וגם לנסיון קודם בעבודה.

ככלל, ניתן להגדיר שלושה סוגי קריירה יזמית במונחי גיל (מאז סיים תואר ראשון)

1: המתחילים בגיל מוקדם (Early starters) שנכנסים ליזמות בתקופת הלימודים או מיד אחרי הלימודים, בשנות העשרים המוקדמות שלהם .

2: כאלה העובדים כשכירים לאחר כ - 8 שנים מסיום הלימודים הופכים ליזמים בעצמם

3: אלה שמתחילים באמצע שנות השלושים שלהם. במחקרים רבים גיל הביניים דהיינו סביבות גיל 35, מהווה הגיל הממוצע של יזמים לאחר שרכשו ניסיון וקשרים מספיקים מבחינתם כדי להקים עסק ובכך לקחת סיכון מתון.

כניסה ליזמות בגיל צעיר תורמת לצבירת ניסיון ביזמות. ככל שהכניסה ליזמות מוקדמת יותר כך גדל הסיכוי להישאר יזם גם אם חווה כישלון במהלך הדרך ^[21]

השכלה

הממצאים על רמת ההשכלה של היזמים והקשר שלהם ליזמות אינם חד משמעיים. חלק מהחוקרים טוענים שההשכלה חוסמת את התהליך היזמי ואחרים טענו כי השכלה מסייעת ליזמים להצליח. השכלה פורמלית יכולה להוות מחסום כמו גם נכס ביזמות. מחקרים על פני שנים מצביעים על כך שיזמים משכילים יותר מכלל האוכלוסייה ובמקצועות הטכנולוגיים אף יותר ממנהלים^[21] ^[22]

יזמות בתעשיות שמשיקות לתחומים כמו רפואה, הנדסה ומקצועות מדעיים נוספים מחייבים השכלה או מומחיות בתחום על מנת לזהות הזדמנות לעצב את המוצר והשירות

לימודי ניהול יכולים לסייע ביזמות אך מאידך יכולים להוות חסם ליזמות כי הקונספטים שבהם משתמשים עלולים להגביל חשיבה ולדכא יצירתיות ^[21].

למרות הביקורת הזו ישנן עדויות שהשכלה פורמלית בתחום הניהול כן מסייעת בהצלחה ליזמות. לימודי תואר ראשון בעלי פוטנציאל לגרות את הסקרנות, והיצירתיות ואת פתיחות המחשבה וכן את הקשרים בין אישים התורמים ליזמות והחדשנות . בהתאם, הם עשויים לתרום גם ליכולת לאגד לארגן משאבים בשלבים מאוחרים יותר של מחזור החיים של המיזם .

כישורים טכניים יהיו חשובים לקריירה היזמית בענפים מסוימים ויתרמו ליצירת חידושים טכנולוגיים. חוסר השכלה יכול להשפיע על יזמים שאינם משכילים שעלולים לחשוש מהעסקת עובדים משכילים ומנוסים מהם.

בסיכומו של דבר ניכר כי ההשכלה יכולה להגביר את המוטיבציה ליזמות ולהצלחתה. ^[13].

ניסיון קודם

ניסיון קודם בענף -

מספק ליזם הפוטנציאלי מידע חשוב שנדרש על מנת להכיר בהזדמנות ולהעריך את הסיכון הכרוך בה. הכרת הנורמות בתעשייה, מרכיבי התמחור, אופני העסקה המקובלים, והקשר עם הספקים כמו גם ניסיון קודם בשיווק בענף תורמים לכניסה ליזמות ולהצלחתה.

ניסיון קודם ביזמות -

ניסיון קודם - ישיר

יזמים בעלי ניסיון מעשי קודם ביזמות נוטים להיות אופטימיים לגבי היכולת להצליח עם עסק חדש ולזהות הזדמנויות ביתר קלות.

