הורסט קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

**הורסט קלר**
נשיא גרמניה ה-9

מנהיג קודם	יוהנס ראו
תחילת כהונה	1 ביולי 2004
תאריך לידה	22 בפברואר 1943
מפלגה	CDU
שם בשפת אם:	Horst Köhler

הורסט קלר (גרמנית: Horst Köhler, להאזנה (מידע · עזרה); נולד ב-22 בפברואר 1943) הוא הנשיא התשיעי של גרמניה. הוא משמש בתפקיד מאז ה-1 ביולי 2004.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת

קלר נולד ב-22 בפברואר 1943 בפולין. הוריו, חקלאים גרמנים שמוצאם בבסרביה הרומנית (היום שייכת למולדובה), חיו בפולין במשך 20 שנה. קלר הינו השביעי מבין שמונה אחים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה נכבשה בסרביה על ידי הסובייטים, והמשפחה הועברה לפולין (שהייתה בשליטת גרמניה). בשנת 1944 נסה המשפחה מהחיילים הסובייטים ללייפציג, שם גרו בתנאי מחסור. לאחר המלחמה ניסו הוריו של קלר לבנות חיים חקלאיים מחדש, אך משבר חמור בחקלאות במזרח גרמניה הביא להחלטתם לערוק למערב. ב-17 ביוני 1953 עברה המשפחה למערב ברלין; במשך 4 שנים חיה המשפחה במחנה פליטים, וב-1957 קיבלה מגורים בלודוויגסבורג הסמוכה לשטוטגרט, בדרום מערב גרמניה.

קלר מגיע מרקע כלכלי מובהק. הוא למד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת טובינגן, ולאחר מכן עבד בה עד לשנת 1976. ב-1977 עבר לבון, בירת גרמניה המערבית, ועבד במשרד הכלכלה. באותה העת הצטרף למפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית (CDU, מפלגת השמרנים). הוא שימש בשורה של תפקידים שונים במשרד האוצר, וכן כיועץ אישי לקאנצלר גרמניה דאז, הלמוט קוהל.

בין 1993 ו-1998 שימש כנשיא איגוד הבנקים לחסכון בגרמניה, ולאחר מכן במשך שנתיים כנשיא הבנק האירופי לפיתוח. בשנת 2000, בעצתו ובתמיכתו של קאנצלר גרמניה דאז, גרהרד שרדר, מונה קלר לראש קרן המטבע הבינלאומית, תפקיד בו שימש עד לבחירתו לנשיא גרמניה. במשך כהונתו רבו המחאות נגד הקרן; בעיקר הועלו טענות על מעורבותה בהגברת חוסר השוויון בין המדינות העשירות והעניות בעולם.

[עריכה] כנשיא גרמניה

קלר, שעד לבחירתו לנשיא לא שימש בתפקיד בכיר בפוליטיקה הגרמנית, היה אלמוני יחסית ערב הבחירות לנשיאות; סקר הראה שרק כחמישית מהגרמנים ידעו במי מדובר. בחירתו הייתה בקושי: הוא קיבל 604 קולות בפרלמנט הגרמני, כש-603 הוא הגבול המינימלי לבחירה.

הורסט קלר בפגישה עם בונו, סולן להקת U2

בחירתו התקבלה בקולות מעורבים. בחוגים כלכליים הובעה שביעות רצון מרקעו הכלכלי של הנשיא החדש; בחוגים אחרים הובעה התנגדות, מאותה הסיבה בדיוק (כלומר, חוסר הגיוון בעשייתו הציבורית של קלר). אחרים דווקא ציינו לטובה את העובדה שאולי בפעם הראשונה נבחר נשיא לגרמניה יותר בשל כישוריו ופחות בשל עברו וקשריו הפוליטיים.

בחירתו של קלר על פני מועמדת מפלגת השלטון (SPD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית) נחשבת למפלה לממשלה. יש האומרים שזו הייתה תקיעת מסמר נוסף בארון הקבורה של שלטון המפלגה, אשר הפסידה את ראשות הממשלה בבחירות בשנת 2005. בנאום קבלת התפקיד קרא קלר להגברת האחדות, האומץ והיוזמה האישית בגרמניה מוּכת המיתון הכלכלי.

כבר חודשיים לאחר בחירתו יצר פרובוקציה, כשדיבר בראיון על ההבדלים הגדולים ברמת החיים בין מערב ומזרח גרמניה (לשעבר), עליהם מתקשה הממשלה להתגבר. דבריו של קלר בנושא התפרשו כ"הודעת כניעה" וכאמרת "אין ברירה, המצב לא ישתנה בקרוב". הדברים יצרו תסיסה, במיוחד במזרח גרמניה.

בנובמבר 2004 היה קלר מראשוני המתנגדים להצעת הממשלה, "להזיז" את יום איחוד גרמניה מה-3 באוקטובר בכל שנה ליום ראשון הראשון באוקטובר, זאת כדי לחסוך את יום החופש מהעבודה הכרוך בכך ואת הנזק לכלכלה. התוכנית בוטלה לבסוף וה-3 באוקטובר נותר על כנו כיום יום איחוד גרמניה. נושא זה לא היה היחיד בו התערב הנשיא החדש בפוליטיקה, כמעט תמיד כנגד עמדת הממשלה.

כיום, כחצי שנה לאחר בחירתו, מראים סקרים שקלר מהווה את אחת הדמויות האהובות ביותר בפוליטיקה הגרמנית. קלר הפרוטסנטי נשוי לאווה, מורה לגרמנית, ואב לאולריקה וליוכן. קלר הוא נשיא גרמניה הראשון שנולד מחוץ לגבולות גרמניה.

[עריכה] הביקור בישראל

בשנת 2005 ביקרו הורסט קלר ורעייתו אווה בישראל, הוא החל את ביקורו בחיפה במפגש בבית הגפן עם ראשי עדות ודתות, שם גם נטע עץ זית מאוחר יותר באותו היום, יחד עם ילדים ערבים ויהודים ובנוכחות כל האורחים. בדבריו עמד הנשיא הגרמני על הקשרים המיוחדים שבין גרמניה לישראל ומחויבותם של מנהיגי גרמניה להמשיך ולשמור על קשרים אלו גם בעתיד. בהמשך הוא הניח זר פרחים באנדרטת מוריה לזכרם של חללי הטרור. הביקור נחשב לציון דרך חשוב ביותר בקשר הידידות שבין ישראל וגרמניה.