נוחי דנקנר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות#
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 5: שורה 5:
|תאריך לידה=13 בנובמבר 1954
|תאריך לידה=13 בנובמבר 1954
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|מקום לידה=
|מקום לידה=

גרסה מ־16:14, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נוחי דנקנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בנובמבר 1954 (בן 69)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום מגורים הרצליה
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נוחי דנקנר (נולד ב-13 בנובמבר 1954 בתל אביב) הוא איש עסקים ישראלי. דנקנר נודע בשל שליטתו בין 2003 ל-2013 (דרך חברות פרטיות ממונפות) בקבוצת אי די בי אשר החזיקה בשיאה בחברות רבות במשק, אך בסוף 2013 איבד שליטה זו על רקע הסדר חוב.

ביולי 2016 הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך ועל חוק איסור הלבנת הון[1][2] ובדצמבר 2016 נידון לשנתיים מאסר בפועל[3].

חיים אישיים

נח (נוחי) דנקנר[4] נולד בשנת 1954 ליצחק דנקנר וזהבה לבית דוברושין, ילידת תל אביב ודור רביעי בארץ, שב-2011 הדליקה משואה ביום העצמאות על התנדבותה במועצה לישראל יפה. אביו יצחק דנקנר היה אחד מששת האחים שהקימו את דנקנר השקעות והיו בעלי מפעל תעשיות מלח לישראל בעתלית. דני דנקנר, בן דודו, הורשע במתן שוחד בפרשיית הולילנד.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה ב-1972, התגייס דנקנר לצה"ל והתנדב לקורס טיס, ממנו הודח לאחר שנה, והוצב בלהק המודיעין. השתחרר משירות מילואים בדרגת רב סרן. לאחר שירותו למד מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם גם ערך את כתב העת "עיוני משפט". אחרי סיום לימודיו והתמחות במשרד יגאל ארנון ושות׳, היה דנקנר ממייסדי משרד עורכי הדין דנקנר-לוסקי.

ב-1999 הכיר דנקנר את הרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן" ומאז, לפי עדותו, התפתחה ביניהם מערכת יחסים הדוקה. דנקנר הצהיר בתוכנית טלוויזיה ב-2010: "אני נהנה ממנו, מהחוכמה שלו, מהעצות שלו, מהניסיון שלו." לפי עדויות שונות במשך השנים, דנקנר התייעץ עם הרב איפרגן בקביעות לפני ביצוע עסקאות בהיקף ענקי. הוא הפך לאורח הכבוד הראשי שלו בהילולות השנתיות שהוא עורך בנתיבות, ולפי מקורות שונים בשנים 2005–2010, תקופת הפיכתו לטייקון, תרם דנקנר 20 מיליון שקל לעמותות של הרב איפרגן ומיליוני שקלים נתרמו בידי חברות ציבוריות שבשליטתו.[5] ב-2013, שנת התמוטטות עסקיו, הוא נעדר לראשונה מההילולה של הרב איפרגן.

פעילות עסקית

גנדן תיירות

בשנת 1995 הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר ושותפים נוספים (אבי פישר, צור דבוש, ומשפחת שימל) את חברת "גנדן תיירות ותעופה" (על שם מנזר גנדן בטיבט בו ביקר), שפעלה כחברת החזקות בתחומי התיירות והתעופה. בינואר 1996 רכשה גנדן תיירות את השליטה בחברת "אופן סקיי", העוסקת בייצוג חברות תעופה זרות בישראל. בספטמבר 1997, רכשה את חברת התעופה "ישראייר".[6] ובהמשך את החברות "המילניום השלישי", "נתור" ו"יוניטל".

בשנת 2009 רכשה איי די בי חברה לפיתוח (אז חברה ציבורית בשליטת נוחי דנקנר) את חברת "גנדן תיירות ותעופה", ומיזגה אותה עם כלל תיירות, המוחזקת גם כן בידי אי די בי חברה לפיתוח.[7] פעילותה של כלל תיירות בתחומי התיירות והנסיעות בוצעה באמצעות החברה הבת דיזנהויז שמוזגה לתוך גנדן תיירות.[8]. הקבוצה הממוזגת החלה לפעול תחת השם "איי די בי תיירות". העסקה גררה ביקורת ציבורית רבה, מאחר באותה עת היו לגנדן תיירות הפסדים צבורים וחובות של עשרות מיליוני שקלים, שהועברו מחברת גנדן הפרטית לחברה הציבורית אי די בי.[9]

