יוסי אבוקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי אבוקסיס
יוסי אבוקסיס במדי אשדוד
מידע אישי
תאריך לידה 10 בספטמבר 1970 (בן 44)
מקום לידה בת ים, ישראל
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
מועדונים כשחקן
1987 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1995
1995 - 2001
2001 - 2003
2003
2003 - 2007
2008 - 2010
הפועל תל אביב
בני יהודה
צפרירים חולון
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
מועדון ספורט אשדוד
הפועל תל אביב
מכבי קביליו יפו
87 (13)
29 (4)
30 (5)
203 (17)
59 (9)
7 (0)
116 (7)
44 (7)
נבחרת לאומית כשחקן
1996 - 2003 ישראל 35 (3)
קבוצות כמאמן
2007 - 2011
2011 - 2012
2012 -
2012 - 2013
2013 -
הפועל תל אביב (עוזר מאמן)
בני יהודה
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
הפועל תל אביב
בני יהודה

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

יוסי אבוקסיס (נולד ב-10 בספטמבר 1970), כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר האחורי ונחשב לאחד הקשרים האחוריים הטובים ששיחקו בישראל. חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי, וכיום מאמן בני יהודה תל אביב.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו שיחק אבוקסיס במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, ובעונת 1987/1988 עבר לקבוצת הבוגרים. באותה שנה זכתה הקבוצה באליפות, ואבוקסיס הוחתם ל-5 שנים הבאות. בעונה שלאחר מכן ירדה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה, בה כבש את שער הבכורה שלו במדי הפועל תל אביב, במחזור ה-29 מול מכבי פתח תקווה. שבוע לאחר מכן, במחזור האחרון, כבש אבוקסיס את השער האחרון בניצחון 0-6 על מכבי רמת עמידר, שהבטיח את חזרתה של הפועל תל אביב לליגה הבכירה. בשלוש השנים הבאות כבש 11 שערים בליגה הבכירה ולאחר שתם חוזהו שוחרר מהקבוצה.

בעונת 1993/1994 שיחק בבני יהודה תל אביב. שנה לאחר מכן שיחק בהפועל צפרירים חולון, ושנה אחר כך עבר לבית"ר ירושלים. שיחק בבית"ר מעונת 1995/1996 עד 2000/2001, ובתקופה הזו בית"ר זכתה בשתי אליפויות ובגביע טוטו אחד. בעונת 1997/1998 היה מהשחקנים המשמעותיים ביותר בקבוצה שזכתה באליפות שנייה ברציפות, ונבחר לכדורגלן העונה מטעם עיתון מעריב. בתחילת עונת 1999/2000 חתם אבוקסיס במכבי תל אביב ואף הצהיר שהוא כבר מחכה לנצח בדרבי, אך בעקבות מחאות של אוהדי בית"ר, שילם יו"ר בית"ר משה דדש פיצויים למכבי על התרת חוזה ואבוקסיס חזר לבית"ר.

בעונת 2001/2002 חזר לשחק בהפועל תל אביב, דבר שעורר כעס אצל אוהדי בית"ר ירושלים (ראו היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב). אבוקסיס זכה באותה עונה בגביע הטוטו עם הפועל תל אביב, והיה שותף להישג השיא של המועדון בגביע אופ"א, כשהקבוצה נעצרה רק ברבע הגמר. אבוקסיס בישל את שני השערים שכבש החלוץ סרגיי קלשצ'נקו במהלך הקמפיין, השער השני בניצחון 0-2 על צ'לסי באצטדיון בלומפילד, ושער הניצחון (0-1) מול מילאן, במשחק שנערך בקפריסין.

בתחילת עונת 2003/2004 עבר יחד עם אסי דומב למועדון ספורט אשדוד[1] שבנתה באותו קיץ קבוצת כוכבים שכללה גם את חיים רביבו, אילן בכר ואלון חזן. הקבוצה נכשלה ואבוקסיס, שהתקשה להתאקלם באשדוד, חזר עוד באותה עונה להפועל תל אביב.

בשנת 2004/2005 מונה גיל לנדאו למאמן קבוצת הפועל תל אביב. לנדאו שילב שחקנים צעירים כמו עידן סרור ומסאיי דגו על חשבונו של אבוקסיס הפצוע. לנדאו טוען כי בתגובה לכך חתר אבוקסיס תחתיו‏[2], ולטענתו הביא בסופו של דבר לפיטוריו של לנדאו במחזור השמיני.

בדצמבר 2006, במשחק של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים באצטדיון בלומפילד, לאחר שריקת פנדל לזכות הפועל תל אביב, נזרק מהיציע שבו ישבו אוהדי הפועל רימון הלם, במטרה לפגוע בשמעון גרשון. הרימון נחת סמוך לנקודת ה-11, בה הניח באותו הרגע אבוקסיס את הכדור, ופצע אותו קלות ברגלו‏‏‏[3].

