הרצת מניות

הרצת מניות היא דרך להשפיע במירמה על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. פעולה כזו נוגדת את עקרון השוק החופשי עליו מושתת המסחר בבורסה. היא מעוותת את מחירי המניות שהורצו, ובסופו של דבר גורמת להפסדים כספיים של משקיעים.

הרצת מניות היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום המסחר בניירות ערך, ומתקיימת כמעט בכל הבורסות בעולם. הרוב הגדול של מריצי המניות פועל בדרכים שאינן ניתנות לגילוי או מנצל פרצות בחוק כדי לגרום לשינויים בשערי המניות, וגורמי האכיפה נאבקים בתופעה ומנסים להדבירה.

בישראל, הרצת מניות היא עבירה על פי חוק ניירות הערך, והמבצע אותה צפוי לקנס ומאסר עד חמש שנים.

רקע: המניות והשוק

ערך מורחב – בורסה לניירות ערך

המסחר בבורסה פועל על עקרון השוק, ומוצעים בו למכירה מניות של חברות וכנגדן מוגשות דרישות לקניה. המיפגש בין הקונים והמוכרים יוצר את שער המניה שהוא למעשה מחיר המניה.

בין המניות הנסחרות ישנן "כבדות" - של חברות ידועות וגדולות, אשר הביקוש להן הוא רב וכך גם ההיצע. המאפיין הבולט של מניות אלה הוא נפח המסחר בהן - כמות העיסקות היומיומיות גדול ונרשמת תנועה כספית גדולה בין מוכרים וקונים. כנגדן יש מניות של חברות קטנות שאין להן ביקוש רב וממילא ההיצע נמוך וכך גם נפח המסחר בהן נמוך. בין שתי הקצוות הללו מצויות כל יתר החברות.

השיקולים של המשקיע בבורסה אמורים להתבסס על הגיון כלכלי, כלומר: כדאי להשקיע במניה של חברה אשר מוכיחה שהיא יציבה ורווחית. בפועל, תנאי השוק מכתיבים פעולות הקשורות גם בתחבולות ובספקולציות חסרי הגיון כלכלי מובהק. משקיעים רבים שואפים להגדיל את רווחיהם וקונים מניות על פי שמועות, ידיעות לא בדוקות, ואינסטינקטים.

על הרקע הזה פועלת הרצת המניות.

איך מריצים מניה?

הרצת מניה, כשמה, היא פעולה המאיצה את מחיר המניה כלפי מעלה, מתוך כוונה לרמות. מניה בעלת נפח מסחר נמוך, מועמדת אידאלית להרצה.
בשנים האחרונות, ביטוי זה מכליל פעולות שונות המשפיעות על תנודות השערים:

הפצת שמועה

זוהי הדרך הנפוצה ביותר והפשוטה, הנעשית כיום בעיקר באמצעות האינטרנט - אדם המחזיק מניה של חברה מסוימת, מפיץ ידיעה או סדרת ידיעות כוזבות על אירוע חיובי אשר צפוי לגרום לעליית שער המניה. השמועה גורמת למשקיעים לרכוש את המניה, והביקוש יוצר עליית מחירה. בהגיעה לשער מסוים – מוכר המריץ את מניותיו ברווח, ומותיר את הקונים עם מניה שמחירה גבוה באופן מלאכותי, וכשיגלו כי אין מאחורי השמועה אמת, כבר לא יהיו להם קונים ומחיר המניה שברשותם ירד.

פעולות כאלה מתבצעות יום יום בכל בורסה בעולם, והן הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמסחר. האינטרנט משמש מדיום נוח להפצת שמועות – בפורומים או באמצעות אי-מיילים המופצים בכמויות גדולות. הרצה כזו אינה מצריכה השקעה גדולה בכסף, היא נוחה וקלה לביצוע.

ניפוח שערים והיקפי מסחר

זוהי הרצה מתוחכמת יותר, בה נעשה שימוש עוד לפני עידן האינטרנט וממשיכה להתקיים גם כיום.
היא מתבצעת על ידי כמה אנשים או על ידי אדם אחד שפתח כמה חשבונות בנק שונים. באמצעות החשבונות הם קונים ומוכרים מניה של חברה בינם לבין עצמם, ובכל פעולה מעלים את מחירה. סידרה של פעולות כאלה יוצרת נפח מסחר, ואשליה כאילו יש סיבה כלכלית לעליות, ומפתה משקיעים לרכוש את המניות של החברה. לעתים קרובות דואגים המריצים לפזר שמועות הקשורות להתפתחויות חיוביות, מה שמגביר את הפעילות סביבה. כאשר המניה נמצאת בשער גבוה - נפטרים ממנה המריצים, על ידי גריפת רווח. המשקיעים האחרים נותרו עם מניה שמחירה אינו מבטא את שוויה האמיתי של החברה, ערכה צונח ושווי כספם המושקע הצטמק.

להרצה כזו עוד כמה מאפיינים בולטים:

• כדי לבצע אותה ביעילות, נדרשים סכומי כסף גדולים, יחסית, ונדרשות הבנה ומיומנות באופן פעילות השוק.
• הרצה כזאת מכילה אלמנט של סיכון למריצים. במקרה ומזימתם תיכשל - הם עלולים "להיתקע" עם כמות מניות בשער מלאכותי גבוה, אותו הם בעצמם יצרו, וכדי להיפטר מהן יאלצו למכור במחיר נמוך, ולהפסיד.

