נהלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהלל
Nahalal2.jpg
מושב נהלל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע ‎85‏ מטר
תאריך ייסוד 1921
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 917 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.1%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום נהלל
נהלל
נהלל

32°41′25″N 35°11′48″E / 32.6903786220934°N 35.1967649986924°E / 32.6903786220934; 35.1967649986924קואורדינטות: 32°41′25″N 35°11′48″E / 32.6903786220934°N 35.1967649986924°E / 32.6903786220934; 35.1967649986924

http://www.nahalal.org.il
תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20

נהלל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 75 משקים חקלאיים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב קרוי על-שם עיר מקראית הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: "וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן"[1], וכן בספר שופטים: "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס"[2].

בתקופת המשנה והתלמוד התקיים בסמוך היישוב מהלול, אשר זוהה על ידי חז"ל עם נהלל המקראית: "ונהלל - מהלול, ושמרון - סימונייה"[3]. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.

ניסוח העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה באופן תאורטי על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון הפועל הצעיר. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את חיבורו יסוד מושבי עובדים. בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו. עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הם:

קרקע לאומית
מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.
עבודה עצמית
על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.
משק חקלאי מעורב
נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
ערבות הדדית
חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.
קנייה ומכירה משותפת
נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה‏[4] ויהודה גרינקר‏[5] מיסוד המעלה וביניהם קבוצה שהגיעה מדגניה א' בראשות שמואל דיין. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.

חלוצי נהלל באו למקום ב-ח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). בתחילה התיישבו בגבעה סמוכה לכפר הערבי השכן מעלול ליד תל שמרון גבעה אשר כינוה 'גבעת הכיבוש'. אחד העולים סיפר:

ח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".[דרוש מקור]

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס יוסף ברויר, תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע.‏[6]

באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.

כיכר בנהלל. מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924
אנדרטה של מרדכי כפרי בנהלל לנופלים במערכות ישראל

נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור. המעבר לבתי קבע החל רק ב-1933.

למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

במושב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

ידוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין; ושלושת נכדיו חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי.

ייצוג בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר יפה, יסוד מושבי עובדים, יפו : הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט-1919.
  • שמואל דיין, 1921 - ראשיתה של נהלל - ייסוד מושב עובדים - מהלול - המייסדים הולכים לתור את המקום - העלייה על הקרקע - נהלל - יבוש ביצות - סלילת הכביש, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"א.
  • שמואל דיין, נהללים : סיפור ארבעים שנה, תל אביב : מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א-1961.
  • ‫רינה פורת (עורכת ומהדירה), החלום ושברו : חנה ויעקב ירדנאי, נהלל : הוצאה פרטית, 1989.
  • ‫שמואל גדון, נהלל תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.
  • לביאה אפלבאום (עורכת), לא על הלחם לבדו : המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית, 1974.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נהלל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו.
  2. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל'.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, ב, א.
  4. ^ רבקה בת משפחת אשכנזי ממיסדי המושבה יסוד המעלה. מראשוני נהלל.כונתה "אשת הברזל", ממיסדות החינוך ההתיישבותי אותו ניהלה במרכז החקלאי עד קרוב למותה
  5. ^ חקלאי בן יסוד המעלה מראשוני נהלל. פעיל עליה וממייסדי תנובה. הבריח עם בן ציון ישראלי חוטרי תמרים לפיתוח וגידול ענף התמרים בארץ. העלה ממרוקו את יהודי הרי האטלס וישבם ביישובי התענ"ך ולכיש
  6. ^ נעמה דגן, מגדל המים בנהלל, מגדל המים - היבטים חדשים, בצלאל, 2010
  7. ^ יהונתן גפן, בעיקר שירי אהבה, דביר, 1976
  8. ^ ב"רומן רוסי" העלילה, פרי דמיון המחבר, סובבת סביב מושב בעמק יזרעאל. בספרו "הדבר היה ככה" נהלל מוזכרת בשמה המלא, ובו תיאר שלו דיון נוקב שערכו לו בני נהלל הוותיקים, שזיהו דמויות ואירועים אמיתיים מתולדות המושב שהופיעו בספרו "רומן רוסי".