שימלאו סילבאניי
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
|
||||||||||||||||||||||||||||
שימלאו סילבאניי (ברומנית Șimleu Silvaniei, בהונגרית:סילאג'שומיו Szilágysomlyó ביידיש שאמלויא, שאמלוי, בגרמנית:Schomlenmarkt ) היא עיר ברומניה, במחוז סלאז' שבצפון-מערב טרנסילבניה. בשנת 2002 חיו בה 16,066 תושבים.
תוכן עניינים |
נתונים כלליים [עריכה]
מצויה בחלקו המערבי של מחוז סלאז', במרחק 29 ק"מ צפונית-מערבית מבירת המחוז, זלאו 74 ק"מ דרומית מסאטו מארה העיר על שלושת הכפרים הנספחים שלו - ביק (Bükk ,Bic), צ'היי (Somlyócsehi, Cehei ) ופוסטה (Pusztacsehi, Pusta), משתרעת על שטח של 62,26 קמ"ר בעמק השימלאו, למרגלות הגבעה "מגורה שימלאולוי" (Măgura Șimleului). העיר נחצית על ידי הנחל קראסנה.
שם העיר [עריכה]
השם הראשון שבו נודע היישוב הוא "ואטאשומיובה", שמשמעותו "ההר של ואטא". ואטא הוא שם פרטי, ככל הנראה הונגרי, ממקור טורקי עתיק, בעוד המילה שומיובה היא מילה הונגרית ארכאית שמובנה "הר". השערה אחרת היא שמשמעות שם העיר הוא "מצודת הבז של ואטא" (Vatha Solyomvár), שבו מופיעה המילה ההונגרית solyom (שויום) שמובנה "בז".[1].
אקלים [עריכה]
האקלים באזור הוא ממוזג עם השפעות אוקיאניות קלות. ממוצע הטמפרטורות השנתי הוא +°9 C עם אמפליטודה בין 19.3-23.6 מעלות. בגלל צורת הנוף הבקעתי המאפשרת חדירת מאסות של אוויר מדרום ומדרום-מזרח השוקעות וגורמות לתופעות של אינוורסיה טרמית. הכמות הממוצעת השנתית של גשמים משגיעה ל 700 מ"מ, עם שיא בחדשים יוני-יולי ומינימום בחודש מרץ. הרוחות הנפוצות ביותר נושבות מכיוון מערב וצפון-מערב ומביאות לחותבמזרח העיר נמצאו מעינות חמים שבהם טמפרטורת המיים היא +40 ° C.[2]
דמוגרפיה [עריכה]
בשנת 1850, כלל האוכלוסייה הייתה 4,027. הרכב לפי דת:
| דת | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| נוצרים אורתודוקסים | 0 | |
| נוצרים רפורמים | 1277 | |
| נוצרים רומים-קתולים | 1217 | |
| נוצרים יוונים-קתולים רומנים | 1335 | |
| נוצרים אוונגלים | 6 | |
| יהדות | 189 | |
| נוצרים בפסטיסטים | - | |
| נוצרים אדוונטיסטים | - | |
| נוצרים פנטקוסטלים | - | |
| נוצרים אוניטריאנים | 3 |
הרכב האוכלוסייה לפי דתות בשנת 1930. כלל האוכלוסייה הייתה 8682 תושבים.
| דת | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| נוצרים אורתודוקסים | 130 | |
| נוצרים רפורמים | 1854 | |
| נוצרים רומים-קתולים | 1745 | |
| נוצרים יוונים-קתולים רומנים | 3285 | |
| נוצרים אוונגלים | 15 | |
| יהדות | 1587 | |
| נוצרים בפסטיסטים | 50 | |
| נוצרים אדוונטיסטים | 2 | |
| נוצרים פנטקוסטלים | - | |
| נוצרים אוניטריאנים | 6 |
אוכלוסיית העיר הייתה בשנת 2002 16,066 תושבים. מתוכם 8,275 נשים, ו7,791 גברים.
הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות אתניות (2002)
| קבוצה אתנית | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| רומנים | 10553 | 65,7% |
| הונגרים | 4010 | 25,0% |
| צוענים (רומה) | 1425 | 8,9% |
| סלובקים | 39 | 0,2% |
| גרמנים | 14 | 0,1% |
עם בני המיעוטים נמנים גם שני יהודים וטורקי אחד.
