אלימלך מליז'נסק

הצדיק מליז'נסק
רבי אלימלך וייסבלום

מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
לידה	1717 ה'תע"ז טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	11 במרץ 1787 (בגיל 70 בערך) כ"א באדר ה'תקמ"ז ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית
מקום קבורה	ליז'נסק
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
מקום פעילות	פולין
תקופת הפעילות	?–1787
רבותיו	המגיד ממזריטש
תלמידיו	ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, אברהם יהושע השיל מאפטא, יעקב יצחק הורוביץ
חיבוריו	נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן
בת זוג	שפרינצא לבית רוקח
אב	הרב אלעזר ליפמן
אם	מירל מיריש
צאצאים	רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב.
אדמו"ר ליז'נסק ה־ראשון תקל"ב–תקמ"ז בנו רבי אלעזר ←

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות. מתלמידיו הבולטים של המגיד ממעזריטש, הראשון בין מבססי התנועה בפולין רבתי ומחשובי הוגיה. ספרו "נועם אלימלך" שיצא לאור לאחר מותו בידי בנו ותלמידו נחשב כחיבור מרכזי של החסידות המוקדמת, שבו בין השאר מנוסח אידיאל הצדיק.

תולדות חייו

נולד בטיקטין למירל (מיריש) ולרבי אלעזר ליפמן, למשפחה בת שישה ילדים, שאחד מהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם "ר' זושא".

קברה של בתו של רבי אלימלך אסתר אטל אלבאום (נפטר 1800) בבית העלמין היהודי הישן בפרישטק בפולין בשנת 2013 - צילום: איבוננה נוביצקה

עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו, רבי זושא מאניפולי, ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. למד אצל רבי חנינא ליפא מחמלניק, תלמיד הבעש"ט. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. מסעות אלו מתוארים בסוגה ספרותית חסידית המכונה "האחים הקדושים". אחרי פטירת רבו המגיד ממזריטש הפך לממשיך דרכו בארצות גלציה ופולין, שם הקים בליז'נסק בית מדרש ונודע כצדיק וקדוש וכבעל מופת, במיוחד נודע כמחזיר אנשים בתשובה וכמורה דרך בעבודת ה'. נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.

חידושו בתנועת החסידות

רבי אלימלך מליז'נסק פיתח את תורת הצדיק החסידית. בראשיתה הורתה תורת הבעל שם טוב דרך לכל אדם מישראל להעלות את נשמתו בדרך של גאולה אישית, על ידי הבנה שאין העולם הזה אלא קליפה גשמית למציאות שבה שורה האלוהות בכל (הכלל "לית אתר פנוי מיניה"). הבנה זו מאפשרת, על פי תורת החסידות, לנשמה להתעלות אל שורשה, לבצע תיקון ולשאוב שפע לעולם. אולם, כאשר החלה התנועה החסידית להתפשט ולצבור נאמנים, התברר כי דרישה תפיסתית זו היא דרישה אליטיסטית, שאינה מתאימה להמון, שאיננו מסוגל להתעלות מיסטית. הגורם דרכו יכולה נפש האדם להתעלות ולתקן את עצמה מחד, ולשאוב את השפע האלוהי מן העולמות העליונים מאידך, סברו מנהיגים חסידיים בתקופה זו, היא דרך התדבקות בדמותו של הצדיק. הצדיק הוא הצינור היורד אל עדתו, מעלה אותה עמו ומזרים אליה את השפע. הצדיק הוא "תורה חיה" לעדתו, לכן יש לעקוב בדייקנות אחר כל מנהגיו והנהגותיו. יתרה מזו, קובע רבי אלימלך, אדם מישראל אינו יכול למלא את ייעודו בעבודת ה', אלא אם יתדבק בצדיק מסוים ויתעלה באמצעותו. כיוון שהצדיק מקדיש את כל-כולו להזנה רוחנית של עדתו, על עדת החסידים לתמוך בצדיק מן הבחינה החומרית הגשמית ולכלכל אותו.

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות

בית הכנסת האורחים בליז'נסק, בסמוך לציון ה"נועם אלימלך"

רבי אלימלך נפטר בכ"א באדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו בצורה הרגילה, אלא נכתב 'נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה'; בגימטריה, ל'תקמ"ז' ול'תנצב"ה' ערך מספרי זהה.

