דוד פינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
David Pinsky.jpg
כרזה למחזה של פינסקי
"הבימה" מעלה את המחזה "היהודי הנצחי" מאת פינסקי, מוסקבה, 1923

דוד פינסקי (1872, מוהילב, רוסיה הלבנה11 באוגוסט 1959, ז' באב תשי"ט, חיפה) היה מחזאי וסופר יידיש, מגדולי מחזאי היידיש של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד פינסקי נולד בשנת 1872 במוהילב שברוסיה הלבנהתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), עבר למוסקבה בצעירותו והמשיך לווינה להשלמת לימודי הרפואה; אך ביקור אצל י"ל פרץ בפולין שינה את מסלול חייו. הוא החל את עבודתו כמורה בוורשה, ושם גם נדפסה יצירתו הראשונה ביידיש, הסאטירה "דער גרויסער מענטשן-פריינד", (יידיש: "אוהב האדם הגדול"). הוא התקרב בוורשה אל יוצרי היידיש הגדולים, ופרסם מיצירותיו הראשונות בעיתונים של מרדכי ספקטור וי"ל פרץ. בוורשה גם התמסר לעבודה ציבורית בתנועת הפועלים היהודית.

בשנת 1896 המשיך לברלין בדרכו מערבה, ובשנת 1899 היגר לארצות הברית והשתקע בניו יורק. באמריקה ובניו יורק פרחה יצירתו הסיפורית והמחזאית, ופינסקי הפך לאחד מגדולי המחזאים ביידיש. מחזותיו הוצגו במאות במות בכל רחבי התפוצה היהודית. מחזהו המפורסם "היהודי הנצחי" הוצג על ידי תיאטרון "הבימה" הצעיר, (בימוי: ווסייוולוד מצידובלוב, תפאורה: גיאורגי יאקובלוב, מוזיקה: אלכסנדר קריין), בשנת 1906. והמחזה היה השני בכלל מחזותיו של התיאטרון, והקנה ל"הבימה" פרסום ויוקרה.

בניו יורק המשיך בלימודיו באוניברסיטת קולומביה וערב בחינת הדוקטורט שלו הציג את מחזהו "משפחת צבי", החמיץ את הבחינה ומעולם לא זכה בתואר. המחזה "משפחת צבי" נכתב כתגובתו של דוד פינסקי לפרעות קישינב, 1904. במחזהו קורא פינסקי להתנגדות יהודית פעילה ולהגנה עצמית.

מחזותיו האחרים של דוד פינסקי שנתפרסמו הם: "יענקעל דער שמיד" (יידיש: 'יעקב הנפח', 1906), מחזה שזכה להצלחה עצומה בניו יורק, תורגם לאנגלית, בשם "הנפח המזמר", ולימים אף הוסרט בהוליווד. בסרט השתתף הזמר חזן המפורסם מוישה אוישר. בשנים שבין המלחמות השלים את הנובלות שלו, את הרומנים הגדולים, ובהם גם "נשותיו של שלמה המלך".

"דער אוצר" (יידיש: 'האוצר', 1905), מחזה מצוין שהוצג כמה וכמה פעמים במקומות שונים בעולם. המחזה בוים על ידי מכס ריינהארדט והוצג בברלין בשנת 1910. וכן הוצגו המחזות "אייזיק שפטל" (1899), "די מוטער", 'הָאֵם', 1901. במחזותיו תיאר את העולם היהודי הנקרע בין ישן לחדש, את מאבקי הפועל היהודי, החיים המיניים והאישיים של היהודי המודרני, ואת המשפחה היהודית המתפוררת.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עם חורבן העם היהודי במזרח אירופה, בשנת 1949, עלה לישראל[1] והשתקע בחיפה. מחזותיו האחרונים הם "שמשון", וה"מלך שאול", מחזות תנכי"ם, שכמעט לא הוצגו. ביתו הפך בית ועד לשרידי יוצרי היידיש שהתקבצו בארץ. את שנותיו האחרונות הקדיש לקידום תרבות היידיש בארץ ובעולם. בשנת 1952 קיבל אזרחות כבוד של העיר חיפה.‏[2]

דוד פינסקי פרסם למעלה משבעים כרכים ביידיש, מחזות, רומנים, נובלות, ספרי זכרונות, מסות ומאמרים. לעברית תורגם רק חלק קטן מיצירתו.

על שמו של דוד פינסקי נקרא פרס תיאטרוני חשוב (פרס עיריית חיפה ע"ש דוד פינסקי)‏[3] ורחוב במרכז הכרמל בחיפה.

מיצירותיו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מימים מכבר, תרגם אברהם קריב, תל אביב, 1948.
  • המשיח האילם, תרגם קדיש יהודה סילמן, תל אביב.
  • קידוש השם, תל אביב, 1948.
  • בית נח עדון, תרגם שמשון מלצר, תל אביב, 1950.
  • משיחים, תרגם שמשון מלצר, תל אביב, 1952.
  • מערכונים, תרגם בן-ציון ידידיה, תל אביב, 1951.
  • עלובי החיים, מחזה במערכה אחת, תרגם פסח קפלן, ביאליסטוק, 1913.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנדל זינגר (עורך), דוד פינסקי זכרונו לברכה (ליום השנה לפטירת דוד פינסקי ... ז' באב תש"ך), חיפה: (דפוס אות), תש"ך 1960.
  • מנדל זינגר (עורך), יזכור: בעשור לפטירת דוד פינסקי, חיפה: בהוצאת ידיד דוד פינסקי (דפוס אות), תשכ"ט 1969. ‬(דברים משלו ולזכרו. עברית ויידיש; רוב החומר העברי תורגם מיידיש בידי נח פניאל.)
  • דוד פינסקי: צום צענטן יארצייט / (רעדאקטירט פון משה שטארקמאן און ל' רובינשטיין), ניו יורק: יידיש-נאציאנאלן ארבעטער פארבאנד, תשכ"ט 1969. (ביידיש)
  • אברהם סוצקעווער (סוצקבר), 'דוד פינסקי... : א בינטל זכרונות', די גאלדענע קייט 67 (1969), 20–28.
  • זלמן שניאור, 'דוד פינסקי', די גאלדענע קייט 76 (תשל"ב 1972), 130–135.
  • אהרן צייטלין, 'דוד פינסקי און זיין סצענישע ירושה', די גאלדענע קייט 76 (תשל"ב 1972), 127–129.
  • אפרים אויערבאך (אוירבך), 'צווישן צוויי וועלטן', די גאלדענע קייט 76 (תשל"ב 1972), 119–126.
  • מרדכי המפל, 'הסופר דוד פינסקי: האיש ויצירותו', הדֹאר נא (תשל"ב 1972), 479–480.
  • אברהם‫ ליס, 'קורצע שמועסן וועגן ווערטיקע זאכן', ביי זיך 16 (תש"ם 1980), 81–89. (ביידיש)
  • ליאונרד פראגר, 'תנועת העבודה היהודית וספרות יידיש בימי ה"יומ-טוב בלעטלעך" של פרץ ופינסקי', בתוך: קובץ כנס היסוד – זאמלונג פון פארלייג צוזאמענפאר: דברי ברכה והרצאות שנישאו בכנס היסוד של מכון ה"בונד" באוניברסיטת חיפה, חשון תשנ"ב – אוקטובר 1991, חיפה: בונד – אינסטיטוט פאר פארשען די געשיכטע פון בונד, תשנ" 1991, עמ' 33–55.

ביבליוגרפיה:

  • דוד פינסקי ביבליאגראפיע / צזאמענגעשטעלט פון יעפים ישורין, בואנוס איירס: חמו"ל, 1961. ‬(הדפסה נפרדת מתוך "ד. פינסקי: אויסגעקליבענע שריפטן".) (ביידיש)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]