רכישת מניות בנק הפועלים

ערך מורחב – דנקנר השקעות

בשנת 1997 יזם נוחי דנקנר יחד עם בן דודו דני דנקנר, בניגוד לדעתו של דודו שמואל דנקנר שהיה עד אז הדמות הדומיננטית והמובילה בעסקי המשפחה, עסקה שבה רכשה תעשיות מלח 11.6% ממניות בנק הפועלים תמורת 358 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל), ההשקעה מומנה במלואה בהלוואה שתעשיות מלח קיבלה מבנק לאומי על ידי שעבוד הקרקעות של תעשיות מלח כבטוחה להלוואה. בנק לאומי העריך את שווי הקרקעות ב־200 מיליון דולר על סמך ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל המקנה לתעשיות מלח זכויות בנייה נרחבות על הקרקעות. החובות הללו עדיין לא הוחזרו[10].

הפרדת עסקי המשפחה

בשנת 1999, בתום שנתיים של מתיחות בין נוחי דנקנר לבין שמואל דנקנר, הוחלט על פילוג בעסקי המשפחה, שמואל דנקנר ובני משפחה אחרים רכשו את המניות של נוחי דנקנר, של אביו, יצחק דנקנר, ושל משפחת גילינסקי בחברת דנקנר השקעות תמורת 100 מיליון דולר.[11]

בדיעבד נאלצו שאר בני משפחת דנקנר להקדיש את המחצית הראשונה של שנות ה-2000 בניסיונות לחלץ עצמם מההלוואה מבנק לאומי. ובסופו של דבר מכרו את השליטה בדנקנר השקעות ביוני 2004, תמורת 58 מיליון דולר לדלק נדל"ן של יצחק תשובה. בינואר 2007 נאלצה המשפחה למכור גם את השליטה בתעשיות מלח (לשרי אריסון) תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים.[12]

גנדן השקעות

ערך מורחב – גנדן השקעות

בשנת 1999 ייסד דנקנר ושותפים נוספים את חברת גנדן השקעות ("גנדן הולדינגס בע"מ")[13] – חברה שביצעה השקעות כושלות בתחומי הנדל"ן, התקשורת והטכנולוגיה. בעקבות כישלון זה, חובו האישי של דנקנר לבנקים דרך גנדן מוערך בכ400 מיליון ש״ח.[14]

רכישת קבוצת אי די בי

במאי 2003 רכשה גנדן השקעות, יחד עם משפחות מנור ולבנת, ממשפחות רקנאטי וקרסו, את השליטה בקבוצת אי די בי, שהיא אחת מהקבוצות הפעילות והמעורבות ביותר במשק הישראלי וכללה את שופרסל, נייר חדרה, מכתשים אגן תעשיות, נכסים ובניין, גב ים, אלרון, כלל עסקי ביטוח ועוד.[15]

קרן הפנסיה "מבטחים הוותיקה" שבבעלות ההסתדרות, סיפקה מימון בהיקף של 54 מיליון דולר לגנדן, כדי שזו תוכל להשלים את ההשתלטות.[16][17] עסקת מתן המימון האמורה לוותה בביקורת רבה, ואושרה בין היתר בזכות תמיכתם של שלושה דירקטורים חדשים, שהצטרפו לקרן "מבטחים" ואישרו את המענק בישיבה הראשונה שבה השתתפו. חבר הכנסת לשעבר שמואל אביטל, ששימש יו"ר הקרן באותה עת, מונה בשנת 2008 על ידי דנקנר ליו"ר חברת "מקסימה" שבשליטתו.[18] בתקופה זו דנקנר יחד עם שותפיו בגנדן החזיקו בכ-55% ממניות איי. די. בי אחזקות. בשנת 2006 הוענק לדנקנר פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה.

שבע השנים הראשונות של דנקנר באי.די.בי היו הצלחה ובמהלכן הגדיל את היקפה של אי די בי על ידי רכישת חברות רבות. בשנת 2005 רכשה דיסקונט השקעות את חלקיהן של מתחרותיה בסלקום ובשנת 2006 רכשה אי די בי את כור תעשיות. כן נרכשה קלאב מרקט על ידי שופרסל. הקבוצה שבראשות דנקנר נכנסה מוכנה למשבר הסאבפריים הגדול בשנת 2008 שממנו יצאה מחוזקת. כמו כן, עסקה אי.די.בי בפיתוח נדל"ן בלאס וגאס (יחד עם קבוצתו של יצחק תשובה).

בשנת 2010, שהיוותה את שנת השיא של דנקנר, הוא דורג ברשימת המיליארדרים של פורבס עם הון של מיליארד דולר.

