יחיאל יעקב וינברג
הרב יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב ופוסק. כיהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין, וחיבר את שו"ת "שרידי אש". הרב וינברג, ניצול השואה, התמחה בהלכה, תלמוד, מחשבה ומוסר, ופרסם ספרים ומאמרים רבים.
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
הרב וינברג נולד ברוסיה בכפר בוגוד, ובילדותו עברו הוריו לצ'כנובצ'ה. באותה עת כיהן שם כרב רבי אליהו ברוך קמאי, והילד יחיאל יעקב התקרב אליו ואף למד אתו. כשעבר רבי אליהו ברוך למיר, לקח עמו את תלמידו, והוא נכנס ללמוד בישיבת מיר, ואחר כך בישיבת סלבודקה, והתקרב מאד לרבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקה. כן למד שם גם עם רבי נפתלי אמסטרדם. ישיבות אלו חינכו על בסיס תנועת המוסר של הרב ישראל סלנטר, והרב וינברג קלט גישה זו, שאף ליישמה וכתב בהמשך חייו מאמרים שונים עליה (בספרו "לפרקים").
בערך בשנת תרס"ו התחתן והחל לכהן כרב בעיירה פילווישקי במדינת ליטא, אבל נישואיו לא עלו יפה ואחר שהתגרש נאלץ לעזוב את ליטא, ולנדוד לגרמניה, שם עשה דוקטורט באוניברסיטת גיסן.
בחורף 1926 - תרפ"ה אחרי פטירת ידידו הרב אברהם אליהו קפלן, מונה הרב וינברג לכהן כראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין; בתפקיד זה החזיק הרב וינברג עד לסגירת המוסד בליל הבדולח (1938).
בזמן מלחמת העולם השנייה גורש הרב וינברג, בגלל היותו נתין רוסי, לפולין, שם היה זמן מה בגטו ורשה, ונתמנה שם כנשיא אגודת הרבנים הכללית ואגודת רבני ורשה. בהמשך, שוב בגלל היותו נתין רוסי נשלח על ידי הנאצים למחנה עבודה וילדבורג בגרמניה, שם הצליח לשרוד בשואה. אחר המלחמה נדד הרב וינברג לשווייץ, לעיירה מונטרה, שם נפטר בשנת 1966.
כשהגיעה הידיעה על פטירתו, הוכן עבורו על ידי רבני המזרחי, שבחייו הזדהה אתם, חלקת קבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים. אולם כאשר הגיעה המיטה מבית החולים שערי צדק לפינת רחוב שרי ישראל, באו בחורים מישיבת חברון, ובציווי רבם, רבי יחזקאל סרנא שהיה ידיד קרוב של הרב וינברג, נטלו את המיטה והובילוה לקבורה בהר המנוחות, בחלקה שהשתייכה לרב סרנא עצמו.[1]
פסיקותיו [עריכה]
עקב המצב הרוחני הירוד בגרמניה וצרפת[דרוש מקור] נטה הרב וינברג להקל בפסיקותיו לקהילות אלו. בין השאר, התיר לנשים לשיר זמירות שבת יחד עם גברים מטעם "עת לעשות לה' הפרו תורתך", (יש לציין שגם זאת עשה רק בהסתמכו על פוסקים קודמים שהתירו באופנים מסוימים את האיסור של "קול באישה ערווה"); מטעמים אלו גם התיר פעילות של תנועת הנוער המעורבת 'ישורון' בצרפת[2]; התיר לבצע התעמלות וספורט בשבת; והתיר עריכת ניסויים בבעלי חיים לצרכים רפואיים[3].
