משפחת קרסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת קרסו היא מהמשפחות העשירות ביותר במדינת ישראל, המשפחה היא בעלת השליטה בסוכנות רנו וניסאן בישראל באמצעות קבוצת "בני משה קרסו". לפי הערכות משנת 2004[1] שווי הנדל"ן שצברה הקבוצה כ-2 מיליארד ש"ח ושווי עסקי הרכב שלה נאמד בכמיליארד ש"ח. עד 2003 המשפחה חלקה גם בעלות על קבוצת איי די בי ובנק דיסקונט יחד עם משפחת רקנאטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה קרסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי המשפחה, משה קרסו, נולד בסלוניקי בי"א באייר תרמ"ה (26 באפריל 1885)‏[2] למשפחה שמוצאה מסביבות אגם קומו (שם המשפחה קרסו משמר את שם עיירת מוצאם carasso, כ-50 ק"מ מצפון לעיר קומו, כיום בתחומי שווייץ). אביו היה סוחר סיטונאי ובעל מכולת וממנהיגי קהילת סלוניקי. משה קיבל בילדותו חינוך מסורתי והיה פעיל באגודה הציונית "קדימה". בגיל 14 התייתם משה מאביו וקיבל לידיו את ניהול המכולת המשפחתית ועשה חיל בעסקיו עד שהפך לאחד מסוחרי המזון המובילים בסלוניקי. ב-1914 נשא לאשה את ציפורה (פלובה), לזוג נולדו שני בנים: חיים (1914) ואריה (1915). ב-1917 עברה המשפחה לפיראוס ושם התרחבו עסקי המסחר הענפים של משה קרסו והוא הפך לאחד מעשירי העיר. בפיראוס נולדו גם מרים, בלה (אמו של איש העסקים יוסף חכמי). בנימין ושלמה נולדו בארץ.

ב-1924, עקב מלחמת יוון-טורקיה, עלתה משפחת קרסו לארץ ישראל והשתקעה ביפו. ילדי המשפחה, שידעו עברית עוד מבית הוריהם, נשלחו ללמוד בגימנסיה הרצליה. משה קרסו ערך שותפות עם משה (מוסא) מטלון ועם יהודה ונח מוזס לרכישה ושיווק של קרקעות. בין היתר רכש ושיווק במסגרת השותפויות ובנפרד, את מגרשי שכונת פלורנטין, מרכז מסחרי (תל אביב), גבעת משה (רחובות ראב"ד ודה-מודינה בגבול תל אביב-יפו)‏[3] ועוד. בית המשפחה, בן עשרה חדרים מרווחים וסלון רחב ידיים, הוקם ברחוב נחלת בנימין. מאיר דיזנגוף ביקש ממנו להקים את ראינוע "אופיר" ברחוב גרוזנברג (המבנה שימש בשנות ה-80 כמועדון ה"ליקוויד"), שהיה הראינוע השני בעיר (לאחר ראינוע עדן), צעד שגרם למשפחת קרסו הפסדים גדולים בשל חוסר ידע וניסיון בתחום זה. ההפסדים כוסו על ידי מכירת אחזקות ביוון. כמו כן ייסד את חברת הטקסטיל "שרון" ואת חברת הספנות "אל-ים"‏[4].

אל עסקי הרכב הגיע קרסו בשנת 1933, אז עלה לארץ מאלכסנדריה שבמצרים יצחק ארדיטי, שקיבל את זכיון הייבוא והשיווק של חברת ג'נרל מוטורס בארץ ישראל. הוא פתח בשדרות ירושלים (רחוב קינג ג'ורג' דאז) ביפו סוכנות שיווק מכוניות פרטיות בשותפות עם משה קרסו שנקראה "מואיז קרסו, מחלקת מכוניות"‏[5].

משה קרסו עסק גם בפעילות ציבורית, הוא העלה חלק מיהודי סלוניקי, שהיו פועלי הספנות הראשונים בנמל תל אביב, כיהן כשופט בבית המשפט העברי לשלום, התאגדות פנים-יהודית ליישוב סכסוכים בתל אביב-יפו וכנשיא התאחדות עולי יוון.

ב-1935 עלה לארץ ידידו של משה קרסו מסלוניקי, ליאון רקנאטי והתעניין בהשקעה. מפיו של קרסו שמע ש"יש כאן בנק אנגלו פלשתינה, זה של האשכנזים, יש גם בנק של יקים, אבל אין בנק ספרדי... בשביל לעזור לבחורים שבאים מיוון ולא יודעים שום שפה". כך קם בנק דיסקונט. משה קרסו השקיע בייסוד הבנק ובשיווקו ללקוחות ממכריו, אך הותיר את השליטה בבנק לרקנאטי.

חיים קרסו נשלח ב-1931, בהיותו בן 17 ללמוד באוניברסיטת לונדון בעוד אריה נשלח ללמוד בביירות. ב-1933 חזרו שניהם לארץ ונכנסו לעסקי המכוניות. חיים פתח סוכנות למכירת משאיות בפתח תקווה ויחד עם אחיו ואביו ייבא חלקי חילוף בכמויות עצומות. כך קרה שבמלחמת העולם השנייה היה בידי המשפחה מלאי גדול, יחיד בארץ, של חלקי חילוף, בעקבותיו גרפה המשפחה עושר רב.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 הוקמה חברת "משה קרסו ובניו בע"מ". חיים, שנישא ב-1940 לבת דודו אסתר, נשלח לניו יורק לחברת ג'נרל מוטורס ולחברות אחרות במטרה לשכנען למכור את מכוניותיהן בארץ ישראל באמצעות סוכנותו. במקביל נרכשו בקהיר חלקי חילוף, משאיות, אוטובוסים וכדומה, מעודפי הצבא הבריטי והובאו לארץ.

