היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הינריך הרביעי (11 בנובמבר 1050 - 7 באוגוסט 1106) מלך גרמניה מ־1056 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה מ־1084 ועד ויתורו על הכתר ב־1105.
היינריך היה בנו הבכור של היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הטבלתו לנצרות נדחתה עד חג הפסחא הקרוב להיוולדו, כדי לאפשר לאב הוגו מקלוני להיות סנדקו, אך עוד קודם לכן ניסה אביו להשפיע על האצילים להכיר בילד כיורשו. גם שלוש שנים לאחר מכן, ליתר ביטחון, כינס היינריך השלישי את האצילים שבחרו בהיינריך הצעיר להיות יורשו, וב־17 ביולי 1054 הוכתר היינריך כמלך על ידי הארכיבישוף הרמן מקלן.
כתוצאה מכך, לאחר מותו הפתאומי של היינריך השלישי ב־1056, ירש היינריך בן השש את מקומו ללא התנגדות, ואמו, אגנס מפואטייה, שימשה כעוצרת עד הגיעו לבגרות ב־1068.
באותה שנה דיכא היינריך מרד שארגנו נגדו הסקסונים בקרב לאנגנזאלצה הראשון. האפיפיור גרגוריוס השביעי הטיל על היינריך חרם ב־22 בפברואר 1076, ושחרר את הוואסאלים שלו מחובת הנאמנות כלפיו. כאשר היה האפיפיור בדרכו לוועידה באוגסבורג, שמע כי היינריך בדרכו אליו. מאחר שחשש מהתקפה, מצא מחסה בטירת קנוסה, שהשתייכה למטילדה רוזנת טוסקנה. עם זאת, כוונתו של היינריך הייתה לבקש מהאפיפיור מחילה כדי לבטל את החרמתו. הוא שלח אליו שליחים מספר פעמים, אך האפיפיור סירב לקבלם. לבסוף בא היינריך בעצמו, בלוויית אחדים מאנשיו, אל שער הטירה, ובמשך שלושה ימים ניצב שם, בשלג, וביקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בסופו של דבר ניאות האפיפיור להסיר את החרם ולמחול לו, אירוע זה נודע כ"הליכה לקנוסה".
ב-1083 קרא גרגוריוס השביעי לרובר גיסקאר מנהיג הנורמנים לבוא לעזרתו נגד היינריך הרביעי שכרת ברית עם הביזנטים ואיים על רומא. ב-21 במרץ 1084 נכנס היינריך הרביעי לרומא, וכעבור עשרה ימים הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה על ידי האנטי אפיפיור קלמנט השלישי שמונה על ידו במקום גרגוריוס השביעי. אך ב-24 במאי של אותה שנה עלה רובר גיסקאר על רומא בראש 36,000 איש, וכעבור שלושה ימים שחרר את גרגוריוס השביעי שהיה נצור במבצר סנט אנג'לו (שליד רומא), והינריך הרביעי נמלט לגרמניה.
בשנת 1095 העניק הינריך ליהודים שבתחום שילטונו כתב זכויות, בו נאסרה בין השאר הטבלה בכפייה לנצרות. הוא אף התיר ליהודים שהוטבלו בכפיה לשוב לחיק היהדות – למרות התנגדות הכנסייה הקתולית. הינריך גם ניסה לסייע ליהודים שבתחום שלטונו במהלך מסעות הצלב, וזאת לא בגלל חיבה ליהודים אלא בשל הערכתו את התרומה הכלכלית החשובה של היהודים לממלכתו ובגלל מאבק כוחות מול האפיפיורות ברומא.
בשנותיו האחרונות נאלץ היינריך להתמודד נגד מרידותיו של בנו קונרד, דוכס לוריין התחתונה, שהוכתר ב-1093 כמלך איטליה על ידי האפיפיור. בועידת מיינץ ב-1098 הדיח היינריך הרביעי את בנו הבכור ממעמד היורש לטובת בנו הצעיר היינריך. הלה הדיח את אביו ב-1105 ועלה לשלטון כהיינריך החמישי. היינריך הרביעי עצמו מת שנה לאחר מכן, ב-1106, לאחר תשעה ימי מחלה.
| הקודם: היינריך השלישי |
קיסרי האימפריה הרומית הקדושה | הבא: היינריך החמישי |
