לנה דל ריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לנה דל ריי
Lana Del Ray at the Echo music award 2013.jpg
מידע כללי
שם לידה אליזבת' וולרידג' גראנט
תאריך לידה 21 ביוני 1985 (בת 29)
מקום לידה ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שנות פעילות 2005 - הווה
סוגה פופ רוק, בארוק פופ, פופ - אינדי[1]
סוג קול Contorlato
עיסוק זמרת, כותבת
כלי נגינה שירה, גיטרה
חברת תקליטים אינטרסקופ רקורדס, Polydor, Stranger
lanadelrey.com

אליזבת' וולרידג' גראנט (אנגלית: Elizabeth Woolridge Grant; נולדה ב-21 ביוני 1985), הידועה בשם הבמה לנה דל ריי (Lana Del Rey), היא זמרת ויוצרת אמריקנית. סינגל הבכורה שלה, "Video Games" זכה להצלחה ויראלית ובכך עורר התעניינות בינלאומית, הוא הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הגרמני, ולעשירייה המובילה במצעדי הסינגלים של אוסטריה, בלגיה, הולנד, אירלנד, סקוטלנד, שווייץ ובריטניה. השיר נכלל באלבום השני של דל ריי, Born to Die אשר יצא לאור ב-27 בינואר 2012. האלבום זכה להצלחה רבה ומכר מעל 7 מיליון עותקים ברחבי העולם.

ב-13 ביוני 2014, יצא אלבומה השלישי, Ultraviolence והוא זכה לביקורות אף טובות יותר מאלבומה הקודם, וכבר בשבוע הראשון ליציאתו מכר יותר ממיליון עותקים ודורג במקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי בילבורד 200.

לנה דל ריי מכנה את הסגנון שלה "ננסי סינטרה בגרסת הגנגסטרים".‏[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנה דל ריי נולדה בלייק פלסיד, ניו יורק, בשם אליזבת וולרידג' גראנט ב-21 ביוני 1985, להורים ממוצא סקוטי - רוב ופאט גראנט. היא גדלה בלייק פלסיד שבניו יורק עם אחותה קרוליין גרנט ואחיה צ'ארלי גרנט. היא החלה לשיר במקהלות, בכנסייה ואצל סבתה עוד בהיותה ילדה קטנה. בגיל 14 היא נשלחה לפנימיית קנט כדי לטפל בבעיות אלכוהוליזם. בגיל 18 עברה לגור בברונקס והחלה ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת פורדהאם שבניו יורק.

לאחר שבן דודה לימד אותה לנגן בגיטרה החלה להופיע במועדנים ברחבי העיר תחת שמות במה שונים כמו: Sparkle Jump Rope Queen ,Lizzy Grant and The Phenomena. "תמיד שרתי, אבל בחיים לא חשבתי לקחת את זה ברצינות. כשהגעתי לעיר ניו יורק, בגיל 18, התחלתי להופיע במועדונים בברוקלין. יש לי חברים טובים ומעריצים מסורים בסצנת האנדרגראונד, אבל באותה התקופה ניגנו אחד לשני - וזהו זה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005-2010: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באפריל 2005 גראנט רשמה זכויות יוצרים לדיסק, על שמה.‏[3] האלבום לא יצא באופן רשמי. בחודשים שבין 2005 ל-2006 הקליטה גראנט אלבום בשם Sirens תחת השם מאי ג'יילר. האלבום הופץ ברשת במאי 2012.‏[4]

ב-2006 חתמה גראנט על חוזה הקלטות בסך 10,000$ עם חברת הקלטות עצמאית בשם 5 Points Records ועברה לפארק קראוונים בניו ג'רזי. היא עבדה עם המפיק דיוויד קאהני והוציאה EP בשם "Kill Kill", שכלל 3 שירים וראה אור באוקטובר 2008.‏[5] שנתיים לאחר מכן יצא אלבום שלם בשם Lana Del Ray a.k.a. Lizzy Grant. היא סיפרה בראיון: "דיוויד ביקש ממני לחתום על החוזה יום אחרי ששמע מספר שירים ששלחתי לו. דיוויד שאף לעשות מוסיקה אמיתית. לא רק פופ." אך האלבום נגנז[6] וגרם לה להתמקד בדברים אחרים; היא החלה לעבוד בשירות קהילתי. "הומלסים, סמים ושיקום מאלכוהול - אלו היו החיים שלי במשך חמש השנים האחרונות", סיפרה לעיתון ווג ב-2012.‏[7]