על פי Ronstadt ביזמות מתקיים "עיקרון המסדרון" שעל פיו ניסיון קודם ביזמות בדרך כלל מנבא כניסה ליזמויות נוספות בעתיד כך שברגע שיזם עלה על דרך היזמות אחד "המסדרונות" להצלחה. בניגוד למצופה, כשלונות קודמים ביזמות אינם מהווים חסם או עכבה לניסיון נוסף ליזום ^[21] ^[23]

ניסיון קודם - עקיף ומודלים לחיקוי

אחרים משמעותיים יכולים להוות מודלים לחיקוי ליזמות ובכך להקנות ליזם למידה עקיפה על הקמה וניהול מיזמים ולהניע אותו להקים עסק בעצמו. מודלים אפשריים לחיקוי יכולים להיות מסביבתו הקרובה של היזם כמו הורים ומכרים קרובים, מעסיקים קודמים. יזמים אחרים שיכולים לספק השראה ולמידה מקורם מהסביבה הרחוקה יותר כמו מהעיר, מהמדינה ומחוצה לה. מרבית המחקרים התייחסו להורה כמודל חיקוי משמעותי ומצאו כי יזמים אשר אביהם היה יזם היו אחר כך גם כן יזמים ^[24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

יזמות עסקית, באתר כל זכות
איך מנהיגים גדולים מעוררים השראה ופעולה? הרצאה של סימון סינק הדנה בסיבות להצלחה של יזמים (עם כיתובית בעברית).
מאמרים על יזמות מאת פרופ' ליאורה קצנשטיין.
יזמות עסקית, באתר בית הספר ליזמות עסקית
דפנה קריב, איך לפתח מיומנויות יזמיות
ניסים כהן, יזמי מדיניות ועיצוב מדיניות ציבורית: המקרה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.2012; ביטחון סוציאלי, 89: 42-5.
ישראל קירזנר, ‏"על מהותה ותפקידה של היזמות", השילוח, 8, פברואר 2018
דפנה ברמלי גולן, ‏עלייתו של השכיר היזם: בעל חזון ולא מתכוון לפתוח עסק משלו, באתר גלובס, 19.09.2019
יוזמת אנקיטי בוס הגיע לעסק של מיליארד $ בגיל 27

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Dimic, N., & Orlov, V. (2014). Entrepreneurial tendencies among people with ADHD. International Review of Entrepreneurship, 13,187-204.
^ Driessen, Martyn P.; Zwart, Peter S. (2010). "The role of the entrepreneur in small business success: the Entrepreneurship Scan" (PDF). - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com
^ ¹ ² Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-03-29
^ Joe Carlen, A brief history of entrepreneurship : the pioneers, profiteers, and racketeers who shaped our world, 2016, ISBN 978-0-231-54281-4
^ W. Stanley Jevons, Essay on the Nature of Commerce in General, Routledge, 2017-07-28, עמ' 133–158, ISBN 978-1-351-31152-6
^ Entrepreneurship : concepts, theory and perspective, Berlin: Springer, 2007, ISBN 978-3-540-48543-8
^ Anthony Brewer, Richard Cantillon : pioneer of economic theory, London: Routledge, 1992, ISBN 0-415-07577-7
^ Robin Lowe, Enterprise : entrepreneurship and innovation : concepts, contexts and commercialization, 1st ed, Oxford: Elsevier Butterworth-Heinemann, 2006, עמ' pp.5, ISBN 0-7506-6920-9
^ Davud Rostam-Afschar, Entry regulation and entrepreneurship: a natural experiment in German craftsmanship, Empirical Economics 47, 2013-12-08, עמ' 1067–1101 doi: 10.1007/s00181-013-0773-7
^ ¹ ² Lerner, D. A., Hunt, R. A., & Verheul, I. (2018). Dueling Banjos: Harmony and Discord between ADHD and Entrepreneurship. Academy Of Management Perspectives, 32(2), 266-286.
^ יזמות עסקית - אתר בית הספר ליזמות עסקית YZM, באתר http://www.yzm.co.il/יזמות-עסקית
^ ישראל קירזנר (מאנגלית: צור ארליך), ‏"על מהותה ותפקידה של היזמות", השילוח, 8, פברואר 2018
^ ¹ ² ³ ⁴ Barbara J. Bird, Entrepreneurial behavior, Glenview, Ill.: Scott, Foresman, 1989, עמ' 77-100, ISBN 0-673-39791-2
^ Collins, C.J., Hanges, P.J., Locke, E.A., The Relationship of AchievementMotivation to EntrepreneurialBehavior: A Meta-Analysis, HUMAN PERFORMANCE (1),17, עמ' 95–117
^ McClelland, D. C.,, Toward a theory of motive acquisition., American Psychologist, 20, 1965, עמ' 321–333
^ McClelland, D. C., Clark, R. A., Roby, T. B., & Atkinson, J. W. ., The effect of the need for achievement on thematic apperception, In J. W. Atkinson (Ed.), Motives in fantasy, action and soci-ety, Princeton, NJ: Van Norstrand, 1958, עמ' (pp. 64–82)
^ ¹ ² ³ Antshel, Kevin M. "Attention Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) and Entrepreneurship." Academy of Management Perspectives, vol. 32, no. 2, May 2018, pp. 243-265
^ Encyclopedia of entrepreneurship, Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall, 1982, עמ' 39-56, ISBN 0-13-275826-1
^ William B. Gartner, Bruce T. Teague, Research Handbook on Entrepreneurial Behavior, Practice and Process, Edward Elgar Publishing, 2020-03-28, ISBN 978-1-78811-452-3. (באנגלית)
^ William B. Gartner, “Who Is an Entrepreneur?” Is the Wrong Question, American Journal of Small Business 12, 1988-04-01, עמ' 11–32 doi: 10.1177/104225878801200401
^ ¹ ² ³ ⁴ Robert Ronstadt, Entrepreneurship : text, cases and notes, 1st ed, Dover, Mass.: Lord Pub, 1984, ISBN 0-930204-11-5
^ . Hyungrae Jo., J.L, The relationship between an entrepreneur's background and performance in a new venture, Technovation 16, 1996-04-01, עמ' 161–211 doi: 10.1016/0166-4972(96)89124-3
^ Robert Ronstadt, The Corridor Principle, Journal of Business Venturing 3, 1988-12-01, עמ' 31–40 doi: 10.1016/0883-9026(88)90028-6
^ Bosma, N et.al., Entrepreneurship and role models, Journal of Economic Psychology 33, 2012-04-01, עמ' 410–424 doi: 10.1016/j.joep.2011.03.004

