מילאן בציץ'

מילאן בֶּצִיץ'
Milan Becić
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
	מילאן בציץ' (1964)
מידע אישי
לידה	25 בפברואר 1907; פודגוריצה, נסיכות מונטנגרו
פטירה	?
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1920–1926	נייגוש פודגוריצה; לובצ'ן (אנ'); ראדניצ'קי סומבור (אנ')
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים	מועדונים
1926; 1927 ; 1927–1930; 1932–1933 ; 1933–1934; 1934–1936; 1936–1937; 1938–1939 ; 1939–1940	סאנד (סובוטיצה)(אנ') ; דושאן סילני ורשאץ ; יוגוסלביה(אנ') ; מונפליה; לוזאן; אולימפיק אלס (אנ'); אוראניה ז'נבה (אנ') ; שארנטון פריז (אנ') ; יוגוסלביה
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1958–1961; 1962–1963 ; 1963–1965 ; 1965–1966; 1966–1967	אריס לימסול ; שמשון תל אביב; מכבי נתניה ; מכבי יפו; מכבי חדרה

מילאן בֶּצִיץ' (בסרבו-קרואטית: Milan Becić, בסרבית קירילית: Милан Бецић‏; 25 בפברואר 1907, פודגוריצה, נסיכות מונטנגרו – ?) היה כדורגלן ומאמן כדורגל יוגוסלבי ששיחק בעמדת החלוץ בשורת קבוצות ביוגסלביה, בצרפת, ובשווייץ. בשנות ה-60 של המאה ה-20 אימן בישראל את קבוצות שמשון תל אביב, מכבי נתניה, מכבי יפו ומכבי חדרה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן בציץ' נולד בפודגוריצה ובגיל 13 הצטרף למועדון הכדורגל המקומי "נייגוש פודגוריצה". במקביל עסק באתלטיקה. ב-1924 שיחק בשורות נבחרת הנוער של מונטנגרו בכדורגל. הוא הוצב כחלוץ וניחן במהירות גבוהה. בהמשך, שיחק בשורות קבוצות הנוער המונטנגרית לובצ'ן (אנ'), וראדניצ'קי סומבור (אנ') הסרבית. ב-1926 שיחק בשורות הקבוצה הבוגרת סאנד (אנ') מהעיר סובוטיצה, ובהמשך עבר לוורשאץ. ב-1927 הצטרף לקבוצת יוגוסלביה (אנ') מהעיר בלגרד אשר באותה העת נחשבה לאחת הקבוצות המובילות במדינה. בין השנים 1932–1939 שיחק בצרפת ובשווייץ בקבוצות מונפליה, לוזאן, אולימפיק אלס (אנ'), אוראניה ז'נבה (אנ'), ושארנטון פריז (אנ'). את הקריירה הפעילה שלו סיים בקבוצת יוגוסלביה מהעיר בלגרד.^[1]

בציץ' רשם הופעה אחת בשורות נבחרת יוגוסלביה בכדורגל ב-25 במאי 1928 במשחק בו הפסידה נבחרת יוגוסלביה לנבחרת הונגריה בכדורגל 1–2.^[2]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העולם השנייה אימן בציץ' במספר קבוצות. הוא נמנה עם הצוות המקצועי של קבוצת ראסינג פריז, והחל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 אימן בקפריסין, ובכלל זה את קבוצת אריס לימסול. ב-1959 קיימה עמו הנהלת מכבי תל אביב משא ומתן בכדי שיאמן בקבוצה. למרות סיכום ראשוני ביטל בציץ' את הגעתו ובמקומו מונה לאימון הקבוצה יוסף מרימוביץ'. בהמשך, ניהל משא ומתן עם מכבי יפו, אך זו העדיפה להמשיך ולהעסיק את ואסיל ספאסוב.^[3]^[4] לבסוף, לקראת עונת 1962/1963 בליגה הלאומית חתם בקבוצת שמשון תל אביב. הקבוצה הפגינה עונה טובה וסיימה במקום הרביעי בטבלה.^[5]

לקראת עונת 1963/1964 בליגה א' חתם בציץ' במכבי נתניה. הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית הצפון ועלתה לליגה הראשונה. בעונת 1964/1965 בליגה הלאומית התבססה נתניה בליגה הראשונה וסיימה במרכז הטבלה.^[6] באפריל 1965 חלה בציץ', הובהל לאשפוז ונותח. בשל חומרת מצבו הוערך כי ייעדר לתקופה ארוכה ובמקומו מונה לאימון מכבי נתניה אוטו שלפנברג.^[7]^[8] מכבי יפו שאפה לשוב לצמרת הטבלה כפי שהייתה בראשית שנות ה-60. לאחר שכהונתו הקצרה של מאמן הקבוצה אלכסנדר פופוב הסתיימה בכישלון, פנתה הנהלת הקבוצה לבציץ' בכדי שיאמן בה.

