מחשבות אחדות אודות החינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער המהדורה הראשונה של הספר "מחשבות אחדות אודות החינוך"

"מחשבות אחדות אודות החינוך" (באנגלית: Some Thoughts Concerning Education) הוא ספר מאת הפילוסוף האנגלי ג'ון לוֹק אשר פורסם בשנת 1693 והיה לאחד החיבורים המשפיעים ביותר בתחום החינוך. משך למעלה ממאה שנה נחשב ספרו של לוק כחיבור החשוב ביותר בתחום החינוך בבריטניה. במהלך המאה ה-18 תורגם הספר כמעט לכל השפות האירופיות, ולאחר פרסומו הכיר כמעט כל מחבר אירופאי בתחום החינוך בהשפעתו של הספר, כולל ז'אן-ז'אק רוסו.

בספרו "מסה על שכל האדם" (Essay Concerning Human Understanding;‏ 1690) לוק הניח את היסודות לתפיסה חדשה של תורת ההכרה: הוא טען כי שכלו של הילד בעת הולדתו הוא בבחינת "לוח חלק" (tabula rasa) ואינו מכיל כל רעיונות טבועים. בספרו "מחשבות אחדות אודות החינוך" מסביר לוק כיצד יש לחנך את הילד בעזרת שלוש שיטות שונות: פיתוח גוף בריא; יצירת אישיות טובה; ובחירה נכונה בתוכנית לימודים.‏[1]

הספר מבוסס על אסופת מכתבים שלוק כתב לחבר אציל, אולם עצתו מצאה אוזן קשבת אצל רבים מאחר שרעיונותיו בתחום החינוך אפשרו לנשים ולבני המעמדות הנמוכים לשאוף לפיתוח אותה אישיות שזכו לפתח בני המעמדות הגבוהים, אשר היו קהל היעד המקורי לעבודתו של לוק.

תוכן היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של לוק אינה בונה פילוסופיה של חינוך מן היסוד אלא נשענת על יסודות מקובלים של המהפכה בחינוך מן המאה ה-17, בשילוב רעיונותיו של לוק. מחברים בריטים אחרים כגון ג'ון אבלין, ג'ון אוברי, ג'ון איצ'ארד וג'ון מילטון קדמו ללוק בתמיכה בשינויים דומים בתוכנית הלימודים ובשיטות הלימוד, אולם הם לא הצליחו להגיע לקהל רחב כל כך שספרו של לוק זכה להגיע אליו.‏[2] על רקע העובדה כי אחרים קדמו לו ברעיונות חינוכיים דומים, לוק עצמו, לאורך ספרו, מתייחס לחיבורו כחיבור מהפכני; כפי שציין החוקר ניית'ן טרקו, "לוק מעמיד באופן מפורש את המלצותיו בניגוד לחינוך 'הרגיל', 'המקובל', 'הנפוץ', או 'הכללי'"‏[3]

ככל שאנגליה הפכה מרקנטיליסטית יותר וחילונית יותר, הערכים של חינוך הומניסטי מימי הרנסאנס, אשר הפכו את הסכולסטיקה לערך עליון, הלכו ונעשו בלתי רלוונטיים בעיני רבים.‏[4] מהפכנים חינוכיים כג'ון לוק, ופיליפ דודברידג' אחריו, הלכו בדרכו של פרנסיס בייקון כאשר קראו תיגר על הסמכות התרבותית של החינוך הקלאסי ויצאו חוצץ נגד שיטת ההוראה בקיימברידג' ואוקספורד, אשר קבעה כי "כל תלמידי התואר הראשון – בבירור מחלוקותיהם חייבים להניח הצידה את המחברים השונים, אלה אשר גרמו לפילוגים רבים וסכסוכים באסכולות השונות, ולהסתמך אך ורק על תורת אריסטו ואלה שהגנו עליה, ולבסס את שאלותיהם עליה, ולהוציא מלימודיהם שאלות עקרות ולהסתייג מן הפילוסופיה האמיתית".‏[5] במקום לדרוש כי ילדיהם יבלו את כל זמנם בלימוד חיבורים ביוונית ובלטינית, מספר גדל והולך של משפחות החלו לדרוש תוכנית לימודים מעשית לילדיהם; זאת על ידי חשיפת הילד לחידושי המהפכה המדעית, מתמטיקה ושפות מודרניות. בכך קיוו הורים אלה להכין את ילדם לכלכלה המשתנית באנגליה ולעולם החדש שהתהווה סביבם.

החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מן המשפחות הללו הייתה משפחה משפחת קלארק מצ'יפלי שבמחוז סומרסט באנגליה. בשנת 1684 ביקש אדוארד קלארק את עצת חברו, ג'ון לוק, באשר לדרך שבה יש לחנך את בנו ויורשו, אדוארד הצעיר. לוק הגיב לפניה זו בסדרת מכתבים אשר שימשו כבסיס לחיבור "מחשבות אחדות אודות החינוך";‏[6] אולם רק בשנת 1693, לאחר שזכה לעידודו של קלארק וחבר נוסף בשם ויליאם מולינו, פרסם לוק את החיבור. לוק, אשר היה "ביישן" ככל שהדבר נגע לחשיפה ציבורית, החליט לפרסם את החיבור באופן אנונימי.‏[7]

אף שלוק ערך מחדש והרחיב את החיבור המקורי פעמים רבות בטרם מותו.‏[8] הוא מעולם לא שינה באופן מהותי את "הסגנון המוכר והידידותי של העבודה".‏[9] ההקדמה הביאה לידיעת הקורא את תחילתו הצנועה של הספר כסדרת מכתבים, ולפי החוקר ניית'ן טרקו, עובדה זו איפשרה לקורא לקבל ביתר קלות את עצותיו של לוק בספר, אשר בנסיבות אחרות היו עשויות להצטייר כהתערבות בענייניה הפנימיים של המשפחה. טרקו טוען כי לוק התייחס לקוראיו כאל ידידיו, והם השיבו לו באותה מטבע.‏[10]

תאוריה פדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשתיים מטענותיו המרכזיות של לוק ב"מסה על שכל האדם" וכן ב"מחשבות אחדות אודות החינוך" היה תפקיד מרכזי בגיבוש התאוריה החינוכית במאה ה-18.

הראשונה, כי חינוך הוא שיוצר את האדם; כפי שכותב לוק בפתיחת חיבורו: "אני חושב שניתן לומר כי מכל האנשים שאנו פוגשים, תשעה חלקים מתוך עשרה ממה שהם, טובים או רעים, מועילים או לאו, נוצרו הודות לחינוכם".‏[11] בהעלאת טענה זו יצא לוק כנגד ההשקפה האוגוסטינית על האדם, המבוססת על תפיסת האנושיות כמעוגנת בחטא הקדמון, ובגישה הקרטזיאנית, הטוענת כי האדם נולד עם תובנות לוגיות בסיסיות.‏[12] ב"מסה על שכל האדם" לוק טוען כי האדם נולד עם נפש "ריקה" – לוח חלק – אשר "מתמלא" בידע באמצעות הניסיון. בתיאור נפשו של האדם במונחים אלה לוק משרטט קו ישר אל הגישה המתוארת בספרו של אפלטון "תאיטיטוס", שם הוא מציע כי הנפש (המוח) הוא כמו "לוח שעווה".‏[13] על אף שלוק טוען בתוקף לטובת גישת "הלוח החלק", הוא האמין בכישרונות טבועים ובנטיות.‏[14] . לדוגמה, הוא מייעץ להורה להשגיח על ילדיהם בזהירות כדי לגלות את "כישרונותיהם" ולטפח בילדיהם את נטיות הילד במקום לכפות על הילד להשתתף בפעילויות שאינו אוהב.‏[15]

