חדרה

ערך זה עוסק בעיר במחוז חיפה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חדרה (פירושונים).

חדרה
כיכר החשמל ורחוב צה"ל בעיר
שם בערבית	الخضيرة
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	חיים אביטן
גובה ממוצע	‎25‏ מטר
תאריך ייסוד	1891
סוג יישוב	עיר בעלת 50 - 100 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	81,491 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.6%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,651 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	49,359 דונם
חדרה
דירוג חברתי-כלכלי	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4150
לאום ודת   92.8% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   7.2% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.8% גילאי 5 - 9 7.2% גילאי 10 - 14 7.2% גילאי 15 - 19 7.6% גילאי 20 - 29 14.2% גילאי 30 - 44 19.4% גילאי 45 - 59 18.6% גילאי 60 - 64 5.4% גילאי 65 ומעלה 12.6% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 46 –       יסודיים 27 –       על-יסודיים 25 תלמידים 14,614 –       יסודיים 7,786 –       על-יסודיים 6,828 מספר כיתות 573 ממוצע תלמידים לכיתה 26 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.hadera.muni.il

חדרה בשנות השלושים

מוזיאון הח'אן בחדרה

חדרה היא עיר במחוז חיפה בישראל, בשרון הצפוני לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אלח'צ'ירה, "הירקרקה"), על שם הירוקת שבביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה" שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

רכישת האדמות

בשנים 1880-1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה-"סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא (האחת מאלקסוט שבקובנה השנייה מריגה השלישית מוילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890, מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.‏זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.

חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ותוך שהוא מנצל את חולשתו של טיומקין לנשים, הצליח לקבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין, שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות.

העלייה לקרקע וקשיי התושבים

בט"ו בשבט ה'תרנ"א (1891) עלו התושבים לקרקע, היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה. המתיישבים גרו תחילה בחאן שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בשטח העיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל, הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין). בעקבות זאת עזבו רוב התושבים את המושבה וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהם עליהם כבר בנו הצ'רקסים בתים‏. בכך לא תמו ההתנגשויות וקרב נוסף סביב חלקה של 20 דונם פרץ בתחילת שנת 1914‏.

בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שריד לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו

בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בזמן מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. חדרה הוכרזת על ידי הנציב העליון הבריטי כמועצה מקומית בשנת 1934.

עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה כפר ברנדייס ונווה חיים וכן נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר, שכונת ויצמן,שכונת ניסן סביב המושבה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. בזמן העלייה מאתיופיה הגיעו עולים רבים לחדרה ולפרדס חנה הסמוכה.

בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם ד"ר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-ע'רביה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (בהם מפעלי נייר חדרה ומפעל הצמיגים "אליאנס") וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל.

ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר, שבהן נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כ-5 חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, כעת הוא נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בפרברי העיר, לראשונה בתולדות חדרה.

העיר כיום

חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה שבין חוף הים לכביש החוף נקראת שכונת גבעת אולגה. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצדו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערכו בעבר אירועים ציבוריים. כיכר מרכזית נוספת בעיר היא כיכר המשטרה, שנמצאת על כביש 4, ובה מזללות, מסעדות, בתי קפה וקניון קטן.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בחדרה 81,491 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 47.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 6,449 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בחדרה:

שכונות עיקריות

כיכר התשעה ברחוב הנשיא ויצמן שבמזרח חדרה

בניין בית הכנסת הגדול בלב חדרה, 2/06

עיריית חדרה

"מפרץ בנימין" בחוף גבעת אולגה

בית חנקין בגבעת אולגה

בית החולים הלל יפה - המבנה המרכזי

שלט הסבר על בית חנקין

תחנת משמר החופים בגבעת אולגה, כעת נמצאת בתוך כפר הנופש של האגודה למען החייל

תחנת אורות רבין מנחל חדרה

ה"טכנודע" בגבעת אולגה

• נחליאל - שכונה בצידו הצפון-מזרחי של מרכז העיר. נושבה על ידי עולים מתימן ומעדן עוד בשנת 1923. עולים אלה הגיעו מתוך ערגה לציון ועברו את מסעם מדרום מערב חצי האי ערב בדרך לא-דרך, באמצעי תחבורה מסורבלים שונים, כשהם מאבדים בדרכם לארץ הקודש בני משפחה רבים.
• גבעת ביל"ו - בסמוך לשכונת נחליאל התפתחה שכונה של עולים מתימן, שהגיעו אחרי קום המדינה ב"מבצע על כנפי נשרים". סמוך לגבעת ביל"ו המיושבת הייתה גבעה גבוהה יותר שעוררה עניין ארכאולוגי אצל משה דיין, שהיה פוקד מעת לעת את המקום חופר ומחפש שרידים ארכאולוגיים... לימים הוקם במקום זה מטווח.
• גבעת אולגה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים וקרויה על שם אולגה חנקין, אשתו של גואל אדמות חדרה יהושע חנקין. השכונה נמצאת על חוף הים התיכון.
  בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים, וכיום היא מורכבת בעיקר ממשפחות צעירות, ומבניה חדשה. בשכונה נמצא "טכנודע חדרה". כמו כן נמצא במקום כפר נופש "אולגה על הים". בימים אלה מוקם בשכונה בית מלון במבנה רב קומתי.
• בית אליעזר היא שכונה בחלקה המזרחי של העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים ונקראת על שם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר אשר הוקמו על ידי עולים מרומניה, מרוקו ותימן. בשכונה היה בית קולנוע קטן ואולם מופעים מקומי. לימים הפכה שכונת וילות בורגנית. בית אליעזר הורחבה בשנות השבעים ונבנו "נווה אליעזר" ו"שיכון יוגוסלבים". בשנות התשעים נבנתה "בית אליעזר החדשה". כיום מונה השכונה למעלה מ-25 אלף תושבים.
• חפציבה היא שכונה קטנה וצפונית בעיר. השכונה מאוכלסת בתושבים בעיקר מיוצאי תימן. בשנת 1992 רכשה חברת החשמל בהשקעה של 20 מיליון שקל את חוות חפציבה. כיום חוות חפציבה הוא פארק גדול ומרהיב אשר פתוח לציבור הרחב.
• נווה חיים ע"ש חיים ארלוזורוב היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה.
• כפר ברנדייס (שכונה) ע"ש לואיס דמביץ ברנדייס היא שכונה של בתים צמודי- קרקע בדרום העיר שהייתה בעבר חלק נפרד מהעיר.
• שכונת האוצר היא שכונה צמודת קרקע בצידו הצפוני של מרכז העיר. מקור שמה בחברת: "אוצר התיישבות היהודים" שגאלה את אדמות השכונה בתחילת המאה ה-20. במרכז השכונה "פארק גן יהושע" ע"ש יהושע חנקין גואל אדמות חדרה.
• שכונת ניסן היא שכונה חדשה שתחילת בנייתה בשנות ה-90 של המאה ה-20. שכונה מעורבת של בתי קרקע ובניינים משותפים, הממוקמת בחלק המרכזי במזרח העיר, בין השכונות "ברנדייס" ו"בית אליעזר", וקרויה ע"ש אלכסנדר הלברשטיין. עד בנייתה היה אזור זה פרדסים ומטעים. כיום ממשיכה הבניה לכיוון מזרח.
• שכונת יוספטל היא שכונה שנוסדה בשנת 1930 ע"ש יוספטל אמרם שנפל במאורעות תרפ"ט. השכונה נמצאת בצדה הצפון מזרחי של העיר, בסמוך לכביש היציאה מחדרה לכיוון כביש 65.

אתרים

בית הכנסת הגדול

בניין בית הכנסת הגדול של העיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל העובדה שלא התקבל כל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן.

עם השנים נשכח מבנה החאן, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת שטח החאן כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 1936 - 1940.

האדריכלית יהודית שטולצר-סגל (1990-1904) הייתה נשואה לאדריכל איגון שטוצלר ושניהם עבדו במשרדו של האדריכל הנודע אוסקר קאופמן. תוכניתה של שטולצר-סגל, מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל מאוד אז בארץ, אך ישנם בו נגיעות אשר ניתן למצוא בהן נקודות המקדימות את זמנן, עובדה המשביחה את ערכו הארכיטקטוני של הבניין.

בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים ולימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה.