הכרב האוכלוסייה לפי שפת אם:
| שפה | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| רומנית | 10713 | 66,7% |
| הונגרית | 4159 | 25,9% |
| רומאני | 1130 | 7,0% |
| סלובקית | 35 | 0,2% |
| גרמנית | 7 | < 0,1% |
הרכב האוכלודיה לפי דתות:
| דת | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| נוצרים אורתודוקסים | 9998 | 62,2% |
| נוצרים רפורמים | 2580 | 16,1% |
| נוצרים רומים-קתולים | 1577 | 9,8% |
| נוצרים יוונים-קתולים רומנים | 985 | 6,1% |
| נוצרים בפסטיסטים | 764 | 4,8% |
| נוצרים אדוונטיסטים | 57 | 0,4% |
| נוצרים פנטקוסטלים | 40 | 0,2% |
| הכנסייה הנוצרית לפי האמונה הישנה | 8 | < 0,1% |
| נוצרים אוניטריאנים | 6 | < 0,1% |
בין השאר - תושב אחד הצהיר על עצמו כמוסלמי, אחד כאתאיסטי, ו 6 כ"לא דתיים" ו-11 לא בחרו שום אמונה. התפתחות האוכלוסייה במהלך המאות -21-20:
מבחינת מגורים, תושבי העיר גרים ב 2699 בתים פרטיים עם דירה משפחתית יחידה, ב-138 בתים עם שתיים או יותר דירות, ב-123 שיכוני מגורים ("בלוק"). בנוסף קיימים 16 בניינים שאינם מיועדים למגורים. 5483 דירות הן בבעלות פרטית, 177 בבעלות המדינה, ו-23 בבעלות קהילות דתיות[3].
היסטוריה [עריכה]
בקרבת העיר נמצא אתר ארכיאולוגי של ישוב עתיק שזוהה על ידי אחדים עם המבצר הדאקי "דאקידאווה" (Dacidava ,ברומנית- דאצ'ידאווה), המוזכר במדריך הגאוגרפי של קלאודיוס תלמי. הממצאים הארכיאולוגים העתיקים שנמצאו באזור מקורם במאה השנייה לפנה"ס מתקופת הדאקים. בשנת 1986 נמצא בצ'היי אוצר שכלל תכשיטים מתקופת הדאקים ומטבעות מן השטחים שבשליטה רומית, שנקרא "האוצר משימלאו-סילבניי -צ'היי". בשנים 1797 ו-1889 על הגבעה "מגורה" נמצאו שרידים של אוצר מהמאה ה4-5 אחה"ס שהשתייך לשבט מזרח גרמאני, ייתכן הגפידים ושכונה "האוצר משימלאו סילבאניי".
היישוב מצוין לראשונה בתעודה שהוצאה באלבה יוליה בשנת 1251 תחת השם "ואטאשומיובה". שמשמעותו "ההר של ואטא". הכפר צ'היי מוזכר בתעודות עוד בשנת 1259 תחת השם בלטינית "טרה צ'כי" (Terra Chechy), ונקרא החל משנת 1854 "שומיו צ'הי". הכפר פוסטה ידוע משנת 1913 כ-צ'היפוסטה. הכפר ביק הופרד מהכפר פוסטה ליחידה נפרדת בשנת 1956. בשנת 1251 מכרו ואטא ושני בניו, פושה ודנש, את אחוזתם, לפלטין רולנד ולמשפטן מוריץ ממשפחת פוק. בימי הביניים המקום השתייך למשפחת האצילים באטורי. המבצר או המצודה הידועה בימינו ברומנית כמצודת "מגורה" נבנה על ידי מיקלוש מגיישי, ווייבוד של טרנסילבניה במאה ה-13 המוקדמת והיא מוזכרת בכתובים לראשונה בשנת 1319. היא הוקמה על שטח שנמצא בחזקת משפחת מגיישי עוד משנת 1258היא עברה לידי משפחת באטורי בשנת 1351 כחלק מהנדוניה של אנה מגיישאליאי לרגל נישואיה עם לאסלו באטורי.
