יצחק מהרשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ר' יצחק מאהרשען
Rabbi Isaac Maarsen
לידה 27 בפברואר 1892
כ"ט בשבט תרנ"ב
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 23 ביולי 1943 (בגיל 51)
תש"ג
סוביבור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האג
תקופת הפעילות ? – 23 ביולי 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני הולנד, אגודת ישראל
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה
חיבוריו ביאור לפירוש רש"י לנ"ך, ביאור לפירוש רמב"ן לנ"ך, "השאלות והתשובות כמקור לתולדות החיים היהודיים בהולנד", פירוש על פרקי אבות בהולנדית, "אדם ומוסר" (בהולנדית), מהדורה מדעית של מחזור האשכנזים באמסטרדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק מאהרשען (מהרסן, חתם על ספרו: מאהרשען) (כ"ט בשבט תרנ"ב, 27 בפברואר 1892-תש"ג, 1943) היה רבה של האג, נספה בשואה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לזאב וולף שהיה מלטש יהלומים. הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמסטרדם שאת לימודיו בו סיים בתרע"ז (1917). מיד לאחר מכן החל ללמד בסמינר לרבנים. כשנה לאחר מכן מונה לדיין בעיר, אך לא הפסיק את הוראתו בבית המדרש לרבנים. למד שפות קלסיות באוניברסיטה עד תרפ"ה (1925).

באותה שנה החל לכהן כראב"ד האג. הרב נודע בשיעוריו ובפסיקותיו, והיה אהוב על בני קהילתו בזכות מידותיו הטובות וצניעותו, יראת השמים הגדולה והידע הרב שלו. הקפיד על שמירת מנהגי אמסטרדם, ופעל בתקיפות רבה נגד הרפורמים.

אף שהיה באגודת ישראל, זכה להערכה רבה גם מהציונים ובייחוד מחברי ה"מזרחי", ופעל עימם בעניינים שונים בעת הצורך. כן היה בקשר של מכתבים ומשא ומתן הלכתי עם רבנים חשובים מכל העולם היהודי.

כתב ספרים רבים שרובם בעברית וחלקם בהולנדית, וביניהם: ביאורים לפירושי רש"י והרמב"ן לנ"ך שהוציא לאור בצעירותו, מהדורה מדעית של מחזור האשכנזים באמסטרדם, "השאלות והתשובות כמקור לתולדות החיים היהודיים בהולנד", פירוש על פרקי אבות בהולנדית, "אדם ומוסר" בהולנדית.

בפירוש רש"י לנ"ך שערך ופורסם בשנת תרצ"ו (נדפס מחדש בהוצאת "מקור ירושלים" בירושלים בשנת תשל"ב) סבר כי רש"י כתב את פירושו לספר תהילים בערוב ימיו לאחר מסעות הצלב (פרעות תתנ"ו-1096. פרעות בקהילות שו"ם בגרמניה): "הד-קול של המאורעות בזמן נוסעי הצלב וזעקת שבר על גלות מר ונמהר נשמע כשיאמר "לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד (לח' יח'), כשמדבר "בכל הצרות שעברו עלינו בימינו אלה" (צ' יד'). כשמראה סבת השנאה "שאין אני רודף אחר שקר שלהם לתפש טעותם (סט' ה') וכשמצדיק עליו את הדין "שלא נהרהר ונדבר קשה אחר מדת הדין" (לט' ב')".

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהנאצים כבשו את הולנד בב' באייר ת"ש (10 במאי 1940), הרב מהרשן דאג לא להפסיק את החיים היהודיים, ונעזר לשם כך בראש הקהילה.

הוא נענה בתחילה להפצרות של אנשים מהקהילה להסתתר במקום שיוכל להמשיך ללמוד ולכתוב את חיבוריו, אך לאחר יום אחד בלבד החליט שאינו יכול לעזוב את בני הקהילה בעת צרה כזו, והמשיך בפעילותו בגלוי. הרב מהרשן חיבר לפני יום הכיפורים תפילה מיוחדת למצב הקשה לאמירה לפני תפילת נעילה:

אדון עולמים, נבוא לפניך ביום הקדוש והנורא הזה ועפעפינו יזלו דמע מאין הפוגות. יחשכו הרואות בארובות כאשר עלו לפנינו המאורעות הקשות שעוברות עלינו תמיד, ביעותיך צמתונו, סבונו כמים כל היום. נתמה: איך זרח מאור יום אל כל ויחשיך אלינו. נא אלקי הרוחות תזכור לטובה את נשמות בני קהילתנו שנפלו חללים בארץ מרחקים, תמצאנה מנוחה תחת כנפי שכינתך, תהיינה צרורות בצרור החיים ותחסינה בסתר צלך, סלה. אב הרחמים, ממעמקי הלב ראה לפניך שאלת חרדים מחרדת עמנו האומלל, עד מתי? אל דמעתנו אל תחרש, הלא שערי הדמעות עוד לא נשלבות. נא אל תשיבנו ריקם מלפניך, כימי ענותנו נא תנחמנו לשלום אסירים מבור תחתיות. ראה כי אין איש לעמוד בפרץ בעדנו ועתה כל תוחלתנו ה' לך היא. תשלח משמים ותושיענו, תחזק ידיים רפות וברכיים כושלות תסמך ותסעד. עינינו לך מייחלות, נא אל תבישנו מסברנו כדבר שנאמר, "אל יבושו בי קוויך ה' אלוקים צבאות, אל יכלמו בי מבקשיך אלקי ישראל.[1]

כשהמצב החמיר עוד יותר, שוב הפצירו בו להתחבא, אך הרב מהרשן התנגד לכך בתוקף ואמר שיהיה עם בני קהילתו בכל מקום שיהיו שם. קהילת יהודי האג עם הרב מהרשן בראשם, נלקחו למחנה וסטרבורק. משם נשלח הרב ברכבת למחנה השמדה סוביבור עם רעייתו וּשְׁלוש בנותיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק מהרשן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התפרסמה בקשב, 1, טבת תשמ"ו, עמ' 35.
  2. ^ הראשון מבין סדרה של שבעה כרכים שיצאו לאור בין השנים תשט"ז-תשל"ב