מרדכי כסלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי כסלו
פרופ' כסלו במעבדה במהלך מחקר על לחם השעורים
פרופ' כסלו במעבדה במהלך מחקר על לחם השעורים
לידה 8 במאי 1937 (בן 86)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרופ' כסלו בוחן את פרי התאנה

מרדכי אפרים ("מַרְדוּךְ") כסלו (נולד ב-8 במאי 1937) הוא פרופסור אמריטוס לבוטניקה ארכאולוגית באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן. הוא מומחה בבוטניקה ארכאולוגית בתחום של זרעים ופירות. מחקריו עוסקים בשחזור הנוף הקדום של ארץ ישראל, ראשית החקלאות ואף ההתפתחויות במנהגי ישראל ונושאי תורה ומדע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסלו, לשעבר ויכסלפיש, נולד בחיפה למשפחת ויכסלפיש שהייתה משפחה חילונית. הוא עבר עם משפחתו לנהלל, שם למד בגן ובבית הספר. את לימודיו התיכוניים עשה בקריית טבעון ובמקביל היה חניך בתנועת הנוער העובד. כשמלאו לו 17 שנה החל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית, עד גיוסו. לאחר שנה התגייס בשנת 1955 לנח"ל. במהלך שירותו הצבאי נמנה עם מקימי קיבוץ עין גדי.

אחרי הצבא שב לאוניברסיטה העברית להשלים תואר בביולוגיה, ובד בבד למד במדעי הרוח לשון עברית בהיקף של תואר ראשון ושנה אחת במחלקה לתלמוד. בעבודת הדוקטור עסק בתהליך האבקה של צמחים על ידי חרקים. את הפוסט דוקטורט בנושא בוטניקה ארכאולוגית החל במכון לביו-ארכאולוגיה של אוניברסיטת חרונינגן בהולנד והשלים אותו במכון לארכאולוגיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון. לאחר הפוסט-דוקטורט כסלו עבר ללמד בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, והקים בה מעבדת מחקר בנושא בוטניקה ארכאולוגית[1]. במעבדה זו הוא ממשיך וחוקר עד היום. כחלק מתפקידיו באקדמיה היה חבר בוועדת המינויים ובביה"ד למשמעת.

כסלו חזר בתשובה שנה וחצי קודם לנישואיו עם רחל אליעזרוב, בתו של הרב דב בער אליעזרוב, רבה של שכונת קטמון בירושלים. לזוג שלושה בנים: איתמר, שמאי ואליקים.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי המחקר של פרופ' מרדכי כסלו מגוונים. עיקר עיסוקו הוא בוטניקה ארכאולוגית, שמהותה – מבט בוטני על ממצאים ארכאולוגיים. מאמרו הראשון בנושא זה היה מין חדש של חיטה ארכאולוגית – חיטה קטנת-גרגר. תחום חשוב שפיתח היה הגדרה מדויקת של ממצאים ארכאולוגיים באמצעות אוסף השוואה של זרעים ופירות. ענף מחקרי נוסף הוא זיהוי מינים עתיקים שהיו בימי קדם ונעלמו כתוצאה מתנודות אקלימיות. ענף משנה – זיהוי לזנים של גלעיני עצי פרי שנמצאו במצדה בתקופה הרומית, ואימות הזיהוי על-פי זני שזיפים, משמש, אפרסק ועוד, שהשתמרו במשק הערבי המסורתי בישראל. כל אלו הובילו לחקר בוטני-היסטורי-ארכאולוגי, ללמידה ולשחזור הנוף הקדום בתחומים של אקלים, כלכלה ומסחר. בעזרת תלמידו, ד"ר יואל מלמד, שוחזר הנוף הקדום של עמק החולה, בעזרת תלמידיו ד"ר אורית שמחוני ופרופ' אהוד ויס, שוחזר הנוף הקדום של אגן הכנרת, ובעזרתה של תלמידתו ד"ר ענת הרטמן שוחזר הנוף הקדום של עמק הירדן התחתון. תלמידו פרופ' אהוד ויס הקים מעבדה מקבילה לבוטניקה ארכאולוגית במחלקה ללימודי א"י וארכאולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן, ובכך ממשיך את דרכו של כסלו.

חלק ממחקריו המשפיעים ביותר של פרופ' כסלו בתחום זה עסק בניסיון לתארך ולהגדיר את משמעותה של ראשית החקלאות הפרה-היסטורית. המחקר בחן את הנושא מנקודות מבט של חיטה ושעורה לפני שאם החיטה ושעורת התבור הפכו למבויתים, שרידי קטניות קדומות (פול ועדשים) ופירות (תאנים). יתרה מזו, שימוש במתקן ארכאולוגי לקילוף גרגירי שעורים הוביל אותו למסקנה שיש להקדים את ראשית החקלאות לשלהי התקופה הנאטופית, לפני 12,500 שנה[2].

תחום מחקר נוסף של פרופ' כסלו וד"ר אורית שמחוני עוסק באנטומולוגיה ארכאולוגית ומושפע מהמודעות ההולכת וגוברת לנושא ההדברה החקלאית. במסגרת זו הוא חקר וגילה בין השרידים הארכאולוגיים מיני חרקים מזיקי מחסן, כגון חדקונית האסמים ונובר התבואה הניזונים, גדלים ומתרבים בגרגירים ובמזונות אחרים המאוכסנים במחסנים. מחקריו של כסלו, שיש להם נקודות השקה רבות להיסטוריה התנ"כית ולתלמוד, מציעים בין היתר פתרון לשאלה כיצד הצליח יוסף להציל את מצרים מחרפת רעב. 

