שימוש לרעה בסמים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שכתוב
שורה 43: שורה 43:


האבחנה נעה על רצף המורכב משלוש דרגות חומרה (קלה, בינונית, חמורה). שניים עד שלושה קריטריונים מוגדרים כחומרה קלה, ארבעה עד חמישה כבינונית, ושישה עד שבעה קריטריונים כדרגה חמורה.
האבחנה נעה על רצף המורכב משלוש דרגות חומרה (קלה, בינונית, חמורה). שניים עד שלושה קריטריונים מוגדרים כחומרה קלה, ארבעה עד חמישה כבינונית, ושישה עד שבעה קריטריונים כדרגה חמורה.

== שכיחות ואפידימיולוגיה ==
משרד [[האו"ם]] לנושאי סמים ופשעיעה מעריך בדין-וחשבון השנתי של המשרד כי כ-27 מיליון בני אדם עושים "שימוש מזיק" בסמים, שהם כ-0.6% מ[[אוכלוסיית העולם]] הבוגרת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20220907100030/https://www.unodc.org/documents/data-and-analysis/WDR2012/WDR_2012_web_small.pdf|הכותב=United Nations Office on Drugs and Crime (June 2012)|כותרת=World Drug Report 2012|אתר=United Nations|תאריך_וידוא=2022-11-30}}</ref>

בשנת [[2015]], הפרעות שימוש בסמים הביאו ל-307,400 מקרי מוות, לעומת 165,000 מקרי מוות בשנת [[1990]]. מתוכם, הנתונים הגבוהים ביותר הם על הפרעות שימוש ב[[משקה חריף|אלכוהול]] שנאמד כ-137,500 מקרי מוות, שימוש ב[[אופיואיד|אופיואידים]] נאמד ב-122,100 מקרי מוות, הפרעות שימוש ב[[אמפטמין]] ב-12,200 מקרי מוות, והפרעות שימוש ב[[קוקאין]] ב-11,100 מקרי מוות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Global, regional, and national life expectancy, all-cause mortality, and cause-specific mortality for 249 causes of death, 1980–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0140673616310121|כתב עת=The Lancet|שנת הוצאה=2016-10|עמ=1459–1544|כרך=388|doi=10.1016/S0140-6736(16)31012-1|מחבר=GBD 2015 (8 October 2016)}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Global, regional, and national age–sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0140673614616822|כתב עת=The Lancet|שנת הוצאה=2015-01|עמ=117–171|כרך=385|doi=10.1016/S0140-6736(14)61682-2|מחבר=GBD 2013 (17 December 2014)}}</ref>

=== בישראל ===
בבתי הסוהר של [[שב"ס]] כלואים אסירים רבים בעלי רקע של שימוש ושל התמכרות לסמים ואלכוהול. סקר שבוצע ב-27 [[בית סוהר|בתי סוהר]], ואליו הגיבו 5,452 אסירים שהם 52% מכלל האסירים הפליליים, שפוטים ועצורים, נמצא כי שיעור המכורים היה 36.2% ו-15.6% נוספים היו צרכני סמים שאינם מכורים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דרור ולק, קתרין בן צבי, פבל ספיבק, ענת קון|שם=שימוש בסמים ובאלכוהול על ידיאסירים בשב"ס: דוח סקר|שנת הוצאה=2013|קישור=https://www.gov.il/BlobFolder/guide/mamrim/he/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%20%D7%91%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%99%D7%93%D7%99%20%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%A1.pdf}}</ref>