תרומתו השנייה והחשובה של לוק לתאוריה החינוכית של המאה ה-18 נובעת אף היא מן התאוריה של העצמי שהוא פיתח. הוא כותב: "ההשפעות הקטנות שכמעט ולא ניתן לחוש על ילדינו הרכים מניבות תוצאות חשובות מאוד ולאורך ימים".‏[16] זוהי תיאורית "סמיכות (אסוציאציות) הרעיונות", שלפיה ההשפעות בגיל הרך על גיבוש אישיותו של הילד משמעותיות יותר מאשר אלה הנעשות כאשר הוא מתבגר, מכיוון שאלה מהוות את היסודות לאני – הן היוצרות את הרישומים הראשונים על "הלוח החלק". ב"מסה על שכל האדם", שם הציג לראשונה את תאוריות "סמיכות הרעיונות", מזהיר לוק שלא להתיר ל"משרתת טיפשה" לשכנע את הילד כי הלילה הוא משכנם של "גובלינים ורוחות", כיוון ש"החושך יביא עִמו תמיד בעתיד רעיונות מפחידים אלה, וסמיכות זו (בין החושך לשדים) תיווצר, כך שלא יוכל לסבול את האחד כפי שאינו סובל את האחר".‏[17] הדגש של לוק על תפקיד ההתנסות בגיבוש השכל ודאגתו באשר לסמיכות רעיונות שווא הובילה רבים לאפיין את התאוריה שלו על שכל האדם כתאוריה סבילה ולא פעילה. אולם יש חוקרים הטוענים כי זו אחת מן הטעויות הנפוצות באשר ללוק; כפי שמדגיש החוקר טרקוב, ספריו של לוק מלאים בעיצות כיצד לחפש ידע באופן פעיל ולחשוב באופן ביקורתי על דעות קיימות.‏[18]

גוף ונפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוק מייעץ להורים לטפח בזהירות את הרגליהם הפיזיים של ילדיהם בטרם יפתחו בחינוכם האקדמי. עמדה זו אינה מפתיעה, כפי שהעירו חוקרים רבים, לאור העובדה כי לוק היה רופא במקצועו. משכך, הוא פותח את ספרו "מחשבות אחדות" בדיון על צרכיהם הפיזיולוגיים של ילדים, אולם חידוש זה, הנראה על פניו פשוט ומתבקש לכאורה, הפך לחלק בולט ממורשתו החינוכית של לוק. ספרים בתרבות המערב העוסקים בגידול עוללים מתמקדים עד היום בנושאי התזונה והשינה.‏[19] כדי לשכנע הורים שעליהם להיות קשורים בראש ובראשונה לבריאות ילדיהם, לוק מצטט את המשורר הסאטירי הרומי יובנליס אשר כתב: "נפש בריאה בגוף בריא". לוק האמין בתוקף כי ילדים חייבים להיחשף לתנאים קשים כדי לחסנם. לדוגמה, כדי להיות חסינים לתנאי קור כאשר יתבגרו, הוא המליץ: "אין לכסות ילדים בשכבות לבוש חמות מדי, בחורף או בקיץ" זאת כיוון ש"הגוף יפתח סיבולת לתנאים שהורגל אליהם מן ההתחלה."‏[20] בנוסף, כדי שהילד לא יפתח התקררויות, לוק הציע כי "יש לרחוץ את רגליו בכל יום במים קרים, ולנעול לו נעליים דקות דיין כדי שמים יחדרו לתוכן כל אימת שיתקרב למים".‏[21] לוק טען כי אם ילדים יתרגלו לרגליים לחות, מקלחת שבה יתרטבו רגליהם לא תגרום להם לחלות בהתקררות. עצות כאלה (בין אם צייתו להן ובין אם לאו) נעשו מקובלות מאוד באנגליה. לוק אף נותן להורים עצות מפורטות בנושאים מגוונים, החל ממצעי המיטה, דרך תזונת הילד וכלה בהרגלי השינה.

המידה הטובה והיגיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוק הקדיש את רוב ספרו "מחשבות אחדות" כדי להסביר כיצד ניתן להנחיל מידות טובות בילדים. הוא מגדיר מידה טובה כצירוף של שליטה עצמית והיגיון: "זהו אדם המסוגל למנוע מעצמו את תשוקותיו, לבטל את נטיותיו וללכת רק בעקבות מה שההיגיון מכתיב כדבר הטוב ביותר, אף שהתשוקה מושכת לכיוון נגדי".Locke, Some‏[22] אנשים שיהיו בעתיד בעלי מידות טובות חייבים לא רק לנהוג בשליטה עצמית אלא אף לראות את דרך ההיגיון. לוק היה משוכנע כי ילדים יכולים לנהוג בהיגיון כבר בשלבים מוקדמים בילדותם וכי על הוריהם לנהוג בהם כיצורים בעלי תבונה. יותר מכך, הוא טען כי הורים חייבים, מעל הכל, לנסות וליצור "הרגל" של מחשבה רציונלית בילדיהם.‏[23] לוק הדגיש באופן עקבי את היתרון שבהרגל על פני כלל – ילדים צריכים להפנים את ההרגל של מחשבה רציונלית תחת לשנן מערכת מורכבת של איסורים. להתמקדות זו של לוק בהיגיון ובהרגל יש מקבילות בחיבורו "מסה על שכל האדם". לאורך "המסה" מבכה לוק את חוסר ההיגיון של הרוב ואת חוסר היכולת, בגלל כוחו של המנהג, לשנות או לנטוש אמונות ותיקות.‏[24] ניסיונו לפתור בעיה זו איננו רק כדי להתייחס לילדים כיצורים רציונליים, אלא אף כדי ליצור מערכת משמעת המבוססת על הערכה וחוסר הערכה לעומת תגמול וענישה.‏[25] על פי לוק, תגמולים כגון ממתקים ועונשים כגון הכאה, הופכים ילדים לאנשים המתמקדים בתחושות תחת להתמקד בהיגיון; תחושות אלה מעוררות תשוקות ולא היגיון.‏[26] לוק טוען כי "סוג כזה של משמעת עבדותית יוצרת מזג של עבד" (הדגשה של לוק).‏[27]