[Dimic2014-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Dimic, N., & Orlov, V. (2014). Entrepreneurial tendencies among people with ADHD. International Review of Entrepreneurship, 13,187-204.

[2] Driessen, Martyn P.; Zwart, Peter S. (2010). "The role of the entrepreneur in small business success: the Entrepreneurship Scan" (PDF). - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com

[:2-3] ¹ ² Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-03-29

[4] Joe Carlen, A brief history of entrepreneurship : the pioneers, profiteers, and racketeers who shaped our world, 2016, ISBN 978-0-231-54281-4

[5] W. Stanley Jevons, Essay on the Nature of Commerce in General, Routledge, 2017-07-28, עמ' 133–158, ISBN 978-1-351-31152-6

[6] Entrepreneurship : concepts, theory and perspective, Berlin: Springer, 2007, ISBN 978-3-540-48543-8

[7] Anthony Brewer, Richard Cantillon : pioneer of economic theory, London: Routledge, 1992, ISBN 0-415-07577-7

[8] Robin Lowe, Enterprise : entrepreneurship and innovation : concepts, contexts and commercialization, 1st ed, Oxford: Elsevier Butterworth-Heinemann, 2006, עמ' pp.5, ISBN 0-7506-6920-9

[9] Davud Rostam-Afschar, Entry regulation and entrepreneurship: a natural experiment in German craftsmanship, Empirical Economics 47, 2013-12-08, עמ' 1067–1101 doi: 10.1007/s00181-013-0773-7

[Lerner2018-10] ¹ ² Lerner, D. A., Hunt, R. A., & Verheul, I. (2018). Dueling Banjos: Harmony and Discord between ADHD and Entrepreneurship. Academy Of Management Perspectives, 32(2), 266-286.

[11] יזמות עסקית - אתר בית הספר ליזמות עסקית YZM, באתר http://www.yzm.co.il/יזמות-עסקית

[12] ישראל קירזנר (מאנגלית: צור ארליך), ‏"על מהותה ותפקידה של היזמות", השילוח, 8, פברואר 2018

[:0-13] ¹ ² ³ ⁴ Barbara J. Bird, Entrepreneurial behavior, Glenview, Ill.: Scott, Foresman, 1989, עמ' 77-100, ISBN 0-673-39791-2

[14] Collins, C.J., Hanges, P.J., Locke, E.A., The Relationship of AchievementMotivation to EntrepreneurialBehavior: A Meta-Analysis, HUMAN PERFORMANCE (1),17, עמ' 95–117

[15] McClelland, D. C.,, Toward a theory of motive acquisition., American Psychologist, 20, 1965, עמ' 321–333

[16] McClelland, D. C., Clark, R. A., Roby, T. B., & Atkinson, J. W. ., The effect of the need for achievement on thematic apperception, In J. W. Atkinson (Ed.), Motives in fantasy, action and soci-ety, Princeton, NJ: Van Norstrand, 1958, עמ' (pp. 64–82)