== סימנים וסימפטומים ==
== סימנים וסימפטומים ==
{{עריכה|נושא=בריאות|סיבה=תרגמת קשה, ניסוח לא אנציקלופדי, מִשְׁלָב לשוני נמוך.|כל הערך=כן}}בהתאם לתרכובת האמיתית, שימוש בסמים כולל אלכוהול עלול להוביל לבעיות בריאות, בעיות [[סוגיה חברתית|חברתיות]], [[מחלה|תחלואה]], [[טראומה גופנית|פציעות]], [[מין בטוח|יחסי מין לא מוגנים]], [[אלימות]], [[מוות|מקרי מוות]], [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]], [[רצח|מקרי רצח]], [[התאבדות|התאבדויות]], [[תלות גופנית|תלות פיזית]] או [[התמכרות לסמים|התמכרות פסיכולוגית]].<ref>{{Cite journal|url=https://semanticscholar.org/paper/7a5b6c7bd87d6e4d3ecc1b87e065016282b3e898|title=Adolescent substance use: brief interventions by emergency care providers|date=November 2005|journal=Pediatr Emerg Care|issue=11|doi=10.1097/01.pec.0000186435.66838.b3|volume=21|pages=770–6|pmid=16280955}}</ref>
{{עריכה|נושא=בריאות|סיבה=תרגמת קשה, ניסוח לא אנציקלופדי, מִשְׁלָב לשוני נמוך.|כל הערך=כן}}בהתאם לתרכובת האמיתית, שימוש בסמים כולל אלכוהול עלול להוביל לבעיות בריאות, בעיות [[סוגיה חברתית|חברתיות]], [[מחלה|תחלואה]], [[טראומה גופנית|פציעות]], [[מין בטוח|יחסי מין לא מוגנים]], [[אלימות]], [[מוות|מקרי מוות]], [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]], [[רצח|מקרי רצח]], [[התאבדות|התאבדויות]], [[תלות גופנית|תלות פיזית]] או [[התמכרות לסמים|התמכרות פסיכולוגית]].<ref>{{Cite journal|url=https://semanticscholar.org/paper/7a5b6c7bd87d6e4d3ecc1b87e065016282b3e898|title=Adolescent substance use: brief interventions by emergency care providers|date=November 2005|journal=Pediatr Emerg Care|issue=11|doi=10.1097/01.pec.0000186435.66838.b3|volume=21|pages=770–6|pmid=16280955}}</ref>
שורה 56: שורה 65:
===אימפולסיביות===
===אימפולסיביות===
[[אימפולסיביות]] מאופיינת בפעולות המבוססות על רצונות פתאומיים, גחמות או נטיות ולא מחשבה קפדנית.<ref>{{Cite web|url=http://www.thefreedictionary.com/impulsivity|title=Impulsivity|publisher=The Free Dictionary}}</ref> לאנשים עם שימוש בסמים יש רמות גבוהות יותר של אימפולסיביות,<ref name="Moeller">{{Cite journal|url=http://journals.psychiatryonline.org/article.aspx?articleid=175139#R15811CCHGHBGG|title=Psychiatric Aspects of Impulsivity|last=Gerard Moeller M.D., Barratt Ernest S., Ph, Dougherty Donald M., Ph, Schmitz Joy M., Ph, Swann Alan C.|journal=The American Journal of Psychiatry|issue=11|doi=10.1176/appi.ajp.158.11.1783|year=2001|volume=158|pages=1783–93|pmid=11691682|archive-url=https://archive.today/20130415163112/http://journals.psychiatryonline.org/article.aspx?articleid=175139%23R15811CCHGHBGG|archive-date=April 15, 2013}}</ref> ואנשים המשתמשים בסמים מרובים נוטים להיות אימפולסיביים יותר.<ref name="Moeller" /> במספר מחקרים ששימשו את משימת ההימורים באיווה כמדד להתנהגות אימפולסיבית נמצא כי אוכלוסיות המשתמשות בסמים עשו בחירות מסוכנות יותר בהשוואה לבקרות בריאות.<ref>{{Cite journal|title=Similar Processes Despite Divergent Behavior in Two Commonly Used Measures of Risky Decision Making|journal=J Behav Decis Mak|issue=4|doi=10.1002/bdm.641|year=2009|volume=22|pages=435–454|pmc=3152830|pmid=21836771}}</ref> קיימת השערה כי אובדן השליטה בדחף עשוי לנבוע מפגיעה בשליטה מעכבת הנובעת משינויים המושרים על ידי סמים המתרחשים בקליפת המוח הקדמית.<ref>{{Cite journal|title=Genetic influences on impulsivity, risk taking, stress responsivity and vulnerability to drug abuse and addiction|last=Kreek|first=Mary Jeanne|last2=Nielsen|first2=David A|date=26 October 2005|journal=Nature Neuroscience|issue=11|doi=10.1038/nn1583|volume=8|pages=1450–1457|pmid=16251987|last3=Butelman|first3=Eduardo R|last4=LaForge|first4=K Steven}}</ref> השינויים [[התפתחות עצבית|העצביים]] וההורמונליים המתרחשים [[התבגרות|בגיל ההתבגרות]] עשויים לווסת את השליטה בדחפים העלולים להוביל להתנסות בסמים ועלולים להוביל לדרך ההתמכרות.<ref>{{Cite journal|title=Developmental neurocircuitry of motivation in adolescence: a critical period of addiction vulnerability|journal=Am J Psychiatry|issue=6|doi=10.1176/appi.ajp.160.6.1041|year=2003|volume=160|pages=1041–52|pmc=2919168|pmid=12777258}}</ref> אימפולסיביות נחשבת לתכונת פן בתחום האישיות של נוירוטיות (פינוק יתר / דחיפות שלילית) אשר קשורה באופן פרוספקטיבי להתפתחות שימוש בסמים.<ref name="NeuroticismMA">{{Cite journal|url=https://zenodo.org/record/895885|title=Neuroticism's prospective association with mental disorders halves after adjustment for baseline symptoms and psychiatric history, but the adjusted association hardly decays with time: a meta-analysis on 59 longitudinal/prospective studies with 443 313 participants|last=Jeronimus B.F.|last2=Kotov, R.|journal=Psychological Medicine|issue=14|doi=10.1017/S0033291716001653|year=2016|volume=46|pages=2883–2906|pmid=27523506|last3=Riese, H.|last4=Ormel, J.}}</ref>
[[אימפולסיביות]] מאופיינת בפעולות המבוססות על רצונות פתאומיים, גחמות או נטיות ולא מחשבה קפדנית.<ref>{{Cite web|url=http://www.thefreedictionary.com/impulsivity|title=Impulsivity|publisher=The Free Dictionary}}</ref> לאנשים עם שימוש בסמים יש רמות גבוהות יותר של אימפולסיביות,<ref name="Moeller">{{Cite journal|url=http://journals.psychiatryonline.org/article.aspx?articleid=175139#R15811CCHGHBGG|title=Psychiatric Aspects of Impulsivity|last=Gerard Moeller M.D., Barratt Ernest S., Ph, Dougherty Donald M., Ph, Schmitz Joy M., Ph, Swann Alan C.|journal=The American Journal of Psychiatry|issue=11|doi=10.1176/appi.ajp.158.11.1783|year=2001|volume=158|pages=1783–93|pmid=11691682|archive-url=https://archive.today/20130415163112/http://journals.psychiatryonline.org/article.aspx?articleid=175139%23R15811CCHGHBGG|archive-date=April 15, 2013}}</ref> ואנשים המשתמשים בסמים מרובים נוטים להיות אימפולסיביים יותר.<ref name="Moeller" /> במספר מחקרים ששימשו את משימת ההימורים באיווה כמדד להתנהגות אימפולסיבית נמצא כי אוכלוסיות המשתמשות בסמים עשו בחירות מסוכנות יותר בהשוואה לבקרות בריאות.<ref>{{Cite journal|title=Similar Processes Despite Divergent Behavior in Two Commonly Used Measures of Risky Decision Making|journal=J Behav Decis Mak|issue=4|doi=10.1002/bdm.641|year=2009|volume=22|pages=435–454|pmc=3152830|pmid=21836771}}</ref> קיימת השערה כי אובדן השליטה בדחף עשוי לנבוע מפגיעה בשליטה מעכבת הנובעת משינויים המושרים על ידי סמים המתרחשים בקליפת המוח הקדמית.<ref>{{Cite journal|title=Genetic influences on impulsivity, risk taking, stress responsivity and vulnerability to drug abuse and addiction|last=Kreek|first=Mary Jeanne|last2=Nielsen|first2=David A|date=26 October 2005|journal=Nature Neuroscience|issue=11|doi=10.1038/nn1583|volume=8|pages=1450–1457|pmid=16251987|last3=Butelman|first3=Eduardo R|last4=LaForge|first4=K Steven}}</ref> השינויים [[התפתחות עצבית|העצביים]] וההורמונליים המתרחשים [[התבגרות|בגיל ההתבגרות]] עשויים לווסת את השליטה בדחפים העלולים להוביל להתנסות בסמים ועלולים להוביל לדרך ההתמכרות.<ref>{{Cite journal|title=Developmental neurocircuitry of motivation in adolescence: a critical period of addiction vulnerability|journal=Am J Psychiatry|issue=6|doi=10.1176/appi.ajp.160.6.1041|year=2003|volume=160|pages=1041–52|pmc=2919168|pmid=12777258}}</ref> אימפולסיביות נחשבת לתכונת פן בתחום האישיות של נוירוטיות (פינוק יתר / דחיפות שלילית) אשר קשורה באופן פרוספקטיבי להתפתחות שימוש בסמים.<ref name="NeuroticismMA">{{Cite journal|url=https://zenodo.org/record/895885|title=Neuroticism's prospective association with mental disorders halves after adjustment for baseline symptoms and psychiatric history, but the adjusted association hardly decays with time: a meta-analysis on 59 longitudinal/prospective studies with 443 313 participants|last=Jeronimus B.F.|last2=Kotov, R.|journal=Psychological Medicine|issue=14|doi=10.1017/S0033291716001653|year=2016|volume=46|pages=2883–2906|pmid=27523506|last3=Riese, H.|last4=Ormel, J.}}</ref>

