ממשלת כל פלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשלת כל פלסטין

ממשלת כל פלסטין (ערבית: حكومة عموم فلسطين, תעתיק: חֻכוּמַת עֻמוּם פלסטין) הייתה ישות פוליטית אשר הוקמה על ידי הליגה הערבית בעזה ב-1948 בזמן מלחמת העצמאות. ישות זו התקיימה במשך כעשור כניסיון מוגבל מצד מדינות ערב בראשות מצרים להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית, ובוטלה ב-1959.

הממשלה הוכרזה ביוזמת הליגה הערבית בעיר עזה (באותו זמן תחת שליטה מצרית) ב-22 בספטמבר 1948, כניסיון לתת מענה לשאיפות הלאומיות הפלסטיניות בישות פוליטית עצמאית שאינה תלויה בממשלת עבר הירדן או כפופה אליה. זאת כתגובת נגד להחלטתו של עבדאללה מלך ירדן לספח את שטחי הגדה המערבית לממלכתו ולהעניק אזרחות ירדנית לתושביה הפלסטינים, צעד שנתפס כמנוגד לשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית. עם הקמתה הוכרז על ייסוד מדינה פלסטינית החל מיום 1 באוקטובר 1948, עם ירושלים ("אל-קודס") כבירתה. בפועל, לא היו לממשלה זו סמכות כלשהי או הישגים לאומיים כלשהם, והיא גם לא הייתה עצמאית אלא כפופה לחלוטין לשלטון המצרי.

עם הקמתה, בראש הממשלה עמד אחמד חילמי עבד אל-באקי, ושר החוץ היה ג'מאל אל-חוסייני. בניסיון ליצור מראית עין לחוקיותה ולהשפעתה, הממשלה הנפיקה דרכונים לפלסטינים תושבי רצועת עזה, שלא היו זכאים לאזרחות מצרית, ודרכונים אלה הוכרו במדינות ערב אחדות. ממשלת כל-פלסטין הוכרה רק על ידי מצרים, סוריה, לבנון, עיראק, ערב הסעודית ותימן. ירדן ושאר המדינות הערביות לא הכירו בממשלה הפלסטינית או במדינה שהיא הכריזה עליה.

חרף עצמאותה להלכה של ממשלת כל פלסטין, המנהל האזרחי אשר פעל בשטח רצועת עזה היה נתון באופן מוחלט בידי הצבא המצרי. סירובה המתמשך של מצרים להעביר לשליטת הממשלה שטח לשליטה ריבונית, חרף תמיכתה והכרתה הרשמית בממשלה, הציג את הממשלה כמעין "ממשלת בובות", הפועלת בתמיכה מצרית, והמסמלת ותו לא את תקוות הפלסטינים להשגת חירות מדינית בשטח ארץ ישראל. בכל שנות קיומה של ממשלת כל פלסטין, הניסיונות להשגת ריבונות ממשית בשטח רצועת עזה הובילו לתגובה חריפה מצד השלטונות המצריים, אשר חששו מערעור הסדר הציבורי ברצועה. באופן כללי, ככל שהמצרים ביקשו לפעול כדי להשקיט את אזור הגבול עם ישראל, כך עמדה הממשלה למול הגבלות דרקוניות יותר ויותר. כמו כן, מבצע סיני הביא לשליטה ישראלית של מספר חודשים ברצועת עזה, דבר שהביא לערעור מעט הכוח המעשי בשטח שהיה לממשלה זו.

ב-1959 חדלה ממשלה זו להתקיים, על-פי החלטתו של נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר שהחליט לפרקה, כמכשיר מצרי אשר אין בו עוד תועלת. גם הדרכונים הפלסטיניים שהנפיקה איבדו את תוקפם במעט המדינות שהכירו בהם. את מקומה של הממשלה כגוף המייצג של ערביי פלסטין תפס בהדרגה "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף), אשר נוסד בשנת 1964.

הרכב הממשלה[1]:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל, עשור שני, עמ' 91. הוצאת כרטא, 1980