בשנת 1429 היישוב הפך לעיירה והוא ידוע כ"אופידום ("עיר" בלטינית) שומליו". אחרי שבשנת 1592 בנתה משפחת באטורי בית בתוך העיר, על גדת הנחל קראסנה, המצודה שעל הגבעה ("מגורה") נשארה שוממה וחורבותיה ניתנות לראות עד היום. ממושבם שבשימלאו סילבאניי ניהלו בני באטורי-שומיאי אחוזה שכללה 50 יישובים, מתוכם שתי עיירות - שימלאו סילבאניי וקראסנה ו48 כפרים, 37 מתוכם רומניים ו-11 הונגרים.[4]. בשנת 1594 סבלה העיירה מפשיטה של טטרים. בית משפחת באטורי נתפס בשנת 1600 על ידי הגנרל ג'ורג'ו באסטה שהפקיע אותו מידי הוויווד ז'יגמונד באטורי. בשנת 1660 המקום הוצת על ידי הצבא העות'מאני ובשנת 1703 הוא נכבש על ידי הקורוצים.
בימי המהפכה ההונגרית משנת 1848 מכאן יצא הגנרל יוזף בם, מפקד הצבא המהפכני ההונגרי, למסע כיבוש של הערים שעל נהר סומש: ז'יבואו, דז' וקלוז'. בשנת 1854 שמה ההונגרי של העיר היה "סילאג' שומיו".
אחרי שנת 1817 התחילה בשימלאו סילבאניי לצמוח גם האינטליגנציה הרומנית. בשנת 1810 הוקם הויקריאט היווני קתולי של הרומנים ובשנת 1829 הוקמה בעיר גימנסיה רומית- קתולית מיועדת למיעוטים, אבל ללא הוראה בשפה הרומנית. בגימנסיה זאת למד ההוגה הלאומן הרומני סמיון ברנוציו (1864-1808), מהלוחמים להגדרה עצמית של הרומנים בטרנסילבניה. רק בשנת 1888 קם בית ספר עממי ראשון ברומנית - בית ספר לבנות. קמו גם הוקם גם סניף של החברה הרומנית לתרבות "אסטרה" ובית דפוס ברומנית בשם "ויקטוריה". הוויקארים אלכסנדרו שטרקה -שולוטיו (1867-1794) (שהקים הספרייה הרומנית הראשונה בעיר) ואלימפיו ברבולוביץ' (1914-1843) קידמו את ההשכלה בקרב הרומנים ב-8 בנובמבר 1911 התקיימה בעיר אסיפה גדולה של האוכלוסייה הרומנית ודרשה השוואת שכוות לשאר הקבוצות האתניות. בשנת 1916 בשלהי השלטון ההונגרי הוקם בה גימנסיה רומית-קתולית. אחרי איחוד טרנסילבניה עם ממלכת רומניה בסוף שנת 1918, בשנת 1919 הוקם בבניין זה בית הספר התיכון הרומני הראשון במחוז סלאז'. בימינו קיימים בעיר שלושה בתי ספר תיכון.
בשנת 1940 שימלאו סילבניי יחד עם שאר צפון טרנסילבניה סופח מחדש להונגריה בהתאם לתכתיב וינה השני, שנכפה על רומניה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה של מוסוליני. בשנת 1944 הנאצים כפו על הונגריה ממשלה חדשה ששיתפה פעולה ביישום תוכנית ההשמדה של היהודים. הוקם גם בשימלאו סילבניי גטו באזור של היישוב צ'היי על יד העיר ובהמשך כל האוכלוסייה היהודית הובלה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. יחידת ז'נדרמים הונגרית מיוחדת נשלחה מבודפשט במטרה זו בפיקודו של קרסנאי, אחד מהאכזרים שבמפקדי הגטו בהונגריה.
מבין ילידי העיר יש לציין את יוליו מאניו (1953-1873), ממובילי מאבקם של הרומנים באזור לאיחוד עם רומניה, מנהיג מפלגת האיכרים הלאומית וראש ממשלה ברומניה, שנפל קרבן לדיכוי הקומוניסטי. בעיר הוקם בית מוזיאון לזכרו.
כלכלה [עריכה]
בשימלאו סילבניי קיימים מפעלים של תעשיית העץ והרהיטים, טקסטיל והנעלה ותעשיית המזון. אחרי המהפכה הרומנית (1989) חלה התפתחות של מגזר השירותים. העיר ידועה, בין השאר, ביין מסוג "שמפנייה" המיוצר בה.
אתרים חשובים ויעדי תיירות [עריכה]
- שרידי מצודת באטורי- ששימשה למגורים לבני משפחת באטורי, מן הענף שומיאי. נחשבת למייצגת את האדריכלות בסגנון רנסאנס מטרנסילבניה. יש בה שני מתחמים מבוצרים שנבנו בשני שלבים.