==שכיחות ואפידמיולוגיה==
תחילת השימוש בסמים כולל אלכוהול צפויה להתרחש במהלך גיל ההתבגרות, וכמה ניסויים בחומרים על ידי מתבגרים מבוגרים נפוצים יותר. לדוגמה, תוצאות סקר [[מעקב אחר העתיד|ניטור העתיד]] משנת 2010, מחקר ארצי בנושא שיעורי השימוש בחומרים בארצות הברית, מראות כי 48.2% מתלמידי כיתות י"ב מדווחים שהשתמשו בסם אסור בשלב כלשהו בחייהם.<ref name="MTF2010">Johnston, L. D., O’Malley, P. M., Bachman, J. G., & Schulenberg, J. E. (2011). [http://monitoringthefuture.org/pubs/monographs/mtf-overview2010.pdf Monitoring the Future national results on adolescent drug use: Overview of key findings, 2010]. Ann Arbor: Institute for Social Research, The University of Michigan.</ref> בשלושים הימים שקדמו לסקר, 41.2% מתלמידי כיתות יב 'צרכו אלכוהול ו-19.2% מתלמידי כיתות י"ב עישנו [[סיגריה|סיגריות טבק]].<ref name="MTF2010" /> בשנת 2009 בארצות הברית כ־21% מתלמידי התיכון נטלו תרופות מרשם ללא מרשם.<ref>{{Cite web|url=https://www.cdc.gov/media/pressrel/2010/r100603.htm|title=CDC Newsroom Press Release June 3, 2010}}</ref> ובמוקדם יותר בשנת 2002 העריך ארגון הבריאות העולמי כי כ-140 מיליון בני אדם היו תלויים באלכוהול ועוד 400 מיליון עם בעיות הקשורות לאלכוהול.<ref>Barker, P. ed. 2003. Psychiatric and mental health nursing: the craft and caring. London: Arnold. pp297</ref>

מחקרים הראו כי הרוב הגדול של המתבגרים יעזבו את השימוש בסמים לפני שיהפוך לבעייתי. לפיכך, למרות שיעורי השימוש הכללי גבוהים, אחוז המתבגרים העומדים בקריטריונים לשימוש בסמים נמוך משמעותית (קרוב ל-5%). על פי BBC, "ברחבי העולם, האו"ם מעריך שיש יותר מ-50 מיליון משתמשים קבועים במורפיום דיאצטט (הרואין), קוקאין וסמים סינתטיים."<ref>"[http://news.bbc.co.uk/hi/english/static/in_depth/world/2000/drugs_trade/default.stm Drug Trade]". BBC News.</ref>

למעלה מ-70,200 אמריקאים מתו [[מנת יתר|ממנת יתר של סמים]] בשנת 2017. בין אלה, העלייה החדה ביותר נרשמה בקרב מקרי מוות הקשורים [[פנטניל]] ו [[:קטגוריה: אופיואידים סינתטיים|אופיואידים סינתטיים]] (28,466 מקרי מוות). ראה תרשימים למטה.