אתרים אחרים

• בית החולים הלל יפה - שוכן בסמוך לצומת חרושת. בית החולים נקרא על שם הלל יפה, הרופא שריפא את החולים בעת הקמת העיר חדרה כאשר חלו במחלת המלריה.
• פארק השרון ויער חדרה - בפארק חוות חקלאיות רבות, ומסלולי טיולים. החלק המערבי שוכן סמוך לחוף הים של שכונת גבעת אולגה, והחלק המזרחי סמוך לכביש החוף ונמשך לאורכו לכיון עמק חפר. יער חדרה שוכן סמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. ביער במה, חניון, ומקומות מסודרים בחלקו הצפוני ומופעים מידי פעם.

• תחנת הכוח אורות רבין - סיורים מודרכים ומסודרים בתחנה, השוכנת לגדות נחל חדרה וסמוך לעיר חדרה. התחנה היא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
• בית חנקין - בית יהושע ואולגה חנקין על שפת הים בחדרה, במקום פועל מוזיאון ומסעדה. המקום נמצא בתוך אתר נופש, אך הכניסה אליו היא חינם. חנקין רכש את אדמות גבעת אולגה כדי לבנות במקום עיר נופש הוא בנה את ביתו במקום בולט כדי למשוך אנשים להשתקע במקום. הוא לא זכה לגור בבית זה. לאחר מותו הוזנח הבית והתפורר עד ששוקם. הבית צופה על "מפרץ בנימין" הנקרא על שם הברון רוטשילד שספינתו עגנה באותו מפרץ בשנת 1914 וממנה ירד לביקור בחדרה.
• מוזיאון החאן - חאן חדרה שוכן בלב העיר סמוך לבית הכנסת הגדול של העיר. ראשיתו של אוסף החפצים של מוזיאון "החאן" הייתה בשנות הששים של המאה העשרים. מתוך תחושת אחריות כלפי עדויות העבר, אספו מתנדבים, תושבי חדרה, כלים חקלאיים גדולי ממדים מראשית המאה העשרים, והעבירו אותם למתחם הח'אן ולחצרות פרטיות . בהדרגה, הלך האיסוף והתמקד גם באובייקטים קטנים, ונעשה רב-תחומי באופיו. לאחר ארבעה עשורים נוספים של פעילות איסוף, מייצג היום מאגר החפצים של המוזיאון את התמורות הכלכליות, התעסוקתיות והדמוגרפיות, שהתחוללו בחדרה מאז ייסודה. בשלבי האיסוף הראשונים, העדיפו מייסדי המוזיאון לאסוף פריטים מהשנים המוקדמות של היישוב. בהדרגה, התרחב האיסוף גם לחפצים שהובאו לחדרה בשנים מאוחרות יותר. כיום, כוללת פעילות זו גם אובייקטים משנות הששים והשבעים. במוזיאון סיורים ממודרכים על תולדות היער חדרה, וסרטים המסבירים את תולדות העיר חדרה. במוזיאון העתקים ופריטים מקוריים של חפצים, פחונים וכלי עבודה מתקופת סוף המאה ה-19.
• בית אבשלום פיינברג - במהלך שנת 2007-2010 חודש בית פיינברג, ופועלים בו מוזיאון, בית קפה וסינמטק.
• חוות חפציבה.
• פארק נחל חדרה - פארק השוכן לגדות הנחל מול תחנת הכוח אורות רבין.
• טכנודע חדרה - מרכז למידה וההעשרה המסביר ברובו על החלל והיקום מערכת השמש ואחרות. בטכנודע ישנו פלנטריום ומצפה כוכבים, ומתקיימת בו פעילות להעשרת מחוננים.
• ישיבת כנסת יצחק - ישיבה תורנית בשכונת שלמה. לומדים בה כ-500 בחורים, רובם המכריע אינם תושבי העיר.
• קניון לב חדרה - קניון לב חדרה שוכן בלב העיר ברחובות רוטשילד-הגיבורים.
• בית הספר הדמוקרטי בחדרה - בשכונת ברנדס נמצא בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ, ובשכונת גבעת אולגה נמצא בית ספר דמוקרטי חדש.
• יד לבנים - יד לבנים שוכן מול הכניסה הראשית לקניון לב חדרה בשדרת רוטשילד. בגן הסמוך, שעוצב על ידי דני קרוון, ישנם פסלים, בריכות מים, דגים, גשרים ומוזיאון לזכר בני ובנות חדרה שנפלו במערכות ישראל. בנוסף, בכניסה למקום ניצבת הספרייה העירונית של חדרה, בה נמצאים כ-10,000 ספרים.
• כפר הנופש של האגודה למען החייל - בתוך כפר הנופש נמצא בניין משטרת החופים הבריטית. הבניין הוקם ביחד עם בניין דומה בסידנא עלי כדי לגלות ספינות מעפילים. תחנות משטרה אלה צוידו בראדאר. ב-25 בנובמבר 1945 הותקפו בו-זמנית תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי על ידי יחידות הפלמ"ח. המתקנים פוצצו. הבריטים שיקמו במהרה את התחנה בגבעת אולגה ולכן הוחלט לפוצצה שנית. ב-20 בינואר 1946 הוחדר חומר הנפץ בעזרת אנשי פלמ"ח שהתחזו לצבּ‏עים והכניסו את חומר הנפץ מוחבא בחביות צבע. הבריטים הוזהרו בהודעה טלפונית לפנות את הבניין ולהתרחק ממנו אך לא עשו זאת. בהתפוצצות נפצעו 17 אנשים ואחד הפצועים, חייל בריטי, נפטר מפצעיו.

