מחוז יהודה ושומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחוז יהודה ושומרון (מחוז)
מדינה / טריטוריה ישראל
נפות במחוז 1
ערים במחוז 4
בירת המחוז אריאל
שטח 5,878 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז
 ‑ צפיפות

342,414‏  (נכון ל-2011)
58.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
אזור זמן UTC +2
יהודה ושומרון

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל, הכולל את היישובים שבאזור יהודה ושומרון (איו"ש - הגדה המערבית).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק יישובים שבהם מתגוררים ישראלים. במחוז רשומים 342,414 תושבים ישראלים נכון לשנת 2011, והעיר הגדולה בו היא מודיעין עילית.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, שכן רק אזור מזרח ירושלים סופח למדינת ישראל והוא חלק ממחוז ירושלים. החוק הישראלי אינו חל בשטחים אלה, כי אם החוק הירדני, צווים של המושל הצבאי מטעם צה"ל ושרידים מהחוק המנדטורי. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי ישראל גופא, שבהם מצויה הריבונות בידי ממשלת ישראל. בהתאם, מערכת המשפט באזור אינה חלק ממערכת המשפט הישראלית וכך גם מערכת התכנון והבנייה, שסמכותה בידי המנהל האזרחי. בפועל, האזרחים הישראלים המתגוררים במחוז נשפטים בדרך כלל בבתי משפט אזרחיים בתוך תחומי הקו הירוק, אולם האפשרות העקרונית להחיל עליהם את המשפט הצבאי, שהתושבים הפלסטינים באזור כפופים לו, יוצרת בלבול ועמימות משפטית במקרים רבים. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו חלק מהסמכויות בחלק משטחי מחוז זה לידי הרשות הפלסטינית.

חלוקה מוניציפלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2012.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית 55,494 4,746 1990 2008
2 ביתר עילית 42,467 3,970 1988 2001
3 מעלה אדומים 36,862 49,177 1977 1991
4 אריאל 18,176 14,677 1978 1998

מועצות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 גבעת זאב 13,466 4,841 1983
2 אפרת 8,112 6,280 1983
3 קריית ארבע 7,593 4,386 1972
4 אלפי מנשה 7,574 4,616 1983
5 קרני שומרון 6,570 7,179 1976
6 אורנית 7,195 2,069 1985
7 בית אל 5,894 1,528 1977
8 בית אריה-עופרים 4,166 9,000 1981
9 קדומים 4,124 2,313 1975
10 אלקנה 3,860 1,148 1977
11 הר אדר 3,701 994 1986
12 עמנואל 3,013 4,875 1983
13 מעלה אפרים 1,119 5,656 1978

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]