==טיפול==
==טיפול==

גרסה מ־13:48, 30 בנובמבר 2022
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
מחיקה ושכתוב משמעותי של הערך
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
מחיקה ושכתוב משמעותי של הערך
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שימוש בסמים
שמות נוספים שימוש לרעה בחומרים ממכרים, הפרעת שימוש בחומרים
תחום פסיכיאטריה
גורם הפרעת שימוש בסמים עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול מרכזי תעסוקה, קהילות טיפוליות, הוסטלים, דירות מעבר, טיפול תרופתי
סיבוכים מנת יתר
סיווגים
ICD-10 F10, F19 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שימוש לרעה בסמים הוא צריכת סם בכמויות מזיקות, שעלולה ליצור אצל הצורך התמכרות, שעלולה להוות גורם מסכן מבחינה רפואית. ישנם מקרים בהם תחת השפעת סמים נצפו התנהגויות פליליות, אנטי-חברתיות, שינויים אישיותיים פסיכולוגיים ופיזיים ארוכי טווח.

סמים כוללים בהגדרתם קבוצה רחבה של חומרים פסיכואקטיביים המדכאים את פעילותה של מערכת העצבים או לחילופין מעוררים וממריצים את פעילותה. חלק מחומרים אלו משככי כאבים ומעוררי הזיות. ניתן למפות את מגוון החומרים על פי מקורותיהם, טבעי או סינתטי, לפי מטרות השימוש שלהם או לפי התייחסות החוק לשימוש בהם.[1]

לפי משרד הבריאות, חומרת הפרעה השימוש בחומר נעה על רצף מ"שימוש מזיק" ועד "התמכרות", והסיווג על רצף זה, הנעשה בידי רופא, הוא שמכתיב את הצורך הטיפולי ואת משך הטיפול. שימוש מזיק בסמים או התמכרות לסמים מוביל לסיכון תמותה מוגבר למוות ולתחלואה גופנית ו/או נפשית; לסיכון מוגבר להידבקות ולהפצת מחלות זיהומיות; להתנהגות אנטי-חברתית ולעיסוק בזנות לצורך מימון הסמים ולתפקוד משפחתי וחברתי לקוי.[1]

"שימוש מזיק" או "שימוש לרעה" מוגדר על ידי משרד הבריאות דפוס שימוש הגורם נזק לבריאות גופנית (כגון הידבקות בצהבת עקב הזרקה) או נפשי (כגון דיכאון עקב צריכת אלכוהול כבדה).[1]

הגדרות

משתמש בסמים המקבל זריקת הרואין אופיום

הגדרות קליניות

הפרעת התמכרות לחומרים ממכרים היא הפרעה נפשית המופיעה ב-DSM-5. ההגדרה המופיעה בגרסה החמישית, הרלוונטית עבור התמכרות לסמים נקראת הפרעת שימוש בחומרים (Substance Use Disorder) ומהווה שילוב בין שתי אבחנות שהופיעו בגרסה הרביעית: שימוש לרעה בחומרים ממכרים (substance abuse) ותלות בחומר (substance dependence).

ההפרעה מוגדרת כדפוס בלתי מסתגל הנמשך שנה אחת לכל הפחות של שימוש בחומר הגורם למצוקה קלינית או לקות משמעותית, הבאה לידי ביטוי בשני קריטריונים או יותר מהרשימה הבאה:[2]

  • שימוש חוזר ונשנה המוביל לפגיעה במחויבויות מרכזיות בבית, בבית הספר או בעבודה (הזנחת הילדים, הרחקה מבית הספר, ירידה בביצועים בבית הספר, היעדרויות מרובות ממקום העבודה על רקע השימוש בסם ועוד).
  • שימוש חוזר ונשנה בסם במצבים מסוכנים כמו לדוגמה בזמן הפעלת ציוד כבד או בזמן הנהיגה.
  • שימוש חוזר ונשנה בסם, למרות שהשימוש גורם לבעיות חוזרות ונשנות בתחום הבינאישי או בתחום החברתי.

קיימת סבילות, הבאה לידי ביטוי באחד מהסעיפים הבאים:

  • על מנת להשיג את האפקט הרצוי, ישנו צורך להגדיל את מינון הסם הנצרך.
  • עם התמשכות השימוש באותה כמות של חומר, ההשפעה הולכת ומצטמצמת.
  • גמילה, כפי שהיא באה לידי ביטוי באחד מהסעיפים הבאים:
  • מופיעים תסמיני הגמילה הידועים האופייניים לחומר הרלוונטי.
  • החומר או חומר אחר שדומה לו בהשפעתו, נצרך במטרה למנוע תסמיני גמילה או להקל על תסמיני הגמילה.
  • החומר נצרך בכמויות גדולות יותר ממה שהתכוון הנבדק לצרוך או למשך תקופה ממושכת יותר משהתכוון.
  • נעשים מאמצים או ישנו רצון קבוע לשלוט בצריכה או לצמצם את היקף הצריכה ללא הצלחה.
  • הנבדק מקדיש זמן רב לצורך ביצוע פעולות הנחוצות לשימוש בחומר, להשגת החומר או להחלמה מהשפעות החומר.
  • צמצום או ויתור מוחלט על פעילויות חשובות בתחום התעסוקתי, החברתי או בידורי בעקבות השימוש בחומר.
  • המשך השימוש בחומר חרף המודעות לפגיעה פסיכולוגית או פיזית ממושכת, שככל הנראה הוחרפה או נגרמה כתוצאה מהשימוש בחומר.
  • דחף, רצון עז או השתוקקות להשתמש בחומר.