האגדה מספרת, שכשהגיעה שעתו של רבי אלימלך להיפטר מן העולם, סמך את ידיו על ראשי תלמידיו, ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:

• לחוזה מלובלין, ממנו ביקש לחנוך את בן אחייניתו ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, נתן את הכוח של מאור עיניו.
• למגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו שבלב.
• לרבי מנחם מנדל מרימנוב נתן את כוח הנשמה שבמוחו.
• לרבי מאפטא נתן את כוחו שבפיו.

עוד הבטיח רבי אלימלך, כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו, לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.

יום פטירתו, כ"א באדר, נקבע כהילולה גדולה ומרכזית, ורבים פוקדים את קברו.

תקופת חייו של הרב אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
ציר הזמן

ציונו של ה"נועם אלימלך"

האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

מקום קברו

לפני מלחמת העולם היה אוהל על הקבר, שאליו הגיעו המוני חסידים להשתטח ולהתפלל.

בימי מלחמת העולם השנייה ביקשו הגרמנים שיפתחו את הקבר לראות מה טמון בו. חסידים שנכחו אז מספרים, כי הגופה הייתה באותו מצב כפי שהונחה לקבורה בלי שתחסר כלום.

יש עדויות שמספרות שאחר שעזבו הגרמנים את הקבר פינו את הגופה ממקומה וקברו אותה במקום אחר כדי שלא יזלזלו בגופו של הצדיק כמו שהיו הגרמנים רגילים להרוס קברים.^{[דרוש מקור]}

אם כי, ידוע לכל שהרבי רבי אלימלך ציווה שלא יקברו אף אחד נוסף איתו באהל, ושהקפידו ושימרו את זה. ולאחר השואה על מנת לאתר את המיקום המדויק סרקו את הקרקע לזיהוי חללים תת-קרקעיים (=קברים), והחלל היחיד שלא היו סביבו עוד חללים, זוהה בבירור כקברו של הרבי רבי אלימלך.^{[דרוש מקור]}

במוצאי כ"א באדר תשע"ח התלקחה שרפה בציון כתוצאה מנרות שהודלקו במקום, בעקבות כך הוציאה העירייה המקומית צו סגירה למבנה מחשש להתמוטטותו, לאחר חג הפסח נפתח הציון שוב למעט החדר בו הדליקו נרות.

מתלמידיו

• בנו, רבי אלעזר וייסבלום
• החוזה מלובלין
• ה"מאור ושמש"
• המגיד מקוז'ניץ
• רבי מנחם מנדל מרימנוב
• רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
• רבי משה מפשוורסק
• רבי אפרים יצחק מפרעמיסלא מחבר פירוש למשניות "משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה"
• רבי משה יהודה לייב מסאסוב
• רבי דוד בידרמן מללוב
• רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן
• רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ
• רבי ישכר דב בארון מראדושיץ
• רבי מאיר מאפטא
• רבי אורי מסטרליסק ה"שרף"
• רבי שמעון מרילס מירוסלב
• רבי אפרים פישל מסטריקוב

חיבוריו

נועם אלימלך

ערך מורחב – נועם אלימלך

• חיבורו "נועם אלימלך" ככל הידוע והמפורסם (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - אך לפי בן יעקב המביא בספרו דפוס ראשון הוא קוריץ תקמ"ח אשר נדפס גם על ידי בנו רבי אליעזר ליפמן וזהו באמת הדפוס הנדיר שאינו מצוי בכלל למעט שניים שלושה עותקים. הדעה הרווחת היא הדפוס לבוב שנדפס גם באותה השנה (תקמ"ח) כי הוא יותר מצוי וגם נדפס עם הסימנים והנקודות הדפוס הראשון.

(ככל הנראה בשאר המביאים לא היה ליפניהם דפוס זה שאינו ידוע כמעט.)

נועם אלימלך המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו, אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו, "מהטעם הכמוס". ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו, שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה, הורעפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.

• חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.

תפילה קודם התפילה

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילה קודם התפילה או תפילת רבי אלימלך.

קטע מתוך התפילה הולחן והפך לשיר, שבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד, בשם 'אדרבה', ואחריו הוציאו יהורם גאון ועובדיה חממה לחן שונה לאותה תפילה:

אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ

יש גרסה אחרת בנוסף לגרסה הידועה שבה התפילה יותר ארוכה ונראה שזו הנוסחה האמיתית היות שהנוסח המקובל נפסק באמצע בקשה ונראה בעליל שיש המשך.