ויסות

ערך מורחב – משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)

פעולה כזאת, נעשתה על ידי הבנקים בישראל בשנות ה-80. זוהי הרצה איטית יותר: הבנקים דאגו לווסת את עליית שערי מניותיהם על ידי הזרמה קבועה של פקודות קניה ומכירה באופן מלאכותי. כך הם קבעו את עליית השערים באופן קבוע ומדוד, במקום שהשוק יעשה זאת מעצמו. על כך נדונו מנהלי בנקים למאסר וקנסות, וכן מנהלי תיקים שעסקו בהרצת מניות בנק.

האכיפה

החוק בישראלמטיל קנס או מאסר חמש שנים על העושה אחת מאלה:

1. הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
2. השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

הפיקוח

בעולם כולו מנסים להתמודד עם התופעה, לא תמיד בהצלחה. הבורסה לניירות ערך בישראל מצוידת בכלים שנועדו למנוע הרצת מניות. בין היתר, נבדקים ומוצלבים נתונים על עסקאות חריגות: פעילות ערה במניה עם סחירות נמוכה יכולה לעורר חשד ולהיבדק, כך גם מניה העולה ללא הגיון כלכלי. מחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך, פועלת בשיתוף עם גופי אכיפה אחרים כדי לעקוב אחרי העבריינים, ומדי פעם נחשפים לציבור מריצי מניות שהובאו לדין[1].

למרות כלי האכיפה, קשה לאתר באופן ודאי מריצים, בעיקר את מפיצי השמועות. אתרי האינטרנט מלאים באתרי ייעוץ, בלוגים, ופורומים. בהם נמצאים בעלי ידע וכאלה שאינם, בעלי אינטרסים או משקיעים תמימים. ייתכן אפילו כי גם מאחורי כתבות וניתוחים מלומדים, יכולה להסתתר מניפולציה של מריצי מניות. המעקב אחרי כל הודעה וכל מאמר הוא כמעט בלתי אפשרי.

מעקב קשה יותר הוא אחרי אלה השולחים ידיעות כוזבות באמצעות דואר זבל בלי להותיר עקבות. על פי נתוני חברת הייעוץ Sophos Labs, שמונה מיליארד הודעות זבל מידי יום, מכילות הודעות הקשורות להרצת מניות. [2]

בנוסף לכל אלה, אמצעי התקשורת מרבים להציג את התופעה, להתריע מפניה, ולהשיא עצות למשקיעים כיצד להתמודד עימה. [3]

הענישה

בתי משפט נוטים בשנים האחרונות לראות בחומרה, ויש אף אומרים בחומרה יתירה, את התופעה ומטילים עונשי מאסר וקנסות לעבריינים. כך נוהגים מערכות החוק במדינות אחרות בעולם.

בית המשפט העליון התבטא כי "עבירות ממין אלה, יש בהן כדי לפגוע פגיעה ממשית ביעילותו של שוק ההון ובאמון שרוחש הציבור לתקינות פעולתו". משום כך נקבע בפסיקה כי ניתן להרשיע ולהעניש מריץ גם אם לא התכוון להרוויח מפעולת ההרצה או שהפיק ממנה טובת הנאה מועטה. המבחן הקובע להרשעה הוא: הידיעה של המריץ כי הוא פועל במירמה.

בין הרצה לפעילות חוקית

הבורסה מכילה אלמנטים ספקולטיביים רבים, ויש המאמינים כי בלעדיה לא הייתה פעילות ערה ומשקיעים רבים לא היו פעילים בה. פעילות הסוחרים כוללת גם מהלכים אשר גבול דק מפריד בינם ובין פעילות פלילית, בעיקר במניות אשר סחירותן נמוכה. כך למשל יכול אדם לרכוש ולאסוף בהתמדה מניות של חברה, עד שהוא מחזיק כמות כזו שיש בכוחה להשפיע על מחיר המניה. ההנחה הבסיסית היא שהוא פועל כך מתוך שיקול כלכלי לגיטימי. כאשר הוא מוכר את המניות שרכש, התוצאה יכולה להיות גם היא הפסד למשקיעים שקנו ממנו. זוהי פעילות סבירה אלא אם כן הוכחה כוונתו הפלילית או שהוא עשה שימוש בהפצת מידע כוזב. בהקשר זה מוזכר גם חלקו של המשקיע היודע כי הוא נמצא בשוק מלא סיכונים, ומהי מידת הזהירות שהוא נוקט

השופט אהרן ברק קבע כי "התערבות יזומה במסחר במניה שכל תכליתה הוא רק השפעה על השער –ולו רק למטרת ייצוב – היא מניפולציה" . לעומת זאת הד"ר ע. ידלין מבדיל בין מניפולציה חיובית שיש לה תפקיד חשוב בשכלול השוק, לבין מניפולציה שלילית שעלולה לפגוע במנגנון השוק. .

גם הפצת שמועה אינה תמיד פלילית, ולא תמיד ברור ההבדל בינה ובין הצגת עובדה אובייקטיבית או השערה או אפילו תקווה כמוסה בליבו של המפיץ. בכל מקרה, נדרשת ההוכחה כי ידע בוודאות שהשמועה אינה נכונה וכוונתו הייתה להונות.

קישורים חיצוניים

• עמי גינזבורג, Pump and Dump, באתר הארץ, 06/09/2009
• אג"ח זבל, כתבה ב nrg
• מקרה של הרצת מניות מאתר ynet
• התראה על הרצה אתר ביזפורטל
• הרצת מניות – אז היכן התרמית ? מאת עורך דין רונן עדיני. (PDF)
• מידע נוסף על מניות