מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עברית קלוקלת, תחביר לקוי ועריכה רשלנית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה
מלחמת הכוכבים.jpg
הכרזה העברית המקורית של הסרט, 1978.
בימוי: ג'ורג' לוקאס
הפקה: גארי קורץ
ג'ורג' לוקאס,
תסריט: ג'ורג' לוקאס
שחקנים ראשיים: מרק המיל
האריסון פורד
קרי פישר
ג'יימס ארל ג'ונס (קול)
מוזיקה: ג'ון ויליאמס
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
אלברט ד. מטלון (ישראל)
הקרנת בכורה: 25 במאי 1977 Flag of the United States.svg
15 בינואר 1978 Flag of Israel.svg[1]
משך הקרנה: 121 דקות (מקור)
125 דקות (מהדורה מיוחדת)
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $11,000,000‏[2]
הכנסות: $775,398,007‏[2]
פרסים: שבעה פרסי אוסקר
שבעה פרסי סאטורן
פרס גלובוס הזהב
סרט קודם בסדרה: פרק 3: נקמת הסית' (לא כרונולוגית)
הסרט הבא בסדרה: פרק 5: האימפריה מכה שנית
דף הסרט ב-IMDb

מלחמת הכוכבים, ששמו שונה בדיעבד למלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשהאנגלית: Star Wars Episode IV: A New Hope) עם יציאת המשכו "האימפריה מכה שנית" לאקרנים,‏[3] הוא סרט הרפתקאות ומדע בדיוני מ-1977 והחלק הראשון בסדרת "מלחמת הכוכבים".

את הסרט ביים והפיק ג'ורג' לוקאס, לפי תסריט שכתב בעצמו בהשראת סרטי סמוראים וספרי מדע בדיוני, ובהם "חולית". הסרט, שנודע באפקטים החזותיים החדשניים שלו, זכה להצלחה עצומה בקופות ובעקבותיו הופקו שני המשכים נוספים, "מלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית" ו"מלחמת הכוכבים - פרק 6: שובו של הג'די". לימים יצאו שלושה נוספים. את המוזיקה לסרטי "מלחמת הכוכבים" הלחין וביצע ג'ון ויליאמס. נעימת הפתיחה של הסרט ו"המצעד הקיסרי" הן מקטעי הפסקול המוכרים בעולם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלקסיה מרוחקת, שולטת הקיסרות ללא מצרים כשמולה ניצבים רק קומץ מורדים. הצבא הקיסרי בונה תחנת חלל בשם כוכב המוות, החמושה בנשק המסוגל להשמיד כוכבי לכת שלמים. הנסיכה ליאה, אחת המתקוממים, מצליחה לגנוב את התוכניות למתקן אך ספינתה נתפסת בידי דארת' ויידר, ממשרתי הקיסר. היא מצליחה לשגר אותן אל כוכב הלכת המדברי טטואין באמצעות שני דרואידיםR2D2 ו-C3PO. שם מגלה אותם לוק סקייווקר, נער מקומי. השלושה פוגשים את אובי-וואן קנובי, אליו שלחה ליאה את R2D2. קנובי מספר ללוק כי הוא היה מורהו של אביו במסדר הג'דיי, שומרי הסדר ברפובליקה הישנה לפני שקיעתה, שחבריו היו מסוגלים לשלוט באנרגיה מיסטית: "הכוח". קנובי ולוק יוצאים להביא את התוכניות אל תנועת המרי בעזרתם של האן סולו, טייס חלל ומבריח, וחברו צ'ובאקה, ווּקי שעיר. ספינתם נלכדת ומובאת לכוכב המוות. הם מצליחים להימלט ולשחרר את הנסיכה ליאה. קנובי פוגש בויידר, גם הוא ג'דיי לשעבר, וזה הורג אותו בדו-קרב.

החבורה בורחת אל בסיסה הסודי של תנועת ההתנגדות. ויידר עוקב אחר ספינתם עם כוכב המוות. המורדים מנתחים את התוכניות שהשיגה ליאה ומאתרים נקודת תורפה במבנה התחנה. הם מחליטים לתקוף אותה ולהשמידה. האן סולו מסרב להישאר ולעזור, אך לוק מצטרף לצי שתוקף את כוכב המוות. רוב הספינות מושמדות, וסקייווקר הוא אחד הבודדים ששורד. הוא קרב אל המטרה, וכמעט מיורט על ידי ספינת הקרב של ויידר. סולו מופיע ברגע האחרון ומציל אותו. לוק משגר טיל אל נקודת חולשה במבנה ומצית תגובת שרשרת המשמידה את כוכב המוות. המורדים חוגגים את ניצחונם.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יוצרם, ג'ורג' לוקאס, הסרטים תוכננו מראש כסאגה מושלמת, כולל סיפור הרקע שהפך מאוחר יותר לפרקי 1–3. אולם, כנראה שהגרסאות הראשונות של "מלחמת הכוכבים" היו שונות לגמרי מהסרטים הסופיים. דמויות כמו לוק סקייווקר והאן סולו, למשל, לא מופיעות בכלל בתסריט הראשון שנכתב על ידי לוקאס. עם זאת, מובן מאליו שכל המקורות של הסרט כן מופיעים: למשל, ההשפעה של "פלאש גורדון" וסרטיו של אקירה קורוסאווה. התסריט עבר שינויים רבים במהלך כתיבתו, אפילו עד תחילת הצילום. למשל, השם של גיבור הסרט היה לוק סטארקילר ("רוצח-כוכבים") עד יום לפני תחילת הצילומים.

