לורד (זמרת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לורד
לורד בהופעה, 2014
מידע כללי
שם לידה אלה מריה לאני יליץ' אוקונור
תאריך לידה 7 בנובמבר 1996 (בת 17)
מקום לידה אוקלנד, ניו זילנד
שנות פעילות 2012–הווה
סוגה פופ אומנותי, מוזיקה מינימליסטית, אלקטרוניקה
עיסוק זמרת, כותבת שירים
חברת תקליטים UMG, לוה רקורדס
שיתופי פעולה בולטים ג'ואל ליטל
lorde.co.nz

אלה מריה לאני יליץ' אוקונוראנגלית: Ella Maria Lani Yelich-O'Connor; נולדה ב-7 בנובמבר 1996), הידועה בשם הבמה שלה, לורד (Lorde), היא זמרת ופזמונאית ניו זילנדית.

בנובמבר 2012 הוציאה לורד מיני אלבום (EP) בשם "The Love Club", שהסינגל הראשון מתוכו, "Royals", הגיע למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד באותה שנה וכן למקום הראשון בבילבורד הוט 100, מה שהפך אותה ליוצרת הסולו הניו זילנדית הראשונה לעמוד במקום הראשון במצעד האמריקאי. בספטמבר 2013 יצא אלבום הבכורה שלה, שנקרא "Pure Heroine". האלבום זכה לשבחי הביקורת ולהצלחה בינלאומית. עבודתה זכתה להערכה בכל העולם ואף הקנתה לה מספר מועמדויות וזכיות בפרסים חשובים בתעשיית המוזיקה. באוקטובר 2013 זכתה לורד, יחד עם ג'ואל ליטל, בפרס "מגילת הכסף", המוענק על ידי תעשיית המוזיקה האוסטרלית עבור השיר הטוב של השנה. בטקס פרסי הגראמי ה-56 הייתה מועמדת לורד בארבע קטגוריות מתוכן היא זכתה ב"שיר השנה" וב"הופעת הפופ סול הטובה ביותר".

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורד נולדה באוקלנד, ניו זילנד ב-7 בנובמבר 1996. אביה, ויק אוקונור, הוא ממוצא אירי ועובד כמהנדס אזרחי ואמה, סוניה יליץ', היא משוררת ניו זילנדית זוכת פרסים ומוצאה בקרואטיה. היא גדלה בדבנפורט, החוף הצפוני, אוקלנד, ניו זילנד. יש לה אחות מבוגרת ואח ואחות צעירים.

בגיל חמש, בעקבות חברה, השתתפה לורד בקבוצת דרמה בה גילתה את אהבתה לשירה ומשחק. בהמשך תיארה את ההנאה מהחוויה כ"להדליק צד אחר של עצמי ולהפוך לאני אחרת". אמה עודדה אותה לקרוא ספרים וצוטטה כאומרת שבגיל 12 לורד קראה ספרים של קורט וונגוט וריימונד קארבר, ובגיל 14 היא הגיהה עבורה את עבודת המאסטר שלה.

בשנת 2009 השתתפו לורד וחברה לואיס מקדונלד (כיום חבר להקת Five Mile Town) בתחרות כשרונות בבית ספרם וזכו בה. בעקבות התחרות שלח אביו של מקדונלד הקלטות של לורד למספר סוכנויות כשרונות. כשהייתה בת 13 החתים הסוכן סקוט מקלאקלן את לורד בחברת יוניברסל, ובגיל 14 היא החלה לעבוד עם פזמונאי החברה.