לחניו

רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמרו עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים, שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא דוד מאיר רוס, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.

לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים") בו היה רוקד, אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו.

יש ניגון שמחה מפורסם המיוחס לרבי אלימלך, אך רבי שלמה הלברשטאם ועוד יוצאי גליציה העידו שזו טעות, והמחבר של הניגון גם נקרא אלימלך וכך השתרבבה הטעות כשהניגון כונה "אלימלך'ס טאנץ" (ריקודו של אלימלך).

משפחתו ושושלתו

ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

רבי אלימלך היה אחיו של רבי משולם זוסיא מאניפולי (ר' זושא מאניפולי).

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של הרב יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט).

גיסו הנוסף הוא הרב בכר"ך, שבנו צבי הירש בכר"ך היה גר בטיקטין. (מאיגרת של ר' אלימלך מליז'ענסק הנמצא בספר "דרכי נועם" שבתוך ספר "דרכי צדק" של זכריה מנדל)

ילדיו היו:

• רבי אלעזר, כתב את "אגרת הקודש" המודפסת בסוף ספר נועם אלימלך.
• רבי אליעזר ליפא, כיהן כאדמו"ר בחמלניק
• רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
• מיריש, אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן, בנו של הרב יעקב מלנצוט.
• אסתר עטיל (נפטרה 1801), אשת רבי ישראל מפריסטיק. צאצאיהם; 1. אלימלך שגר בליז'ענסק והוא אביו של ר' אברהם גבירצמן מגורליץ. 2. חתנם יצחק לייב וגשל אב"ד פריסטיק.
• חתן נוסף היה הרב שמואל צורף. אין ידועים פרטים על אשתו, וייתכן שהיה בעלה של מיריש לאחר שהתאלמנה.

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ובנו רבי אלעזר מריישא. על צאצאיו נמנים גם מאיר יערי, פוליטיקאי ישראלי וממנהיגי השומר הצעיר, הרב אורי ויסבלום משגיח ישיבת נחלת הלויים. ואחיו הרב חיים נפתלי ויסבלום שכיהן כרבו של מושב שדה יעקב ורבה של שכונת נווה שאנן בחיפה,

גלריה

• 
  רחבת הכניסה לציון בליז'נסק
• 
  שער הכניסה לחצר הציון
• 
  האוהל מבחוץ
• 
  האוהל מבפנים. במרכז נראה קברו של רבי אלימלך
• 
  קברו ומצבתו של רבי אלימלך

לקריאה נוספת

• הנאהבים והנעימים-האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009
• משה הכהן שיטת רבי אלימלך מליז'נסק בסוגיות האלוקיות ומשמעותה לעבודת ה' באתר ספריית אסיף
• זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 130–149

קישורים חיצוניים

• רבי אלימלך מליזענסק, באתר Lizensk
• רבי אלימלך מליז'נסק, באתר קברי צדיקים
• רבי אלימלך ליפמן וייסבלום מליז'נסק, באתר MyTzadik
• דוד יקיר, הרבי רבי אלימלך, באתר מים - מעייני הישועה
• אדמיאל קוסמן, הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
• נועם אלימלך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• מידע על אלימלך בן אליעזר ליפמן, מליזנסק, 1717-1787 בקטלוג הספרייה הלאומית
• דינה לוין, ‏סיפורי ר' אלימלך מליז'נסק: הבחינה המטאפיזית והבחינה המוסרית, באתר "דעת"
• רבי אלימלך מליז'ענסק, באתר אהלי צדיקים
• s:תפילה קודם התפילה, בוויקיטקסט
• ישראל ברוך ברוין, אהל אלימלך, באתר היברובוקס
• אבישי אלבוים, האם רבי אלימלך מליז'נסק נפטר בשנה מעוברת?, רשימות "עם הספר" של ספריית הרמב"ם
• ספר עשר צחצחות על מסר שקיבל רבי אלימלך מכלב לפי עדותו של רבי אפרים יצחק מפרעמיסלא מחבר ספר משנה ראשונה
• סיפורים חסדים על ר' אלימלך מליז'נסק, באתר 'זושא - מגלים את הסיפור החסידי'
• אלימלך מליז'נסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלימלך בן אליעזר ליפמן (1717-1787), מליזנסק, דף שער בספרייה הלאומית