טיפול במוזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טיפול במוזיקה הוא שיטה בפסיכותרפיה בו נעשה שימוש בכלי נגינה וביצירת מוזיקה. הטיפול במוזיקה הוא אחד משיטות הטיפול בתוך תחום טיפול באמנויות. הטיפול במוזיקה משלב תאוריות מסורתיות של פסיכותרפיה, טכניקות מתחום הפסיכולוגיה ותאוריות הנוגעות לתהליכי יצירה והמאפיינים השונים של כלי הנגינה והשימוש בהם.

המוזיקה היא ביטוי ספונטני ונלמדת בקלות רבה יותר מאשר השפה הוורבלית. היא שפה אוניברסלית המעבירה רגשות וניתן באמצעותה לטפל בקשיים רגשיים. המוזיקה אינה המטרה בטיפול, המטפל אינו בהכרח מלמד מוזיקה, שירה או נגינה, המוזיקה היא רק אמצעי להשגת מטרות הטיפול השונות. כבשיטות טיפול אחרות ניתן לערוך טיפול הן באופן הפרטני בו שותפים מטפל ומטופל, והן באופן משפחתי או קבוצתי.

קהל היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במוזיקה יכול להתאים לבני 3 בערך ומעלה. כבכל שיטת טיפול המטופלים מגיעים לרוב בשל קושי מסוים: פיזי, נפשי, תקשורתי, התנהגותי, חברתי, שכלי או רוחני.

טיפול במוזיקה ניתן במסגרות שונות, כגון: מחלקות שונות בבתי חולים, גני ילדים, בתי ספר בחינוך הרגיל והמיוחד, בתי אבות, מרכזים ללקות ראייה או שמיעה, בתי סוהר, הוספיסים, קליניקות פרטיות ועוד.

תרפיה במוזיקה נעשית במסגרות שונות, כאשר בכל אחת מטרות ודגשי טיפול שונים ובהם פסיכותרפיה במוסיקה, מוסיקה ורפואה ותרפיה במוזיקה בחינוך המיוחד. בפסיכותרפיה באמצעות מוזיקה הדגש הוא על טיפול בבעיות רגשיות שמתבטאות בהפרעות חשיבה, הרגשה, התנהגות ומערכת הקשרים של המטופל. ברפואה מטרת השימוש במוזיקה היא כדי לשפר מדדים פיזיולוגיים כמו דופק לב, לחץ דם, נשימה, גלי מוח, רמות הורמונליות, מערכת חיסונית. הפחתת כאב, הורדת רמת חרדה, ירידה במתח ועלייה ברגיעה, הגברת רמת האנרגיה והפחתת מידת העייפות. בחינוך מיוחד הדגש בטיפול הוא קוגניטיבי ומטרתו שיפור יכולת הריכוז ומיקוד הקשב, בשיפור הידע בתחומים שונים כגון: קריאה, כתיבה, חשבון וידע כללי, שינוי ושיפור תבניות חשיבה, פיתוח ושיקום שפה ותקשורת ועוד

שטחי הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצוע הטיפול במוזיקה נחלק לשלושה שטחי טיפול עיקריים:

1. פסיכותרפיה באמצעות מוזיקה - טיפול בבעיות רגשיות שונות שיכולות להתבטא בהפרעות חשיבה, התנהגות ומערכת הקשרים של המטופל. הטיפול מתבצע מתוך הסכמה הדדית של שני הצדדים המעורבים. הקשר ביניהם נרקם באמצעות מוזיקה ובדיבור. המטרה העיקרית היא שינוי דפוסי חשיבה, חיזוק צמיחה והתפתחות אישית על מנת להביא לשינוי הפוטנציאל של אותו מטופל.

2. מוזיקה ורפואה - שימוש בטיפול במוזיקה בבתי חולים. כאשר הדגש הוא על יכולת ההרגעה של המוזיקה. טיפול זה יכול להינתן כטיפול עיקרי בבית חולים או כטיפול תומך לטיפול הרפואי. מטרות הטיפול נחלקות לשלושה:

3. טיפול במסגרות החינוך המיוחד - התמקדות בנושאים של תפיסה, יכולת לימודית וקואורדינציה.