חשוב להבין למה בדיוק התכוון לוק כאשר הוא יעץ להורים לנהוג בילדיהם כיצורים חושבים. לוק מדגיש תחילה כי ילדים "אוהבים שינהגו בהם כיצורים חושבים" לכן הורים צריכים לנהוג בהם כך. טרקוב טוען כי כוונתו של לוק הייתה כי יש לנהוג בילדים כיצורים חושבים אך ורק כיוון שהם מגיבים לתשוקה לקבל יחס כאל יצורים חושבים והם "מונעים רק על ידי תגמול ועונש" כדי להשיג מטרה זו.‏[28]

בסופו של יום, לוק רוצה כי ילדים יהפכו למבוגרים מהר ככל שניתן. כפי שהוא טוען ב"מחשבות אחדות": "ההגנה היחידה כנגד העולם היא באמצעות ידע עליו, אליו יש להכניס את הגברים הצעירים בהדרגה ככל שהם מסוגלים, ככל שיקדם כך ייטב.‏[29] בחלקו השני של חיבורו "על הממשל" (1689) לוק טוען כי זוהי חובת ההורים לחנך את ילדיהם ולפעול עבורם, כיוון שילדים, אף שהם בעלי היכולת לחשוב בהיגיון כבר בהיותם צעירים, אינם עושים זאת באופן עקבי ולכן בדרך כלל אינם נוהגים בהיגיון. זוהי חובת ההורים ללמד את ילדיהם לגדול להיות מבוגרים רציונליים כך שלא יהיו תלויים תמיד בקשרי הורות.‏[30]

מערכת הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוק אינו מקדיש מקום רב בספרו "מחשבות אחדות" לפירוט מערכת לימודים מסוימת. תחת זאת הוא מתמקד יותר בשכנוע קוראיו כי חינוך משמעותו הנחלת מידות טובות, בשפת ימינו היינו מכנים זאת חינוך למיומנויות מחשבה ביקורתית‏[31]. לגישתו של לוק הורים ומורים חייבים קודם כל ללמד ילדים כיצד ללמוד וליהנות מלימודים. כפי שהוא כותב, המורה "חייב לזכור כי עיסוקו כי לא כל כך בלימוד הילד כל מה שניתן לדעת, אלא לעורר בו את האהבה וההערכה לידע, להעלותו על הנתיב הנכון לרכישת ידע ולשיפור עצמי"‏[32]. לוק אף מציע מספר רמזים אשר למה שלדעתו מהווה חלק ממערכת לימודים בת-ערך. הוא יוצא נגד שעות הלימוד הרבות המבוזבזות על שינון לטינית וטוען כי יש קודם כל ללמד ילדים לדבר ולכתוב בשפת אימם‏[33]. רוב המלצותיו של לוק מבוססות באופן דומה על עקרון תועלתני‏[34]. כך לדוגמה הוא טוען כי יש ללמד ילדים לצייר כיוון שהדבר עשוי להועיל להם במסעות לארצות זרות (כדי לתעד את מקומות ביקוריהם), אולם הוראת שירה ומוזיקה הם לדעתו בזבוז זמן. לוק אף ניצב בחזית המהפכה המדעית ותמך בהוראת גאוגרפיה, אסטרונומיה, ואנטומיה[35]. המלצותיו של לוק בתחום מערכת הלימודים עומדות בניגוד למסורת הסכולסטית ההומניסטית ומסמלות את תחילתו של עידן חדש בחינוך - עידן המדגיש לא רק את המדע אלא אף רכישת מיומנות מקצועית מועילה. לוק אף המליץ לדוגמה כי כל ילד (זכר) ילמד מקצוע‏[36]. הצעותיו הפדגוגיות של לוק מסמנות את תחילתו של אתוס בורגני חדש אשר יאפיין את בריטניה במאות ה-18 וה-19.