לוקאס הציג את תסריטו לכל אולפן קולנוע בהוליווד, אך נדחה על ידי כולם. מדע-בדיוני נתפס כז'אנר לא פופולרי באותה תקופה. יתר על כן, רבים ממנהלי האולפנים כלל לא הבינו את התסריט. בסופו של דבר, אלן לאד הבן, המנכ"ל החדש של פוקס המאה ה-20, הסכים להשקיע בסרט תקציב של כ-10 מיליון דולרים, תקציב שנחשב בינוני עבור סרט בסדר גודל כזה. התפיסה ש"מלחמת הכוכבים" היה סרט עצום-תקציב היא מיתוס.

הסרט צולם בתוניסיה ובאולפני אלסטרי שבלונדון. אלסטרי היו באותה תקופה בין האולפנים הגדולים בעולם. הצילום בתוניסיה היה בעייתי מאוד עקב מזג האוויר הסוער. בזמן הצילום, בפעם הראשונה בכ-50 שנה, ירד גשם במדבר התוניסאי והרס כמה סטים. לוקאס נאלץ לזנוח כמה סצינות שהוא תכנן לצלם בתוניסיה. במיוחד כמה מסצנות הרובוטים, מאחר ש-R2-D2 לא עבד כמעט בכלל.

בלונדון, הצילום המשיך תחת לחץ עצום מהאולפן ותחת בעיות כספיות. לאד נאלץ לבקש עוד כסף מפוקס כדי לסיים את הצילום. סיפור מפורסם טוען שאחד ממנהלי האולפן שאל אותו מדוע הוא כה מאמין בפרויקט. בתשובה ענה לאד "מפני שהוא אולי הסרט הטוב ביותר שנעשה אי-פעם." כמו כן, הצוות הבריטי לא אהב את לוקאס כלל, במיוחד גילברט טיילור, הצלם הקולנועי של הסרט שידוע מעבודתו על "דוקטור סטריינג'לב" של סטנלי קובריק ו"רתיעה" של רומן פולנסקי. אומרים שהצוות לא התפטר רק הודות לנוכחותו של אלק גינס, שהיה אחד מהשחקנים המכובדים ביותר באנגליה. גינס תמך בלוקאס בפני הצוות והם קיבלו את דעתו. לוקאס, שסובל מסוכרת, היה חולה מאוד בסוף הצילומים וכמעט אושפז. לאחר האירוע הזה הוא נשבע שלעולם לא יביים סרט נוסף. הוא נשאר נאמן לשבועתו במשך 22 שנה.

"מלחמת הכוכבים" נפתח בכתוביות פתיחה בסגנון דומה שהופיעו שוב בכל חמשת ההמשכים. ראשית, המשפט "לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה, רחוקה" (A long time ago in a galaxy far, far away) מופיע, ואחריו מופיע סמליל הסאגה עצמה, מלחמת הכוכבים, על רקע חלל שחור זרוע כוכבים. לאחר מכן, המצלמה מתרחקת, וחושפת את מספר הסרט, שמו, וכתוביות המתארות את התרחשות העניינים לפני התחלת הסרט. כתוביות אלו הינן מחווה לסדרת סרטי "פלאש גורדון" משנות 1930 ו-1940, עליהם יוצר "מלחמת הכוכבים", ג'ורג' לוקאס גדל כילד.
בגרסות הסרט המוצגות בגרסת 'מסך רחב' (widescreen), כל שורת כתוביות מופיעה בשלמותה החל מתחתית המסך. בגרסת ה'מסך מלא' (full screen), הצדדים של כל שורה נראים רק לאחר שהשורה הגיעה לאמצע המסך.
בכל ששת הסרטים, את הכתוביות מלווה המנגינה המוכרת והמזוהה עם סדרת הסרטים, אשר הולחנה על ידי ג'ון ויליאמס.

קבלת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מלחמת הכוכבים" נחשב לאחד הסרטים המצליחים ביותר שנעשו אי פעם, ובסקרים ומשאלים רבים (הן בקרב מומחים והן בקרב הציבור הכללי) זכה במקומות גבוהים ברשימות 100 הסרטים הטובים והחשובים ביותר שנעשו אי פעם (כולל מקום ראשון יחד עם המשכיו ברשימת סרטי המאה שערך ערוץ 4 הבריטי). בנוסף, מופיע הסרט במקום הראשון בספר השיאים של גינס, ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר בקטגורית השכרת סרטי וידאו. למרות הפופולריות העצומה של הסרט, יש לו גם לא מעט מבקרים. הביקורת העיקרית המופנית כנגד הסרט היא שהצלחתו גרמה לטרנד בקרב יוצרי הקולנוע ההוליוודים, הגורם להם להתייחס לאפקטים מיוחדים כחזות הכל, על חשבון תסריט ומשחק טוב.

