גנריך יגודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גנריך יגודה (בימין התמונה) לצד מקסים גורקי (לאחר נובמבר 1935)
תיקו של גנריך יגודה בארכיון המוסקבאי של המשטרה החשאית הצארית אוכרנה, 1912

גנריך גריגורייביץ' יגודהרוסית: Генрих Григорьевич Ягода;‏ 189115 במרץ 1938) היה ראש הנ.ק.ו.ד.משטרה החשאית הסובייטית) בין השנים 19341936.

יגודה נולד בעיר ריבינסק ליד ניז'ני נובגורוד לאב יהודי ואם רוסייה. נולד בשם אנוך גרשונוביץ' יגודה - גרסה רוסית לשמות: חנוך-הנריך בן גרשון-גרגורי למשפחת יגודה-יהודה. ישנם מקורות שבהם רשום השם הרשל יהודה. יגודה הצטרף לבולשביקים ב-1907.

בגיל 26, אחרי מהפכת אוקטובר בשנת 1917 התקדם בשורות הצ'קה (קודמתה של הנקו"ד), והפך לסגן שני לראש הצ'קה דאז, פליקס דזרז'ינסקי בספטמבר 1923 והוא בן 32. שלש שנים מאוחר יותר, אחרי מותו של דזרז'ינסקי ביולי 1926, יגודה מונה לסגן היושב-ראש של הצ'קה תחת פיקודו של ויצ'סלב מנז'ינסקי. עקב מחלתו הקשה של מנז'ינסקי, יגודה שלט בפועל במשטרה החשאית החל מסוף שנות העשרים. אחרי תבוסה במאבק נגד סגנים אחרים של מנז'ינסקי ב-1931, מונה יגודה לסגן שני ליושב ראש. ב-10 ביולי 1934, חודשיים לאחר מותו של מנז'ינסקי, מונה יגודה על ידי סטלין לקומיסר העממי לענייני פנים, ולראש המשטרה החשאית.

יגודה נודע לשמצה כמכור להימורים וכרודף שמלות. למד רוקחות, רכש ידע בתחום הטוקסיקולוגיה והקים במפקדת ה-נ.ק.וו.ד., ה"לוביאנקה", שבמוסקבה, מעבדת רעלים שהסתייע בה למטרות רצח, במיוחד בטיהורים הגדולים. התמחותו הייתה הרעלה איטית ובלתי-מורגשת של קורבנותיו. יגודה היה כנראה מעורב, בפקודת סטלין, ברצח הממונה עליו, מנז'ינסקי, באמצעות הרעלה. כמו כן, נראה שהיה מעורב בהתנקשות בסרגיי קירוב, מנהיג סניף המפלגה הקומוניסטית בלנינגרד דאז, בדצמבר 1934.

יגודה פיקח על הליך החקירה שהוביל למשפט מוסקבה הראשון ולאחריו הוצאתם להורג של גריגורי זינובייב ולב קמנייב באוגוסט 1936, אירוע שהיווה ציון דרך בטיהורים הגדולים של סטלין.

אסירים מועבדים בעבודת פרך בכריית תעלת בלומורקנאל (19311933)

יגודה היה אחד האחראים לשילוח אסירים למחנות הגולאג ולהעבדתם בעבודות כפייה כמו כריית תעלת הים הלבן תעלת בלומורקנאל או עבודת פרך במכרות ובכריתת עצים ביערות.

למרות זאת, בספטמבר 1936 הוחלף יגודה בניקולאי יז'וב, אשר ניהל את שיאם של הטיהורים הגדולים בשנים 1937 - 1938. במרץ 1937 נאסר יגודה, והואשם בבגידה ובקשירת קשר נגד הממשלה הסובייטית, במהלך משפט הראווה של ה"עשרים ואחד" במרץ 1938. סולז'ניצין תיאר בספרו "ארכיפלג גולאג" כיצד התחנן יגודה שסטלין יחוס עליו, אך ללא הועיל: "אני מבקש ממך, עבורך בניתי שתי תעלות!".

יגודה הוצא להורג על ידי כיתת יורים זמן קצר לאחר משפטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]