מאיר ויזל
 | |
| לידה |
1942 (בן 82 בערך) קזבלנקה, מרוקו |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| עיסוק | פסנתרן, מחנך |
  | |
מאיר ויזל (נולד ב-1942) הוא מוזיקאי, מנצח, פסנתרן ומחנך, אשר שימש כנשיא ארגון הנוער המוזיקלי הבינלאומי (אנ') בשנים 1997–1999, וכמנכ"ל ארגון נוער מוסיקלי בישראל בשנים 1983–2012.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויזל נולד בשנת 1942 בקזבלנקה, שבמרוקו (בשמו הפרטי הנרי מקס), לניצולי השואה דבורה ויעקב, ובשנת 1944 עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו ארצה הוא גר והתחנך בתל אביב. בד בבד עם לימודיו התיכוניים למד גם באקדמיה למוסיקה בתל אביב במחלקה לפסנתר, אצל הגב' רבקה בורשטיין-ארבר, וסיים את לימודיו באקדמיה בהצטיינות בשנת 1961. את שירותו הצבאי התחיל בתזמורת צה"ל כנגן טובה. לאחר מכן שרת בחיל השריון, ובמלחמת ששת הימים לחם כחייל מילואים כקשר בגדוד חרמ"ש בחטיבה 7. תוך כדי שירותו בתזמורת צה"ל הוא למד ניצוח באקדמיה למוסיקה אצל גארי ברתיני. בשנת 1963 השתתף ויזל בתחרות מארש צה"ל, וזכה שם במקום השני. הוא זכה במלגות קרן שרת בניצוח ובפסנתר, ולאחר מכן החל בלימודי מתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר ראשון בשנת 1967. בשלב זה החליט לשוב אל המוזיקה, והתקבל ללימודי ניצוח בבית הספר ג'וליארד (Juilliard School of Music) בניו יורק. עם סיום לימודיו בג'וליארד הוא החל ללמד את תאוריית המוזיקה בבית הספר מנהטן למוזיקה (Manhattan School of Music) בניו יורק, וניצח על תזמורות שונות, ביניהן The Westchester Symphony ו-The New York Community Orchestra. בנוסף הוא כיהן כעוזר-מנצח ללאון ברזן (Leon Barzin) ועם תזמורתו – The National Orchestral Association (NOA) הופיע בין השאר גם בפסטיבל "שני העולמות" בספולטו, איטליה. בד בבד המשיך את לימודיו לתואר Ph.D במוזיקה, ב-City University Graduate Center, אותם סיים בשנת 1976. את עבודת הדוקטורט כתב בנושא אחדות תמטית ביצירות סונטה מוקדמות של לודוויג ואן בטהובן.
לאחר תשע שנות לימודים, עבודה והופעות בניו יורק, שב מאיר ויזל לארץ בשנת 1976, התיישב עם משפחתו באילת, שם הקים וניהל את הקונסרבטוריון למוזיקה העירוני. כמו כן כיהן כמרצה בחוג למוזיקולוגיה ובאקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב, ובמדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי. שני מאמרים מפרי עטו בנושא אחדות תמטית יצאו לאור בביטאון Orbis Musicae מטעם אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1980 הוא מונה כמנהל רשת הקונצרטים ב"אמנות לעם", ובנוסף יזם והקים את "ימי מוזיקה וטבע" במועצה אזורית משגב. בד בבד פיתח והפיק תוכניות לנוער ולמשפחה והופיע בהן כמנצח עם התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע והתזמורת הסימפונית חיפה. במסגרות אלו שילב ועבד עם אמנים כעזרא דגן, גדעון שמר, שלמה גרוניך, אלכס אנסקי, תלמה אליגון רוז, אלי גורנשטיין ואחרים.
בשנת 1983 הוזמן ויזל לכהן כמנכ"ל עמותת "נוער מוסיקלי בישראל". במסגרת תפקידו יזם והקים פרויקטים חדשים, שכללו: פעילות רצופה של מחנות מוזיקה לילדים ונוער, שמהם התפתחו "קשת אילון" וכיתות האמן לפסנתרנים תל חי; תזמורת הנוער הערבי-יהודי, עם המנצחים ויסאם ג'ובראן ותייסיר אליאס[1][2][3]; פרויקט "יש מ.צ.ב." – מוזיקאים צעירים בקהילה. כמו כן קיבע ויזל את המשך התחרות ע"ש פאול בן חיים וניהל אותה אחת לשנתיים. ויזל גם ייצג את ישראל בארגון הנוער המוזיקלי הבינלאומי – Jeunesses Musicales International, שם היה חבר הנהלת הארגון משנת 1990. בשנת 1997 נבחר לכהן בנשיא הארגון, תפקיד בו שימש עד 1999. בדצמבר 2012 פרש מתפקידו כמנכ"ל עמותת נוער מוסיקלי בישראל[4][5].
בשנת 2008 הפיק ויזל קונצרט מיוחד בשם "וריאציות גולדברג במבט אחר", בו ביצע כסולן את היצירה כולה בשילוב קטעי וידאו שיצרה האמנית ליליאנה קדישבסקי[6]. ויזל חבר לפסנתרן ברט ברמן, ויחדיו הופיעו כדואו בקונצרטים רבים. בשנת 2014 הקים את רביעיית הפסנתרנים אוקטופוס, שמופיעה בישראל ומחוצה לה ברפרטואר בלתי שגרתי המשלב עיבודים עם יצירות מקוריות להרכב זה[7].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים שימש ויזל בתפקידים ציבוריים שונים. הוא היה חבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות של משרד התרבות והספורט; חבר הוועד הישראלי לאונסק"ו: חבר ועדת פרס ראש הממשלה למלחינים; חבר הנהלת סימפונט רעננה; חבר הנהלת התזמורת הקאמרית הישראלית; חבר ועדת פרס לנדאו במוזיקה וועדת קלאסילייק מטעם מועצת הפיס לתרבות ולאמנות; וחבר וועדת המוזיקה של סל תרבות ארצי משנת 2015.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971 התחתן ויזל עם יעל לבית אדלר, לימים אוצרת המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד[8][9], ולהם שלושה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים אברהם, תזמורת הנוער הערבי-יהודי תופיע בגרמניה, באתר וואלה!, 5 באוקטובר 2008
- ^ תזמורת הנוער היהודי-ערבי באתר הבמה
- ^ נעם בן זאב, לחלום ולבצע, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2003
- ^ נוער מוסיקלי בישראל באתר העמותה
- ^ נוער מוסיקלי בישראל באתר יוטיוב
- ^ נעם בן זאב, מבט אחר על באך, באתר הארץ, 27 במאי 2008
- ^ The Israel Pianists Quartet "Octopus" hosts oud player Taiseer Elias and actor Alex Ansky באתר diplomacy
- ^ במפתיע הלכה לעולמה יעל ויזל באתר חברה עירונית לתרבות אשדוד
- ^ טרגדיה: אוצרת המוזיאון הוותיקה באשדוד, יעל ויזל, הלכה לעולמה באתר אשדוד 10, 6 בפברואר 2019