מטרות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות הטיפול במוזיקה רבות ומגוונות, אך עומדות תחת מטרת על שהיא: הכרה של המטופל בצדדים הבריאים והחיוביים שבו והתמקדות בהם, על מנת לאפשר מימוש הפוטנציאל הגלום בו. האמצעים לכך, הינם: תמיכה בבריאות הנפשית ופיזית של המטופל, שינוי דפוסי חשיבה שליליים, שינוי דפוסי התנהגות הרסניים, לימוד כלים אלטרנטיביים להתמודדות עם המציאות, לימוד טכניקות רגיעה, הכרת העצמי של המטופל, לימוד כלים ליצירת קשרים בינאישיים ופיתוח יכולת להבעת מגוון רגשות ושיפור יכולת זו. בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, קיימות מטרות קוגניטיביות נוספות, כגון: שיפור יכולת הריכוז ומיקוד הקשב, שינוי ושיפור תבניות חשיבה, פיתוח ושיקום שפה ותקשורת ועוד.

אמצעים אלה משולבים עם מוזיקה באופן הבא:

1. בתחום המוזיקלי

  • פיתוח היכולת להנות מהמוזיקה. ביצירות שלה ובהאזנה לה.
  • העשרת ההבעה המוזיקלית- הרחבת השימוש באלמנטים שונים של המוזיקה (קצב, מהירות, גובה וכו') בקול ובמגוון של כלים.
  • הכרות עם ה"אני" המוזיקלי הפנימי, הפיתוח שלו וביסוסו.

2. בתחום המוטורי שיפור הקואורדינציה המוטורית לכלל סוגיה:

  • שיפור המוטוריקה הגסה והעדינה.
  • זיהוי חלקיי הגוף ותפקודם.
  • תיאום שמיעתי- מוטורי.

3. בתחום החברתי פיתוח ושיפור הסתגלות חברתית:

  • יצירת קשר עין.
  • פיתוח יכולת לשיתוף אחרים בתחושות ורגשות אישיים.
  • שיפור יכולת ההקשבה.

4. בתחום הרוחני

  • יצירת קשר עם החלק הרוחני- פנימי ושיפורו.
  • יצירת קשר עם היצירתיות הפנימית והרחבתה.
  • מימוש היכולת לחוות חוויה עילאית ולהגיע להנאה מקסימלית.

5. בתחום הרגשי-נפשי

  • שיפור הביטחון העצמי ויצירת הערכה עצמית חיובית.
  • פיתוח יכולת ההנאה ושמחת החיים.
  • פיתוח ושיפור היכולת להביע מגוון רחב של רגשות ואף להבין מה מקורם.

6. בתחום השפה והתקשורת

  • שיפור ההבחנה והזיכרון השמעתיים ושיפור היכולת לחקות.
  • פיתוח היכולת להביע רצונות וצרכים.
  • בניית אוצר מילים ועיצוב דיבור.

7. בתחום הקוגניטיבי - הכרת העולם שבו אנו חיים ומתפקדים

  • למידת מושגי מרחב.
  • למידת מושגי צורה וצבע.
  • שיפור וארגון דפוסי חשיבה.

תאוריות פסיכותרפויטיות וטיפול במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטפל נשען על זרם פסיכולוגי מסוים או משלב מספר זרמים על מנת לפרש ולהבין את כל שלבי התהליך הטיפולי. קיימים ארבעה זרמים מרכזיים:

1. התנהגותי- ביהביוריסטי - שימוש בטיפול במוזיקה על מנת לעצב, למתן, להרחיב או להפחית תבניות התנהגותיות. המוזיקה משמשת כחיזוק חיובי או שלילי.

2. פסיכואנליטית - המוזיקה במקרה זה יכולה להעלות רגשות עמוקים אצל שני הצדדים ולסייע לניתוח מעמיק יותר של ההעברה וההעברה הנגדית.

3. הומניסטי- אקסיסטנציאליסטי - הבנת חוויות המטופל בעולם באמצעות המוזיקה שהוא יוצר. ההתבוננות במטופל מתרחשת בשלושה מישורים:

  • פסיכולוגי - בחינת עולמו הפנימי של המטופל, למשל על ידי הסתכלות על הכלים שבהם הוא משתמש.
  • חברתי - בחינת הקשר של המטופל עם המטפל או מטופלים אחרים, למשל על ידי הסתכלות על התפקידים שהוא לוקח על עצמו באלתור.
  • פיזי - בחינת ההתארגונות של המטופל במרחב, למשל על ידי הסתכלות על סדר הנגינה בכלים והבהירות שלו באלתור.

4. טרנספרסונאלי

כלי הנגינה בהם נהוג לטפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו כלי גדול ומסיבי הדורש את תשומת הלב של הנוכחים, והדומיננטי ביותר בחדר הטיפול. יש המגיבים לנוכחותו ברצון לגשת אליו ולהפיק ממנו צלילים, אך יש הנרתעים ממנו ותופסים אותו כמאיים ומפחיד.

כלי הקשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בכלי הקשה רבים: תוף מרים, דרבוקה, קסטנייטות, תופים אפריקאיים, פעמוני רוח, פעמונים טיבטיים, פעמונים סיניים, מצילות, קסילופון, סנר, טימפאני, תופי בונגו, תופי קונגה, טמבורין, מנענעים, קבסה, קשקשנים (מרקס), צלצלי אצבע, פעמוני עץ, תיבה סינית, מקלות עץ, מטלופון, צלילון. תפקידם העיקרי של כלי ההקשה הוא מתן הקצב, אלמנט בסיסי ומרכזי בכל סוגי המוזיקה. מבין כלי ההקשה, התוף, על סוגיו השונים, נקשר אסוציאטיבית עם פעימות הלב. קסילופונים ומטלופונים נחשבים לכלי הקשה, אך הם גם כלים מלודיים שאפשר לנגן בהם מנגינות קיימות וכן ליצור מנגינות חדשות. לגונגים, לקולנים ולפעמונים טיבטיים וסיניים יש אפקט מהדהד, השימוש בהם הוא בעיקר לרגיעה והרפיה.

כלי מיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורתה וצליליה של הגיטרה אטרקטיביים. היא כלי נייד וגודלה אינו נתפס כמאיים. היא מאפשרת תנועתיות תוך הנגינה בה, דבר המאפשר יצירת קשר תנועתי בין המטופל לכלי ולמטפל. יש החווים את צלילי הצ'לו כטרגיים, עצובים ואפילו מדכאים. מכאן השימוש בכלי זה נעשה לחקר רגשות כמו עצב ולעיבוד סיטואציות שגרמו לדיכאון. יש החווים את צלילי הצ'לו כשמימיים - צלילים המביאים לידי לתחושת התעלות.

כלי נשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוונה לכלי נשיפה קטנים, או למשרוקיות ממינים שונים כגון: משרוקית קוקייה, משרוקית רכבת, משרוקית אזעקה, אוקרינה, חליל, משרוקית מים עם קולות של ציפורים, חליליות סופרן ואלט. אלו כלים אוראליים, להפקת צליל יש להכניסם לפה, אזור זה מרכזי בהתפתחות האישיות.

הכלים כולם אינם מצריכים ידע מוקדם של המטופל ומיומנות בשימוש בהם.

כלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים נוספים בהם נעשה שימוש במהלך הטיפול הם שירים וכן מוזיקה מוקלטת. השירים הם כלי הבעתי נוסף הפועלים כגורם מתווך בין המטפל למטופל, או בין מטופלים בקבוצה. פעמים רבות השיר הינו ראי לעולמו הפנימי של המטופל בתקופה מסוימת. כאשר נעשה שימוש בשירים קיימים, חשיפת הרגשות בשיר נעשתה על ידי המשורר, והמטופל מביע רגשותיו כתגובה. המטרות בשימוש במוזיקה מוקלטת ללא מלל - כגון מוזיקה קלאסית או מוזיקת העידן החדש - שונות ומגוונות: ניתן לעשות במוזיקה זו שימוש להרפיה ורגיעה, או לשם גריית תנועתיות; מוזיקה מוקלטת מעוררת אסוציאציות, זיכרונות ופנטזיות אצל המטופל, וכן מגוון רגשות.

אפשרות נוספת היא האלתור בו מתחבר המטופל עם החלק היצירתי שבו.

מוסמכים לטפל:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטפל במוזיקה הוא מי שסיים לימודים לתואר שני בטיפול במוזיקה או שהוא בעל תואר שני מתחום הטיפול וסיים לימודי הסמכה במסלול דו או תלת שנתי לטיפול במוזיקה ובנוסף חלה עליו חובת התנסות כחלק מתוכנית הלימודים. מטפל במוזיקה חייב לקבל אישור ממשרד הבריאות אשר מאשר את הכשרתו ומעניק לו תעודת מטופל מוסמך.[דרוש מקור]

בוגר תוכנית לימודים בטיפול במוזיקה המוכר על ידי האיגוד המקצועי והרשויות המתאימות, העומד בתנאים הבאים:

  • שליטה במוזיקה כבשפה
  • בעל בקיאות בסגנונות המוזיקה השונים
  • ידע בנגינה בכלים מגוונים וכן ידע באלתור
  • בעל הכשרה פסיכולוגית בכלל, ומוזיקלית בפרט
  • בעל כלים לבצע אבחון מוזיקלי, לבנות תוכנית טיפולית וכן להעניק הערכה
  • בעל יכולת התאמת הטיפול לצורכי המטופל

