הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט

הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט היא בית ספר לרפואה הפועל בחיפה. הפקולטה הוקמה בשנת 1969, ובשנת 1971 התמזגה עם הטכניון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' דוד ארליק (ימין) וברוך רפפורט בטקס הנחת אבן הפינה לבניין הפקולטה לרפואה, 1971
בניין הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט

ב-1964 נחתם הסכם בין ד"ר משה לזר מנהל בית החולים רמב"ם לבין הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים לפיו יהיה בית החולים רמב"ם לסניף של האוניברסיטה ואחד מבתי החולים בהם יעשו חלק מתלמידי השנה החמישית והששית של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה לימודים קליניים. ההסכם חייב את הפיכת רופאי בית החולים למורים והעיד על ההערכה הרבה שיוחסה למקצעיות של צוות בית החולים‏[1]. לאחר ארבע שנים ביקש ביה"ח רמב"ם להקדים את בואם של הסטודנטים מירושלים, וביקש לקלוט אותם כבר בשנת לימודיהם הרביעית. הרעיון היה לאפשר לסטודנטים ללמוד לימודים פרה-קליניים בירושלים ולעבור את כל ההכשרה הקלינית ברמב"ם. ד"ר דוד ארליק שאף להפוך את רמב"ם לחלק אינטגראלי של הפקולטה בירושלים ולא להסתפק במעמד של סניף. הוא גייס לשם כך את ראש העיר אבא חושי ואת מנהל בית החולים רוטשילד (כיום מרכז רפואי בני ציון) ד"ר שיין ויחדיו פעלו לקידום הרעיון אשר נועד להאדיר את הרפואה בחיפה והצפון אך ההצעה והרעיון נדחו בתוקף על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר ארליק לא ויתר ופעל למען הקמת בית ספר לרפואה בחיפה ללא חסות האוניברסיטה העברית. התנגדות ירושלים הייתה צפויה וד"ר ארליק גייס את כל כושר השכנוע שלו ואת קשריו האישיים על מנת לדלג על משוכה זו. הוא פנה לכל מי ומי על מנת לרכוש אהדתו וחזר והסביר לכל שומע כי בארץ מחסור רציני ברופאים ולעומת זאת ישראלים רבים לומדים באיטליה. בהבינו את מצוקת התקציב באותם ימים חזר ארליק על ההצעה כי בשלב הראשון יחזרו התלמידים הלומדים באיטליה לאחר שלוש שנות לימוד וימשיכו ברמב"ם החל מהשנה הרביעית כאשר עיריית חיפה תעמוד בנטל הכספי. הרעיון התקבל באהדה על ידי שר החינוך יגאל אלון אך לפני מתן אישור הממשלה הוקמה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון לדיון בסוגיה. עם חברי הוועדה נמנו גם ד"ר ארליק וד"ר חיים שיבא. למרבה האכזבה החליטו מרבית חברי הוועדה ובתוכם השופט ברנזון, שלא להמליץ על הקמת בי"ס לרפואה ברמב"ם. פעם נוספת גייס ארליק את כל כישוריו, הבין שהחלטת הוועדה היא בגדר המלצה בלבד והחל במסע שכנוע בדרגים הגבוהים יותר בין שרי הממשלה. הוא שכנע את השר בלי תיק מנחם בגין כי צפון המדינה מקופח וכי הקמת הפקולטה יחד עם מרכז רפואי גדול יסייעו מאד לקידום חיפה והגליל. ארליק אף הרחיב והביא את תוצאות המשאל בין הסטודנטים הלומדים באיטליה אשר נערך על ידי ד"ר גלי (מנהל פתולוגיה) וד"ר בנטל (מנהל נוירולוגיה) ולפיו מספר המבקשים לחזור וללמוד בחיפה עלה על מספר המקומות הזמינים. מאמציו של ד"ר דוד ארליק נשאו פרי ובאוגוסט 1969 התקבלה החלטת הממשלה על פתיחת שערי ביה"ח רמב"ם לתלמידי שנה רביעית.