2011-2013: Born to Die ,Paradise וההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהעלתה מספר סרטונים ליוטיוב, חברת ההקלטות Stranger Records גילו את גראנט אשר חתמה על חוזה איתם, והוציאה את סינגל הבכורה שלה "Video Games". גראנט סיפרה: "העליתי את השיר לפני כמה חודשים, בגלל שהיה האהוב עליי. למען האמת, הוא לא היה אמור להיות סינגל, אבל הוא באמת נגע באנשים." השיר זיכה אותה בפרס "הדבר הגדול הבא" בקיו אווארדס באוקטובר 2011 ו"השיר העכשווי הטוב ביותר" ב-Ivor Novello ב-2012. באותו החודש דל ריי חתמה על עסקה משותפת עם Interscope Records ו-Polydor כדי לקדם את אלבום האולפן השני שלה "Born To Die ", וגם דגמנה לנה לרשת האופנה H&M.

הסינגל השני "Born to Die" יצא ב-30 בדצמבר וזכה גם להצלחה גדולה כאשר נכנס לעשירייה הפותחת בכ-8 מדינות, ואף הקליפ של השיר זכה ליותר מ-150 מיליון צפיות, הסינגל השלישי יצא ב-6 בינואר ונקרא: "Off to the Races", הסינגל לא זכה להצלחה כמו קודמיו וגם הסינגל שאחריו ("Carmen") לא זכה להצלחה.

הסינגל החמישי יצא ב-6 באפריל ונקרא: "Blue Jeans" השיר זכה להצלחה גדולה ונכנס לעשירייה הפותחת בכ-4 מדינות (ביניהם גם ישראל) והקליפ שלו זכה ליותר מ-90 מיליון צפיות. הסינגל השישי "Summertime Sadness" התפרסם בעיקר בזכות הרמיקס של השיר אותו עשה סדריק ג'רוואה, והגיע למקום השישי ב"בילבורד" ולעשירייה הפותחת ביותר מ10 מדינות, הגרסה המקורית זכתה להצלחה גם היא כאשר זכתה ליותר מ-150 מיליון צפיות, ולעשירייה הפותחת ב8 מדינות.

בתחילת שנת 2012 הייתה ההופעה הטלוויזיות הראשונה של דל ריי ב"סאטרדי נייט לייב" בא הופיע עם השירים  "Video Games" ו"Blue Jeans", ההופעה אכזבה רבות ממעריצי של דל ריי שטענו שהיא לא "...שולטת בקול שלה, אשר נע בין 'גבוהים' ל'נמוכים' ללא אבחנה". ואף הייתה עליה ביקורת שהיא "בובה" של חברות התקליטים ולא יוצרת אמיתית.

"National Anthem" הסינגל התפרסם בעיקר בגלל הקליפ הפרובוקטיבי שלי שמציג את רצח ג'ון קנדי מנקודת המבט של אשתו, כאשר את ג'ון קנדי משחק אדם שחור ודל ריי זאת אשתו, השיר עצמו לא זכה להצלחה רבה אך הקליפ היה מועמד לשני פרסים של "מצעד הקליפים הבריטי", הסינגל האחרון מהאלבום "Dark Paradise" לא זכה להצלחה, אך נכנס למקום החמישי במצעד הפולני.

2014-הווה: Ultraviolence[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2013 דל ריי החלה לעבוד על האלבום השלישי שלה (הרשמי), וב-4 בדצמבר 2013, חשפה את שם האלבום הבא שלה: Ultraviolence‏[8].

ב-14 באפריל 2014, יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, שנקרא: "West Coast". הסינגל זכה לביקורות מעורבות והגיע למקום ה-17 ב"בילבורד". לאחר כשבועיים מצאת הסינגל יצא הקליפ שצולם בחוף המערבי של ארצות הברית. ב-26 במרץ 2014, יצא לאור הסינגל השני שנקרא: "Shades of Cool". הוא הגיע למקום ה-74 ב"בילבורד". ב-4 ביוני 2014, יצא לאור הסינגל השלישי שנקרא: "Ultraviolence". הסינגל הוא גם שיר הנושא של האלבום והוא הגיע למקום ה-70 בבילבורד. ב-8 ביוני 2014, יצא לאור הסינגל הרביעי שנקרא: "Brooklyn Baby".

ב-13 ביוני 2014, יצא לאור האלבום המלא, הוא זכה לביקורות טובות יותר מאלבומה הקודם.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011-12: Born To Die Tour
  • 2013: Paradise Tour

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]