טיפול באמנויות

טיפול באמנויות (כונה בעבר גם טיפול בהבעה וביצירה, מאנגלית: Creative Arts Therapies), הוא מקצוע בריאות נפש בו נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים בטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות, התפתחותיות ואורגניות, באמצעות אחד משישה תחומי האמנויות: בטיפול באמנות חזותית, ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, מוזיקה, פסיכודרמה ותנועה ומחול. מטפלים באמצעות אמנויות עובדים עם מגוון אוכלוסיות, מילדים ועד קשישים; עובדים עם במגוון קשיים: בריאות נפש, אוטיזם, טראומה, ליקויי למידה ילדים בסיכון ועוד. העבודה נעשית במתכונת פרטנית, דיאדית וקבוצתית, בגישה דינאמית, מערכתית, קוגניטיבית-התנהגותית ועוד. מטרת העל של הטיפול באמצעות אמנויות היא טיפוח של כוחות הנפש וחיזוק כישורי ההתמודדות וההסתגלות של האדם ברמה האישית והחברתית, בשאיפה לאיכות חיים טובה ותפקוד אופטימלי.

ככל טיפול נפשי, תפקיד הטיפול הוא סיוע בהתמודדות בפני משברים, הפרעות ומצוקות נפשיות, אך בניגוד לטיפול פסיכולוגי שלרוב האמצעי המרכזי בו הוא דיבור, הוא מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה אמנותית בתנועה, אמנות, ריקוד, מוזיקה וכדומה. בשל העיסוק ביצירה ועשייה, הטיפול באמנויות מתמקד לא פעם בכוחות האדם, ובפוטנציאל הקיים שבו. תהליכי היצירה אינם לצורך הפקת תועלת מהתוצרים או השגת מטרות אסתטיות.

הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים, ומספק סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח. גישות שונות מתייחסות לשלבים שונים בתהליך היצירה כבעלי פוטנציאל טיפולי:

• עצם הפעולה האמנותית היא בעלת תכונות מרפאות.
• העשייה האמנותית היא כלי להעלאת רגשות, תחושות וזיכרונות.
• העשייה האמנותית היא כלי לייצוג יחסי הגומלין בין המטפל והמטופל.
• התוצר האמנותי הוא כלי להתייחסות באותו אופן בו מתייחסת הפסיכולוגיה הקלאסית לחלומות.

גישות בטיפול באמנויות

הגישות הטיפוליות בטיפול באמנויות, דומות לאלו המקובלות בפסיכולוגיה, אם כי השימוש בכלי האמנותי יוצר היבטים נוספים הייחודיים לטיפול באמנויות:

• גישה הפסיכודינמית - המפורסמות בשיטות הפסיכותרפיות. המטפל בעיקר מאזין או צופה ביצירה, ולעיתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ההעברה. ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו - אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו. ההעברה מתרחשת גם כלפי היצירה עצמה שלעיתים הופכת לייצוג מוחשי של מושא ההעברה.
• גישה התנהגותית - בגישה זו המטפל הוא מתכנן פעיל של מערך הלמידה, ואינו מאזין ומפרש בלבד. המטפל ינחה תהליכי יצירה שמייצגים או ממחישים את ההתנהגות אותה רוכש המטופל. ניתוח העבר או סיבת ההפרעה נחשב תפל בעיצוב ההתנהגות בהווה.
• גישה התנהגותית - קוגניטיבית - מטרת הגישה היא שינוי האופן בו המטופל תופס את עצמו ואת העולם. המטפל מזהה את העיוותים הקוגניטיביים ודפוסי החשיבה הנוקשים האחראים לשימור הסימפטומים, ומציע סכמה אלטרנטיבית גמישה יותר. הסכמה החדשה מקבלת ביטוי ייצוגי או מוחשי של דפוסי החשיבה הישנים או הרצויים. המטפל מלמד את המטופל ליירט את המחשבות האוטומטיות השיפוטיות ואת התוויות שהאדם הדביק לעצמו ולשנות או לעדן אותן או ללמד לחיות איתן, במידה ואין בהן עיוות. המחשבות והתוויות מקבלות אף הן ייצוג בתהליך היצירה או תוצריה. בשיטה זו מושם דגש על כאן ועכשיו, וניתנים למטופל "שיעורי בית".
• גישה הומניסטית - בשיטה זו משדר המטפל למטופל יחס של קבלה מלאה והעדר שיפוט על התנהגותו, ומשקף את הנאמר בלי לפרש דבר. השיקוף, בהתאם לכלי האמנותי, יכול להיעשות באמצעות תנועה, ציור וכדומה. שיטת טיפול זו נקראת גם "פסיכותרפיה הממוקדת במטופל" ומבוססת על תורתו של קרל רוג'רס.
• גישה יונגיאנית - גישה הנותנת דגש לשימוש בסימבולים וארכיטיפים, הבנת משמעותם ופירושם.
• גישה פנומנולוגית - גישה זו מחפשת אחר תופעות העולות באמנות וחקירת המהות מאחוריהן. ההבדל המהותי אל מול הגישות האחרות, הוא ויתור על ההנחה שניתן להגיע לפתרון בעיות ההווה מתוך התבוננות במקורות הבעיה בעבר. גישה טיפולית זו נשענת על תורתו של הפילוסוף אדמונד הוסרל. גישה זו אומצה לראשונה בטיפול באמנויות על ידי מלה ביטנסקי, והיא נמצאת בשימוש רב אצל מטפלים באמנויות בשל התופעות הרבות העולות במעשה היצירה.
• גישת הפסיכודרמה החיובית שפותחה על ידי פרופסור הוד אורקיבי מאוניברסיטת חיפה הנשענת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית.

תחומים בטיפול באמנויות

התחומים השונים של הטיפול באמנויות כוללים כלים אמנותיים שונים ומגוונים. לכל תחום אמצעי ביטוי משלו וטכניקות טיפוליות ייחודיות.

• טיפול באמנות - טיפול המשלב ביטוי אמנותי בציור, בפיסול ובצילום.
• טיפול בשולחן חול - טיפול המשלב משחק ויצירה בשולחן חול (אינו נלמד או מוכר על ידי משרד הבריאות כמקצוע בריאות בפני עצמו).
• ביבליותרפיה - טיפול המשלב תהליכי קריאה וכתיבה ובאמנות המילה הכתובה.
• טיפול בתנועה או במחול - טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמצעות הגוף.
• טיפול במוזיקה - טיפול המשלב שימוש בכלים מוזיקליים ובשירה.
• טיפול בדרמה - טיפול המשתמש בדרמה כאמצעי הרחקה ויוצר תהליכים נפשיים מתוך התהליך הקבוצתי וההזדהות עם הסיפור והדמויות הדרמטיים.
• פסיכודרמה - שיטת טיפול באמצעות משחק תפקידים במסגרת קבוצתית או פרטנית העוסקת בקשיים אישיים ותוך אישיים ביחס לעבר, ההווה והעתיד.
• וידאו תרפיה - פרקטיקה טיפולית המשתמשת ביצירת וידאו והפקת סרטים כמרחב טיפולי ייחודי (אינו נלמד או מוכר על ידי משרד הבריאות כמקצוע בריאות בפני עצמו).

טיפול באמנויות בישראל

יה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל

המטפלים באמצעות אמנויות בישראל מאוגדים ביה"ת, היא האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל. האגודה נוסדה בשנת 1971 ופועלת על בסיס התנדבותי, ללא תמיכה מוסדית כלשהי. האגודה עוסקת בהכשרה נוספת של המטפלים באמצעות סדנאות וימי עיון, בדיון אתי ומשפטי ובמעורבות בתהליכי החקיקה של המקצוע כארגון היחיד המייצג את המטפלים מול הרשויות הממלכתיות. האגודה מונה מעל 1,500 חברים.

