אייזיאה תומאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייזיאה תומאס
Isiah Thomas.jpg

תאריך לידה 30 באפריל 1961
מקום לידה שיקגו שבאילינוי
פרטים כשחקן
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מכללה אוניברסיטת אינדיאנה
דראפט בחירה מספר 2, 1981
דטרויט פיסטונס
קבוצות
1981-1994 דטרויט פיסטונס
הישגים אליפות ה-NBA‏ (1989, 1990)
12 משחקי אולסטאר (1982 - 1993)
חמישיית העונה ב-NBA‏ (1984 - 1986)
MVP של משחק האולסטאר (1984, 1986)
MVP של גמר הפלייאוף (1990)
פרטים כמאמן
קבוצות
2000-2003
2006-2008
2009-2012
אינדיאנה פייסרס
ניו יורק ניקס
אוניברסיטת פלורידה
מאזן מדליות
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב טורונטו 1994 ארצות הברית

אייזיאה לורד תומאס השלישיאנגלית: Isiah Lord Thomas III; נולד ב-30 באפריל 1961, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית) הוא כדורסלן לשעבר מליגת ה-NBA, ומאמנן לשעבר של הקבוצות אינדיאנה פייסרס והניו יורק ניקס. אייזיאה תומאס נחשב לאחד מהשחקנים והרכזים הטובים ששיחקו בליגת ה-NBA בכל הזמנים, נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA בחגיגות היובל לליגה ב-1996, השתתף שתים עשרה פעמים במשחק האולסטאר של הליגה, וזכה במדליית זהב באליפות העולם בכדורסל במדי נבחרת ארצות הברית. נבחר להיכל התהילה של הכדורסל בשנת 2000.

קריירה ככדורסלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזיאה תומאס שיחק בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אינדיאנה, בין השנים 1980 ל-1981, תחת המאמן בובי נייט. בשנתו השנייה, הוביל את הקבוצה לתואר אליפות טורניר המכללות של ה-NCAA. תומאס נבחר ל-MVP של הטורניר, ולאחר עונה זו הציג עצמו כמועמד לבחירה בדראפט ל-NBA.

בדראפט של 1981, נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה השנייה של הסיבוב הראשון, וכבר בעונתו הראשונה נבחר לפתוח בחמישייה הראשונה במשחק האולסטאר. לאורך כל הקריירה המקצוענית שלו שיחק תומאס בפיסטונס, כשהוא מוליך אותם לאליפות הראשונה בתולדותיה ב-1989 ואליפות נוספת ב-1990, בה נבחר ל-MVP של סדרת הגמר ב-NBA. הוא פרש ממשחק מקצועני ב-1994 לאחר שורה של פציעות.

קריירה כמנהל וכמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום קריירת המשחק שלו, הצטרף תומאס לקבוצת הבעלים של קבוצת טורונטו ראפטורס, קבוצת NBA חדשה, שהצטרפה לליגה ב-1995. במשך 4 שנים שימש כסגן הנשיא והמנהל הכללי של הקבוצה. בין 1998 ל-2000 היה הבעלים של ליגת ה-CBA, אותה רכש ב-5 מיליון דולר, הוא קיווה להפוך את הליגה לליגת משנה של ה-NBA, אך דחה את הצעת ה-NBA לרכישתה תמורה 11 מיליון דולר. כשמונה בשנת 2000 למאמן אינדיאנה פייסרס אולץ להפקיד את ניהול הליגה לנאמנות עיוורת, הנהלת ה-NBA החליטה על הקמת ליגה משנה משלה, ה-NBDL, צעד שהוביל לפשיטת רגל כלכלית של ה-CBA. בין השנים 2000 ל-2003 אימן את האינדיאנה פייסרס מה-NBA, כשהוא מחליף בתפקיד את לארי בירד, חוסר הצלחתו להביא את הקבוצה להישגים משמעותיים, שלוש פעמים הודחה הקבוצה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הביא לפיטוריו על ידי בירד שחזר לקבוצה בתור נשיא.

בדצמבר 2003 מונה תומאס למנהל המקצועי של הניו יורק ניקס, שנותיו בניקס היו מהגרועות ביותר שידעה הקבוצה לאורך קיומה, בסיס האוהדים של הקבוצה הפנה לה עורף, ותבע לפטר את תומאס ‏‏‏[1], שעל אף השימוש בתקציב הגבוה ביותר בליגה, קבוצתו הציגה ביצועים גרועים. במאי 2008 פוטר תומאס מהמועדון.

באפריל 2009 התמנה למאמן נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל (FIU) ב-NCAA. הוא פוטר מתפקידו לאחר שלוש עונות בהן השיגה הקבוצה מאזן שלילי של 26 ניצחונות לעומת 65 הפסדים.