את הפופולריות הרבה מייחסים גם למספר חידושים שהיו כבר בסרט הראשון, האפקטים המרשימים יחסית לאותה תקופה נוצרו לראשונה לקראת הסרט. למעשה ב"טיוטה" של הסרט שלוקאס הראה לעמיתיו, הוא הכניס סצינות של קרבות אוויר בין מטוסים וחלליות קרב. סצינות אלה לא צולמו בסוף משום שעדיין לא היו האפקטים שאותם רצה לשבץ בסרט. גם באופן הצגת הדברים לפני הצופים היה חידוש. מלבד זאת, המילים הראשונות שהצופים שבאו לצפות בסרט מדע בדיוני קראו מהמסך היו "לפני זמן רב..."

ב-1997 יצאה גרסה מחודשת דיגיטלית לרגל יום השנה העשרים להקרנת הבכורה. העבודה העיקרית בגרסה המחודשת הייתה לשחזר את הסרטים הישנים, שמצבם היה רעוע ומוזנח. בגרסה זו שופרו הצבע, איכות התמונה והקול באופן דיגיטלי (כולל שינוי הפסקול לדולבי סטריאו) ונעשו מספר תיקונים בסצינות על מנת להתאים לסרטי ההמשך: למשל, הוספת סצנת הדו-שיח בין האן סולו וג'בה ההאט. התוספת התבססה על קטעים שצולמו לסרט המקורי, אולם לא נכללו בזמנו בשל בעיות טכניות שאז לא נמצא להן פתרון, וכיום ניתן לפתור בנקל.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבועיים לפני הבכורה בארץ, פרסם מבקר הקולנוע של 'דבר', זאב רב-נוף, סקירה על 'מלחמת הכוכבים': "הסרט הזה, המלא להטוטים טכניים, מתחיל בכתובת: 'לפני זמן רב, במערכת כוכבים הרחוקה מאתנו, רחוקה מאד...' והפרדוקס מכה מהרגע הראשון. הרי ברור שזה סרט על העתיד..." רב-נוף הוסיף כי על אף שהשפעת סרטי המדע הבדיוני ניכרת, "לוקאס ברח מהישורות והסתתר מאחורי חומה של הומור דק, משעשע ונדיר. הסרט הוא 'כל-בויניק' עם אגדות אבירי השולחן העגול של המלך ארתור, והרפתקאות בנוסח ארול פלין ('רובין הוד') ו'הקוסם מארץ עוץ' והמערבונים עם ג'ון ויין וסרטי הסמוראי של קורוסאווה, עם מיפונה בעל החרב השלופה, וסרטי מלחמה, בעיקר סרטי חיל האוויר ממלחמת העולם השנייה." הוא כתב כי בעוד הדמויות מסווגות למספר קבוצות – "המושל טארקין וכמה מאנשיו, המזכירים את אנשי הק.ג.ב. בהליכתם ובדיבורם... אנשי הצבא המשוריין של טארקין הבנוי על פי הדגם של הס.ס., ובראשם דארת ואדר (כך במקור)" – הרי ש"הגיבורים האמיתיים והחמים של הסרט" הם "סי.-3 פי.-או. ואר-2-די-2."‏[4]

זמן קצר לאחר היציאה לאקרנים בישראל, חיבר רב-נוף טור ביקורת נוסף: "בסרט שכתב לוקאס אין כל נסיון לקשור קשר סוציאלי, פסיכולוגי או פוליטי עם הבעיות המטרידות את הצופה מחוץ לעולם הקולנוע. הוא פשוט מציג פנורמה של המכנה המשותף הרחב ביותר של הדמיונות, הנוסטלגיות והדמיונות שלו – עולמו של ילד בן שתים עשרה... אין אצל לוקאס כל חזון וכל בשורה, ההפך הוא הנכון... מי שמכנה את 'מלחמת הכוכבים' בשם סרט מדע בדיוני או עתידני אינו יודע על מה הוא שח. המרכיב הזה ממלא כאן תפקיד פורמלי-טכני בלבד."‏[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השבוע בבתי הקולנוע בארץ. דבר, 13 בינואר 1978, עמ' 59.
  2. ^ 2.0 2.1 "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
  3. ^ אורי קליין. נעוריה של מיתולוגיה. דבר, 27 ביוני 1980, עמ' 55.
  4. ^ זאב רב-נוף. דמיון ללא חזון. דבר, 30 בדצמבר 1977, עמ' 44-43, 50.
  5. ^ זאב רב-נוף. חלומותיו של ילד בן 12. דבר, 23 בינואר 1978, עמ' 11.