מתוך המצודה נשמרו ביתן השער, בעל שתי קומות, הבנוי מעל פרוזדור מקומר. כן שרדו גם שני צריחים, הבסטיון וחלק מחומות המגן. בשנת 1774 נרכז המקום על ידי העירייה. בשנת 2007 בוצעו באתר חפירות ארכאולוגיות.
- הכנסייה הרומית-קתולית, עם דלת משנת 1532. הוקמה על ידי אביו של סטפאן באטורי, שליט טרנסילבניה ומלך פולין שפסל דמותו הועמד בגן הכנסייה.
- בית הכנסת - נבנה בשנת 1876 והפך למוזיאון שהוקדש בשנת 2005 לזכר השואה
- מנזר ביק, הידוע גם כמנזר השילוש הקדוש, נמצא 3 ק"מ מרחק מן העיר, הוא מנזר רומני אורתודוקסי חדש שהוקם בשנת 1994 מהווה מקום לעליית רגל. חג המנזר הוא 29 באוגוסט ביום לזכר עריפת ראשו של יוחנן המטביל. למתחם המנזר הועברה מן הכפר סטנה (Stâna) שבמחוז סלאז', כנסייה עשויה מעץ משנת 1720.
- היקב ליינות תוססים, עם גלריות תת-קרקעיות לאורך של 3.5 ק"מ.
- הכנסייה האורתודוקסית "השליחים הקדושים" בכפר צ'היי - נבנתה בשנת 1765,
- שרידי המצודה שעל גבעת מגורה.במקום היה בימי קדם ישוב דאקי שנקרא "דאקידאווה", בתוך אזור המיושב על ידי "הדאקים החופשיים" מהכיבוש הרומי. באותו מקום נבנה בימי הביניים מבצר עשוי מעץ ואדמה.
בנייתו התחילה ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-12 בידי הווייבוד של טרנסילבניה, מיקלוש מגיישי. . אולם מה שרואים כיום הוא שרידים משלב הבנייה השני מהשנים 1317-1315 כשהוקמה על שטח שהשתייך למשפחת מגיישי ועברה לידי משפחת באטורי בשנת 1351 כחלק מהנדוניה של אנה מגיישאליאי בנשיואיה ללאסלו באטורי. המצודה מוזכרת לראשונה בתעודה משנת 1319. בסביבה נתגלו גם כמה תגליות ארכאולוגיות חשובות, ביניהם שני מטמונות מכסף ומטמון אחד מזהב הנמצאים כיום בווינה.
הגבעה "מגורה" מהווה מקום תצפית מצוין לפנורמת הנופים מסביבתה
- הכנסייה הרפורמית משנת 1730.
- האגם צ'היי (Lacul Cehei) - אחת משמורות הטבע היפות של מחוז סלאז'.
בכפר צ'היי נמצא מטמון מכסף המיוחס לדאקים מהמאה ה-1-2 לפה"ס.
- הבריכה התרמאלית "ברוסקריה" - מומלצת לרחצה ולדיג, נמצא 5 ק"מ מרחק מן העיר.
ערים תאומות [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אתר העיר
- ארפד א. וארגה -Árpád E.Varga תיעוד סטטיסטי של ההרכב האתני והדתי של טרנסילבניה בשנים 1850-2002 ((הונגרית))
- על שימלאו סילבאניי ב"מונוגרפיה של המחוז סילאג'" מאת מור פטרי,Dr.Petri Mór Szilágy vármegye monographiája בודפשט, 1902 (בהונגרית)
- עבודת דוקטור של אמנואיל פריפון Emanoil Pripon -Achievements and museograficals prospects to Şimleu Silvaniei , אוניברסיטת "1 בדצמבר" באלבה יוליה, פקולטה להיסטוריה ופילולוגיה, 2008, מדריך:פרופ' אווה מרזה (באנגלית)
- אתר של מיריאן דפינויו על אוצרות עתיקים בשטחי רומניה
- נתוני המיפקד משנת 2002
- טירת באטורי
- מצודת מגורה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
לקריאה נוספת [עריכה]
- STOICA, Dionisie, LAZĂR, Ioan, Schiţa monografică a Sălajului, Şimleu, Tipografia “Victoria”, 1908