היבטים מעמדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר לוק החל בכתיבת מכתביו, אשר היוו את הבסיס ל"מחשבות אחדות", הוא פנה לחבר אריסטוקרט, אולם הספר שהתפרסם פנה לקהל רחב הרבה יותר‏[37]. לדוגמה, לוק כותב: "אני מציב את המידה הטובה כראשונה והנחוצה ביותר מבין אותן כישרונות, השייכות לאדם או לג'נטלמן"‏[38]. כפי שכתב ג'יימס אקסטל, אשר ערך את המהדורה המקיפה ביותר של כתביו החינוכיים של לוק: "למרות שהוא הפנה דבריו למעמד מצומצם, אין זה מוציא מכלל אפשרות שרבים מן הדברים שאמר על חינוך, במיוחד עקרונותיו המרכזיים, ניתנים ליישום במידה שווה על כל הילדים" (דגש במקור)‏[39]. כך גם ראו את דברי לוק כותבים בני זמנו. פייר קוסטה, במבוא למהדורה הצרפתית הראשונה בשנת 1695, כתב: "עבודה זו לבטח יועדה לחינוכם של ג'נטלמנים (בני המעמד הגבוה): אולם אין זה מונע שימוש בה לחינוכם של כל סוגי הילדים, יהא מעמדם אשר יהא."‏[40]

בעוד שניתן ליישם את עקרונותיו החינוכיים הכלליים של לוק לכל הילדים, ובני זמנו כקוסטה אכן עשו זאת, לוק עצמו, למרות הצהרות שניתן לפרשן אחרת, האמין כי ספרו "מחשבות אחדות על החינוך" מתייחס לבני העשירים ולבני המעמד הבינוני בלבד. כפי שכותב פיטר גריי: "מעולם לא התברר לו כי כל ילד צריך להיות מחונך, או שכל אלה שיש לחנכם, הדבר צריך להיעשות באופן זהה. לוק האמין כי עד שתשתנה שיטת ההוראה בבתי הספר, על ג'נטלמן לחנך את ילדיו בבית על ידי מורה פרטי. באשר לעניים, הם אינם נוטלים כל חלק בספרו של לוק."‏[41]. ב"חיבור על חוק העני" לוק מתייחס לשאלת חינוכם של בני העניים ומבכה את העובדה כי "הילדים של האנשים העובדים נופלים בדרך כלל כנטל על הקהילה ומוחזקים בדרך כלל בבטלה, כך שתפוקת עבודתם מבוזבזת עד הגיעם לגיל 12 או 14"‏[42]. לכן לוק מציע כי יוקמו "בתי ספר עובדים" בכל קהילה באנגליה לילדי העניים, כך "שהחל מגיל ינקות (בני שלוש) יורגלו לעבודה."‏[43]. לוק ממשיך ומפרט את ההיבטים הכלכליים של הקמת בתי ספר כאלה וטוען כי יהוו מקור לרווח לקהילה ואף ינחילו בלב התלמידים מוסר עבודה‏[44].

היבטי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של לוק התקיימו תאוריות חינוכיות אחרות אשר הציעו מערכת חינוכית נפרדת לחלוטין לבנות, גישתו של לוק בחיבורו "מחשבות אחדות" משווה בין בנים לבנות הרבה יותר.