מסלולי הכשרה

טיפול באמצעות אמנויות נלמד כיום במסלולים לתואר שני קליני הכולל הכשרה מעשית תחת הדרכה, זאת לאור הנחיות המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות, ולכן מתקבלים אליהם בעלי תואר ראשון בלבד. בשל הדואליות של המקצוע העוסק הן בטיפול והן באמנות, חלק מהמטפלים מגיעים מתחום הפסיכולוגיה (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים וכדומה) וחלקם בעלי רקע באמנויות. על מנת להתקבל למסלול ההכשרה האחרונים זקוקים להשלמות בתחום הפסיכולוגיה. בנוסף, על מנת להתקבל למסלול ההכשרה יש להציג ניסיון מעשי של לפחות 500 שעות בתחום האמנות הרלוונטי. במהלך הלימודים הסטודנטים מתנסים בעבודה טיפולית כחלק מההתמחות הקלינית שלהם בבתי חולים, תחנות לטיפול בילד ובמשפחה, מרכזים לבריאות הנפש, משרד החינוך, וכדומה. משך ההכשרה הקלינית הוא שלוש שנים ומלווה בהדרכה מקצועית.

במשק הישראלי קיים כיום מחסור במטפלים באמנות, אשר ניכר בין היתר במסגרות שונות, בהם מערכת החינוך המיוחד והחינוך הרגיל. לאור הצורך במטפלים ובכן עקבות משבר הקורונה, חלה עלייה בביקוש בקרב צעירים ללימודי מקצועות טיפוליים ומקצועות הבריאות, בין היתר בעקבות רצונם של אותם צעירים לסייע בעת משבר דרך עיסוק במקצוע טיפולי, וכן בעקבות רצונם לעבור הסבה מקצועית למקצועות הנדרשים בשוק, לאחר היפלטותם ממקומות התעסוקה.

תעודות הסמכה ותהליך החקיקה

מטפלים באמנויות מוכרים על ידי משרד הבריאות מאז שנת 1988, אז החל להעניק לבוגרי המסלולים השונים תעודת הכרה במעמדם כמטפלים, שהותנתה בתנאים הבאים: תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, בתחום רלוונטי, אישור על 600 שעות התנסות מעשית, תעודה המעידה על סיום לימודים לפי תוכנית המוכרת על ידי משרד הבריאות, סיום 1,200 שעות התמחות, ועמידה בבחינת רישוי ממשלתית. בפסק דין תקדימי, שניתן בחודש אפריל 2004, לבקשת חמש מטפלות שהוכשרו על פי תוכנית שלא הוכרה על ידי משרד הבריאות, פסל בג"ץ את רישוי המקצועות הפרה-רפואיים באמצעות הסדרים מנהליים כפוגע בחופש העיסוק, וזאת בהיעדר הסמכה מתאימה בחוק לפגיעה מעין זו. בפסיקת בג"ץ נוספת, שניתנה בחודש יוני 2005, נאסר על המעסיקים הציבוריים והפרטיים להסתמך על תעודה זו בקבלה לעבודה של בעלי מקצוע פרה-רפואיים. מאז פסיקות אלו אין לבוגרי המסלול לטיפול באמנויות הכרה רשמית של המדינה בהסמכתם, ועתירה לבג"ץ בנושא זה שביקשה לחייב את המדינה ליתן תעודת הכרה למטפלת שעמדה בדרישות המשרד נדחתה, מן הטעם שלפי הפסיקה הקודמת אין משרד הבריאות מוסמך ליתן תעודה מעין זו, אך עם זאת הסדרי ההעסקה במוסדות ציבוריים ופרטיים נותרו על כנם.

בשנים האחרונות מתקיים תהליך חקיקה בכנסת להסדרת העיסוק במקצועות הפרה-רפואיים, לרבות טיפול באמנויות. במסגרתו הוציא משרד הבריאות בשנת 2010 הנחיות הנוגעות להשכלה והכשרה נדרשת של מטפלים בתחום בחוזר מנכ"ל 19/10 ובאותה שנה פרסמה המועצה להשכלה גבוהה מתווה למוסדות ההכשרה עם קריטריונים זהים. קריטריונים אלו מנחים כיום את האגודה המקצועית וכן מעסיקים בשוק העבודה. עם זאת, תהליך החקיקה עדין נמשך במטרה לפתור את הפגיעה בחופש העיסוק שהציג בג"ץ ולהסדיר בחוק את הקריטריונים להסמכה לעיסוק בטיפול באמנויות, את דרישות ההשכלה, ההכשרה המקצועית וההתמחות.

על מנת לפתור את המצב המתמשך של העדר רגולציה, יצרה האגודה של המטפלים באמנויות בישראל "תו תקן" המוענק לכל חבר אגודה ומעיד על כך שהמטפל נמצא ראוי ועומד בכל הדרישות האקדמיות והמעשיות כפי שמוגדרים על ידי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, והוא מטפל מוסמך על פי אמות המידה של האגודה המקצועית ומחויב לכללי האתיקה שהוגדרו על ידי האגודה. מטרת תו התקן היא ליצור מכשיר שיקל על המעסיקים ועל הציבור הרחב בבואם לבחור מטפל על פי הקריטריונים של הגופים הממשלתיים.

דילמות אתיות בטיפול באמנויות

האתיקה בטיפולים רגשיים מתייחסת לבעיות מקצועיות-מוסריות בצורת חוקים, תקנות, הנחיות ו'שבועות', שנוסחו עבור אנשי טיפול בדומה לאתיקה הרפואית. האתיקה מגדירה את הנחות היסוד של המקצוע ואת מסגרת היחסים בין המטפל והמטופל תוך דגש על תחומים רגישים בהם עלול המטופל להיפגע. הטיפול באמנויות מביא למצבים ייחודיים שאינם קיימים בטיפול רגשי מילולי ומעוררים דילמות אתיות.

סודיות

כל מטפל בכל שיטה טיפולית נדרש להגן על הסודיות והחיסיון של המטופל ולא לחשוף אותו ברבים. החיסיון קיים לא רק על התכנים שעלו בטיפול ומחוץ לו, אלא גם על תוצרי האמנות. עם זאת, בטיפול באמנויות עולה לא פעם צורך להציג את תוצרי האמנות.

מגע ואינטימיות

על כל מטפל להימנע מניצול לרעה של יחסי הקרבה ויחסי המרות עם המטופל. בטיפול באמנויות מתקשר במידה רבה ליצריות ובשיטות טיפול מסוימות גם בקרבה פיזית ובמגע. לדוגמה, בטיפול בתנועה המגע הוא לעיתים חלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי. המטפל מחויב להביא זאת מראש לידיעת המטופל ולהגדיר איתו את אופי המגע בחוזה הטיפולי.

קישורים חיצוניים

• יה"ת - האגודה לטיפול באמנויות בישראל
• טיפול באמנויות - מאמרים ומידע בפסיכולוגיה עברית
• הגדרות ארגונים שונים ל"טיפול בהבעה ויצירה", הארגון הבינלאומי לטיפול באמנות (באנגלית)
• מאמרים, מחקרים ופרסומים נבחרים בנושא טיפול באמנויות, האיגוד האמריקאי לטיפול באמנות, מרץ, 2012.
• אסתי זיסמן, ‏לאן נעלמת היצירתיות?, באתר פסיכולוגיה עברית, 29 במרץ 2011
• תומר ולמר, מכשירים מטפלים באמנות - ואוסרים להעסיקם, באתר ynet, 14 ביולי 2011
• אלון האס, טיפול באמצעות אמנות: תמורות בתהליך הסדרת המקצוע בישראל, טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, כתב עת אקדמי של אוניברסיטת חיפה, כרך 3, גיליון 2, דצמבר 2013.
• איתן גילור מילר, כך תבחרו מטפל טוב באמנויות, באתר הארץ, 31 במאי 2016
• איתן גילור מילר, 5 דרכים שבהן טיפול באמנות מסייע לנפש - אמנות מקדמת בריאות, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
• "אמנות הטיפול"- הסכת (Podcast) המכילה שיחות עם אנשי מקצוע על עשייתם, מחקרים וספרות בנושא טיפול באמנויות.