בשנת 2009 רכשה איי די בי חברה לפיתוח (חברה ציבורית שכבר איננה נסחרת בבורסה לאחר מחיקתה מהמסחר על ידי נוחי דנקנר בעיצומו של המשבר הכלכלי) את חברת התיירות הפרטית של נוחי דנקנר ואבי פישר, גנדן תיירות ותעופה, ומיזגה אותה בחברה הפרטית כלל תיירות, המוחזקת גם כן בידי אי די בי חברה לפיתוח.[19]

ב-17 בדצמבר 2013 איבד את השליטה ב-IDB. ב-5 בינואר 2014 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי השליטה באי.די.בי תועבר מידיו של דנקנר לשליטת קבוצת אקסטרה-אלשטיין של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.

פרויקט הפלאזה לאס וגאס

ביוני 2007 הודיעו אי.די.בי פיתוח ונכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר על שיתוף פעולה עם אלעד גרופ (חברה פרטית בבעלות יצחק תשובה שבאמצעותה הוא מנהל את עסקי הנדל"ן שלו בצפון אמריקה) להקמת פרויקט מלונאות ענק בהשקעה של 7 מיליארד דולר בלאס וגאס. הקרקע לפרויקט נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר ועליה היה ממוקם מלון קיים ("ניו פרונטיר").[20] ביולי 2007 נכסים ובנין גייסה 900 מיליון שקל באג"ח כדי לממן את חלקה בפרויקט.

בנובמבר 2007 יצחק תשובה ונוחי דנקנר לחצו במשותף על כפתור שהפעיל פיצוץ מבוקר אשר הביא לקריסתו של מלון "ניו פרונטיר" בן ה-16 קומות. המלון פוצץ כדי לפנות את הקרקע ולהתחיל בעבודות ההקמה של הפרויקט תחת המותג "פלאזה". באירוע הודיע נוחי דנקנר כי "השלמת הפרויקט, שצפויה בשנת 2011, תיצור לפחות 15 אלף מקומות עבודה חדשים בעיר".[21]

מספר חודשים לאחר השקת הפרויקט הוא החל להיתקל בקשיים, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לבעיות בגיוס ההון הדרוש להקמה, כמו כן איש העסקים פויו זבלודוביץ', שבבעלותו מלון אחר הנושא את השם "פלאזה" בלאס וגאס, הגיש תביעה על הזכות לשימוש בשם "פלאזה לאס וגאס".[22] בנובמבר 2011 נודע כי ירד לטמיון כמעט כל ההון שהושקע במיזם.[23]

השקעה בבנק קרדיט סוויס

בין השנים 2008–2010 רכשה כור תעשיות שבשליטתו של דנקנר מניות בבנק השווייצרי קרדיט סוויס והגיעה בשיא לאחזקה של 3.24% ממניות הבנק. סכום ההשקעה המצטבר בקרדיט סוויס הגיע ל-6.95 מיליארד שקל במאי 2010[24]. בשנים שלאחר מכן נמכר חלק גדול ממניות הבנק שנרכשו[25].

מכירת מכתשים אגן תעשיות

באוקטובר 2010 התקיימו מגעים למכירת חברת מכתשים אגן תעשיות שבשליטת כור תעשיות לכימצ'יינה הסינית, ובעקבות כך לפיטורים נרחבים בחברה, דבר שהוביל לצעדי מחאה של עובדי החברה, ובעקבותיהם הודיעה אי.די.בי על הקפאת העסקה בשבוע עד לבירור הדברים מול ועד העובדים. בסוף אותו שבוע, הודיעה החברה כי הגיעה להסכם עם ועד העובדים, לפיו יפרשו 200 עובדי החברה באופן מיידי, ושאר עובדי החברה לא יפוטרו לפחות עד לשנת 2017.[26] עסקת המכירה הושלמה לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר.[27]

השקעה במעריב

בחודש מרץ 2011 רכשה קבוצת אי די בי את עיתון מעריב באמצעות דיסקונט השקעות[28], תמורת 147 מיליון ש"ח. בתקופת שליטתו בעיתון, הזרימה קבוצת אי די בי על פי ההערכות מעל 300 מיליון שקלים כהשקעה, אך בספטמבר 2012 החליט למוכרו, ללא חובות העסק וללא בית הדפוס, לשלמה בן צבי (שהחזיק בעיתון "מקור ראשון") תמורת 85 מיליון שקלים בלבד. על השקעה זו נמתחה ביקורת רבה,[29] ואף הוגשה תביעה נגזרת על-סך 370 מיליון ש"ח כנגד דסק"ש ונושאי המשרה בה[30].

