שר בלי תיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שר בלי תיק הוא שר בממשלה אשר אינו עומד בראש משרד ממשלתי כלשהו, אך יכול להיות ממונה על טיפול בנושאים מוגדרים (כגון ענייני מיעוטים, שירותים חשאיים וכדומה). ככל שר, זכאי גם שר בלי תיק להשתתף בישיבות הממשלה וקולו נספר בהצבעות כקול שווה לזה של יתר השרים.

לרוב מינוי שר ללא תיק מתבצע על מנת שראש הממשלה יוכל לקיים קואליציה רחבה המאפשרת משילות והפחתת לחצים ושסעים. במדינות שונות מוסד שר ללא תיק משמש לפתרון סוגיות שונות, לדוגמה בהולנד, אחד השיקולים העומדים בבסיס צירופם לממשלה של שרים ללא תיק הוא הצורך ביצירת איזונים פוליטיים בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה.

ישנם מודלים תאורטיים אשר בעזרתם ניתן לעמוד על ההיגיון העומד מאחורי מינוי שר ללא תיק דוגמת הדמוקרטיה הסדרית של החוקר ארנד ליפהרט. עם זאת, מינויים של שרים בלי תיק זוכים בדרך כלל לביקורת ציבורית רבה, בטענה לבזבוז כספי ציבור למימון תפקידים מיותרים.

[עריכה] שרים בלי תיק בעולם

במדינות בהם אין ממשל המבוסס על קואליציה, דוגמת ארצות הברית לרוב לא ימצא תפקיד שר ללא תיק משום שבמדינות מסוג זה הממשלה או הקבינט מתפקדים בעיקר כגוף מייעץ ועל כן אין טעם במינוי שר ללא תיק לגביו הוא מייעץ.

קנדה - התואר שר בלי תיק בא לידי שימוש לסירוגין בממשלה הקנדית, בעת האחרונה התואר לרוב מובא בקונוטציה שלילית. האחרון שמונה לשר בלי תיק בקנדה הוא גליס לאמונטאג' בשנת 1978 וגם הוא בסופו של דבר קודם להיות השר הממונה על הדואר.
אירלנד - אין ממש מוסד "שר" כפי שאנו מכירים אותו בישראל, אבל יש חברי ממשלה שאינם אחראים על נושא מסוים ולמעשה הם בפועל שר בלי תיק, המעמד המדובר הוא בשימוש לעתים נדירות מאוד, ובפועל כשמינו מישהו לתפקיד שכזה, המינוי היה לפרק זמן קצר ובמקביל השר היה אחראי על מחלקת המדינה.בין השנים 1922 ל-1977 (הפעם האחרונה בה מונה שר בלי תיק באירלנד) מונו סה"כ 5 אנשים לתפקיד זה.
גרמניה - הין השנים 1936 ל-1945 כיהנו בתפקיד שר בלי תיק 2 שרים, החל מ-1949 ישנו תפקיד קבוע של שר ללא תיק בבונדסטאג הגרמני הנקרא (Bundesminister für besondere Aufgaben), השר בלי תיק הנ"ל הינו חבר בפדרציה הממשלתית אך אינו אחראי על מנהל פדרלי, חלק מנושאי התפקיד היוו במקביל ראש הסגל של הקאנצלר של הממשל הפדרטיבי.
נורבגיה - שר בלי תיק הינו שר שאנו ראש של משרד מסוים אבל יש לו את הסמכויות והחובות המוטלות על שר. השר הינו אחראי על תחום ספציפי במשרד של שר אחר בממשלה הנורבגית, השר לתיאום ושת"פ בפיתוח לעולם היה שר בלי תיק.
סרביה - בין השנים 2007-2008 היה מינוי אחד לשר ללא תיק שהיה אחראי בפועל על תכניות ההשקעה והפיתוח הלאומיים.
בממלכה המאוחדת תפקיד שר בלי תיק הוא תפקיד מקובל המאפשר יצירת איזונים בין המפלגות השונות. לרוב התפקיד הינו תפקיד בקבינט ומהות המינוי הוא לאפשר לשרים להשתתף בישיבות קבינט שבלי מינוי זה, הם לא יכלו להיכנס אליהם.

