דיסתימיה
| דיסתימיה | |
 התחריט מלנכוליה של אלברכט דירר |
|
| שם בלועזית | Dysthymia |
| ICD-10 (אנגלית) |
F34.1 |
| ICD-9 (אנגלית) |
300.4 |
| MeSH (אנגלית) |
D019263 |
דיסתימיה (בכתיב לטיני Dysthymia; משמעותה ביוונית: מלנכוליה) היא הפרעת מצב רוח המאופיינת במצב רוח דיכאוני או מדוכדך למשך זמן של מעל שנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) והיא מוגדרת כהפרעה אפקטיבית כרונית.
תוכן עניינים |
חוויית הסובל מדיסתימיה[עריכה]
הסובלים מדיסתימיה מתארים חווית חיים של חוסר שייכות, חוסר בעניין והנאה, רגשות אשמה, הערכה עצמית נמוכה, ביקורת עצמית נוקשה, פסימיות עצבנות ואף דיסוציאטיביות. במקרים קיצוניים חוויה זו דוחפת את הלוקה בדיסתימיה להסתגרות, נסיגה חברתית וירידה דרסטית בפעילות ויצרנות.
קיים דמיון תסמיני רב בין דיסתימיה לדיכאון מג'ורי ועם זאת כתוצאה מהיכולת היחסית של הדיסתימי לתפקד בחברה היא לעתים קרובות אינה מאובחנת. הפרעה דיסתימית יכולה להיתפס כנטייה קבועה למועקה ומצב רוח מדוכדך. ההבדל המרכזי בין חווית הסובל מדיסתימיה לזה הסובל מדיכאון מג'ורי הוא קיומן של הפסקות בדכדוך לתקופות של ימים עד שבועות בהן מצב הרוח נורמלי. לא קל להבחין בין דיסתימיה לצורות אחרות של הפרעות דיכאון ולעתים יכולה דיסתימיה להתקיים בו זמנית עם דיכאון מג'ורי. מצב זה מכונה "דיכאון כפול" והוא נפוץ מאוד בלוקים בדיסתימיה.
אבחנה לפי ה-DSM[עריכה]
כדי להתאים לאבחנה דיסתימיה על האדם לסבול ממצב רוח מדוכא או מדוכדך דרך קבע לתקופה של לפחות שנתיים (שנה בקרב ילדים ומתבגרים) וצריכים להתקיים לפחות שניים מהתסמינים הבאים ללא הפוגות בתסמינים ליותר מחודשיים רצופים, אשר גורמים למצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד.
- תיאבון ירוד או אכילת יתר
- אינסומניה (אובדן שעות שינה) או היפרסומניה (עודף שינה).
- עייפות או חוסר אנרגיה
- הערכה עצמית נמוכה
- קשיי ריכוז או קשיים בקבלת החלטות
- תחושה של חוסר תקווה
בנוסף יש לוודא שלא הופיעה אפיזודה של דיכאון מג'ורי (קליני) במשך השנתיים הראשונות להפרעה, שמעולם לא הייתה אפיזודה מאנית, מעורבת או היפומאנית ולא הופיעו סימפטומים לאבחנת ציקלותימיה, הפרעה פסיכוטית כרונית כמו סכיזופרניה או הפרעה דלוזיונאלית והתסמינים המתאורים לא נגרמו מהשפעת סמים, תרופות או מצב בריאותי.
הגורמים להפרעה[עריכה]
מחקרים מראים שבדומה לדיכאון הקליני גם בבחינת לוקים בדיסתימיה הופיעו דפוסי שינה חריגים כגון עלייה בתכיפות ובאינטנסיביות של תנועות עיניים מהירות (R.E.M) בזמן שינה, בנוסף הוצבע על קשר גנטי בו כאשר בן משפחה קרוב סובל או סבל מאחת משלוש הפרעות הדיכאון עולה הסיכוי לסבול מדיסתימיה. יש המקשרים את ההפרעה לקשיים בהתפתחות האגו והאישיות ולקשיים משפחתיים בין ההורים לילדים. לפי פרויד אבל או אכזבה בשלב מוקדם בהתפתחות מעודדים התפתחותו של דיכאון.
שיטות הטיפול בדיסתימיה[עריכה]
- פסיכותרפיה ארוכת טווח בדגש על התבוננות בחוויות הילדות והבנת הקשר בין תחושת הייאוש וערך עצמי נמוך להכשלה והענשה עצמית.
- טיפול קוגניטיבי המתמקד בהסתגלות לגישה חדשה ודרכי התנהגות חיוביים יותר כלפי פנים והחוצה
- טיפול התנהגותי המבוסס על חיזוקים חיוביים, העשרה בחוויות נעימות וחיזוק תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות
הטיפול שנמצא היעיל ביותר בדיסתימיה הוא טיפול קוגניטיבי בשילוב עם טיפול תרופתי בתרופות מסוג מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI), וגם תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דיסתימיה - הדיכאון הקשה באמת, אתר nrg מעריב
- דיסתימיה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- קרן קפלן ואורן קפלן, דיכאון – סקירה מקיפה
- דיכאון - מאפיינים ודרכי התמודדות, באתר ער"ן
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיסתימיה
- סרט קצר: כיצד לזהות דיכאון ולטפל בו. הסרט הופק לרווחת הציבור על ידי משרד הבריאות וארגון ERA-Net NEURON (כתוביות בעברית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