מחקרים והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרומות של התרפיה במוסיקה הם בתחומים רבים: קוגניטיביים, פיזיים, רגשיים, וחברתיים. ההשפעות משתנות בהתאם לגיל המטופל, היכולות והמטען הרגשי שאיתו הוא מגיע. טיפול במוסיקה עם חולים מתאפיין בעיקר בעבודה שיקומית, ותפקיד המוסיקה לשמש גורם מדרבן ומעורר. בנוסף הטיפול במוסיקה מספק אפיק לביטוי רגשות. עשייה מוסיקלית תורמת להתמודדות עם בעיות והתנסות עם התנהגות שונה, זאת ניתן לבדיקה במסגרת טיפול קבוצתי המאפשר ליצור קשר באופן בטוח ומובנה.‏[1] לטיפול במוסיקה יש השפעה בהפחתת כאב המבוססת על קשר פסיכו-נוירולוגי בין מוסיקה וכאב. מחקרים מראים על יכולתה של המוסיקה לשכך כאבי ראש, כאבי שיניים, כאבי גב ובטן ואפילו כאבים בזמן הלידה. עובדה זו מתבססת על מחקר שנערך בבית חולים בבוסטון, כאשר נחקרו 110 נשים הרות. בלידה חילקו את הנשים לשתי קבוצות, קבוצה אחת הקשיבה למוסיקה רוגעת, ללא מילים בזמן הלידה והקבוצה השנייה ללא. תוצאות המחקר הראו כי הנשים בקבוצת המוסיקה סבלו פחות מכאבים ולחץ. מחקר נוסף נערך בבית חולים בטורנטו בו 42 חולי סרטן, לאחר השתלת מח עצם חולקו אף הם לשתי קבוצות, רק המטופלים של אחת הקבוצות נפגשו פעמיים בשבוע לטיפולי מוסיקה ואף הם דיווחו על פחות כאבים ובנוסף החלו לייצר מהר יותר תאי דם לבנים.‏[2]  טיפול באמצעות תרפיה במוזיקה נמצא יעיל לילדות הסובלות מתסמונת רט, הטיפול מעניק לילדות רגיעה תוך פתיחת ערוץ תקשורת רגשית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורית אמיר (1999). להפגש עם הצלילים: תרפיה במוזיקה. תל אביב: דף נוי.
  • דסה אילת (2008). טיפול במוזיקה בעבודה עם קשישים.גדיש ביטאון לחינוך מבוגרים, 177-185.
  • לסלי באנט (1999). תרפיה במוזיקה: אומנות שהיא מעבר למילים. קריית ביאליק: אח.
  • מרי באסאנו (1994). ריפוי באמצעות מוזיקה וצבע.. תל אביב: אור-עם.
  • נעה בלאס וחיה עמינדב (2001). גשר בצלילים: טיפול באמצעות מוזיקה באנשים עם פיגור שכלי. תל אביב: חדקל.
  • ג'ונתן גולדמן (1999). צלילים מרפאים - כוחן של הרמוניקות. קריית ביאליק: אח.
  • ווטסון, אנדרו' ודרורי, נ' (1990). ריפוי במוזיקה: מוזיקת העידן החדש. תל אביב: אור-עם.
  • תמר ירדני-יפה (2011), דרך הניגון - ביטוי, יצירה ותרפיה. (על הספר ושני פרקים מתוכו, באתר פסיכולוגיה עברית).
  • אסתר שמיר (2006), קול הרוח, הוצאת פראג. (קישור לפרק מהספר)
  • אמיר,ד' (1999). להיפגש עם צלילים. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דסה אילת (2008). טיפול במוזיקה בעבודה עם קשישים.גדיש ביטאון לחינוך מבוגרים, 177-185
  2. ^ אירנה פלדמכר, (1999). טיפול בכאב על ידי מוסיקה. מרכז רפואי צאנז, בית חולים לניאדו


טיפולים רגשיים
טיפול באמנויות
סמליל שלישי לסדנה.jpg Sandplay.jpg 2004-02-29 Ball point pen writing.jpg Aly move0203 dda.jpg A C D notes.svg Drama-icon.svg Eltham Little Theatre.jpg
טיפול באמנות       טיפול בשולחן חול       ביבליותרפיה       טיפול בתנועה       טיפול במוזיקה       טיפול בדרמה       פסיכודרמה
טיפול בטבע
Langley therapy dog.jpg Henriqueguri.PNG GIRL USES A MAGNIFYING GLASS TO STUDY PLANT LIFE IN THE TUNDRA OF THE ROCKY MOUNTAINS. THE DENVER PTA SPONSORED A... - NARA - 543740.jpg Planting Brighamia at Kalaupapa National Historical park.jpg
טיפול באמצעות בעלי חיים       רכיבה טיפולית       טיפול באמצעות שטח       גינון טיפולי

Nino jugando.jpg
טיפול במשחק