יגרמייסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יגרמייסטר
Jagermeister bottle.jpg
סוג ליקר
אחוז אלכוהול 35.0%
יצרן Mast-Jägermeister AG
ארץ מוצא Flag of Germany.svg גרמניה
מועד הכנה ראשוני 1935
צבע שחור
טעם עשבי תיבול וליקריש
אוטובוס עם פרסומת המשקה

יגרמייסטרגרמנית: Jägermeister) הוא ליקר עשבי תיבול גרמני מריר מסוג דיז'סטיף (ליקר ל"עיכול" לאחר ארוחה).

בגרמנית, משמעות המילה "יגרמייסטר" היא אמן הציד. הלוגו שמצויר על בקבוק היגרמייסטר: ראש של אייל כשבין קרניו צלב זוהר, משמעותו מיוחסת לסיפורו של הוברטוס, קדוש נוצרי מן המאה השביעית. הוברטוס יצא לצוד וכיוון את נשקו לעבר אייל. פתאום ראה מחזה שהדהים אותו: על פניו של האייל היה צלב מואר ענק. הוברטוס סיפר שישו נגלה אליו. כמו כן, בראש התווית של בקבוק היגרמייסטר, נמצא דקלום שנכתב על ידי אוטו פון ריזנטל (1848):

Das ist des Jägers Ehrenschild

daß er beschützt und hegt sein Wild

weidmännisch jagt, wie sich's gehört

den Schöpfer im Geschöpfe ehrt

בעברית:

זה לצייד אות כבוד
לשמור ולכבד כל ניצוד
צוד היטב כצו האל
ואת החי כך תהלל

החברה לייצור המשקה הוקמה ב-1878 על ידי וילהלם מאסט. ב-1934 המתכון להכנת הליקר היה נמצא בפיתוח, וב-1935 כבר נכנס הליקר לשוק המשקאות הגרמני והתחיל להימכר בצורה מהירה.

המרשם להכנת הליקר שמור בסוד, אבל סביר להניח שהליקר מוכן מ-56 עשבי תיבול שונים ופירות יער העוברים תהליכם שונים, חלקם זיקוק וחלקם השריה.

המטרה המקורית לייצור המשקה הייתה רפואית; אנשים ריפאו כל דבר באמצעות הליקר, החל מבעיות שיעול דרך כאבי ראש ועד בעיות עיכול. כיום המוצר עדיין מוגדר כמשקה אלכוהולי, אבל גם מוחזק אצל לא מעט מהאנשים בגרמניה כתרופה לכל דבר. ישנם אנשים ששמים ממנו מסביב לביתם בכמויות קטנות כי מעידים שהוא מלכודת טובה לחרקים. הסיבה לכך, כך משערים, היא למשל הזבובים והצרעות, הידועים כנמשכים אל ריח מתוק, בדיוק כמו זה הנידף מן הליקר, לכן הם שותים ממנו, אך רכז האלכוהול הגבוה הנמצא במשקה, מתרכז בדמם וגורם למותם.

בתחילת שנות השבעים, החלו לשווק את המשקה ב-50 מדינות נוספות, והפך לפופולרי ברחבי העולם.

טעות נפוצה היא לחשוב שקיים קשר בין יגרמייסטר לליקר בארנייגר, ועל כן לקרוא לבארנייגר "יגרמייסטר דבש". ברם, אין קשר בין המשקאות, וכל משקה מיוצר על ידי חברה אחרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]