מחקרים נוספים של פרופ' כסלו עוסקים בתפר בין ביולוגיה והלכה, ומתמקדים בתחומי הלכה הקשורים בבוטניקה וזואולוגיה. במחקרים אלו בדק פרופ' כסלו את מידות הנפח הנהוגות בהלכה: במאמריו על 'שיעור כזית', לדוגמה הכמות המזערית של מצה שיש לאכול בליל הסדר, הוא חקר את גודל פרי הזית המשמש כיחידת נפח. במאמריו על 'שיעור ככותבת' מצביע פרופ' כסלו על שיעור הנפח המרבי שמותר לחולה, זקן או יולדת לאכול מדי פעם ביום הכיפורים. כמו כן הוא עסק בשאלות: מהם ההבדלים הבוטניים בין ירק ואילן, מהי ההגדרה הבוטנית של הבאת שליש בתבואה, האם עוברים על איסור כלאים כשמרכיבים אבטיח או מלון על דלעת, האם אנחנו מנענעים בסוכות ערבה כשרה, האם יוצאים ידי חובה בליל הסדר במצה העשויה משיפון. וכן דיון בשאלה, מדוע אכילת מזונות המכילים חרקים מסוימים, יכולה להיות מותרת על פי ההלכה, האם מותר להרוג כינים בשבת; וכיצד כל ישראל יכולים לצאת ידי חובת קרבן פסח בבית המקדש.

כחבר יועץ באקדמיה ללשון עברית, משלב פרופ' כסלו בחלק ממחקריו בין ביולוגיה, השפה העברית ויהדות. ובמחקרו האקדמי דן במונחים שונים, כגון חותָל וחוֹתָם, דבק המשמש לציד ציפורים ובשמותיהם של הצמחים ובעלי החיים בהם הוא נתקל בעבודתו, כגון 'כוי' הזהה לג'מוס, וכן 'צרעה' הכוללת במשמעה גם זבובים המזיקים לבקר ולצאן ואף לבני אדם. יחד עם תלמידיו הוא בנה במעבדתו אוסף השוואה מהגדולים בעולם של זרעים ופירות של צמחי ארץ ישראל והארצות הסמוכות, ופיתח מגדיר זרעים ופירות ממוחשב המקל על הגדרת שרידי הצמחים בצילומי מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. אפיונה המיוחד של המעבדה נמצא בחיבור בין לשון, ביולוגיה וארכאולוגיה לבין לימודי יהדות, ובאופן שבו הגילויים והפיתוחים המחקריים בתחומים השונים משפיעים אלו על אלו. עד כה פרסם פרופ' כסלו 220 מאמרים אקדמיים בשפות שונות, וכעת מצרפים את הנתונים החדשים על שרידי הצמחים למהדורה החדשה של Flora Palaestina.

בין השאר כסלו חקר את הממצאים הבוטניים של מואה הנבטית, שהייתה עיר נבטית באזור הערבה. כמו כן כסלו עוסק רבות בנושאים הקשורים לתורה ומדע, ובין השאר כתב מאמר על עניין הכינה שהותרה להריגה בשבת, ולדברי התלמוד הבבלי הטעם לכך הוא שהיא אינה פרה ורבה, ואילו כיום ידוע שיש לכינים ביצים. בתשובתו הוא מזכיר כי גם התלמוד מכיר שיש מין כנים שיש לו ביצים, זאת מכח האימרה: "יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים". כמו כן כתב מאמר על שיעור כזית המתבסס על ממצאים בעתיקות[3].

כסלו חבר באגודת "השיבה שופטינו - לכינון בית הדין הגדול", אשר ניסתה להחיות מחדש את רעיון חידוש הסנהדרין.

מאמרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השילוב ההדוק של מחקר בוטני-ארכאולוגי במעבדה הביא לפריצות דרך אשר פורסמו בכתבי עת ראשונים במעלה כגון Science ו־PNAS. להלן חלק ממחקרים אלו:

  • העדות למחלת חילדון התבואה מלפני 3300 שנה, במאמר זה מופיעה תמונה המראה נביטה של הנבג אל תוך הפיונית כסימן להתפשטות המחלה.
  • זיהוי פול ועדשים–הקטניות המבויתות הקדומות ביותר מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב'.
  • עדות בוטנית להשפעה פלישתית קדומה בארץ ישראל.
  • תגלית של חבל שזור ושרידי המחצלת הקדומה בעולם באתר אוהלו II מראשית התקופה האפיפלאוליתית, בן כ-23,000 שנה.
  • עדות לנדידת האדם הקדמון מאפריקה לאירו-אסיה לפני 3/4 מיליון שנה: השימוש הקדום ביותר באש וארגון המחנה באתר גשר בנות יעקב מלפני 780,000 שנה.
  • התאנה המבויתת הקדומה באתר גלגל.
  • עדות לגידולי שדה של דגני בר בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית. מתי וכיצד בויתה החיטה.
  • הנבטת זרע עתיק בן 2000 שנה של תמר ממצדה ("מתושלח").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי כסלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחלה הנזכרת בתנ"ך זוהתה באונ' בר־אילן, מעריב, 24 באוקטובר 1982
  2. ^ Eitam, D., Kislev, M., Karty, A., & Bar-Yosef, O. (2015). Experimental Barley Flour Production in 12,500-Year-Old Rock-Cut Mortars in Southwestern Asia. PloS one, 10(7), e0133306.
  3. ^ תחומין כרך י'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרדכי_כסלו&oldid=38124076"