התאפיין בחדשנות מחשבתית ותפיסתית; בניגוד למקובל בעולם החרדי תמך בחקר התלמוד כמקובל בעולם האקדמי, דהיינו שילוב של כלי מחקר ספרותיים ופילולוגיים ואף חיבר מאמרים וספרים בדרך לימודית זו ובכך תפס לו מקום כגדול הפוסקים אשר תמך והשתתף במחקר תלמודי. הוא היה שייך לאסכולת הרבנים מגרמניה שתמכה בשיטת "תורה עם דרך ארץ" של הרש"ר הירש. למרות ההתנגדות של דמויות שונות בזמנו לחגיגת בת המצווה, בטענה שחגיגות אלו מחקות את מנהגי הנוצרים ויש בהם בעיות צניעות, תמך בחגיגות אלו מתוך שיקולים חינוכיים ולשם מניעת פגיעה ברגשות הבת.
מתלמידיו [עריכה]
- הרב מרדכי (מרכוס) בורר, רבה האחרון של קהילות גיילנגן וראנדג בגרמניה-שווייץ. פעיל ב"אגודת ישראל" בגרמניה וחבר ב"קרן התורה" של אגודת ישראל.
- הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ.
- הרב אברהם אבא וינגורט, שההדיר והוציא לאור רבים מספריו, תושב ירושלים.
- הרב שאול וינגורט, שהזמינו למונטרה בשווייץ אחרי המלחמה וסעדו שם. נהרג בתאונת רכבת ב-1946 ( ה'תש"ו).
- ד"ר גבריאל חיים כהן, תושב ירושלים, מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
- הרב זאב חיים ליפשיץ, רב ומחנך, תושב ירושלים.
- רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן.
- הרב משה שטרן, שהוציא את המהדורה השנייה של 'לפרקים' כשנה לאחר פטירתו של הרב, נפטר תשע"א.
ספריו [עריכה]
- שו"ת שרידי אש, 4 כרכים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"א-תשכ"ט (בהמשך יצא בהדפסות נוספות).
- השו"ת יצא בהוצאה מחודשת ובסדר שונה בשני כרכים, בעריכת הרב אברהם אבא וינגורט והרב שבתי רפפורט, על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים, תשנ"ט. במהדורה זו, רוכזו בחלק השני שאלות ותשובות של רבני תקופתו בנושא הימום בהמות לפני השחיטה.
- חידושי בעל שרידי אש על הש"ס, בהוצאת הרב אברהם אבא וינגורט, ירושלים, תשנ"ח.
- לפרקים, מהדורת בילגוריי תרצ"ו, באתר HebrewBooks.org. מהדורה שלישית מורחבת יצא על ידי "הוועד להוצאת כתבי הרב", ירושלים תשס"ב. בספר מופיע תיאור תולדות בעלי המוסר, בשילוב דברי הגות על ההווה
- כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק א' בענייני הלכה.
- כתבי רבי יחיאל יעקב ווינברג חלק ב' מאמרים נאומים ודיבורים.
- יד שאול, ספר זיכרון ע"ש הרב ד"ר שאול ווינגורט זצ"ל, הוצא לאור על ידי אלמנת המנות תל אביב, תשי"ג, באתר HebrewBooks
- מחקרים בתלמוד, ספר ראשון (רובו בהלכות נזיקין, בהוצאת בית המדרש לרבנים בברלין, תרצ"ז/תרח"ץ, באתר HebrewBooks
- כמו כן, הוציא מבחר מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים, רובם כונסו למהדורה החדשה של לפרקים
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אור המזרח, ניסן תשכ"ו, עמוד 189
- הרב יחיאל וינברג, תנועת הנוער ישורון, ילד שאין יודעים מי אביו, נישואי תערובת, מקבץ מתשובותיו - אתר דעת
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הרב ויינברג למנוחות; מחלוקת על מקום קבורתו, דבר, 27 בינואר 1966.
- ^ בתשובתו התיר פעילות של תנועת נוער מעורבת בצרפת, לשם מניעת התבוללות ואף קידמה "בשמחה ובברכה", וראה בה צו השעה למשוך את הנוער ולהוציאו מבדידותו, ליצירת אווירה יהודית. (שו"ת שרידי אש ח"ב סימן ח'). על היתר זה הסתמכה בין היתר תנועת בני עקיבא.
- ^ שו"ת שרידי אש ח"ב סימן צא