יפו פתחה היטב את עונת 1965/1966 בליגה הלאומית ובראשיתה ניצבה בצמרת הטבלה.^[9]^[10] ב-15 בינואר 1966 נערך משחק ליגה בין מכבי יפו להפועל ירושלים. בדקה ה-81 פסק השופט מנחם אשכנזי בעיטת עונשין מ-11 מטרים לזכות הפועל ירושלים. מוצי ליאון ואהרן לוי "פוצצו את המשחק", ולדברי אשכנזי, אף בעט בו לוי ברגלו. יפו הועמדה בפני ועדת משמעת, ולוי הורחק לשנה בפועל ושנה על תנאי מהמגרשים, ומוצי ליאון הורחק לארבעה חדשים ועזב את הארץ לדרום אפריקה.^[11]^[12] האירוע הקשה הותיר את חותמו על הקבוצה, בהמשך העונה היא הדרדרה לתחתית הטבלה, וסיימה אותה במקום ה-11. הוסכם על סיום עבודתו של בציץ' בקבוצה, ובמקומו מונה יצחק שניאור בקדנצייה השנייה שלו ביפו.

לקראת עונת 1966/1968 בליגה א' הוחתם בציץ' בקבוצת מכבי חדרה. לאחר מלחמת ששת הימים ניתקו מדינות הגוש המזרחי ובכללן יוגוסלביה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. הממשל היוגוסלבי הורה לבציץ' לשוב ליוגוסלביה לאלתר, וכך עשה. הוא המשיך להגיע מעת לעת לביקורים בישראל.^[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
רון עמיקם‏, בעמדת המתנה: ההתנהלות הספורטיבית בזמן מלחמת ששת הימים, באתר וואלה!‏, 4 במאי 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מילאן בציץ'-ביוגרפיה, באתר reprezentacija.rs (בסרבית).
^ תקציר המשחק, באתר magyarfutball.hu (בהונגרית).
^ בצ'יץ' דחה את בואו, מעריב, 3 באוגוסט 1959.
^ ישעיהו פורת, היוגוסלבי בצ'יץ' למכבי יפו, מעריב, 29 ביוני 1961.
^ הגיע המאמן היוגוסלבי של שמשון תל אביב, הארץ, 22 ביולי 1962.
^ חגי מרום, צביקה בן יעקב, אלישע שוחט, יהלומים לנצח, הוצאת מרום תרבות ישראלית, ישראל, 2013, עמודים 88–92.
^ שלפנברג מאמן מכבי נתניה, מעריב, 13 באפריל 1965.
^ בצ'יץ' מחלים ומקווה לאמן קבוצה ישראלית, מעריב, 19 באפריל 1965.
^ ישראל רוזנבלט, מכבי יפו צופה למקום בצמרת, מעריב, 14 בספטמבר 1965.
^ בצ'יץ' הביא מזל ליפו, מעריב, 20 בדצמבר 1965.
^ מכבי יפו והשחקנים ליאון ולוי הוזמנו לוועדת משמעת ביום ה', מעריב, 17 בינואר 1966.
^ ועדת הליגה העניקה ניצחון 0:3 להפועל ירושלים, למרחב, 23 בינואר 1966.
^ המאמן בצ'יץ' הגיע כדי לחוג את הפסח, דבר, 19 באפריל 1973.

[1] מילאן בציץ'-ביוגרפיה, באתר reprezentacija.rs (בסרבית).

[2] תקציר המשחק, באתר magyarfutball.hu (בהונגרית).

[3] בצ'יץ' דחה את בואו, מעריב, 3 באוגוסט 1959.

[4] ישעיהו פורת, היוגוסלבי בצ'יץ' למכבי יפו, מעריב, 29 ביוני 1961.

[5] הגיע המאמן היוגוסלבי של שמשון תל אביב, הארץ, 22 ביולי 1962.

[6] חגי מרום, צביקה בן יעקב, אלישע שוחט, יהלומים לנצח, הוצאת מרום תרבות ישראלית, ישראל, 2013, עמודים 88–92.

[7] שלפנברג מאמן מכבי נתניה, מעריב, 13 באפריל 1965.

[8] בצ'יץ' מחלים ומקווה לאמן קבוצה ישראלית, מעריב, 19 באפריל 1965.

[9] ישראל רוזנבלט, מכבי יפו צופה למקום בצמרת, מעריב, 14 בספטמבר 1965.

[10] בצ'יץ' הביא מזל ליפו, מעריב, 20 בדצמבר 1965.

[11] מכבי יפו והשחקנים ליאון ולוי הוזמנו לוועדת משמעת ביום ה', מעריב, 17 בינואר 1966.

[12] ועדת הליגה העניקה ניצחון 0:3 להפועל ירושלים, למרחב, 23 בינואר 1966.

[13] המאמן בצ'יץ' הגיע כדי לחוג את הפסח, דבר, 19 באפריל 1973.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]