אבוקסיס זכה עם הפועל בשני גביעים רצופים, ב-2006 וב-2007. בעונתו האחרונה בקבוצה כשחקן פעיל, 2006/2007, שימש אבוקסיס כקפטן הפועל תל אביב. ב-16 במאי 2007, במשחקו האחרון בקבוצה, כבש את השער הראשון בדרך לניצחון 0-3 בדרבי מול מכבי תל אביב, במסגרת המחזור האחרון של ליגת העל.

בסך הכל הופיע אבוקסיס ב-465 משחקים בליגה הבכירה, והוא מדורג במקום השלישי בטבלת מלך המבשלים של הליגה בכל הזמנים, עם 95 בישולים. כמו כן, אבוקסיס מחזיק בשיא הכרטיסים הצהובים בליגה, עם 124 כרטיסים צהובים שנשלפו לחובתו, בנוסף ל-12 כרטיסים אדומים.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבוקסיס ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-14 באוגוסט 1996, במשחק ידידות מול נבחרת רומניה. אבוקסיס שיחק במדי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1998, מוקדמות יורו 2000, מוקדמות מונדיאל 2002 ואת משחקו האחרון בנבחרת ערך ב-11 באוקטובר 2003 מול נבחרת צרפת בפריז, במסגרת מוקדמות יורו 2004. בסך הכל רשם 35 הופעות במדים הלאומיים, בהן כבש שלושה שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום עונת 2006/2007, עם מינויו של גיא לוזון למאמן הפועל תל אביב, פרש אבוקסיס ממשחק פעיל, ומונה לסקאוט הקבוצה.

ב-5 בדצמבר 2007, עם מינויו של אלי גוטמן כמחליף ללוזון, מונה אבוקסיס לתפקיד עוזר המאמן‏[4]. כעוזרו של גוטמן זכה עם הקבוצה בדאבל בשנת 2010, ובגביע נוסף בשנת 2011.

ב-12 ביוני 2008, בעודו משמש כעוזר המאמן של הפועל תל אביב, חזר אבוקסיס גם לשחק, כשהצטרף לקבוצת האוהדים מכבי קביליו יפו מליגה ג'. אבוקסיס זכה עם הקבוצה בגביע המדינה לליגה ג' מחוז ת"א ועלה עם הקבוצה לליגה ב' מהמקום ראשון. בעונה שלאחר מכן היה אבוקסיס שותף גם לעלייתה של הקבוצה לליגה א'.

ביוני 2011 עזב את הפועל תל אביב, וחתם על חוזה לאמן את בני יהודה תל אביב לעונה אחת, ובכך הפך למאמן ראשי בפעם הראשונה‏[5].

באפריל 2012, מונה רשמית יוסי אבוקסיס לעוזר מאמן נבחרת ישראל לצידו של מאמן הנבחרת אלי גוטמן‏[6].

ב-27 בספטמבר 2012 מונה אבוקסיס, במקביל לתפקידו בנבחרת, למאמן הפועל תל אביב‏[7]. ב-16 בפברואר 2013 פוטר מתפקידו לאחר רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון‏[8].

ב-22 בדצמבר 2013 חזר אבוקסיס לבני יהודה, לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה, וחתם על חוזה כמאמן לעונה וחצי, אך לא הצליח להציל את המועדון מירידה לליגה הלאומית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב
בית"ר ירושלים

כעוזר מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫משה גוזגל, אבוקסיס: אפשר להוביל את אשדוד לצמרת ליגת העל, באתר ynet‏, 11 ביולי 2003‬
  2. ^ אביעד פוהוריליס, יוסי אבוקסיס הפך לשחקן חורש מזימות, באתר nrg מעריב, 12 במרץ 2008
  3. ^ רותם גרוסמן, אבוקסיס: "הרגשתי בום ברגל וראיתי שהיא סגולה", באתר ynet‏, 17 בדצמבר 2006
  4. ^ לי בוץ, אלי גוטמן חתם בהפועל תל אביב, באתר ynet‏, 4 בדצמבר 2007
  5. ^ דנה בהט, אבוקסיס חתם בבני-יהודה: זה יום שמח עבורי, באתר ONE‏, 14 ביוני 2011
  6. ^ ‏יונתן הללי, אבוקסיס מונה לעוזרו של אלי גוטמן, באתר nrg מעריב, ‏ 23 באפריל 2011‏
  7. ^ ‫נדב צנציפר, הפועל ת"א: אבוקסיס יאמן, שירזי ישמש כמנג'ר, באתר ynet‏, 27 בספטמבר 2012‬
  8. ^ ‏עמית גולדשטיין, יוסי אבוקסיס פוטר מהפועל תל אביב, באתר וואלה!, ‏ 16 בפברואר 2013‏


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר