הטל צל ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטל צל ענק
Cast original.jpg

כרזת הסרט
שם במקור: Cast a Giant Shadow
בימוי: מלוויל שבלסון
עריכה: ברט באטס
שחקנים ראשיים: קירק דאגלס, ג'ון וויין, יול ברינר, פרנק סינטרה, סנטה ברגר
מוזיקה: אלמר ברנשטיין
צילום: אלדו טונטי
אולפן: יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה: 30 במרץ 1966
משך הקרנה: 146 דקות
שפת הסרט: אנגלית/עברית

הטֵל צֵל ענקאנגלית: Cast a Giant Shadow) הוא סרט מלחמה אמריקני משנת 1966, שנכתב, בוים והופק על ידי מלוויל שבלסון. הסרט מבוסס על ביוגרפיה מאת טד ברקמן, המספרת על חייו של קולונל דוד מרכוס. בסרט מככבים קירק דאגלס וסנטה ברגר. ג'ון וויין, יול ברינר ופרנק סינטרה מופיעים בתפקידי משנה. בנוסף לסוללת הכוכבים ההוליוודית המרכיבה את הסרט, שיחקו גם חיים טופול ובנו של קירק דאגלס, מייקל, בהופעתו הקולנועית הראשונה, כנהג ג'יפ.

דוד "מיקי" מרכוס (ידוע בישראל גם בשם מיקי סטון), קולונל בצבא ארצות הברית, שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס היה הראשון שהוענקה לו דרגת אלוף, בעת שמונה בידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב-28 במאי 1948.

הסרט צולם ברובו בישראל, באתרים בהם מתרחשת העלילה. הוא אינו מדויק לחלוטין מבחינה היסטורית, אך האירועים שהתרחשו בו הינם אמיתיים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מרכוס (קירק דאגלס) ו"יעקב ציון" בן דמותו של דוד בן-גוריון (לותר אדלר)

בסוף שנת 1947 כאשר מתכוננים הבריטים לעזוב את ארץ ישראל והערבים מתעלמים בפומבי מתוכנית החלוקה של ארץ ישראל שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 והחליטה על הקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית. קולונל דוד "מיקי" מרכוס (קירק דאגלס), בוגר האקדמיה הצבאית בווסט פוינט ובוגר הפלישה לנורמנדי, מגויס על ידי נציגי ארגון ההגנה כדי לארגן ולאמן את היחידות הלוחמות בזמן מלחמת העצמאות. מרכוס בתחילה אינו מתלהב ומסתייג, זאת לאחר שנתן הבטחה לאשתו אמה (אנג'י דיקנסון) כי לא יברח שוב למלחמה, בעוד היא מבטיחה לו כי אם יעשה זאת ימצא את חפציו ממתינים על מפתן הדלת. בנוסף להתנגדותה של אשתו נתקל קולונל מרכוס גם בהתנגדותם של אנשי הפנטגון, אך למרות כל זאת הוא מסכים ומקבל על עצמו את התנאי של מערכת הביטחון האמריקאית, לנסוע לארץ ישראל תחת שם בדוי ולא לאזכר את שירותו הצבאי.

בחלקו הראשון של הסרט משולבים כמה פלאשבקים על עברו הצבאי של מרכוס במלחמת העולם השנייה ועל יחסיו עם גנרל מייק רנדולף (ג'ון וויין). שניים מהם מתמקדים באירועים אמיתיים, האחד מתאר את סיפור התנדבותו של מרכוס לצנוח יחד עם הדיוויזיה המוטסת ה-101. ואילו בשני מתוארת כניסתם של הכוחות האמריקאים אל מחנה הריכוז דכאו, למראה הגופות ושרידי האסירים פורץ גנרל רנדולף בבכי (זו הייתה אחת הפעמים הבודדות בהן הזיל השחקן ג'ון וויין דמעות בסרטיו).

עם הגעתו לארץ ישראל מגלה קולונל מרכוס, כי צבא המחתרת סובל מנחיתות מספרית של 1 ל-60, ושהכוחות הלוחמים סובלים מחילוקי דעות פנימיים. מי שנחלצת לעזרתו היא החיילת מגדה שמעון (סנטה ברגר), שביניהם מתפתח קשר רומנטי בהמשך.

ג'ון וויין מברך "לחיים!"

מוטרד מהידיעות על מצבה הבריאותי של אמה, עקב הפלה שעברה, ומסרובו של ארגון ההגנה לקבל את הנהגתו הצבאית, חוזר מרכוס לארצות הברית. בארצות הברית, בשעה שהוא מנסה לברר האם ארצות הברית תהייה הראשונה להכיר במדינת ישראל, הוא מתוודע למורשתו היהודית ומחליט לחזור לישראל ולשרת את המדינה החדשה.

בישראל, הוא מתאחד מחדש עם מגדה בשעה שמגיעה הידיעה כי ארצות הברית מכירה בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל. מרכוס חוזר לפעול עם גורמי הביטחון בישראל ולשתף פעולה עם אשר גונן (יול ברינר). כאשר מגיעה הידיעה כי האו"ם קורא להפסקת אש, מקבל מרכוס פקודה לפרוץ דרך לירושלים הנצורה לפני שהפסקת האש תכנס לתוקפה. לאחר שכמה ניסיונות התקפה נכשלים, מחליט מרכוס לרכז את המאמצים ולפרוץ דרך שתעבור בהרים ותסיר את המצור מעל העיר (דרך בורמה).

לאחר ההצלחה בפריצת הדרך לירושלים, מקבל מרכוס מכתב מאמה אשתו, בו היא מציעה לו להתגרש. עתה, כאשר הוא מבין עד כמה הוא אוהב את אשתו הוא נפרד ממגדה, ומשוטט לתוך חצר מנזר. מכיוון שאינו יכול לדבר או להבין עברית, הוא מתעלם מאזהרתו של הזקיף ונורה בטעות למוות, כמה שעות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק סינטרה נלחם בטור טנקים מצרים עם בקבוקי סודה

קבלת הסרט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה אחד ממספר סרטים הוליוודיים שנוצרו בשנות ה-60 והציגו את מלחמת העצמאות באור אוהד, ברוח מלודרמטית והרואית, ובהם השתתפו מיטב כוכבי התקופה. כך המשיך הסרט את אקסודוס (1960) בו כיכב פול ניומן ויהודית (1966) בו השתתפה סופיה לורן. סרטים אלו התקבלו בדרך כלל בישראל באהדה רבה, אך "הטל צל ענק" (שכונה על ידי המפיצים בישראל "צלו של ענק") לא זכה לכך.

הסרט מציג מאורעות ממלחמת העצמאות, אך הוא אינו מדייק בפרטים ההיסטוריים. פרט למרכוס ולאשתו, לא נקראות הדמויות בשמות בהן נקראו במציאות, אך ברור, למשל, כי "יעקב ציון" בעל רעמת השיער הלבנה המקיפה את קרחתו, הוא בן דמותו של דוד בן-גוריון, והסרט רווי בשגיאות קטנות, כגון סצנה בה מציע מרכוס ל"יעקב ציון" כי יאחד את ההגנה והפלמ"ח. בעת הקרנת הסרט התרעמו אישים כמבקר הקולנוע של דבר, זאב רב-נוף, כי הסרט מעוות את המציאות, וכי הישגיו של מרכוס מנופחים אל מעבר לכל קנה מידה סביר.‏‏‏[1]

על אף שהסרט נכשל בישראל בעת הצגתו, הוא הוצג פעמים רבות בטלוויזיה הישראלית, לעתים קרובות בערב יום העצמאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב רב-נוףגיבור בחלל ריק, דבר, 9 בדצמבר 1966‏