האבחנה נעה על רצף המורכב משלוש דרגות חומרה (קלה, בינונית, חמורה). שניים עד שלושה קריטריונים מוגדרים כחומרה קלה, ארבעה עד חמישה כבינונית, ושישה עד שבעה קריטריונים כדרגה חמורה.

שכיחות ואפידימיולוגיה

משרד האו"ם לנושאי סמים ופשעיעה מעריך בדין-וחשבון השנתי של המשרד כי כ-27 מיליון בני אדם עושים "שימוש מזיק" בסמים, שהם כ-0.6% מאוכלוסיית העולם הבוגרת.[3]

בשנת 2015, הפרעות שימוש בסמים הביאו ל-307,400 מקרי מוות, לעומת 165,000 מקרי מוות בשנת 1990. מתוכם, הנתונים הגבוהים ביותר הם על הפרעות שימוש באלכוהול שנאמד כ-137,500 מקרי מוות, שימוש באופיואידים נאמד ב-122,100 מקרי מוות, הפרעות שימוש באמפטמין ב-12,200 מקרי מוות, והפרעות שימוש בקוקאין ב-11,100 מקרי מוות.[4][5]

בישראל

בבתי הסוהר של שב"ס כלואים אסירים רבים בעלי רקע של שימוש ושל התמכרות לסמים ואלכוהול. סקר שבוצע ב-27 בתי סוהר, ואליו הגיבו 5,452 אסירים שהם 52% מכלל האסירים הפליליים, שפוטים ועצורים, נמצא כי שיעור המכורים היה 36.2% ו-15.6% נוספים היו צרכני סמים שאינם מכורים.[6]

סימנים וסימפטומים
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, ניסוח לא אנציקלופדי, מִשְׁלָב לשוני נמוך..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, ניסוח לא אנציקלופדי, מִשְׁלָב לשוני נמוך..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בהתאם לתרכובת האמיתית, שימוש בסמים כולל אלכוהול עלול להוביל לבעיות בריאות, בעיות חברתיות, תחלואה, פציעות, יחסי מין לא מוגנים, אלימות, מקרי מוות, תאונות דרכים, מקרי רצח, התאבדויות, תלות פיזית או התמכרות פסיכולוגית.[7] קיים שיעור התאבדות גבוה בקרב אלכוהוליסטים ומתעללים בסמים אחרים. הסיבות שאמורות לגרום לסיכון המוגבר להתאבדות כוללות התעללות ארוכת טווח באלכוהול ובתרופות אחרות הגורמות לעיוות פיזיולוגי של כימיה במוח, כמו גם לבידוד החברתי.[8] גורם נוסף הוא ההשפעות המשכרות החריפות של התרופות עשויות לגרום להתאבדות יותר. התאבדות שכיחה מאוד גם בקרב מתעללי אלכוהול בגיל ההתבגרות, כאשר אחד מכל 4 התאבדויות בקרב מתבגרים קשורים להתעללות באלכוהול.[9] בארצות הברית כ 30% מהתאבדויות קשורות להתעללות באלכוהול. שימוש לרעה באלכוהול קשור גם לסיכון מוגבר לביצוע עבירות פליליות כולל התעללות בילדים, אלימות במשפחה, אונס, פריצות תקיפה.[10]

במחקר שנערך בשנת 2010 בדירוג תרופות בלתי חוקיות וחוקיות נמצא כי אלכוהול הוא הסם המסוכן ביותר בסך הכל.[11]

שימוש לרעה בסמים, כולל אלכוהול ותרופות מרשם, יכול לגרום לסימפטומטולוגיה הדומה למחלות נפש. זה יכול להתרחש גם במצב שיכור וגם במהלך מצב הנסיגה. במקרים מסוימים הפרעות פסיכיאטריות הנגרמות על ידי חומרים אלה יכולות להימשך זמן רב לאחר ניקוי רעלים, כגון פסיכוזה ממושכת או דיכאון לאחר שימוש באמפטמין או קוקאין. תסמונת גמילה ממושכת יכולה להופיע גם עם תסמינים שנמשכים חודשים לאחר הפסקת השימוש. בנזודיאזפינים הם התרופה הבולטת ביותר לגרימת תופעות גמילה ממושכות, כאשר הסימפטומים נמשכים לעיתים שנים לאחר הפסקת השימוש. גם אלכוהול, ברביטוראט וגם נסיגה מבנזודיאזפינים עלולים להיות קטלניים. שימוש לרעה בהזיות עלול לעורר תופעות פסיכוטיות הזויות אחרות זמן רב לאחר הפסקת השימוש.

קנאביס עלול לעורר התקפי פאניקה במהלך שיכרון ועם שימוש מתמשך, הוא עלול לגרום למצב הדומה לדיסתימיה.[12] חוקרים מצאו כי שימוש יומיומי בקנאביס ושימוש בקנאביס בעל עוצמה גבוהה קשורים באופן עצמאי לסיכוי גבוה יותר לפתח סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.[13][14]

חרדה קשה ודיכאון נגרמים בדרך כלל על ידי שימוש לרעה באלכוהול, אשר ברוב המקרים מתפוגג עם התנזרות ממושכת. אפילו שימוש מתון באלכוהול מתמשך עשוי להעלות את רמות החרדה והדיכאון בקרב אנשים מסוימים. ברוב המקרים הפרעות פסיכיאטריות הנגרמות מתרופות אלה נמוגות עם התנזרות ממושכת.[15] באופן דומה, אף על פי שהשימוש בסמים גורם לשינויים רבים במוח, ישנן עדויות לכך שרבים מהשינויים הללו הופכים בעקבות תקופות של התנזרות ממושכת.