[עריכה] שרים בלי תיק בישראל

[עריכה] תפקידים וזכויות

תפקיד: לשר בלי תיק אין תפקיד מוגדר, אך הוא יכול להיות מופקד על נושא מסוים, למשל, אחראי על תיאום עניינים חברתיים, או השר המופקד על ענייני ירושלים ([1]). בהתאם לקביעה של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, ‫לא ניתן להעביר תחומי פעולה לאחריותו של שר ללא תיק,‬ במידה והממשלה רוצה למנות את השר להיות אחראי על "תחום פעולה" הוא חייב להיות במסגרת משרד כלשהו או תיק כלשהו. לדוגמה, שר בלי תיק הממונה על ידי ראש הממשלה ייקרא "שר במשרד ראש הממשלה".
משכורת שנתית ומענקים:: שר בלי תיק זכאי למשכורת של שר, רכב שרד משודרג, אבטחה צמודה ו-8 עובדי משרד.
הגבלות למספר עוזרים: על פי התקשי"ר מותר לשר בלי תיק למנות 6 עוזרים לכל היותר, העוזרים יכולים לכלול מזכיר, יועץ, כותב נאומים, דובר ונהג במשרת אמון.

[עריכה] מבט השוואתי

ניתן לראות כי אמנם כמות השרים כמעט הכפילה את עצמה לאורך ממשלות ישראל, אך כמות השרים בלי תיק נשארה יחסית קבועה ובעלת קו רגרסיה מתון. המצב שבו מספר השרים שווה למספר המשרדים הביצועיים הוא נדיר. בפועל, שני מצבים שכיחים יותר: מצב שבו מספר המשרדים גדול יותר ממספר השרים (כפי שהיה בממשלות הראשונות ובממשלת נתניהו), ומצב שבו מספר השרים עולה על מספר המשרדים הביצועיים.

המצב בו אין הלימה בין מספר המשרדים (התיקים) לבין מספר השרים אינו תופעה ישראלית ייחודית ונובע מהמשטר פרלמנטרי הרב-מפלגתי ומההאילוצים הקואליציוניים. מבט על סוגי משטר שונים ועל תצורות ממשלה אחרות מלמד כי גם במשטרים מסוגים שונים עשוי להיווצר מצב בו ישנו שר בלי תיק, או שר בלי תיק האמון על נושא מסוים. לדוגמה, בארצות הברית בה יש משטר נשיאותי (השרים, המכונים מזכירים, הם אנשי מקצוע הממונים ישירות על ידי הנשיא ללא שיקולים קואליציוניים) היינו מצפים כי תהיה יציבות רבה יותר של מבנה הממשלה ביחס למשטרים פרלמנטריים. אבל מבט על ארצות הברית חושף כי הדבר אינו כן. אמנם מבנה משרדי הממשלה יציב יחסית, לעתים ובהתאם לנסיבות היסטוריות עשויים לחול שינויים. בממשל רייגן עדיין היו רק 13 משרדי ממשלה, אך בתום תקופת כהונתו הוא פעל להוספת "המשרד לענייני יוצאי צבא", אשר התווסף כחלק מממשל ג’ורג’ בוש האב. בממשל קלינטון שודרג מעמדם של ראשי שתי רשויות לחברי קבינט (הממונה על המסחר וראש מחלקת המנהל והתקציב).

חוסר הלימה בין מספר השרים לבין מספר התיקים קיים במשטרים פרלמנטריים נוספים, בקנדה למשל, שבה ממשלה של מפלגה אחת בעלת רוב פרלמנטרי שולטת בדרך כלל, מספר השרים בממשלה נע מאז 1980 בין 22 ל-30. באוסטרליה, מספר השרים בממשלה נע בין 13 ל-20. בניו-זילנד עד 1996 הייתה נהוגה בה שיטת בחירות רובית, אשר הביאה למערכת דו-מפלגתית ולממשלות של מפלגה יחידה בעלת רוב פרלמנטרי. מספר השרים בממשלה נע בין 18 ל-23. ב-1996 הופעלה לראשונה שיטת בחירות חדשה ויחסית, שבעקבותיה נוצרה מערכת רב-מפלגתית וצורך בממשלות קואליציוניות. אולם למרות המעבר מממשלה של מפלגה אחת לממשלות קואליציוניות, מספר המשרדים לא עלה ולא השתנה באורח מובהק. בהולנד, גודל הממשלה יציב למרות הקואליציות: מאז 1959, מספר השרים לא ירד מ-13 ולא עלה על 16. באירלנד (אשר גם בה לרוב ממשלות קואליציוניות) מספר השרים עומד מאז 1961 ללא שינוי על 15.

[עריכה] ביקורת בישראל

עיקרי הביקורת הנשמעת בתקשורת מתמקדת בגודל הממשלה, כלומר במספר השרים, ובעיקר בנושאי התואר "שר ללא תיק". תפקיד זה הופיע כבר בממשלה השלישית, ומאז היה בשימוש ברוב ממשלות ישראל. הביקורת מתרכזת לרוב סביב העלות התקציבית הגבוהה ובהיעדר תוכן בתפקיד. עם זאת יש לזכור כי במשטר פרלמנטרי רב-מפלגתי חלוקת משרות שר, אפילו ללא תיק ביצועי, היא אחת מהתשואות הקואליציונית המקובלות ביותר ולא פעם היא חיונית כמנגנון של איזון בין-מפלגתי. למרות שאינו ממונה על משרד ביצועי, השר ללא תיק הוא חבר מלא בממשלה, בעל קול שווה לשאר עמיתיו השרים לכן אין לבטל את התפקיד בנקל. הבעיה מתחילה כאשר מספר השרים ללא תיק חורג מעבר למספרים המקובלים בממשלות קודמות, כפי שקרה בממשלת האחדות הראשונה של יצחק שמיר (שבעה שרים ללא תיק) ובממשלה הראשונה של שרון (שישה שרים ללא תיק).

[עריכה] שרים בלי תיק בממשלות ישראל

[עריכה] הכנסת השנייה

הממשלה ה-3:

פרץ נפתלי (8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952)
פנחס לבון (17 באוגוסט 1952 - 24 בדצמבר 1952)

הממשלה ה-4:

דב יוסף (24 בדצמבר 1952 - 15 ביוני 1953)
פנחס לבון (24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954)

הממשלה ה-5:

זלמן ארן (26 בינואר 1954 - 29 ביוני 1955)

[עריכה] הכנסת השלישית

הממשלה ה-7:

פרץ נפתלי (3 בנובמבר 1955 - 7 בינואר 1958)

הממשלה ה-8:

פרץ נפתלי (7 בינואר 1958 - 25 בינואר 1959)

[עריכה] הכנסת הרביעית

הממשלה ה-9:

אבא אבן (17 בדצמבר 1959 - 3 באוגוסט 1960)

[עריכה] הכנסת החמישית

הממשלה ה-10:

יוסף אלמוגי (2 בנובמבר 1961 - 30 באוקטובר 1962)

הממשלה ה-11:

עקיבא גוברין (1 בדצמבר 1963 - 22 בדצמבר 1964)

[עריכה] הכנסת השישית

הממשלה ה-13:

ישראל גלילי (12 בינואר 1966 - 5 ביוני 1967)
מנחם בגין (5 ביוני 1967 - 17 במרץ 1969)
יוסף ספיר (5 ביוני 1967 - 17 במרץ 1969)
פנחס ספיר (5 באוגוסט 1968 - 17 במרץ 1969)

הממשלה ה-14:

מנחם בגין (17 במרץ 1969 - 15 בדצמבר 1969)
ישראל גלילי (17 במרץ 1969 - 15 בדצמבר 1969)
יוסף ספיר (17 במרץ 1969 - 15 בדצמבר 1969)
פנחס ספיר (17 במרץ 1969 - 15 בדצמבר 1969)

[עריכה] הכנסת השביעית

הממשלה ה-15:

שמעון פרס (15 בדצמבר 1969 - 22 בדצמבר 1969)
ישראל ברזילי (15 בדצמבר 1969 - 12 ביוני 1970)
ויקטור שם-טוב (15 בדצמבר 1969 - 27 ביולי 1970)
מנחם בגין (15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970)
אריה דולצ'ין (15 בדצמבר 1969 - 6 באוגוסט 1970)
ישראל גלילי (15 בדצמבר 1969 - 10 במרץ 1974)

[עריכה] הכנסת השמינית

הממשלה ה-16:

ישראל גלילי (10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974)
גדעון האוזנר (10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974)

הממשלה ה-17:

שולמית אלוני (3 ביוני 1974 - 6 בנובמבר 1974)
ישראל גלילי (3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977)
גדעון האוזנר (3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977)

[עריכה] הכנסת התשיעית

הממשלה ה-18:

חיים לנדאו (10 בינואר 1978 - 15 בינואר 1979)
משה נסים (10 בינואר 1978 - 13 באוגוסט 1980)

[עריכה] הכנסת העשירית

הממשלה ה-19:

יצחק מודעי (5 באוגוסט 1981 - 19 באוקטובר 1982)
מרדכי בן-פורת (5 ביולי 1982 - 10 באוקטובר 1983)
אריאל שרון (14 בפברואר 1983 - 10 באוקטובר 1983)
שרה דורון (5 ביולי 1983 - 10 באוקטובר 1983)

הממשלה ה-20:

מרדכי בן-פורת (10 באוקטובר 1983 - 31 בינואר 1984)
שרה דורון (10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984)
אריאל שרון (10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984)

[עריכה] הכנסת האחת עשרה

הממשלה ה-21:

יצחק חיים פרץ - מינוי זמני עד מינוי קבוע לשר (13 בספטמבר 1984 - 18 בדצמבר 1984)
יוסף בורג - מינוי זמני עד מינוי קבוע כשר (13 בספטמבר 1984 - 23 בדצמבר 1984)
משה ארנס - השר המופקד על ענייני המיעוטים (13 בספטמבר 1984 - 20 באוקטובר 1986)
יגאל הורביץ - נתינת תשובת הממשלה על תיאום הפעולות בשטחים בדיונים בכנסת (13 בספטמבר 1984 - 20 באוקטובר 1986)
עזר ויצמן - השר המופקד על ביצוע פרויקט "לביא" ונושאים ביטחוניים אחרים (13 בספטמבר 1984 - 20 באוקטובר 1986)
יוסף שפירא - מעיין סגן שר הדתות {משיב מטעם שר הדתות לעתים בכנסת} (13 בספטמבר 1984 - 20 באוקטובר 1986)

הממשלה ה-22:

יגאל הורביץ - נותן תשובת הממשלה על תיאום הפעולות בשטחים בדיונים בכנסת (20 באוקטובר 1986 - 22 בדצמבר 1988)
עזר ויצמן - השר המופקד על ביצוע פרויקט "לביא" ונושאים ביטחוניים אחרים (20 באוקטובר 1986 - 22 בדצמבר 1988)
יצחק מודעי - מעיין יועץ ראש הממשלה לענייני כלכלה (20 באוקטובר 1986 - 22 בדצמבר 1988)
יוסף שפירא - מעיין סגן שר הדתות {משיב מטעם שר הדתות לעתים בכנסת} (20 באוקטובר 1986 - 22 בדצמבר 1988)
יצחק חיים פרץ - ללא תפקיד {לא נאם במהלך כהונתו ולא פעל בנושא ממשי} (25 במאי 1987 - 22 בדצמבר 1988)
משה ארנס - השר המופקד על ענייני המיעוטים (18 באפריל 1988 - 4 בספטמבר 1987)
מרדכי גור - מינוי סמלי על מנת להראות כבוד (18 באפריל 1988 - 22 בדצמבר 1988)

[עריכה] הכנסת השתים עשרה

הממשלה ה-23:

רפאל אדרי - המקשר בין הממשלה לכנסת (22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990)
משה נסים - טיפל בנושאים כלכלים מיוחדים (22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990)
מרדכי גור - יועץ ביטחוני לראש הממשלה (22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990)
אהוד אולמרט - אחראי על שיתוף פעולה אזורי (22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990)
אבנר-חי שאקי - אחראי על ענייני ירושלים (27 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990)
דוד מגן - מינוי זמני עד מינויו הקבוע כשר(7 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990)

הממשלה ה-24:

רחבעם זאבי - חבר בקבינט הביטחוני, ממונה על המודיעין (5 בפברואר 1991 - 21 בינואר 1992)

[עריכה] הכנסת השלוש עשרה

הממשלה ה-25:

שולמית אלוני - מינוי זמני עד מינויה הקבוע כשרה (11 במאי 1993 - 7 ביוני 1993)
אריה דרעי - מינוי זמני עד מינויו הקבוע כשר(11 במאי 1993 - 7 ביוני 1993)

הממשלה ה-26:

יהודה עמיטל - פעל בפועל כשר הדתות, למרות ששמעון שטרית החזיק בתיק (22 בנובמבר 1995 - 18 ביוני 1996)

[עריכה] הכנסת הארבע עשרה

הממשלה ה-27:

שאול עמור (20 בינואר 1999 - 6 ביולי 1999)

[עריכה] הכנסת החמש עשרה

הממשלה ה-29:

סאלח טריף - ממונה על המיעוטים (7 במרץ 2001 - 29 בינואר 2002)
שמואל אביטל - אחראי על עניינים חברתיים (7 במרץ 2001 - 22 בפברואר 2002)
דני נווה - המקשר בין הממשלה לכנסת ועניינים מיוחדים (7 במרץ 2001 - 18 בפברואר 2002)
דן מרידור - ממונה על המודיעין (7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2002)
רענן כהן (7 במרץ 2001 - 18 באוגוסט 2002)
ציפי לבני - אחראית על ההסברה (7 במרץ 2001 - 17 בדצמבר 2002)
דוד לוי - אחראי על תיאום עניינים חברתיים (8 באפריל 2002 - 30 ביולי 2002)
אפי איתם - מינוי זמני עד מינויו הקבוע כשר (8 באפריל 2002 - 18 בספטמבר 2002)
יצחק לוי - מינוי זמני עד מינויו הקבוע כשר (8 באפריל 2002 - 18 בספטמבר 2002)

[עריכה] הכנסת השש עשרה

הממשלה ה-30:

חיים רמון - אחראי על ענייני ירושלים - (10 בינואר 2005 - 23 בנובמבר 2005)

[עריכה] הכנסת השבע עשרה

הממשלה ה-31:

יעקב אדרי - השר לענייני ירושלים והמקשר בין הממשלה לכנסת (4 במאי 2006 - 4 ביולי 2007)
איתן כבל - ממונה על רשות השידור (4 במאי 2006 - 1 במאי 2007)
יצחק כהן - ממונה על הרשות הארצית לשירותי דת (4 במאי 2006 - 14 בינואר 2008)
משולם נהרי - שר במשרד האוצר (4 במאי 2006 - 31 במרץ 2009)
ראלב מג'אדלה - ממונה על שיתוף פעולה אזורי (29 בינואר 2007 - 21 במרץ 2007)
רוחמה אברהם - השרה המקשרת בין הממשלה לכנסת (4 ביולי 2007 - 14 ביולי 2008)
עמי אילון - אחראי על מנהלת השירות האזרחי-לאומי (16 בספטמבר 2007 - 16 בדצמבר 2008)

[עריכה] הכנסת השמונה עשרה

הממשלה ה-32:

מיכאל איתן - ממונה לשיפור השירות הממשלתי לאזרח (31 במרץ 2009 - )
יוסי פלד - השר המופקד על ענייני ניצולי השואה (31 במרץ 2009 - )
בני בגין - (31 במרץ 2009 - )
אבישי ברוורמן - השר לענייני מיעוטים, הערבים והדרוזים (31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011)
משולם נהרי - מופקד על נושא חברה ומורשת ישראל (31 במרץ 2009 - )

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שר בלי תיק
ציטוטים בוויקיציטוט: שר בלי תיק