סכסוכים מתוקשרים וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של תומאס רצופה בסכסוכים מתוקשרים וביקורות, הן לאורך שנותיו כשחקן והן כמנהל ומאמן. בשנותיו בדטריוט פיסטונס הנהיג תומאס את חבורת "הילדים הרעים" שהצעידו את הפיסטונס לאליפות, אך נודעו במשחקם האגרסיבי במיוחד. בעקבות משחק האולסטאר ב-1985, בו שימש כרכז הפותח של קבוצת המזרח, הואשם באי שיתופו של הכוכב הצעיר דאז מייקל ג'ורדן, יש הטוענים ‏‏‏[2] כי צעד זה הביא לאי בחירתו ל"נבחרת החלומות", נבחרת הכדורסל של ארצות הברית, שייצגה את המדינה באולימפיאדת ברצלונה, במקומו הועדף הרכז ג'ון סטוקטון. תומאס הביע את מחאתו בכלי התקשורת, וכן על המגרש, בעימותים אלימים עם ג'ורדן, סטוקטון וקארל מלון (חברו לקבוצה של סטוקטון).

בעת שכיהן כמאמן הניו יורק ניקס, הואשם‏‏‏[3] בגרימת מריבה אלימה במשחק נגד הדנוור נאגטס, לאחר שהורה כביכול לשחקניו לעשות עבירות לא ספורטיביות במתכוון על כוכב הקבוצה היריבה.

בשנת 2006 נתבע על הטרדה מינית של אחת מעובדות המדיסון סקוור גארדן, אולמם הביתי של הניקס, חבר המושבעים הרשיע את תומאס, ובהסכם פשרה לפני הקראת גזר הדין נקבעו לתובעת פיצויים בסך 11.6 מיליון דולר.‏‏‏[4]

סטטיסטיקה והישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר נקודות לאורך הקריירה 18,822 , ממוצע של 19.2 למשחק.
  • מספר אסיסטים לאורך הקריירה 9,061 ממוצע של 9.3 למשחק (רביעי בכל הזמנים).
  • מספר חטיפות לאורך הקריירה 1,861 ממוצע של 1.9 למשחק (תשיעי בכל הזמנים).
  • 12 פעמים נבחר למשחק האולסטארס, פעמיים זכה ל-MVP של המשחק.
  • 3 פעמים נבחר לחמישייה הראשונה של מצטייני העונה הסדירה, ופעמיים לחמישייה השנייה.
  • שתי אליפויות, וסגנות אליפות אחת.
  • בחירה ל-MVP של סדרת הגמר של ה-NBA.
  • MVP של טורניר אליפות המכללות בכדורסל.
  • בחירה להיכל התהילה של הכדורסל (2000).
  • כמאמן: 410 משחקים, 183 ניצחונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA

1951: מקאולי • 1952: אריזין • 1953: מיקן • 1954: קוזי • 1955: שרמן • 1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: פטיט • 1959: ביילור/פטיט • 1960: צ'מברליין • 1961: רוברטסון • 1962: פטיט • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: לוקאס • 1966: א. סמית' • 1967: בארי • 1968: גריר • 1969: רוברטסון • 1970: ריד • 1971: וילקינס • 1972: וסט • 1973: קאונס • 1974: לנייר • 1975: פרייזר • 1976: בינג • 1977: אירווינג • 1978: ר. סמית' • 1979: תומפסון • 1980: גרווין • 1981: ארצ'יבלד • 1982: בירד • 1983: אירווינג • 1984: תומאס • 1985: סמפסון • 1986: תומאס • 1987: צ'יימברס • 1988: ג'ורדן • 1989: מלון • 1990: ג'ונסון • 1991: בארקלי • 1992: ג'ונסון • 1993: סטוקטון/מלון • 1994: פיפן • 1995: ריצ'מונד • 1996: ג'ורדן • 1997: רייס • 1998: ג'ורדן • 1999: לא נבחר • 2000: אוניל/דאנקן • 2001: אייברסון • 2002: בראיינט • 2003: גארנט • 2004: אוניל • 2005: אייברסון • 2006: ג'יימס • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: בראיינט/אוניל • 2010: וייד • 2011: בראיינט • 2012: דוראנט • 2013: פול • 2014: אירווינג

MVP של סדרת הגמר ב-NBA

1969: וסט | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: צ'מברליין | 1973: ריד | 1974: האבליצ'ק | 1975: בארי | 1976: וייט | 1977: וולטון | 1978: אנסלד | 1979: ד. ג'ונסון | 1980: מ. ג'ונסון | 1981: מקסוול | 1982: מ. ג'ונסון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: עבדול-ג'באר | 1986: בירד | 1987: מ. ג'ונסון | 1988: וורת'י | 1989: דיומרס | 1990: תומאס | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: ג'ורדן | 1994: אולאג'ואן | 1995: אולאג'ואן | 1996: ג'ורדן | 1997: ג'ורדן | 1998: ג'ורדן | 1999: דאנקן | 2000: אוניל | 2001: אוניל | 2002: אוניל | 2003: דאנקן | 2004: בילאפס | 2005: דאנקן | 2006: וייד | 2007: פארקר | 2008: פירס | 2009: בראיינט | 2010: בראיינט | 2011: נוביצקי | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס | 2014: לאונרד