"מחשבות אחדות" נכתב כתגובה לפניית חברו בשאלה כיצד לחנך את בנו ועל כן מטרתו העיקרית של הספר, כפי שניסחו לוק בפתיח הוא לענות על השאלה: "כיצד יש לחנך ג'נטלמן צעיר מעת ינקותו." לפ לוק, חינוך זה "לא יתאים באופן מדויק לחינוך בנות; יחד עם זאת במקומות שבהם הבדלי המין דורשים יחס שונה, לא יהא זה קשה להבחין בכך." (הדגש של לוק)‏[45]. מפיסקה זו ניתן ללמוד כי לוק סבר כי החינוך חייב בבסיסו להיות זהה לבנים ולבנות וכי צריכים להיות הבדלים בחינוך הבנות רק כאשר אלו ברורים מאליהם. פרשנות זו לגישתו של לוק מוצאת תימוכין במכתב שכתב לקלארק בשנת 1685 ובו קבע כי "לכן אני אינני מכיר בכל הבדל מגדר ביחס לשכל בכל הנוגע ל... אמת, מידה טובה וצייתנות, אינני חושב שיש דבר לשנות ממה שכתבתי בעבור בנך."‏[46].

מרטין סימונס טוען כי לוק "מציע, הן בעקיפין והן באופן ישיר, כי חינוכו של בן צריך להיות דומה לחינוך שניתן כבר לבנות מן המעמדות המשכילים."‏[47]. תחת לשלוח בנים לבתי ספר אשר יתעלמו מצרכיהם האישיים וילמדו אותם רק מעט דברים בעלי ערך, לוק טוען כי יש לחנך בנים בבית כפי שנעשה באותה תקופה ביחס לבנות "כך ילמדו מיומנויות חיוניות לאחזקת הבית והאחוזה."‏[48] לוק, בדומה לבת דורו הפרוטו-פמיניסטית מרי אסטל, האמין כי ניתן וצריך ללמד נשים להיות רציונליות ובעלות מידות טרומיות‏[49].

אולם לוק ממליץ על מספר "הגבלות" קטנות ביחס לטיפול בגוף הנשי. המשמעותית ביותר היא הגבלת הפעילות הפיזית של נשים לצורך שימור הופעתן החיצונית: "כיוון שבטיפול בבנות יש לקחת בחשבון את העובדה כי יופיין חשוב באותה מידה כבריאותן, אזי שיקול זה חייב להציב מספר מגבלות... עורן הענוג חייב להיות מוגן מפני קרני השמש, במיוחד כאשר הן יוקדות"‏[50]. אף שמטענתו של לוק ניתן ללמוד שהוא שם דגש חזק יותר על היופי הנשי מאשר היופי הגברי, אך דעות כאלו לא נכללו בספר ולא פורסמו.

מורשת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של לוק "מחשבות אחדות על החינוך", לצד ספרו של רוסו "אמילי", היה אחד מספרי היסוד בתחום החינוך במאה ה-18. בבריטניה הספר היה כמעט לתקן בתחום החינוך לאורך יותר ממאה שנים. מסיבה זו, יש חוקרים הטוענים כי השפעתו של הספר "מחשבות אחדות" אינה פחותה מזו "מסה על שכל האדם". כמה מבני זמנו של לוק, כגון הפילוסוף הגרמני גוטפריד לייבניץ, אף הוא תמך בטענה זו ולפיה ל"מחשבות אחדות" הייתה השפעה גדולה על החברה האירופאית מאשר ל"מסה על שכל האדם".‏[51]

