אדרמלך (אליל)
אַדְרַמֶּלֶךְ הוא שמו של אליל מסופוטמי קדום המוזכר בספר מלכים שבתנ"ך כאחד משני האלילים אותם עבדו הקבוצה האתנית הקרויה סְפַרְוָיִם, המזוהה על ידי חוקרים עם יושבי הערים העתיקות סיפר-יהרורום וסיפר-אמננום ששכנו על גדת נהר הפרת[1].
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקרא בספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוק ל"א מתאר כי הַסְפַרְוִים, מבין העמים שהוגלו על ידי סרגון השני מאשור לשטחי ממלכת ישראל החרבה, היו ”שֹׁרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם”, בדומה לעבודת המולך העמוני שתוארה במקומות נוספים בתנ"ך. שני האלילים מוזכרים שוב, אם כי לא בשמם, בנאום רבשקה בפרק י"ח: ”אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי?”, וכן בנוסח דומה של הנאום המופיע בישעיה ל"ו.
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגמרא במסכת סנהדרין דף ס"ג מתארת אותו כאליל בצורת פרד (”והספרוים שורפים את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה”) ופירוש רש"י המוצמד לגמרא מפרש שהסיבה לכך היא כיוון שהוא "מהדר את אדוניו ומכבדו שמשליך עליו משאו שהיה צריך לטעון על צוארו אדר מלך מהדר את מלכו כלומר את אדוניו", דבר העשוי להעיד על כך שהפרד היה נערץ ואף מקודש על ידי הספרוים כבהמת משא שראויה לשאת את מטעני המלך. פירוש נוסף המופיע בתלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה ב' מתאר אותו בצורת טווס, והאנציקלופדיה היהודית מפרשת את הזיהוי כ"הדר"-מלך - "מלך מפואר" בדומה לנוצותיו המפוארות של הטווס[1].
פרשנות דומה מופיעה גם אצל החוקר אלן מילארד, פרופסור אמריטוס לשפות שמיות מאוניברסיטת ליברפול. מילארד מזהה את התואר "אדר" או "אדיר" כאחד מהתארים שהוצמדו לאליל הכנעני בעל[2].
כיוון ששני האלילים, אדרמלך וענמלך, מופיעים בסמיכות זה לזה, קיימת השערה כי מדובר באלים-שותפים שעבדו להם בו זמנית. עֲנַמֶּלֶךְ מזוהה על ידי חוקר המקרא מתיו ג'ורג' איסטון כבתו של אנו, אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה המסופוטמית. קאסוטו בפירושו לתנ"ך מזהה את ענמלך עם אלוהי הצאן (על בסיס "עאן" - צאן בארמית). באותו הפירוש מזהה קאסוטו את אדרמלך עם אדד, אל הסערה הבבלי, ומציין כי בתעודות אשוריות מהמאה ה-7 לפנה"ס נראה שהיו נוהגים לעבוד אותו על ידי הקרבת ילדים. יש לציין כי פירוש דומה הופיע גם אצל החוקר פיטר ג'נסן שציין כי השם "אדרמלך" הוא למעשה טעות כתיב של השם "אדדמלך", שפירושו הוא "(האל) אדד (הוא ה)מלך"[3].
בדמונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לאלילים רבים שהופיעו בתנ"ך, הפך אדרמלך אף הוא לאחד משדי השאול בהשראת המסורות הנוצריות. אדרמלך מופיע ב"גן העדן האבוד" מאת ג'ון מילטון, שם הוא מתואר (לצד אשמדאי) כאחד מהמלאכים הנפילים שבסופו של דבר הושמדו בידי המלאכים אוריאל ורפאל.
במילון הדמונולוגיה Dictionnaire Infernal, שחובר ב-1818 על ידי המיסטיקן והאוקולטיסט הצרפתי ז'אק-קולין דה פלנסי, מופיע אדרמלך כנשיא ה"סנאט" של השדים, כראש הממשלה של הגיהנום וכאחראי על מלבושיו של השטן. הוא מתואר שם כיצור בעל גוף אדם, ראש וגפיים של פרד וזנב של טווס.
הוא גם מופיע תחת השם "אנדראלפוס" (או "אנדרואלפוס") ב"ארס גואטייה" (הידוע גם כ"המפתח הפחות של שלמה המלך"), ספר כשפים העוסק בדמונולוגיה מהמאה ה-17.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדרמלך מוזכר בסיפור הקצר "Basileus" של רוברט סילברברג.
כמו כן, הוא מופיע במשחק הווידאו Castlevania: Circle of the Moon שיצא לגיימבוי אדוונס וכן בסדרת משחקי הווידאו Final Fantasy.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ADRAMMELECH - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
- ^ מילארד. א.ר. (1999). "Adrammelech". אצל Karel van der Toorn; Bob Becking; Pieter W. van der Horst (eds.). "Dictionary of Deities and Demons in the Bible". Grand Rapids, Michigan: Wm. B. Eerdmans Publishing Co. עמודים 10–11. מסת"ב 0-8028-2491-9.
- ^ פיטר ג'נסן, Kosmologie, הערת שוליים בעמוד 757, 1890