איבוד שליטה באידיבי

דנקנר בחר למנף את עסקיו ולהגדיל את שליטתו באי. די. בי.[31] על ידי הלוואות של מיליארדי שקלים הן מהבנקים והן מהציבור דרך בתי ההשקעות המחזיקים בחסכונותיו. בשנת 2013, היה שווי חובותיו של דנקנר גדול משווי נכסיו[32]. מספר גורמים תרמו לנפילתו של נוחי דנקנר: מינוף יתר, עסקאות כושלות (עסקת לאס-וגאס, קניית מעריב, ההשקעה במניית קרדיט סוויס), שימוש בדיבידנדים שזרמו ממורד הפירמידה העסקית כדי לבצר את אחזקתו באי.די.בי. תחת הורדת המינוף או רכישות נוספות, המחאה החברתית שגרמה לירידת ערך בחברת שופרסל ובעיקר הרפורמה בשוק הסלולר שכיווצה את שוויה של סלקום – החברה החשובה ביותר בקבוצה של דנקנר – במיליארדי שקלים.

ב-8 בדצמבר 2013 הצביעו הנושים של אי די בי אחזקות בעד הסדר נושים הכולל העברת השליטה על אי.די.בי. מידיו של נוחי דנקנר לידיהם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.[33], הסדר זה אושר על ידי בית המשפט ב-17 דצמבר 2013 עם תנאים מתלים שאינם קשורים לדנקנר, וב-5 בינואר 2014 אישר בית המשפט הסדר זה באופן סופי. דנקנר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה ב-14 במאי 2014.[34]

הרשעה בפלילים

בסוף נובמבר 2012 עוכב דנקנר לחקירה ברשויות המס ובמשטרת ישראל, בחשד להרצת מניות אי די בי אחזקות[35]. ב-6 בינואר 2014, יום אחד בלבד לאחר איבוד השליטה באי די בי אחזקות, פורסם שהפרקליטות הודיעה על זימונו של דנקנר לשימוע, בטרם הגשת כתב אישום בגין תרמית בקשר לניירות ערך (במניית אי די בי אחזקות), עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח ועבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (הלבנת הון)[36]. יחד עם דנקנר זומנו לשימוע גם חברת אי די בי אחזקות עצמה, ואיתי שטרום. מעורב נוסף, עדי שלג, חתם על הסכם עד מדינה.

החשד היה שבימים טרם הנפקת מניות אי די בי אחזקות בפברואר 2012 בסך 321 מיליון שקלים, בוצעה פעילות מסחר תרמיתית במניות אי די בי אחזקות על-מנת לתמוך בשער גבוה יותר של המניה ולאותת לשוק על עניין במניה על ידי ניפוח מחזור המסחר, כל זאת במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה והמחיר שיתקבל בה.