[Antshel2018-17] ¹ ² ³ Antshel, Kevin M. "Attention Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) and Entrepreneurship." Academy of Management Perspectives, vol. 32, no. 2, May 2018, pp. 243-265

[18] Encyclopedia of entrepreneurship, Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall, 1982, עמ' 39-56, ISBN 0-13-275826-1

[19] William B. Gartner, Bruce T. Teague, Research Handbook on Entrepreneurial Behavior, Practice and Process, Edward Elgar Publishing, 2020-03-28, ISBN 978-1-78811-452-3. (באנגלית)

[20] William B. Gartner, “Who Is an Entrepreneur?” Is the Wrong Question, American Journal of Small Business 12, 1988-04-01, עמ' 11–32 doi: 10.1177/104225878801200401

[:1-21] ¹ ² ³ ⁴ Robert Ronstadt, Entrepreneurship : text, cases and notes, 1st ed, Dover, Mass.: Lord Pub, 1984, ISBN 0-930204-11-5

[22] . Hyungrae Jo., J.L, The relationship between an entrepreneur's background and performance in a new venture, Technovation 16, 1996-04-01, עמ' 161–211 doi: 10.1016/0166-4972(96)89124-3

[23] Robert Ronstadt, The Corridor Principle, Journal of Business Venturing 3, 1988-12-01, עמ' 31–40 doi: 10.1016/0883-9026(88)90028-6

[24] Bosma, N et.al., Entrepreneurship and role models, Journal of Economic Psychology 33, 2012-04-01, עמ' 410–424 doi: 10.1016/j.joep.2011.03.004

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 == הקשר בין יזמות עסקית ליזם ==
 המונח "יזם" לעיתים מתחלף עם המונח "עסק קטן". בעוד שרוב המיזמים מתחילים כעסק קטן, לא כל העסקים הקטנים הם מיזמים במובן המחמיר של המונח. עסקים קטנים רבים מנוהלים על לידי היזם/המנהל בלבד, המורכבים אך ורק מהבעלים - או שיש להם מספר מועט של עובדים. רבים מהעסקים הקטנים הללו מציעים מוצר, תהליך או שירות קיימים והם אינם מכוונים לצמיחה. לעומת זאת, קיימים מיזמים המציעים מוצר, תהליך או שירות חדשניים והיזם בדרך כלל שואף להגדיל את החברה באמצעות הוספת עובדים, חיפוש מכירות בינלאומיות וכן הלאה, תהליך הממומן על ידי הון סיכון ו/או על ידי משקיעים פרטיים (אנג'לים). באופן זה, המונח "יזם" עשוי להיות קשור יותר במונח "סטארט-אפ". ליזמים מצליחים יש את היכולת להוביל עסק בכיוון חיובי על ידי תכנון נכון, להסתגל לסביבות משתנות ולהבין את נקודות החוזק והחולשה של עצמם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.com/search?q=Driessen,+Martyn+P.;+Zwart,+Peter+S.+(2010).+%22The+role+of+the+entrepreneur+in+small+business+success:+the+Entrepreneurship+Scan%22+(PDF).&oq=Driessen,+Martyn+P.;+Zwart,+Peter+S.+(2010).+%22The+role+of+the+entrepreneur+in+small+business+success:+the+Entrepreneurship+Scan%22+(PDF).&aqs=chrome..69i57.2198j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8|כותרת=Driessen, Martyn P.; Zwart, Peter S. (2010). "The role of the entrepreneur in small business success: the Entrepreneurship Scan" (PDF). - חיפוש ב-Google|אתר=www.google.com|תאריך_וידוא=2021-04-13}}</ref>.
+=== מקורות ושימושים היסטוריים במונחים יזם ויזמות ===
+המילה "יזם" (Entrepreneur) מקורה בשפה הצרפתית. המילה הופיעה לראשונה במילון הצרפתי שכותרתו Dictionnaire Universel de Commerce שהורכב על ידי ז'אק דה ברוסלס ופורסם בשנת 1723<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170329060112/http://researchdirection.org/UploadArticle/48.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2017-03-29|תאריך_וידוא=2021-04-13}}</ref>. בבריטניה, נהגו לעיתים קרובות להשתמש במונח "הרפתקן" (Adventurer) לתיאור היזם <ref>{{צ-ספר|שם=A brief history of entrepreneurship : the pioneers, profiteers, and racketeers who shaped our world|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/959874917|שנת הוצאה=2016|מקום הוצאה=New York|ISBN=978-0-231-54281-4|oclc=959874917|מחבר=Joe Carlen}}</ref>. מחקר היזמות החל בסוף המאה ה -17 ובתחילת המאה ה -18 על ידי הכלכלן האירי-צרפתי ריצ'רד קנטילון (Richard Cantillon), שהיה הראשון לזהות את היזם ותרומתו למערכת הכלכלית במדינה. קנטילון הגדיר את המונח לראשונה ב- Essai sur la Nature du Commerce en Général, (- מסה על טבע הסחר הכללי)<ref>{{צ-ספר|שם=Essay on the Nature of Commerce in General|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781351311526-6|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-07-28|ISBN=978-1-351-31152-6|עמ=133–158|מחבר=W. Stanley Jevons}}</ref>. קנטילון הגדיר את היזם כספקולטור, שמשלם מחיר מסוים עבור מוצר ומשווק אותו מחדש במחיר לא ידוע מראש. כך, כשהוא מקבל החלטות לגבי השגת משאבים על ידי הקצאת משאבים, הוא מודה למעשה בסיכון הכרוך במיזם. לפיכך, החשיב קנטילון את היזם כנוטל סיכונים, המקצה משאבים בכוונה לנצל הזדמנויות לשם מקסום התשואה הכספית.  קנטילון הדגיש את נכונותו של היזם לקחת את הסיכון ולהתמודד עם חוסר וודאות, ובכך הפנה את תשומת ליבו לתפקידו של היזם והבחין בין תפקידו של היזם, מבצע העיסקה, לבין הבעלים (Owner) שסיפק את הכסף לעיסקה <ref name=":2" /><ref>{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship : concepts, theory and perspective|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/184984869|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=Berlin|ISBN=978-3-540-48543-8|oclc=184984869}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Richard Cantillon : pioneer of economic theory|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24628306|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1992|מקום הוצאה=London|ISBN=0-415-07577-7|oclc=24628306|מחבר=Anthony Brewer}}</ref>.
+ז'אן-בפטיסט סאי (Jean-Baptiste Say) גם זיהה יזמים כגורם מניע להתפתחות כלכלית, והדגיש את תפקידם כאחד מגורמי הייצור המקצים משאבים מתחומים פחות יצרניים לתחומים יצרניים יותר. סאי וקנטילון השתייכו לאסכולה הצרפתית והיו ידועים בשם הפיזיוקרטים (Physiocrats) <ref>{{צ-ספר|שם=Enterprise : entrepreneurship and innovation : concepts, contexts and commercialization|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/64961114|מו"ל=Elsevier Butterworth-Heinemann|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Oxford|ISBN=0-7506-6920-9|oclc=64961114|מהדורה=1st ed|מחבר=Robin Lowe|עמ=pp.5}}</ref>.
+בתקופות מוקדמות יותר כמו תקופת הגילדות מימי הביניים בגרמניה, בעל מלאכה נדרש אישור מיוחד לפעול כיזם. מנהל/בעלים של עסק, על סמך "ההוכחה הקטנה למיומנות" (Kleiner Befähigungsnachweis), שהגבילה את הכשרת החניכים לאנשי מלאכה שהיו בעלי תעודת מאסטר (''Meister)''. עם זאת, לא נדרשה הוכחת כשירות לפתיחת עסק. בשנת 1935 ובשנת 1953 הוכנסה מחדש תעודת "ההוכחה ליכולת גדולה יותר" (Großer Befähigungsnachweis Kuhlenbeck), שדרשה מאנשי מלאכה להשיג תעודת הכשרת חניכות מייסטר לפני שהורשו להקים עסק חדש<ref>{{צ-מאמר|שם=Entry regulation and entrepreneurship: a natural experiment in German craftsmanship|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s00181-013-0773-7|כתב עת=Empirical Economics|שנת הוצאה=2013-12-08|עמ=1067–1101|כרך=47|doi=10.1007/s00181-013-0773-7|מחבר=Davud Rostam-Afschar}}</ref>.
 ==תהליך הפיתוח של יוזמה עסקית==

מנהל עסקים
תחומים	ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות
מושגים כלליים	ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל
אישים בולטים	פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר
מוסדות לימוד ומחקר בולטים	הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון
שיטות מחקר	אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יזמות עסקית
ציטוטים בוויקיציטוט: יזמות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יזמות