חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע
נכון ל-2012, 181 מבין חללי מערכות ישראל הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע.[1] מתוכם 108 נהרגו במלחמת השחרור. הכרזתו של נעדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא שלושת נעדרי קרב סולטאן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם עשרים שנה לאחר מכן.
צה"ל רואה חובה מוסרית לנסות ולאתר את מקום קבורתם של החללים ולהביאם לקבר ישראל. צוותי חקירה מטעם אית"ן פועלים לאיתור החללים והבאתם לקבר ישראל, גם עשרות שנים לאחר נפילתם. במקרה של חללי מלחמת השחרור, במקרים רבים מתגלה שהחלל נקבר כאלמוני, או שנקבר בקבר אחים ושמו לא צויין, עקב טעויות ובלבול שהיו אופייניים לתקופה (השלישות לא הייתה מסודרת, חיילים חדורי שליחות שלא התקבלו לתפקיד לוחמה הצטרפו ליחידות לוחמות בשטח על דעת עצמם, להרבה חיילים לא היו קרובים בארץ והם עברתו את שמם לשם שאיש ממשפחתם לא הכיר וכיוצא בזה). בשני מקרים איתרו משלחות אית"ן את שרידיהם של חללי צה"ל שנפלו בסיני, אחרי חקירה ממושכת.
יום ז' באדר נקבע על ידי הרבנות הצבאית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. יום זה נקבע דווקא בתאריך ז' באדר מכיוון שלפי המסורת היהודית, משה נפטר ביום זה ומקום קבורתו, כמקום חללי צה"ל המוזכרים ביום זה, אינו ידוע.
בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים נקבעה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע, בסמוך לרחבת הטקסים של בית הקברות, ומדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. בשנת 2004 הוקם במקום החלקה "גן הנעדרים" המשמש אתר ההנצחה המרכזי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ובו קיר זיכרון הכולל את שמותיהם של 588 החללים, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע, ומצבות זיכרון המהוות מעין קבר לנופלים שלא נמצאו. לפני הקמת גן הנעדרים שימשה החלקה כאתר הנצחה גם עבור חללי צה"ל האלמונים. בסמוך לגן הנעדרים נמצאת אנדרטת הצוללת אח"י דקר והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה.
עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נמנים:
- נעדרי כ"ג יורדי הסירה
- נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"
- נעדרים במלחמות ישראל, בפעילות מבצעית ובאימונים של צה"ל. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים לאיתורם של נעדרים אלה, ולעתים גם זוכה להצלחה.
לעתים גם חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם, נמצא מקום קבורתם, דוגמאות לכך הן:
- 69 אנשי צוות הצוללת דקר (נמצאה אחרי כ-30 שנה - גוף הצוללת, ובו גופות אנשי הצוות, הושאר במצולות הים).
- 12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי יותר מ-50 שנה.
- ב-2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש (תל גיבורים) במבצע חמץ במלחמת העצמאות.