אימפולסיביות

אימפולסיביות מאופיינת בפעולות המבוססות על רצונות פתאומיים, גחמות או נטיות ולא מחשבה קפדנית.[16] לאנשים עם שימוש בסמים יש רמות גבוהות יותר של אימפולסיביות,[17] ואנשים המשתמשים בסמים מרובים נוטים להיות אימפולסיביים יותר.[17] במספר מחקרים ששימשו את משימת ההימורים באיווה כמדד להתנהגות אימפולסיבית נמצא כי אוכלוסיות המשתמשות בסמים עשו בחירות מסוכנות יותר בהשוואה לבקרות בריאות.[18] קיימת השערה כי אובדן השליטה בדחף עשוי לנבוע מפגיעה בשליטה מעכבת הנובעת משינויים המושרים על ידי סמים המתרחשים בקליפת המוח הקדמית.[19] השינויים העצביים וההורמונליים המתרחשים בגיל ההתבגרות עשויים לווסת את השליטה בדחפים העלולים להוביל להתנסות בסמים ועלולים להוביל לדרך ההתמכרות.[20] אימפולסיביות נחשבת לתכונת פן בתחום האישיות של נוירוטיות (פינוק יתר / דחיפות שלילית) אשר קשורה באופן פרוספקטיבי להתפתחות שימוש בסמים.[21]

טיפול

פסיכולוגי

מתוך ספרות ניתוח ההתנהגות היישומית, הפסיכולוגיה ההתנהגותית ומניסויים קליניים אקראיים, עלו כמה התערבויות מבוססות ראיות: טיפול זוגי התנהגותי, ראיונות מוטיבציוניים, גישה לחיזוק קהילה, טיפול בחשיפה, ניהול מגירה[22][23] הם עוזרים לדכא את התשוקה חרדה נפשית, לשפר את ההתמקדות בטיפול ומיומנויות התנהגות למידה חדשות, להקל על תסמיני הגמילה ולהפחית את הסיכויים להישנות.[24]

בילדים ומתבגרים, לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)[25] וטיפול משפחתי[26] יש כיום עדויות מחקריות רבות ביותר לטיפול בבעיות בסמים. מחקרים מבוססים כוללים גם טיפול משפחתי אקולוגי ו-CBT קבוצתי.[27] ניתן לתת טיפולים אלה במגוון פורמטים שונים, שלכל אחד מהם יש רמות שונות של תמיכה מחקרית[28] מחקרים הראו שמה שהופך את CBT לקבוצת היעילות ביותר הוא שהוא מקדם את התפתחות הכישורים החברתיים, מיומנויות רגולטוריות רגשיות המתאימות להתפתחות, כישורים בינאישיים אחרים.[29] כמה דגמי טיפול משולבים[30], המשלבים חלקים מסוגים שונים של טיפול, נתפסו גם כמבוססים היטב או ככל הנראה יעילים.[27] מחקר על אלכוהול אימהי ושימוש בסמים אחרים הראה שתוכניות טיפול משולבות הניבו תוצאות משמעותיות, שהביאו לתוצאות שליליות גבוהות יותר על גבי מסכי הטוקסיקולוגיה.[30] בנוסף, התערבויות קצרות מבתי ספר התגלו כיעילות להפחתת השימוש וההתעללות באלכוהול ובקנאביס בקרב מתבגרים.[31] ראיונות מוטיבציה יכולים להיות יעילים גם לטיפול בהפרעות שימוש בחומרים בקרב מתבגרים.[32][33]

אלכוהוליסטים אנונימיים ונרקוטיים אנונימיים הם אחד מארגוני העזרה העצמית הידועים ביותר בהם חברים תומכים זה בזה שלא להשתמש באלכוהול.[34] הכישורים החברתיים נפגעים משמעותית אצל אנשים הסובלים מאלכוהוליזם עקב ההשפעות הנוירוטוקסיות של אלכוהול על המוח, במיוחד באזור קליפת המוח הקדם-חזיתית במוח.[35] הוצע כי אימון מיומנויות חברתיות המשלים לטיפול באשפוז בתלות באלכוהול הוא ככל הנראה יעיל,[36] כולל ניהול הסביבה החברתית.

תרופות

מספר תרופות אושרו לטיפול בסמים.[37] אלה כוללים טיפולי תחליף כגון עצירות ו מתדון, כמו גם תרופות אנטגוניסט כמו disulfiram ו נלטרקסון באף משחק קצר, או בצורת המתנהג ארוך החדשה. הוכחו כי כמה תרופות אחרות, לעיתים קרובות תרופות המשמשות במקור בהקשרים אחרים, הן יעילות, כולל בופרופיון ומודפיניל. מתדון ובופרנורפין משמשים לעיתים לטיפול בהתמכרות לאופיאטים.[38] תרופות אלו משמשות כתחליף לאופיואידים אחרים ועדיין גורמות לתסמיני גמילה אך הן מקלות על תהליך ההתחדדות בצורה מבוקרת.

תרופות אנטי פסיכוטיות לא נמצאו מועילות.[39] Acamprostate[40] הוא אנטגוניסט NMDA גלוטמטרי, המסייע בתסמיני גמילה מאלכוהול מכיוון שנסיגת אלכוהול קשורה למערכת היפר-גלוטמטרית.