תוך שלושה חודשים הוכשר אולם בבנין המנזר הכרמליטי שבשטח ביה"ח. בנין זה אכלס את בית הספר לאחיות ובאולם אשר "נתפס" נקלטו 40 הסטודנטים הראשונים אשר הגיעו מאיטליה והם החלו ללמוד כבר בחודש נובמבר. האירוע נחוג ברוב עם בנוכחות שר החינוך יגאל אלון ראש העיר משה פלימן ונכבדים נוספים. אך בכך לא תמה המלאכה, הפקולטה עדיין לא הייתה לבית ספר עצמאי לרפואה וד"ר ארליק המשיך במאמציו להשלים את משימתו.

ב-3 בינואר 1971 אישר סנאט הטכניון את המיזוג של בית הספר לרפואה עם הטכניון, בתוקף מ-1 באוקטובר 1973. בשנת הלימודים 1973 נפתחה כיתה ללימודי שנה א' בטכניון, פרופ' ארליק מונה לפרופסור מן המניין ולדיקאן הראשון של הפקולטה לרפואה של הטכניון,לסגנו הראשי לענייני הוראה מונה פרופ' אהרון ולירו וראשוני המורים בפקולטה היו פרופ' יורם פלטי (פיזיולוגיה), פרופ' ברוך גלי (פתולוגיה), פרופ' אברהם הרשקו, לימים חתן פרס נובל בכימיה (ביוכימיה) ופרופ׳ אוריון גלין גלר (אנטומיה). הפקולטה נעזרה בתמיכתו של משרד החינוך במשך שלוש שנותיה הראשונות, בנין המנזר הנוסף שהיה צמוד למנזר הכרמליטיות נרכש ושופץ והוא היווה את משכן הפקולטה בשנותיה הראשונות. רוח ההתלהבות אשר פיעמה בין חברי הסגל והתפתחותו האקדמית של המוסד נעו במרץ ותוך זמן קצר היה ברור כי המתקן קטן מדי וכי יש לאתר שטח ולבנות בנין ראוי אשר ישמש את הפקולטה לשנים רבות. פעם נוספת נדרשו רמב"ם וחיפה לרוחו וחזונו של פרופ' ארליק אשר ללא ליאות איתר מקום צמוד לביה"ח, השתדל ושידל את מוסדות המדינה ולבסוף אף זכה לאמונו ותרומתו של הנדבן ברוך רפפורט, חיפאי לשעבר שישב בז'נבה. בטקס מרגש הונחה אבן הפינה וב-1979 נחנך הבניין המרשים למדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט. בשנת 1991 נקראה הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט.

הפקולטה לרפואה של הטכניון נמנית עם פקולטות מעטות מסוגה ברחבי העולם, שבהן הפקולטה לרפואה משולבת במכון טכנולוגי ולא באוניברסיטה כללית. ייחוד זה ניכר בתוכנית הלימודים בפקולטה.

בתי חולים אחדים מסונפים אל הפקולטה כבתי חולים אוניברסיטאיים: בית החולים רמב"ם, מרכז רפואי בני ציון ומרכז רפואי כרמל בחיפה, מרכז רפואי העמק בעפולה, המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, המרכז לבריאות הנפש שער מנשה והמרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן בחיפה.

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר כפול בהנדסה ביורפואית ורפואה - תוכנית משותפת עם הפקולטה להנדסה ביורפואית, התוכנית אורכת תשע שנים. התוכנית מיועדת למספר מצומצם של סטודנטים מצטיינים, אשר בנוסף להכשרתם כמהנדסים מעוניינים להשתלב בלימודי הרפואה. התוכנית מעניקה שלושה תארים: "בוגר למדעים במדעי הרפואה", "מוסמך למדעים בהנדסה ביו-רפואית" ותואר "דוקטור לרפואה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]