המערכה בתוניסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המערכה בתוניסיה
מערכה: המערכה בצפון אפריקה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
Gromalia prisoner of war camp.jpg
שבויי מלחמה גרמנים ואיטלקים לאחר כשלונם בתוניס
תאריך התחלה: 17 בנובמבר 1942
תאריך סיום: 13 במאי 1943
משך הסכסוך: 25 שבועות ו-3 ימים
קרב לפני: מבצע לפיד
מקום: תוניסיה תחת חסות צרפתית
תוצאה: ניצחון מכריע לבעלות הברית
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
Flag of the United Kingdom.svg וינסטון צ'רצ'יל
Flag of the United States.svg פרנקלין דלאנו רוזוולט 
Flag of German Reich (1935–1945).svg אדולף היטלר
Flag of Italy (1861-1946).svg בניטו מוסוליני 
מפקדים
אבידות
הרוגים: 11,700
פצועים: 40,780
נעדרים: 23,860
849 מטוסים נהרסו 
הרוגים: 12,200
פצועים: 45,000
שבויים:240,000
לפחות 1045 מטוסים נהרסו
מעל 600 מטוסים שנתפסו 

המערכה בתוניסיה הייתה סדרת קרבות שנערכו בתוניסיה במהלך המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, בין נובמבר 1942 למאי 1943. הקרבות נערכו בין כוחות מדינות הציר לבין צבאות בעלות הברית. כוחות בעלות הברית כללו בעיקר את כוחות הממלכה המאוחדת, ארצות הברית וצרפת החופשית, אליהם הצטרפו לוחמים מכוחות פולין במערב ומממלכת יוון. בריטניה וארצות הברית, הגיעו ממזרח, במרדף אחר קורפוס אפריקה הנסוג, בפיקודו של הפלדמרשל ארווין רומל, וממערב, לאחר הנחיתות בחופי אלג'יריה ומרוקו במסגרת מבצע לפיד.

בעקבות מבצע לפיד הזרים הפיקוד העליון הגרמני כוחות יבשה ואוויר חזקים לתוניסיה, כדי למנוע את נפילתה לידי בעלות הברית, והצליח לבלום את המשך התקדמות כוחותיהם מזרחה ("תחרות המירוץ אל תוניסיה"). בראשית 1943 הצטרפו לכוחות הציר בתוניסיה גם כוחותיו של רומל, שנסוגו מלוב. כוחות הציר ערכו מספר התקפות נגד מוצלחות כנגד בעלות הברית, והנחיתו מכה קשה לכוחות אמריקאים במסגרת קרב מעבר קסרין בפברואר 1943, אך יתרונם המספרי והלוגיסטי של בעלות הברית הביא בסופו של דבר להכרעת כוחות הציר בתוניסיה, ולכניעתם של מעל 230,000 חיילי מדינות הציר במאי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה במדבר המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה במדבר המערבי

השנתיים הראשונות של המערכה בצפון אפריקה התאפיינו בקשיי אספקה ומחסור בציוד. בחוף צפון אפריקה יש מעט נמלים טבעיים, בסיס האספקה האיטלקי העיקרי היה נמל טריפולי (לוב), 2,100 קילומטר כביש מנמל אלכסנדריה שעל הדלתא של הנילוס, שהיה בסיס האספקה הבריטי. ביניהם יש נמלים קטנים יותר, נמלי בנגאזי וטוברוק, שהיו אף הם תחת שליטה איטלקית. באותו זמן כוחות הצי הבריטי והצי האטלקי במרכז הים התיכון לא הצליחו להכריע זה את זה, דבר שגרר קשיים בהזרמת כוחות אל המערכה. אמנם הבריטים יכלו להעביר אספקה למצרים דרך הים האדום, אך דרך זו ארוכה בהרבה כיוון שלשם כך היו צריכים להקיף את כף התקווה הטובה.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה וצבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.