תחלואה נלווית

מקובל כי אנשים הסובלים מהפרעות בסמים סובלים מבעיות פסיכולוגיות אחרות.[41] המונחים "אבחון כפול" או "הפרעות המתרחשות במקביל", מתייחסים להפרעה בבריאות הנפש ובשימוש בחומרים בו זמנית. על פי האגודה הבריטית לפסיכופרמקולוגיה (BAP), "תסמינים של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה ופסיכוזה הם הכלל ולא היוצא מן הכלל בחולים המשתמשים בסמים ו / או באלכוהול."[42]

אנשים הסובלים מהפרעה פסיכולוגית נלווית לעיתים קרובות סובלים מפרוגנוזה גרועה אם אחת מההפרעות אינה מטופלת.[41] באופן היסטורי רוב האנשים עם אבחנה כפולה קיבלו טיפול רק באחת מההפרעות שלהם או שהם לא קיבלו כל טיפול. עם זאת, מאז שנות השמונים יש דחיפה לשילוב בריאות הנפש והתמכרות. בשיטה זו, אף מצב אינו נחשב ראשוני ושניהם מטופלים בו זמנית על ידי אותו ספק.[42]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שימוש לרעה בסמים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 ד"ר עדי ענבר, הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2015
  2. ^ המרכז לגמילה מהתמכרויות, הפרעת התמכרות לחומרים ממכרים
  3. ^ United Nations Office on Drugs and Crime (June 2012), World Drug Report 2012, United Nations
  4. ^ GBD 2015 (8 October 2016), Global, regional, and national life expectancy, all-cause mortality, and cause-specific mortality for 249 causes of death, 1980–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015, The Lancet 388, 2016-10, עמ' 1459–1544 doi: 10.1016/S0140-6736(16)31012-1
  5. ^ GBD 2013 (17 December 2014), Global, regional, and national age–sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013, The Lancet 385, 2015-01, עמ' 117–171 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61682-2
  6. ^ דרור ולק, קתרין בן צבי, פבל ספיבק, ענת קון, שימוש בסמים ובאלכוהול על ידיאסירים בשב"ס: דוח סקר, 2013
  7. ^ "Adolescent substance use: brief interventions by emergency care providers". Pediatr Emerg Care. 21 (11): 770–6. בנובמבר 2005. doi:10.1097/01.pec.0000186435.66838.b3. PMID 16280955. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Suicidal Behavior and Alcohol Abuse". International Journal of Environmental Research and Public Health. International Journal Environmental Research and Public Health. 7 (4): 1392–1431. באפריל 2010. doi:10.3390/ijerph7041392. PMC 2872355. PMID 20617037. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ O'Connor, Rory; Sheehy, Noel (29 בינואר 2000). Understanding suicidal behaviour. Leicester: BPS Books. pp. 33–36. ISBN 978-1-85433-290-5. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Isralowitz, Richard (2004). Drug use: a reference handbook. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO. pp. 122–123. ISBN 978-1-57607-708-5.
  11. ^ Nutt, David J; King, Leslie A; Phillips, Lawrence D (בנובמבר 2010). "Drug harms in the UK: a multicriteria decision analysis". The Lancet. 376 (9752): 1558–1565. doi:10.1016/S0140-6736(10)61462-6. PMID 21036393. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ University of Miami: Substance Abuse, Substance Abuse and Health Risks
  13. ^ "Proportion of patients in south London with first-episode psychosis attributable to use of high potency cannabis: a case-control study" (PDF). Lancet Psychiatry. 2 (3): 233–8. 2015. doi:10.1016/S2215-0366(14)00117-5. PMID 26359901.
  14. ^ Marta Di Forti (17 בדצמבר 2013). "Daily Use, Especially of High-Potency Cannabis, Drives the Earlier Onset of Psychosis in Cannabis Users". Schizophrenia Bulletin. 40 (6): 1509–1517. doi:10.1093/schbul/sbt181. PMC 4193693. PMID 24345517. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Evans, Katie; Sullivan, Michael J. (1 במרץ 2001). Dual Diagnosis: Counseling the Mentally Ill Substance Abuser (2nd ed.). Guilford Press. pp. 75–76. ISBN 978-1-57230-446-8. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ "Impulsivity". The Free Dictionary.
  17. ^ 1 2 Gerard Moeller M.D., Barratt Ernest S., Ph, Dougherty Donald M., Ph, Schmitz Joy M., Ph, Swann Alan C. (2001). "Psychiatric Aspects of Impulsivity". The American Journal of Psychiatry. 158 (11): 1783–93. doi:10.1176/appi.ajp.158.11.1783. PMID 11691682. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  18. ^ "Similar Processes Despite Divergent Behavior in Two Commonly Used Measures of Risky Decision Making". J Behav Decis Mak. 22 (4): 435–454. 2009. doi:10.1002/bdm.641. PMC 3152830. PMID 21836771.
  19. ^ Kreek, Mary Jeanne; Nielsen, David A; Butelman, Eduardo R; LaForge, K Steven (26 באוקטובר 2005). "Genetic influences on impulsivity, risk taking, stress responsivity and vulnerability to drug abuse and addiction". Nature Neuroscience. 8 (11): 1450–1457. doi:10.1038/nn1583. PMID 16251987. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ "Developmental neurocircuitry of motivation in adolescence: a critical period of addiction vulnerability". Am J Psychiatry. 160 (6): 1041–52. 2003. doi:10.1176/appi.ajp.160.6.1041. PMC 2919168. PMID 12777258.