ערים תאומות

• בזאנסון, צרפת משנת 1964.
• סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית משנת 1981.
• נירנברג, גרמניה משנת 1995.
• ביג ספרינג, טקסס, ארצות הברית משנת 2004.
• דרבנט, רוסיה משנת 2006.
• שארלוט, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית משנת 2009‏.
• ריז'או, סין.

ראשי המועצה

מנחם מנדל נחומובסקי - ראש ועד (1896 - 1904) ישראל פיינברג (חדרה) (1904 - 1911) צבי בוטקובסקי (1911 - 1918) יעקב סמסונוב (1918 - 1919) י.ל. אבוהב (1919)

זאב בן יהודה (1919 - 1921) צבי בוטקובסקי (1921 - 1925) יחזקאל גולדנברג (1925 - 1927) שלמה מאירסון (1927 - 1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית. דוד ברמן (1946 - 1954) נבחר ב-1952 לראש העירייה הראשון.

ראשי העירייה

דוד ברמן (1952 - 1954) יצחק וידרקר (1954 - 1965) דב ברזילי (1965 - 1978) יחיאל כהנא (1978 - 1989)

נחמיה להב (1989 - 1998) ישראל סדן (1998 - 2005) חיים אביטן (2005- )

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': רשימת מאמרים:
  
  • פרק ס"ו, ייסוד המושבה חדרה, משה סמילנסקי, 1891
  • פרק ס"ז, מדמויות המתיישבים הראשונים בחדרה, 1891
  • פרק ס"ח, רופא בארץ הלל יפה, 1891 - 1893.
• אות מאבשלום, נאוה מקמל-עתיר. מספר את סיפורו של אבשלום פיינברג (אחיינו של יהושע חנקין) שבין השאר היה מראשוני חדרה וחי בה רוב חייו. הספר מתאר גם את הקשיים של ראשוני המושבה שסבלו ממלריה והאשימו את חנקין (שהבטיח להם שייבש את הביצות) על כל סבליהם.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חדרה

• אתר העיריה
• בית חנקין בגבעת אולגה
• אתר מוזיאון החאן
• פרויקט חידוש מרכז העיר חדרה (כולל מצגת) באתר LCUD, אוניברסיטת תל אביב
• נדב מן, ביקור בית: מסע בין המבנים הישנים של חדרה, באתר ynet‏, 4 במרץ 2011
• מנחם תלמי, על ביצות יושבת עיר, מעריב, 8 ביולי 1966

הערות שוליים

ראשי עיריית חדרה
דוד ברמן יצחק וידרקר דב ברזילי יחיאל כהנא נחמיה להב ישראל סדן חיים אביטן 1952 - 1954 1954 - 1965 1965 - 1978 1978 - 1989 1989 - 1998 1998 - 2005 2005 -

_{קואורדינטות:}