ב-1947 נסע אריה קרסו ללונדון ושכנע את יצרן הרכב הבריטי "הילמן" לייבא לישראל מכוניות מתוצרתו. ב-1948 קיבלה "משה קרסו ובניו" את הזיכיון למכירת מכוניות רנו במדינת ישראל הצעירה, במקום היבואן הערבי של רנו שנמלט מן הארץ‏[5].

חיים קרסו רכש 150 דונם בכפר שמריהו, את רובם מכר לאחר פרצלציה ועל שני דונם בנה את ביתו. במהלך השנים עסק בענפי מסחר רבים בהם: הלוואות ליהלומנים, ייבוא ואריזת תה, ייבוא עץ מפינלנד ושטיחים מאיראן (שהובאו על ידי עולים חדשים), טלויזיות מאיטליה, מכונות צילום ועוד.

בשנת 1962 נפטר משה קרסו. הוא חילק את השליטה בעסקיו לארבעת בניו בחלקים שווים, כאשר חיים הבכור פעל כמנהל תפעולי ואריה דאג לייצוג ענייני החברה כלפי חוץ למשל מול יצרני הרכב ומול פקידים במשרד התחבורה. אריה כיהן בין השאר כיו"ר איגוד היבואנים וכנשיא איגוד לשכות המסחר. חיים שלט בחברה ללא עוררין במשך למעלה מ-40 שנה, בנוסף להיותו דירקטור בבנק דיסקונט.

ב-1992 קיבלה החברה את הזיכיון לייבוא רכבי ניסאן היפנית.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירקטוריון החברה יושבים בני משפחה בני הדור השני והשלישי, ושרביט יו"ר הדירקטוריון עובר בתורנות בין האחים בני הדור השני, שרק הם מורשי חתימה. בשנת 2000, לאחר מותו של אריה, התקוממו בניו של אריה, מכבי (שנולד באפריל 1948 כאשר נודע על מותו של איש הפלמ"ח מכבי מוצרי-מני ונקרא על שמו) ויואל כנגד שלטונו של חיים ודרשו למנות מנכ"ל שכיר חיצוני. לטענתם ניהולו הרודני של ה"פטריארך" אינו מתאים לעולם העסקים של המאה ה-21, חיים מאידך טען שבני הדור השלישי למשפחה אינם מוכשרים, שאין להם מוסר עבודה ושאין להכניס גורמים זרים לנחלה המשפחתית. המנכ"ל, איציק וויץ, מונה לבסוף ב-2007, לאחר ניסיונות תיווך של עו"ד רם כספי ועו"ד שמעון מזרחי (שהיה נשוי לציפורה, בתו של חיים) ופעל לייעול, לשיפור השירות ולהכנסת נציגים חיצוניים לדירקטוריון. הוא אף שאף לשנות את שם החברה‏[6], דבר שלא עלה בידו.

מכבי קרסו ניהל את תחום השירות לרכב ואת עסקי הנדל"ן עד שפרש והחל לפעול כיזם בתחום טכנולוגיית טיהור ומיחזור מים, כמו כן הוא פעיל בתחום החינוך ומרכז נסיעות מורשת של בני נוער ממשפחות יוצאי יוון לערי ועיירות אבותיהם.

באוגוסט 2010 נפטר חיים קרסו.

אחזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנכסים המרכזיים של המשפחה מוחזקים על ידי מספר חברות. "קרסו מוטורס", חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, הינה בעלת סוכנות יבוא מכוניות ומסחריות רנו (על ידי "קרסו מפיצי מכוניות בע"מ"), מכוניות, רכבי שטח ומשאיות של ניסאן ואת רכב חטיבת היוקרה של ניסאן, אינפיניטי (על ידי "פסיפיק יבואני מכוניות בע"מ" ). כמו כן, מפעילה החברה את רשת מוסכי היבואן המרכזיים של מותגים אלה. החברה מספקת שירותי טרייד אין, ליסינג (על ידי " אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ"), פתרונות מימון וביטוח (על ידי "קרסו סוכנות לביטוח בע"מ")‏[7]. הסוכנות מחזיקה בכ-8.5% משוק המכוניות החדשות בישראל ונכון ל-2004 היא דורגה במקום הרביעי בין היבואנים‏[1].

זרוע הנדלן של הקבוצה, "קרסו נדל"ן" הינה חברה פרטית שברשות המשפחה, ומחזיקה בריכוז בניינים ברחוב ריב"ל בתל אביב, בו נמצא מוסך רנו המרכזי ומשרדי חברת בני משה קרסו בע"מ; עשרות דונמים בפארק התעשייה בצומת ראם (בני עי"ש, מסמיה) בו ממוקמים מרכז הלוגיסטיקה והאחסנה של החברה; מגרשים בפתח תקווה, שם מוקם פרויקט מגורים ("גן המושבות"); בניינים ברחובות נחמני, קליישר, מזא"ה ובן יהודה בתל אביב וכן שטחים גדולים בחיפה, ירושלים וחולון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]