  21. ^ Jeronimus B.F.; Kotov, R.; Riese, H.; Ormel, J. (2016). "Neuroticism's prospective association with mental disorders halves after adjustment for baseline symptoms and psychiatric history, but the adjusted association hardly decays with time: a meta-analysis on 59 longitudinal/prospective studies with 443 313 participants". Psychological Medicine. 46 (14): 2883–2906. doi:10.1017/S0033291716001653. PMID 27523506.
  22. ^ O'Donohue, W; K.E. Ferguson (2006). "Evidence-Based Practice in Psychology and Behavior Analysis". The Behavior Analyst Today. 7 (3): 335–350. doi:10.1037/h0100155. נבדק ב-2008-03-24.
  23. ^ Chambless, D.L.; et al. (1998). "An update on empirically validated therapies" (PDF). Clinical Psychology. 49: 5–14. נבדק ב-2008-03-24.
  24. ^ "NIH Senior Health "Build With You in Mind": Survey". nihseniorhealth.gov. אורכב מ-המקור ב-2015-08-11. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Association for Behavioral and Cognitive Therapies – What is CBT?". אורכב מ-המקור ב-2010-04-21.
  26. ^ "Association for Behavioral and Cognitive Therapies – What is Family Therapy?". אורכב מ-המקור ב-2010-06-13.
  27. ^ 1 2 Hogue, A; Henderson, CE; Ozechowski, TJ; Robbins, MS (2014). "Evidence base on outpatient behavioral treatments for adolescent substance use: updates and recommendations 2007–2013". Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology. 43 (5): 695–720. doi:10.1080/15374416.2014.915550. PMID 24926870.
  28. ^ "Association for Behavioral and Cognitive Therapies – Treatment for Substance Use Disorders". אורכב מ-המקור ב-2010-04-21.
  29. ^ Engle, Bretton; Macgowan, Mark J. (2009-08-05). "A Critical Review of Adolescent Substance Abuse Group Treatments". Journal of Evidence-Based Social Work. 6 (3): 217–243. doi:10.1080/15433710802686971. ISSN 1543-3714. PMID 20183675.
  30. ^ 1 2 "Maternal substance use and integrated treatment programs for women with substance abuse issues and their children: a meta-analysis". crd.york.ac.uk. נבדק ב-2016-03-09.
  31. ^ Carney, Tara; Myers, Bronwyn J; Louw, Johann; Okwundu, Charles I (2016-01-20). "Brief school-based interventions and behavioural outcomes for substance-using adolescents". Cochrane Database of Systematic Reviews (1): CD008969. doi:10.1002/14651858.cd008969.pub3. PMC 7119449. PMID 26787125.
  32. ^ Jensen, Chad D.; Cushing, Christopher C.; Aylward, Brandon S.; Craig, James T.; Sorell, Danielle M.; Steele, Ric G. (2011). "Effectiveness of motivational interviewing interventions for adolescent substance use behavior change: A meta-analytic review". Journal of Consulting and Clinical Psychology. 79 (4): 433–440. doi:10.1037/a0023992. PMID 21728400.
  33. ^ Barnett, Elizabeth; Sussman, Steve; Smith, Caitlin; Rohrbach, Louise A.; Spruijt-Metz, Donna (2012). "Motivational Interviewing for adolescent substance use: A review of the literature". Addictive Behaviors. 37 (12): 1325–1334. doi:10.1016/j.addbeh.2012.07.001. PMC 3496394. PMID 22958865.
  34. ^ "Self-Help Groups Article". נבדק ב-27 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Social cognition in alcoholism: a link to prefrontal cortex dysfunction?". Addiction. 103 (5): 726–35. במאי 2008. doi:10.1111/j.1360-0443.2008.02157.x. PMID 18412750. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Purvis G.; MacInnis D. M. (2009). "Implementation of the Community Reinforcement Approach (CRA) in a Long-Standing Addictions Outpatient Clinic" (PDF). Journal of Behavior Analysis of Sports, Health, Fitness and Behavioral Medicine. 2: 133–44. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-12-29.
  37. ^ "Current Pharmacological Treatment Available for Alchhol Abuse". The California Evidence-Based Clearinghouse. 2006–2013.
  38. ^ James W. Kalat Biological psychology 11th edition pg.78
  39. ^ Maglione, M; Maher, AR; Hu, J; Wang, Z; Shanman, R; Shekelle, PG; Roth, B; Hilton, L; Suttorp, MJ (בספטמבר 2011). "Off-Label Use of Atypical Antipsychotics: An Update [Internet]". Agency for Healthcare Research and Quality (US). PMID 22132426. Report No.: 11-EHC087-EF. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ "BAP updated guidelines: evidence-based guidelines for the pharmacological management of substance abuse, harmful use, addiction and comorbidity: recommendations from BAP". Journal of Psychopharmacology. 26 (7): 899–952. 2012-07-01. doi:10.1177/0269881112444324. ISSN 0269-8811. PMID 22628390free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  41. ^ 1 2 Lingford-Hughes A. R.; Welch S.; Peters L.; Nutt D. J. (2012). "BAP updated guidelines: evidence-based guidelines for the pharmacological management of substance abuse, harmful use, addiction and comorbidity: recommendations from BAP" (PDF). Journal of Psychopharmacology. 26 (7): 899–952. doi:10.1177/0269881112444324. PMID 22628390. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-12-03.
  42. ^ 1 2 Peterson Ashley L (2013). "Integrating Mental Health and Addictions Services to Improve Client Outcomes". Issues in Mental Health Nursing. 34 (10): 752–756. doi:10.3109/01612840.2013.809830. PMID 24066651.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שימוש_לרעה_בסמים&oldid=35156208"