גד סמוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גד סמוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 באפריל 1942
י"ז בניסן תש"ב
לייטמריץ (אנ'), צ'כוסלובקיה
נהרג 17 באוקטובר 1973 (בגיל 31)
תעלת סואץ
מקום קבורה חלל שמקום קבורתו לא נודע
תאריך עלייה 1956
מדינה ישראל
השכלה המכללה האקדמית בוינגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אורה סמוק
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19621973 (כ־11 שנים)
דרגה רב-סרן (אוויר) רב-סרן
תפקידים בשירות
טייס
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל
הנצחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גד סמוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 באפריל 1942
ליטומז'יצה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1973 (בגיל 31)
תעלת סואץ, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה האקדמית בוינגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
תקופת הפעילות מ-1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אתלטיקה
המכביה
ארד 1965 קרב עשר
כינוס הפועל
ארד 1961 קרב עשר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גד סמוק (4 באפריל 194217 באוקטובר 1973) היה טייס בדרגת רב-סרן בחיל האוויר, אשר נפל במלחמת יום הכיפורים ומקום קבורתו לא נודע. על לחימתו הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל. נוסף לכך, היה אתלט מצטיין, אלוף ישראל (1965), בעל מדליות ארד במכביה (1965) וכינוס הפועל (1961) בקרב עשר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוק נולד לפרידה והיינריך בלייטמריץ (Litoměřice) שבצ'כוסלובקיה. הוריו נספו בשואה בעוד שהוא הצליח לשרוד את התקופה בזכות בני משפחה שגידלו אותו. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 אותר על ידי שליח הסוכנות היהודית ובשנת 1956 עלה לישראל לבדו, כניצול שואה. סמוק למד בבית הספר החקלאי בן שמן ובהמשך בבית הספר החקלאי בכפר הירוק.

אלוף ישראל בקרב עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוק למד במכללה האקדמית בווינגייט והוכשר כמורה לחינוך גופני. הוא היה חבר בהפועל ראשון לציון באתלטיקה. בתחרויות האתלטיקה של כינוס הפועל שנערכו בתחילת מאי 1961 זכה במדליית ארד בקרב עשר בתוצאה של 4106 נק', אחרי דבריז מצרפת (5327 נק') ובאומן משווייץ (4596 נק')[1]. ביולי 1964 זכה במדליית כסף באליפות ישראל בקרב עשר בתוצאה של 4296 נק', אחרי יצחק לוי מניר אליהו (4478 נק').[2] ביולי 1965 הוכתר כאלוף ישראל בקרב עשר בתוצאה של 5453 נק', לפני שמואל בן-רום ממכבי תל אביב (4987 נק').[3][4] במסגרת תחרויות האתלטיקה של המכביה השביעית שנערכו בסוף אוגוסט אותה שנה הוא זכה במדליית ארד בקרב עשר בתוצאה של 5442 נקודות, אחרי לאונרד נתנזון מארצות הברית (5895 נקודות) וחנן פרנקל מישראל (5451 נקודות).[5]

ב-1962 התגייס לצה"ל, התנדב לשרת כטייס, וסיים בהצלחה קורס טיס בשנת 1964. בשנת 1964 נישא סמוק לאורה ונולדו להם שתי בנות.[6] בתחילה שירת בטייסת מטוסי קרב וב-1966 שירת כמדריך טיס בבית הספר לטיסה של חיל האוויר ובבית הספר הטכני. סמוק לחם במלחמת ששת הימים ומילא מגוון תפקידים בטייסת מטוסי קרב. בשנת 1972 הועלה לדרגת רב-סרן ומונה לסגן מפקד טייסת פנטומים. ב-1973 נשלח לארצות הברית לקורס טייסי ניסוי ובזכות יכולותיו בקורס הוענק לו פרס החניך המצטיין.[6]

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה חזר סמוק עם משפחתו מארצות הברית. עם חזרתו הוצב בבסיס חיל האוויר בחצור בטייסת 201. ביום השני למלחמה, 7 באוקטובר 1973, השתתף עם הנווט סרן אביקם ליף במבצע דוגמן 5 לתקיפת סוללות הנ"מ הסוריות. במהלך התקיפה נפגע המטוס מטילי SA-6. בשל הפגיעה נפלט הנווט ליף מהמטוס, צנח ונפל בשבי הסורי. סמוק לא הבחין בכך, ככל הנראה בגלל הרעש הרב, והצליח להנחית את המטוס שנפגע קשות בנחיתת חירום בבסיס רמת דוד (ולא בבסיס האם בחצור) תוך התחמקות ממטוס אחר שנעצר באמצע המסלול.[7]

ב-17 באוקטובר השתתף סמוק, עם הנווט סרן ברוך גולן במבצעי מפצח לתקיפת סוללות טילי נ"מ מצריות באזור תעלת סואץ. מטוסם של סמוק וגולן נפגע מטילי SA-3 והתרסק. ושרידי המטוס אותרו על ידי כוחות צה"ל לא רחוק מאגם תמסח. במטוס נמצאה קסדתו של הנווט סרן גולן. לאור הממצאים שהתגלו בזירה, ההערכה באית"ן היא שהצוות הצליח לנטוש את המטוס. ככל הידוע לא נמצאו פרטים נוספים לגבי היעלמותם.[8][9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוק נישא בשנת 1964 לאורה עמה נולדו לו שתי בנות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסכם השלום עם מצרים נערכו מספר מבצעי חיפוש בניסיון לאתר את גופתו של סמוק, אך ללא הצלחה והוא הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע.[10]

ביוני 1977 הוענק לו צל"ש על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור:

ביום 7 באוקטובר 1973, בעת תקיפת סוללות טילים בסוריה, נפגע מטוסו של רס"ן גד סמוק ז"ל מפגיעת טילי נ"מ. כתוצאה מן הפגיעה הועף הנווט מן המטוס החוצה. רב-סרן גד סמוק ז"ל, שלא הבחין בחסרונו של הנווט, כנראה בגלל הרעשים במטוס בעקבת הפגיעה, המשיך בטיסה חזרה לבסיסו. בעת הנחיתה, כאשר המטוס פגוע קשה, הקשר אינו פועל והגלגלים בוערים, הבחין לפתע, כי מטוס שנחת לפניו נבלם על-ידי הכבל, והוא חונה באמצע המסלול. רב-סרן סמוק ז"ל הצליח לבצע תמרון יוצא-דופן על-מנת שלא לפגוע במטוס שנחת לפניו והפנה את מטוסו לצד המסלול. בכך מנע היפגעות שני המטוסים ופגיעה באנשי הצוות, שהיו ליד המטוס החונה. רב-סרן גד סמוק ז"ל המשיך בלחימה, וביום 17 באוקטובר 1973, בגיחה באזור תעלת סואץ, נפגע מטוסו. הוא צנח, אך בהגיעו לקרקע נפגע ונהרג. במעשיו אלה גילה רב-סרן גד סמוק ז"ל אומץ-לב, קור-רוח וכושר ביצוע מעולה.

מצבת זיכרון הוקמה לזכרו בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]