מיקלוש ניסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מיקלוש ניסלי

מיקלוש ניסליהונגרית:Miklós Nyiszli, ‏ 17 ביוני 1901 שימלאו סילבאניי - 5 במאי 1956 אוראדיה) היה רופא וסופר יהודי, ניצול שואה מטרנסילבניה, רומניה, דובר הונגרית. כאסיר הועסק כרופא פתולוג במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו וכתב זכרונות והעיד על השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש ניסלי נולד ב-1901 בעיירה שימלאו סילבאניי, בטרנסילבניה, בזמנו חלק מהונגריה במסגרת אוסטרו-הונגריה במשפחתו של סוחר יהודי.

אחרי לימודי רפואה באוניברסיטאות בקלוז' וברלין, קיל השתלם בפתולוגיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברסלאו (1929), אז בגרמניה. שב למולדתו ועבד בשנים 1937-1930 כרופא כללי באוראדיה, בשנים 1941- 1937 בוישאול דה סוס ובשנים 1944-1942 בספנצה (בהונגרית - ספלונצה). (בהונגרית - פלשה-וישו) .פעל גם כמומחה ברפואה משפטית.

בעת הסיפוח מחדש של אזור מגוריו להונגריה, בימי משטרו של מיקלוש הורטי וממשלתו של דמה סטויאי, נשלח יחד עם אשתו ועם בתו בת ה-15 לאושוויץ-בירקנאו. לאחר מכן נשלח למחנה אושוויץ-מונוביץ כעובד כפייה בשרות מפעלי "בונה" של חברת אי גה פארבן. בסוף יוני 1944 בגלל הכשרתו כרופא התאפשר לו לעבוד במתקן לאסירים חולים - ביתן 12 - באושוויץ בירקנאו, בו ערך ניתוחים וניסה לעזור לחולים באמצעות ציוד ותרופות מן הבסיסיים ביותר. תחת ניהולו של רופא הראשי של המחנה,יוזף מנגלה, הועבד ניסלי כפתולוג במחלקה החדשה לנתיחות ולניתוחים שהוקמה בתוך משרפה 2. ניסלי שוכן שם יחד עם חברי הזונדרקומנדו 12.

כשבאמצע ינואר 1945 פונה המחנה והאסירים ששרדו הוצעדו בצעדת מוות אל מאוטהאוזן, הצליח ניסלי להישאר בחיים ובהתחלת מאי 1945 נמצא על ידי החיילים האמריקאים במחנה אבנזה הסמוך ושוחרר.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1947 העיד במשפטי הפושעים הנאצים בבית הדין הבינלאומי בנירנברג, על ימיו בזונדרקומנדו באושוויץ. ניסלי שב לאוראדיה ועבד כרופא בבית חולים משנת 1951 ועד מותו בשנת 1956 מאוטם שריר הלב.

זכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 פרסם באוראדיה בהונגרית ספר זכרונות ועדות בכותרת "הייתי הרופא הפתולוג של ד"ר מנגלה במשרפה באושוויץ" Dr. Mengele boncoló orvosa voltam az auschwitzi krematóriumban. זה היה הדיווח הראשון על משימות הכפייה הטרגיות של חברי הזונדרקומנדו היהודים במשרפות באושוויץ -בירקנאו ועל המרד שפרץ בתוכם. בשנת 1947 פרסם עדותו בעיתון "וילאג" בבודפשט, תחת הכותרת "הגיהנום של אושוויץ" עדותו בנירנברג במשפט הבינלאומי של פושעי המלחמה הנאצים ושל מנהיגי חברת אי גה פארבן, שבו העיד ב-17 ישיבות, פורסמה גם היא בעיתון "וילאג" תחת הכותרת "הייתי עד בנירנברג".

בשנים 1964 ו1968 הופיעו אחרי מות המחבר, מהדורות חדשות של ספרו בהונגרית, תחת הכותרת "הייתי רופא באושוויץ". הן תורגמו לרומנית בשנים 1965 ו-1971 וכללו עדויותיו בנירנברג. בהמשך פורסמו קטעים מספרו בעיתונות הגרמנית והצרפתית והוצא לאור בניו יורק תרגום באנגלית. הספר תורגם לפולנית, צרפתית (1975), ספרדית (1975), סרבו-קרואטית (1982) ב-1982 הוצא לאור בלונדון. בשנת 1985 הופיע בתרגום לעברית בתל אביב.

חלקים חשובים מזכרונותיו שימשו חומר לסרט האמריקאי של ב. נלסון "האזור האפור" (The Grey zone) משנת 2001.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ, הוצאה ליפא פרידמן, 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Romániai Magyar Irodalom Lexikon, 4 N-R,Erdélyi Múzeum-Egyesület, Kolozsvár Kriterion Könyvkiadó, Bukarest–Kolozsvár 2002