הספר "מחשבות אחדות" הפך לרב-מכר. במהלך המאה ה-18 לבדה הוא פורסם ב-53 מהדורות לפחות: 25 מהדורות באנגלית, 16 מהדורות בצרפתית, 6 באיטלקית, 3 בגרמנית, 2 בהולנדית ואחת בשבדית[52]. הספר היווה את הבסיס לספרות ילדים רבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yolton, John. John Locke and Education. New York: Random House (1971), 6
  2. ^ Ezell, Margaret J.M. "John Locke’s Images of Childhood: Early Eighteenth-Century Responses to Some Thoughts Concerning Education." Eighteenth-Century Studies 17.2 (1983-4), 141
  3. ^ Tarcov, Nathan. Locke’s Education for Liberty. Chicago: University of Chicago Press (1984), 80.
  4. ^ Axtell, James L. "Introduction." The Educational Writings of John Locke. Ed. James L. Axtell. Cambridge: Cambridge University Press (1968), 60.
  5. ^ Qtd. in Frances A. Yates, “Giodano Bruno’s Conflict with Oxford.” Journal of the Wartburg Institute 2.3 (1939), 230
  6. ^ Axtell, 4
  7. ^ Axtell, 13
  8. ^ Axtell, 15-16
  9. ^ Tarcov, 79
  10. ^ Tarcov, 79
  11. ^ Locke, John. Some Thoughts Concerning Education and Of the Conduct of the Understanding. Eds. Ruth W. Grant and Nathan Tarcov. Indianapolis: Hackett Publishing Co., Inc. (1996), 10; see also Tarcov, 108
  12. ^ Ezell, 140.
  13. ^ Simons, Martin. "Why Can't a Man Be More Like a Woman? (A Note on John Locke's Educational Thought)." Educational Theory 40.1 (1990), 143
  14. ^ Yolton, John W. The Two Intellectual Worlds of John Locke: Man Person, and Spirits in the Essay. Ithaca: Cornell University Press (2004), 29-31; John Yolton, Locke: An Introduction. New York: Basil Blackwell (1985), 19-20; ראו גם Tarcov, 109.
  15. ^ Yolton, John Locke and Education, 24-5.
  16. ^ Locke, Some Thoughts, 10
  17. ^ Locke, John. An Essay Concerning Human Understanding. Ed. Roger Woolhouse. New York: Penguin Books (1997), 357.
  18. ^ Tarcov, 83ff
  19. ^ Hardyment, Christina. Dream Babies: Child Care from Locke to Spock. London: Jonathan Cape (1983), 226; 246-7; 257-72
  20. ^ Locke, Some Thoughts, 11
  21. ^ Locke, Some Thoughts, 12
  22. ^ Thoughts, 25.
  23. ^ Yolton, Two Intellectual Worlds, 31-2.
  24. ^ See, for example, Locke, Essay, 89-91.
  25. ^ Yolton, Introduction, 22-4.
  26. ^ Locke, Some Thoughts, 34-8.
  27. ^ Locke, Some Thoughts, 34.
  28. ^ Tarcov, 117-8.
  29. ^ "Locke, Some Thoughts, 68.
  30. ^ Yolton, John Locke and Education, 29-30; Yolton, Two Intellectual Worlds, 34-37; Yolton, Introduction, 36-7.
  31. ^ Yolton, Introduction, 38.
  32. ^ Locke, Some Thoughts, 148.
  33. ^ Locke, Some Thoughts, 143.
  34. ^ Bantock, G. H. "'The Under-labourer' in Courtly Clothes: Locke." Studies in the History of Educational Theory: Artifice and Nature, 1350-1765. London: George Allen and Unwin (1980), 241. ^ Bantock, 240-2.
  35. ^ Bantock, 240-2.
  36. ^ ג'ון דן, בספרו על המחשבה המדינית של ג'ון לוק (John Dunn, Political Thought of John Locke), פירש את הקריאה הזו כדוקטרינה דתית קלויניסטית. טרקוב מתח ביקורת על פרשנות זו וטען כי אין לה בסיס במשנתו של לוק.
  37. ^ Leites, Edmund. "Locke's Liberal Theory of Parenthood." Ethnicity, Identity, and History. Eds. Joseph B. Maier and Chaim I. Waxman. New Brunswick: Transaction Books (1983), 69-70.
  38. ^ Locke, Some Thoughts, 102.
  39. ^ Axtell, 52 and Yolton, John Locke and Education, 30-1
  40. ^ Axtell, 52.
  41. ^ Gay, Peter. "Locke on the Education of Paupers." Philosophers on Education: Historical Perspectives. Ed. Amélie Oksenberg Rorty. London: Routledge (1998), 190.
  42. ^ Locke, John. "An Essay on the Poor Law." Locke: Political Essays. Ed. Mark Goldie. Cambridge: Cambridge University Press (1997), 190.
  43. ^ Locke, "Essay on the Poor Law," 190.
  44. ^ Locke, "An Essay on the Poor Law," 191.
  45. ^ Locke, Some Thoughts, 12.
  46. ^ Locke, John. "Letter to Mrs. Clarke, February 1685." The Educational Writings of John Locke. Ed. James L. Axtell. Cambridge: Cambridge University Press (1968), 344
  47. ^ Simons, 135.
  48. ^ Simons, 140; see also Tarcov, 112.
  49. ^ Simons, 139 and 143.
  50. ^ Locke, "Letter to Mrs. Clarke," 344.
  51. ^ Ezell, 147.
  52. ^ Pickering, Samuel F., Jr. John Locke and Children’s Books in Eighteenth-Century England. Knoxville: The University of Tennessee Press (1981), 10; See Axtell 100-104 for a complete list of editions.