את שם הבמה שלה אימצה בעקבות "הקסם", כהגדרתה, שחשה ביחס לבני המלוכה והאצולה, אך חשה שהשם "לורד" (Lord) הוא גברי מדי, וכדי להעניק לו מגע נשי יותר הוסיפה בסופו את האות "E", מה שיוצר את הכתיב השונה מהמקובל, "Lorde".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012–הווה: Pure Heroine ופריצת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבום הבכורה של לורד, "The Love Club", פורסם לראשונה בנובמבר 2012 דרך SoundCloud, מיזם אינטרנטי המאפשר לגולשים לשתף מוזיקה מקורית. במרץ 2013 יצא המיני אלבום באופן רשמי בהפצה דיגיטלית ובמאי אותה שנה הוא יצא על גבי דיסק. "The Love Club" מכיל חמישה שירים כולל הלהיט "Royals". ב-15 במרץ 2013 הגיע "Royals" למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד ושהה בו במשך שלושה שבועות. ב-8 במאי 2013 טיפס "The Love Club" למקום השני במצעד האלבומים. באוגוסט אותה שנה הייתה לורד לאשה הראשונה זה 17 שנה, מאז טרייסי בונהם ב-1996, לעמוד במקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי האלטרנטיבי, היא עשתה זאת עם השיר "Royals". ביוני 2013 יצא "Royals" בארצות הברית. בעקבות זאת, בחודש יולי אותה שנה, נמכרו 85,000 עותקים שלו בשבוע אחד. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ושהה בו במשך תשעה שבועות כמו גם במצעד האלטרנטיבי ובמצעד שירי הרוק. השיר הפך את לורד לאמן הסולו הניו זילנדי הראשון להיות במקום הראשון במצעד אמריקאי, ולאמנית הצעירה ביותר להחזיק במקום הראשון האמריקאי למעלה מ-25 שנה.

ב-7 ביוני יצא השיר בבריטניה בהפצה דיגיטלית, וב-22 ביוני על גבי דיסק. ב-8 ביוני 2013 יצא הסינגל "Tennis Court" בניו זילנד. השיר הושמע במהלך השידור של גמר טורניר היחידות באליפות וימבלדון 2013 בערוץ BBC Sport. ב-14 ביוני הגיע השיר למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד. באותו שבוע נהייתה לורד לזמרת הראשונה להחזיק ב-4 שירים בעשרים הראשונים של המצעד. הלהקה "טיטאניום" הייתה הקודמת להחזיק בשיא עם שלושה שירים. ב-26 ביולי 2013 התבקשה לורד להחליף את פרנק אושן, שביטל את הופעתו עקב מחלה, ולהופיע בפסטיבל "Splendour in the Grass" שהיה עתיד להתקיים באותו סוף שבוע. היא הופיעה מול 10,000 איש במפרץ ביירון הצפוני בו נערך הפסטיבל אותה שנה.

ב-12 באוגוסט 2013 הודיעה לורד דרך חשבון הטוויטר שלה שאלבום הבכורה שלה, "Pure Heroine", יצא בארצות הברית ב-30 בספטמבר. יציאת האלבום לוותה בקמפיין פרסום מאסיבי בארץ הולדתה ניו זילנד. בתחילת ספטמבר 2013 הוכרזו לורד ושותפה לכתיבה ג'ואל ליטל כמועמדים לפרס מגילת הכסף 2013, פרס המוענק כל שנה עבור הישגים בולטים בתחום הכתיבה המקורית של שירי פופ בניו זילנד, עבור השיר "Royals". ב-15 באוקטובר הוכרזו כזוכים בו. בראיון לערוץ TV3 בספטמבר 2013 חשפה לורד כי היא דחתה הצעה מהזמרת קייטי פרי להופיע לצידה במהלך מסע ההופעות הבינלאומי של פרי. גרסת הכיסוי שלה ללהיט "Everybody Wants to Rule the World" של "Tears for Fears" נכללת בפסקול הסרט "משחקי הרעב: התלקחות". בנובמבר 2013, לאחר מלחמת הצעות שכללה את סוני ואת החברה המייצגת אותה, יוניברסל, חתמה לורד על הסכם הוצאה לאור עם חברת "Songs Music Publishing". שוויו של החוזה הוערך ב-2.5 מיליון דולר והוא מאפשר לחברה לעשות שימוש בשיריה של הזמרת בסרטים ופרסומות.