ביוני 2014 הוגש כתב אישום נגד דנקנר בעבירות על חוק ניירות ערך – תרמית מניות, הכנסת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח ובעבירה על חוק איסור הלבנת הון – סעיף עשיית פעולה ברכוש אסור[37]. ביולי 2016 הרשיע אותו השופט חאלד כבוב בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.[1] ב-5 בדצמבר 2016 נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר נוספת על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. ביצוע עונש המאסר עוכב עד להגשת ערעור[38].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    גולן פרידנפלד, נוחי דנקנר הורשע בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות, באתר ynet, 4 ביולי 2016
    תפ (ת"א) 60386-06-14 מדינת ישראל נגד נוחי דנקנר ואחרים, ניתן ב-4 ביולי 2016
  2. ^ סטלה קורין ליבר, ‏כלום לא נפל משמיים על נוחי דנקנר. הכול החלטות גרועות שלו , באתר גלובס, 4 ביולי 2016
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    גלעד מורג, איש העסקים נוחי דנקנר נשלח לשנתיים בכלא, באתר ynet, 5 בדצמבר 2016
  4. ^ מתוך ספר המחזור שלו, גימנסיה הרצליה, 1972
  5. ^ שרון שפורר, הציבור מפסיד מיליונים מהחברות בין נוחי דנקנר לרנטגן, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
  6. ^ שי שלו, ‏זה העסק הכי מסעיר וסוחף שאני מכיר, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1999
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    גולן חזני, עסקת בעלי העניין של נוחי דנקנר יוצאת לדרך: המחיר של גנדן תיירות: 1.75 מיליון דולר בלבד, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2009
  8. ^ יורם גביזון, אי.די.בי רוכשת מגנדן את ישראייר - ומשחררת אותה מערבויות ב-49 מיליון ד', באתר הארץ, 8 באוגוסט 2009
  9. ^ תבנית:TheMarker1
  10. ^ רוכוורגר, מיכאל (2016-06-20). "25 מיליארד שקל על המדף. התעלומה: מי יקנה?". TheMarker. נבדק ב-2016-07-05.
  11. ^ שלומית לן, ‏השושלות – דנקנר ורקנאטי, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2005.
  12. ^ תבנית:TheMarker1
  13. ^ תבנית:TheMarker1
  14. ^ דנקנר יתחייב להחזיר חובות עד סוף חייו
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שלומי גולובינסקי, עסקת החיים של נוחי דנקנר, באתר ynet, 20 במאי 2003
    תרשים מבנה הבעלות של קבוצת אי די בי
  16. ^ יורם גביזון, הסיבוב של נוחי דנקנר על עמיתי קרן הפנסיה מבטחים, באתר הארץ, 8 במאי 2005
  17. ^ מיכל רוה, ‏קרן הפנסיה מבטחים שוקלת מחדש מימון עיסקת אי.די.בי, באתר גלובס, 17 במרץ 2003
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    סיון איזסקו, נוחי דנקנר מפנק: 240 אלף שקל לשמואל אביטל, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2010
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    גולן חזני, עסקת בעלי העניין של נוחי דנקנר יוצאת לדרך: המחיר של גנדן תיירות: 1.75 מיליון דולר בלבד, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2009
  20. ^ מיכאל רוכוורגר, נוחי דנקנר חובר לתשובה בעסקת הפלאזה בלאס וגאס: ישתתף ב-50% מההשקעה בהיקף של 4-3 מיליארד דולר, באתר הארץ, 10.06.2007
  21. ^ שלומי שפר, יצחק תשובה ונוחי דנקנר פוצצו לפני הצהריים את מלון הפרונטיר בלאס וגאס, באתר הארץ, 12.11.2007
  22. ^ תבנית:TheMarker1
  23. ^ תבנית:TheMarker1
  24. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מישל אודי, כור עלתה לאחזקה של 3.24% ממניות קרדיט סוויס ומופסדת "על הנייר" ב-806 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 23 במאי 2010
  25. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מיקי גרינפלד, כור סיימה סבב מכירה רביעי של מניות קרדיט סוויס, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר ביולי 2013
  26. ^ תבנית:TheMarker1
  27. ^ נחתמה העסקה למכירת מכתשים אגן: כמצ'יינה תרכוש כ-60% מהחברה, nrg מעריב, 9 בינואר 2011
  28. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:גלובס

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    לי-אור אברבך, ‏דנקנר: "'מעריב' יהיה ציוני ופטריוטי; לא ישרת מטרות עסקיות או פוליטיות", באתר גלובס, 21 במרץ 2011
  29. ^ תבנית:TheMarker1
    אורן פרסיקו, לבקשת נוחי, באתר העין השביעית, 4 בפברואר 2015
  30. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:גלובס

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חן מענית, ‏רשות ני"ע תשתתף במימון תביעה נגזרת נגד דנקנר ודסק"ש, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2013
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ערן סוקול, דנקנר האמין באי.די.בי, ולא ידע מתי להפסיק, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2013
  32. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    גולן חזני, רחלי בינדמן ושניר הנדלר, השבוע הגורלי של נוחי דנקנר: 9 מיליארד שקל ממתינים לאלשטיין, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2013
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יניב רחימי ואיתי בלומנטל, נושי IDB קבעו: נוחי דנקנר יאבד את השליטה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2013
  34. ^ אלה לוי-וינריב ואפרת פרץ, ‏נוחי דנקנר איבד סופית את אי.די.בי: העליון דחה את ערעורו, באתר גלובס, 14 במאי 2014
  35. ^ תבנית:TheMarker1
  36. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תומר גנון וזוהר שחר לוי, כלכליסט, כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש נגד דנקנר, באתר ynet, 6 בינואר 2014
  37. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תומר גנון וזוהר שחר לוי, הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד נוחי דנקנר על הרצת מניות אי.די.בי. אחזקות, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2014
    אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, נוחי דנקנר: "זו הייתה באמת הנפקת חברים, לא עניין אותם שער המניה; לא היה שום צורך להריץ מניות", באתר הארץ, 13 ביולי 2014
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שנתיים מאסר בפועל לנוחי דנקנר שהורשע בהרצת מניות, באתר כלכליסט