הלהיט "Royals" זכה למספר גרסאות כיסוי בתוכניות טלוויזיה בעולם וביניהן גם בישראל כאשר ב-5 בינואר 2014, בעונה הראשונה של הגרסה הישראלית לתוכנית המציאות "אקס פקטור", ביצעה אותו המתמודדת תמר פרידמן, בהדרכת המנטור רמי פורטיס.

המגזין האינטרנטי "Faster Louder" העמיד את "Pure Heroine" כאלבום השנה ברשימת 50 האלבומים של 2013 שלו. בטקס פרסי הגראמי ה-56 הייתה מועמדת לורד בארבע קטגוריות כולל "שיר השנה", שעבורה ועבור הקטגוריה "הופעת הפופ סול הטובה ביותר" גם זכתה, ו"תקליט השנה" עבור "Royals" ו"אלבום הפופ הטוב של השנה" עבור "Pure Heroine".

ב-29 בספטמבר 2014 הוציאה שיר שנקרא Yellow Flicker Beat, שישמש כחלק בפסקול לסרט עורבני חקיין, של משחקי הרעב.

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולה של לורד תואר כקול "ייחודי ומסקרן בעצמתו" ו"הרבה מעבר לגילה" במגזין המוזיקה האינטרנטי "PopMatters". באתר AllMusic תואר סגנונה המוזיקלי של לורד כ"תערובת מסוגננת של אמנותי, פופ וידויי חדר שינה ואלקטרו- רוק מועדונים". עבודתה הושוותה לזו של מספר אמנים כגון גריימס, לנה דל ריי וסקיי פריירה. מבחינה מוזיקלית המשיך "Pure Heroine" בקו של "The Love Club EP" ושילב סגנונות כמו אמביינט, ארט פופ, דארק ווייב, אלקטרוניקה, אינדיטרוניקה, מינימליזם וסינת'פופ. מבחינת הכתיבה הושפע האלבום רבות מגילה הצעיר של לורד, כמו כן, הוא מרבה לבקר את תרבות המיינסטרים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של לורד שואבת ברובה מאלקטרו-פופ אך היא גדלה בהאזנה למוזיקאי נשמה כאטה ג'יימס ואוטיס רדינג ולמוזיקאים האהובים על הוריה קט סטיבנס, ניל יאנג ופליטווד מק. היא מחשיבה את הקולות של גריימס, של הלהקה סליי בלס ושל המפיק SBTRKT כהשפעות משמעותיות. לורד צוטטה כאומרת על המוזיקאית ניקי מינאז' שהיא "אישה חשובה בפופ". לורד מתארת את כותבי הסיפורים הקצרים ריימונד קארבר, וולס טאוור, טוביאס וולף וקלייר ואי ווייטקינס כהשראות לכתיבה שלה ומדגישה את מבני המשפטים שלהם. היא מתארת גם את סילביה פלאת', וולט ויטמן וליאונרד כהן כמשפיעים על כתיבתה. במהלך הכתיבה של "The Love Club" הושפעה לורד במיוחד מקניה ווסט ואף ביצעה גרסה של שירו "Hold My Liquor" במהלך מופע באוקלנד ב-7 בספטמבר 2013. לורד מחשיבה גם את היוצר והמולטי אינסטרומנטליסט פרינס כהשפעה. בשנת 2014 הופיעה דמות מצויירת של לורד בסדרה סאות'פארק בעונה ה18 בפרקים 2 ו-3.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורד סיימה את לימודיה בתיכון "Takapuna Grammar".

בינואר 2014, מאמרים בתקשורת חשפו כי לורד נמצאת במערכת יחסים עם צלם בן 24 בשם ג'יימס לוב, אותו פגשה לפני הקריירה שלה.

מיזמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014, נודע כי לורד תשחרר אוסף איפור במהדורה מוגבלת בשיתוף עם MAC Cosmetics, המורכב משפתון ששמו הוא שמו של אלבומה הבכורה Pure Heroine, ואייליינר.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]